תכנית רב שנתית להוגנות מגדרית באקדמיה

עיקרי התכנית הרב שנתית

shutterstock_33970144

  • סכום המלגה עבור פוסט דוקטורנטיות מצטיינות יוגדל משמעותית מ- עד 50 אלף דולר לשנתיים ל-עד 80 אלף דולר לשנתיים.
  • יוענקו מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההיי-טק בסך 150 אלף ₪ (לשלוש שנים) ומלגות לסטודנטיות לתואר שני בתחומי ההיי-טק בסך – 80 אלף ₪ (לשנתיים).
  • יוענקו פרסי הצטיינות בסך כמיליון שקלים בשנה למוסדות שיצטיינו בהוגנות מגדרית.
  • לראשונה, המוסדות האקדמיים יתבקשו לפרסם באתר דיווח מגדרי שנתי בהתאם להנחיות האיחוד האירופי.
  • לראשונה, ות”ת מקצה תקציב ייעודי לפעילות יועצות נשיא להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. סך התקציב עד 120 אלף ₪ למוסד.

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ הדגישה כי התכנית הרב שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה הציבה את קידום הנשים באקדמיה, בדגש על סגל בכיר, כיעד מרכזי בתכנית העבודה. לדבריה, “הצבנו מטרה ואנחנו נחושים להצליח! האקדמיה בהובלת מל”ג וות”ת, חייבת לפעול להתרת החסמים התרבותיים, החברתיים והארגוניים אשר מונעים מנשים לעשות את קפיצת המדרגה המתבקשת ולעלות בסולם הדרגות הבכירות. מערכת ההשכלה הגבוהה בנויה על גיוס כוח אדם איכותי להוראה ולמחקר, וככל שיותר נשים ישתלבו בתפקידים בכירים, כך ניתן יהיה להרחיב את המעגל ולמקסם את ההון האנושי הישראלי, לתועלתן האישית ולתועלת החברה והאקדמיה”.

מל”ג וות”ת אישרו לראשונה מתווה לתכנית רב שנתית (2018 – 2022) לקידום הוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה, בסך כולל של כ- 60 מיליון שקלים. התכנית הולמת את עקרונות שקבעה המל”ג לקידום נשים לתפקידי סגל בכיר ומתבססת על המלצות ועדת פרופ’ ארנון, שעיקרן העלאת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בכלל, ובפרט בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד, כמו מקצועות ההיי-טק. התכנית מיועדת למוסדות המתוקצבים על ידי ות”ת.

רקע:

תמונת המצב המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מאופיינת לאורך זמן על ידי “מגמת המספריים”: בעוד נשים מהוות יותר מ-50% אחוז מהסטודנטים והסטודנטיות בתואר ראשון, שני ושלישי, ייצוגן יורד ככל שמתקדמים בסולם הדרגות האקדמי, כאשר בקצה הפירמידה, בדרגת פרופסור מן המניין ייצוג הנשים נמוך משמעותית.

  • על פי נתוני המל”ג כ-58% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, והרוב נשמר גם בלימודי התואר השני (62%) והתואר השלישי (53%). עם זאת כאשר בוחנים את שיעור הנשים המשתלבות בתפקידי סגל בכיר, התמונה מתהפכת, ורק מקצת מהנשים הללו (כ- 30% באוניברסיטאות וכ- 42% במכללות) משתלבות בתפקידים בכירים באקדמיה.

במל”ג מוסיפים כי הניסיון מלמד שהחסמים העיקריים שעוצרים נשים מלהמשיך ולהתקדם בקריירה האקדמית נובעים מחוסר מודעות מערכתית להטיות מגדריות. הטיות אלו נובעות כתוצאה מכשלים תרבותיים וחברתיים – ציפיות מנשים לגבי תפקידן במשפחה, הקושי במציאת האיזון בין הבית לבין הקריירה האקדמית וכד’. חסמים אלה ואחרים עוצרים נשים רבות מלממש את החלום להמשיך ללימודי פוסט דוקטורט בחו”ל, לימודים המהווים צעד הכרחי לקראת התנסות במסלול סגל בכיר באקדמיה.

