14/08/2012

הוגשו 26 הצעות להקמת עשרת מרכזי המצוינות I-CORE הבאים

במרכזים אלו יהיו שותפים כ-120 חוקרים ותיקים, אליהם יצטרפו מעל 50 חוקרים מובילים שישובו ממיטב מכוני המחקר והאוניברסיטאות בעולם ויקלטו באקדמיה בישראל.

שר החינוך ויו”ר המל”ג גדעון סער: הקמת עשרה מרכזי מצוינות בנוסף לארבעת הפועלים כיום היא צעד נוסף בביסוס המצוינות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובמהלכים להחזרתה לדרך המלך. מרכזי המצוינות הם עוגן מרכזי במהלך לביצור מעמדה של ישראל בחזית המחקר בעולם.

“חיזוק המצוינות הוא המפתח לעתיד ישראל – מרכזי המצוינות יהוו קרקע פורה להשבת החוקרים הישראליים ממוסדות המחקר המובילים בעולם ולקידום שיתופי פעולה מדעיים – מחקריים ברמה הגבוהה ביותר”

 

פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו”ר הות”ת: “מרכזי המצוינות הולכים ותופסים מקום מרכזי במפת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. ארבעת המרכזים הפעילים כבר הגיעו להישגים מרשימים – המרכזים הקימו תשתיות מחקר מתקדמות בתחומים השונים, הצליחו למשוך ‘טאלנטים’ ישראלים מובילים מהעולם ומיסדו שיתופי פעולה מחקריים בין-לאומיים עם טובי המוסדות בחו”ל. עשרת המרכזים הבאים ימשיכו במלאכה תוך הרחבת מעגל התחומים – הן לנושאים נוספים במדעי הטבע וההנדסה והן לנושאים חדשים במדעי הרוח והחברה”.

 

טובי החוקרים בארץ ממוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר ובתי חולים שותפים בהצעות המלאות לגל השני של פרויקט מרכזי המצוינות המחקריים. במסגרת שלב זה, בו יבחרו הזוכים להקמת עשרת המרכזים הבאים, הוגשו 26 הצעות. במהלך החודשים הקרובים יערך הליך שיפוט בהשתתפות מומחים בינלאומיים בסיומו יבחרו הזוכים בהקמת המרכזים שיחלו לפעול במהלך שנת תשע”ג.

 

26 ההצעות שהוגשו מתחרות על הקמת עשרת מרכזי המצוינות הבאים. ההצעות מתפרשות על-פני 18 נושאים שונים בתחומי מחקר מגוונים: ממדעי הרוח והחברה ועד מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. בכל הצעה חברים חוקרים ותיקים העוסקים במחקר בארץ, וחוקרים חדשים (“מוחות שבים”), אשר יצטרפו למוסדות ולמרכז המצוינות במידה שההצעה תזכה. סה”כ ב-26 ההצעות משתתפים כ 300 חוקרים ותיקים המייצגים את כלל האוניברסיטאות בארץ, מכללות, בתי חולים ומכוני מחקר.

ההצעות שהוגשו הינן הצעות מלאות, של קבוצות שנבחרו מתוך 67 הצעות מקדמיות שהוגשו במהלך דצמבר 2011. בחודשים הקרובים יתבצע תהליך השיפוט וההערכה של ההצעות המלאות ע”י הקרן הלאומית למדע, אשר תרכיב ועדות שיפוט מקצועיות שחבריהן הם חוקרים מחו”ל בעלי שם ומעמד עולמי (ביניהם מספר חתני פרס נובל), ניסיון בועדות שיפוט והערכה של פרויקטים מדעיים והתמצאות מעמיקה בהיבטים השונים הרלבנטיים להצעות שהוגשו.

הערכת ההצעות תתבסס על שילוב של מתן ציונים להיבטים השונים של כל בקשה, והערכת יתרונותיה וחולשותיה. לאחר מכן ועדת ההיגוי לתכנית מרכזי המצוינות תדון בהמלצות ותבחן את הנהלים אשר על פיהם נערך תהליך השיפוט ואת ההיבטים השונים שיועלו באשר לדגשים, לחוזקות ולחולשות של כל אחת מן הצעות ובאשר להתאמתן למדיניות התוכנית.