יעדי התכנית הרב שנתית לקידום הוגנות מגדרי:

 

1. דיווח מגדרי שנתי: החל משנת תשע”ט המוסדות להשכלה גבוהה יתבקשו, לראשונה, להעביר דיווח מגדרי שנתי (בהתאם לכללי ארגון “she figures” של האיחוד האירופי). הדיווח יכלול, בין היתר, נתונים על מדיניות ופעילות המוסדות בנושא קידום וייצוג נשים לרבות בגופים המנהלים (פקולטטיים/מוסדיים), ההרכב המגדרי של הסטודנטים לפי מחלקה/פקולטה ותואר, התפלגות מגדרית של זכיות סטודנטים במלגות ובפרסים מוסדיים, מעקב אחר דוקטורנטיות ופוסט דוקטורנטיות אשר זכו במלגות מוסדיות שונות ועוד. המוסדות יתבקשו לפרסם את הדוח באתר המוסד, בין היתר, על מנת להגביר את המודעות לנושא.

2. הקצאת תקצוב ייעודי לפעילות יועצות נשיא להוגנות מגדרית: כצעד מקדים לאישור התכנית המלאה, ות”ת הקצתה, לראשונה, בתשע”ח תקציב ייעודי לפעילות יועצות נשיא להוגנות מגדרית בסך עד 60 אלף שקלים למוסד. במסגרת אישור התכנית המלאה הוחלט כי החל מתשע”ט התקציב יוכפל לעד 120 אלף שקלים למוסד.

על פי התכנית היועצות תפעלנה בין היתר להגשת דיווח מגדרי שנתי, מקיף ומפורט על פעילות המוסד בנושא. בנוסף, היועצות תפעלנה להעלאת המודעות לנושא, ארגון ימי עיון ומידע, הכשרות מגדריות של הוועדות האמונות על גיוס וקידום הסגל במוסד, וכן בקידום תכניות ליווי והעצמה לדוקטורנטיות, לסגל חדש ולסטודנטיות.

3. מתן תמריצים שנתיים (“פרסי הצטיינות”) בסך כמיליון שקלים למוסדות להשכלה גבוהה שהשיגו שיפור משמעותי בנושא הוגנות מגדרית: התמריצים יוענקו על סמך מדדי הצלחה מגוונים. (לדוגמה: עליה של אחוז מסוים במספר הפוסט דוקטורנטיות במוסד; עליה של אחוז מסוים במספר חברות סגל חדשות שנקלטו; עליה של אחוז מסוים במספר הדוקטורנטיות במוסד וכדומה). מדדי ההצלחה יקבעו בהמשך.

4. תכנית מלגות לפוסט-דוקטורנטיות מצטיינות: תכנית המלגות תוגדל מ- 30-50 אלף $ לשנתיים ל-60-80 אלף $ לשנתיים (בהתאם למצב המשפחתי של המלגאית). מטרת המלגה לסייע בהוצאות שונות כמו כרטיסי טיסה לבן הזוג והילדים, שכ”ד, הוצאות שוטפות ועוד.

5. תקציב תחרותי במסגרת קול קורא: יוצא קול קורא למוסדות הממוקד בפרויקטים שיציעו מענה הוליסטי להתמודדות עם הבעיה. הפרויקטים יתבקשו להתמקד בהצעת פתרונות בהיבטים השונים של גיוס וקידום נשים לסגל האקדמי, כגון: פיתוח מנגנון לעידוד נשים ליציאה לפוסט דוקטורט לחו”ל, הכשרות יזומות למנחים ולסגל, פיתוח מנגנונים לשמירה על קשר עם הנשים במהלך הפוסט דוקטורט ועוד.

6. גיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד (מקצועות ההיי-טק) – עידוד זה ייעשה על-ידי מתן מלגות לתואר שני ולדוקטורט:

  • הקצאת תקציב עבור 10 מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההיי-טק החל משנת תשע”ט. גובה המלגה השנתית כ– 52.2 אלפי ₪ (למשך שלוש שנים), בכפוף ל-matching של המוסד בסך 10 אלפי ₪.
  • הקצאת תקציב עבור 10 מלגות לתואר שני מחקרי לנשים במקצועות ההיי-טק החל משנת תשע”ט. גובה המלגה השנתית כ – 41 אלפי ₪ (למשך שנתיים).

 

 

עידוד וקידום נשים לתפקידי מפתח באקדמיה

ראו גם: דו”ח ועדת כרמידו”ח ועדת ארנון.