 

בנובמבר 2012 צפויה ועדת ההיגוי להכריז על עשרת המרכזים הזוכים, שיתחילו לפעול לאחר מכן, במהלך שנת הלימודים הקרובה, תשע”ג. עשרת המרכזים שיבחרו יצטרפו לארבעת מרכזי המצוינות שהוקמו בשלב א’ של התכנית ופעילים מאז אוקטובר 2011. כל אחד מהמרכזים הללו יקלוט חוקרים חדשים (למרכז המצוינות ולמוסדות השותפים) במהלך שלוש שנות פעילותו הראשונות. בסה”כ צפויים להיקלט בכלל המרכזים החדשים מעל 100 חוקרים מובילים ממיטב האוניברסיטאות ומכוני המחקר בעולם.

 

לדברי ד”ר ליאת מעוז, מנהלת תכנית מרכזי המצוינות, בעיצוב שלב ב’ של התכנית, יושמו לקחים משלב א’ – “שלב הפיילוט” (ארבעת המרכזים הראשונים). כדי להסיר ככל הניתן מגבלות בבחירת הרכב החוקרים, המרכזים החדשים מאפשרים התאגדויות של חוקרים בתחום מחקרי מוגדר, ללא תלות בשיוכם המוסדי. כמו כן, על-מנת שהמחקר במרכזים יהיה ממוקד ויאפשר סינרגיה אמיתית בין החוקרים, מספר החוקרים בכל מרכז יהיה מצומצם יותר, ויותאם לסוג המחקר במרכז (עיוני או ניסיוני), כך שמספר החוקרים הוותיקים בכל מרכז ינוע בין 8 ל-12 חוקרים, ואליהם יצטרפו חוקרים חדשים שיהוו לפחות רבע מסך כל החוקרים במרכז. כל זאת מתוך מטרה להבטיח עידוד המצוינות תוך קיום הליך תחרותי אמיתי.

 

על מנת לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין החוקרים השותפים במרכז, המגיעים מהמוסדות השונים, התכנית מעודדת הנחייה משותפת של תלמידי מחקר ע”י החוקרים החברים במרכז, ללא תלות בשיוכם המוסדי.

בשלב ב’ התכנית מעודדת את המרכזים שיקומו לקיים שלושה סוגי פעילויות נוספים, על פי מידת הרלוונטיות לתחום המחקר:

1. תכניות הוראה ייחודיות בעלות נגישות בינלאומית (International Graduate Programs): התנעת הקמת תכניות הוראה ייחודיות לתארים מתקדמים בתחום עיסוק המרכז, במוסדות להשכלה גבוהה השותפים – תכניות בעלות נגישות בינלאומית, במתכונת של תכנית לימודים מובנית.

2. קיום ופיתוח של שיתופי פעולה עם התעשייה

3. תרומה לקהילה בתחום המחקר, כגון קיום הרצאות לקהל הרחב או תכניות לתלמידי בתי ספר.

 

תקציב המרכזים החדשים יקבע על-פי אופי המחקר שיקיימו. מרכזים בעלי אופי עיוני יפעלו במסגרת תקציב של עד 25 מליון ₪ לתקופה של 5 שנים, ומרכזים בעלי אופי ניסיוני – במסגרת תקציב של עד 50 מליון ₪ ל-5 שנים. התקציב נועד לאפשר קליטה של החוקרים החדשים, הקמה של תשתיות מחקר מרכזיות ופעילות שוטפת של המרכז כגון הכשרת תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים, שיתופי פעולה בין-לאומיים, קיום כנסים וסדנאות וכיו”ב.

 

פעילות ארבעת המרכזים הראשונים

כאמור, בשלב א’ של התכנית הוקמו ארבעה מרכזי מצוינות אשר פעילים מזה 10 חודשים. ארבעת המרכזים קלטו כבר 13 חוקרים חדשים, אשר שבו לארץ מטובי המוסדות בעולם, וימשיכו לקלוט חוקרים נוספים בשנים הבאות.

 

המרכז בחקר דלקים סולאריים, בהובלת פרופ’ גידי גרדר מהטכניון, בו שותפים חוקרים מהטכניון, ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בן-גוריון, רכש כבר תשתיות מחקר משותפת – ציוד מדידה פוטו-אלקטרוכימי, מכשור לאנליזת ספיחה כימית, מכשור ספקטרומטריה מתקדם וציוד כרומטוגרפיה יונית. המרכז גם אישר והתניע 5 הצעות מחקר ראשונות בשיתוף פעולה בין-מוסדי לפרויקטי מחקר אשר בודקים או מנסים לפתח לראשונה רעיונות חדשניים (במסגרת “seed money projects”). בנוסף המרכז מארגן סדנה בין-לאומית גדולה בנובמבר בנושא דלקים סולאריים, שתתקיים בהמשך לכנס אנרגיה מתחדשת אילת-אילות ומקיים גם הרצאות בבתי ספר, כחלק מתכנית הפצת הידע והעלאת המודעות בנושא אנרגיה.

 

המרכז בחקר אלגוריתמים, בהובלת פרופ’ ישי מנצור מאוניברסיטת תל-אביב, בו שותפים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ממכון ויצמן ומהאוניברסיטה העברית, הכריז לאחרונה על שיתוף פעולה עם מכון סיימונס באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. מדובר במכון שהתחיל לפעול ממש בימים אלו, לאחר שברקלי זכתה בהתמודדות מול מוסדות אחרים בתחרות שערכה קרן סיימונס. את מכון סיימונס מוביל פרופ’ ריצ’רד קארפ מאוניברסיטת ברקלי, זוכה פרס טיורינג, והכוונה היא שהמכון יהווה מרכז בין-לאומי מוביל בתחום התיאוריה של מדעי המחשב. המיזם המשותף הראשון למרכז המצוינות ולמכון יהיה תכנית פוסט דוקטורט משותפת, כאשר העמיתים בתוכנית יקבלו מינוי משותף במכון סיימונס ובמרכז המצוינות באלגוריתמים. קול קורא משותף יתפרסם במהלך שנה”ל הקרובה. בנוסף, מרכז המצוינות פתח בסדרת ימי עיון משותפים לחבריו ולחוקרים מחו”ל. המרכז עורך ותומך גם באירועים ובכנסים המיועדים לקהל הרחב, ביניהם כנס 100 שנה לטיורינג שנערך השנה.

 

המרכז ברפואה מולקולרית, בהובלת פרופ’ חיים סידר מהאוניברסיטה העברית, בו שותפים חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה, החל בתהליכי רכישת ציוד פרוטאומי וגנומי מתקדם. במרכז החלו כבר בהנחייה משותפת של תלמידי מחקר על-ידי חוקרים חברים במרכז, המשתייכים למוסדות שונים. בנוסף המרכז קיים ותמך בשני כנסים בין-לאומיים גדולים: הכנס המדעי השני של המכון למחקר רפואי ישראל קנדה וסימפוזיון על הגנום האנושי ומחקר ביו-רפואי עתידי בהשתתפות חתני פרס דן דוד.

 

המרכז במדעי הקוגניציה, בהובלת פרופ’ ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, בו שותפים חוקרים ממכון ויצמן, מאוניברסיטת בר-אילן, מאוניברסיטת תל-אביב, מהמרכז הרפואי סוראסקי וממכללת עמק יזרעאל, הקים מנגנון תחרותי לקידום פרויקטים חדשים של מחקר ניסיוני בין החוקרים במרכז. השנה כבר אושר והחל לפעול הפרויקט הראשון במסגרת זו. כמו כן רכש המרכז ציוד לדימות פעילות המוח האנושי על-פני קשת רחבה של זמנים ומרחבים במוח וערך מספר כנסים ומיני-סימפוזיומים.