01/08/2018

ות”ת אישרה: 260 מלש”ח יוקצו להנגשת ההשכלה הגבוהה לערביי מזרח ירושלים

 

יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ: “מאז תחילת העשור חל גידול מרשים של כ- 80% במספרם של הסטודנטים הערבים בכללותם באקדמיה, וזאת בזכות התכנית ההוליסטית והמשאבים הניכרים שמשקיעה ות”ת בנושא. הנגשת ההשכלה הגבוהה בדגש על תושבי מזרח ירושלים היא סוגיה שנדרשנו אליה רק בשנים האחרונות, הנתונים מעודדים מאוד ומצביעים על שיפור ניכר בחשיפה לאקדמיה. בכוונתנו להרחיב את התמיכות ותוך שנים ספורות להכפיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון ממזרח ירושלים.

 

ות”ת אישרה את התכנית הרב שנתית להרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לערביי מזרח ירושלים: על פי התכנית בחומש הקרוב צפויה הכפלה של מספר הסטודנטים החדשים תושבי מזרח ירושלים המתחילים ללמוד בשנה א’ של התואר הראשון מ-300 סטודנטים בתשע”ז ל- 600 סטודנטים בתשפ”ג. בנוסף צפוי גידול של כ- 75% במספר תלמידי המכינות מ- 400 תלמידים בתשע”ז ל- 700 תלמידים בתשפ”ג. כמו כן, כיום מרבית הסטודנטים ממזרח ירושלים לומדים את מקצועות החינוך וההוראה והמטרה לפתוח בפניהם מסלולי לימוד נוספים, בהם מקצועות ה- STEM.

התקציב הרב שנתי שאושר ליישום התכנית מוערך בכ-260 מלש”ח, מתוכם כ- 170 מלש”ח מתקציב ות”ת ו-90 מלש”ח ממשרד האוצר.

 

מזרח ירושלים – יעד: תלמידים במכינות קדם אקדמיות במוסדות אקדמיים בישראל

תשע”ז תשע”ח תשע”ט תש”פ תשפ”א תשפ”ב תשפ”ג
402 415 500 550 600 650 700

 

מזרח ירושלים – יעד: סטודנטים לשנה א’ הלומדים במוסדות אקדמיים בישראל

תשע”ז תשע”ח תשע”ט תש”פ תשפ”א תשפ”ב תשפ”ג
300 360 405 470 510 550 600

 

יצוין כי החלטת ות”ת נשענת על החלטות הממשלה 2684 מיום 28.05.2017 ו-3790 מיום 13.5.2018 אשר במסגרתן הממשלה פעלה לגבש פתרון מערכתי כולל לאתגרים החברתיים-כלכלים הקיימים במזרח ירושלים, ובכך לחזק את חוסנה הכלכלי והחברתי של הבירה כולה.

 

חסמים של תרבות ושפה

מנתונים שהוצגו בפני ות”ת עולה כי רוב רובם של התלמידים במערכת החינוך במזרח ירושלים אינם נבחנים בבגרות ישראלית אלא בבגרות הפלסטינית – “תאוג’יהי”.

מתוך כ- 7,500 צעירים בשנתון (גילאי 17-18) רק כ- 4,900 לומדים בכיתה י”ב, מהם כ-12% בלבד (כ- 600 תלמידים) לומדים בכיתה י”ב במסגרת משרד החינוך (נתוני תשע”ו), מתוכם רק כ-110 תלמידים היו זכאים לבגרות ישראלית.

בנוסף 37% מהשנתון, כ-1,800 צעירים למדו (נכון לתשע”ה) בכיתה י”ב במסלול של בחינת התאוג’יהי (בחינת הבגרות הפלשתינית). בתשע”ה רק כ-950 תלמידים היו זכאים לתעודת הבגרות הפלשתינית. מסיימי י”ב רבים במזרח י-ם אינם זכאים כלל לתעודת בגרות.

מערכת החינוך במזרח ירושלים כמעט ואינה מלמדת עברית. ישנן שעות לימוד מועטות עד חטיבת הביניים, אך בשנות התיכון, המוקדשות כולן להכנה לתאוג’יהי (בחינת הבגרות הפלשתינית) אין כלל לימודי עברית. התוצאה היא שבוגרי המערכת אינם יודעים עברית כמעט בכלל, וסיכויי השתלבותם באקדמיה ובשוק העבודה הישראלי נמוכים מאוד.

מצד שני, בוגרי התאוג’יהי יכולים ללמוד במוסדות אקדמאיים בעולם הערבי (הרשות הפלסטינית, ירדן וכו’) אך התארים המתקבלים בהם אינם מאפשרים בהכרח כניסה ישירה לשוק העבודה הישראלי, כיוון שאינם מותאמים לרישיונות השונים הנדרשים בכל פרופסיה (עו”ס, סיעוד, עו”ד, רפואה, רו”ח וכו’), וכמובן – אין לבוגרים ידע בעברית.

 

תקציב התכנית הרב שנתי – במיליוני שקלים

מתוך זה ות”ת תקצה כ- 170 מלש”ח והיתר משרד האוצר

2018 2019 2020 2021 2022 2023 סה”כ
27,385 37,703 43,140 45,920 48,430 51,490 כ-260 מלש”ח

 

בות”ת מדגישים כי הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לתלמידי מזרח ירושלים, מחייבת התייחסות למאפיינים ייחודיים אשר אינם נדרשים עבור שאר חלקי החברה הערבית בישראל.

המוסדות האקדמיים נדרשים להתמחות במתן סיוע לבעלי תעודת תאוגיה’י, על מנת להקל על התלמידים בהשלמת הפערים. התמודדות זאת שונה בצורה מהותית מהתמודדות עם סטודנט ערבי-ישראלי שלמד לבגרות ישראלית, הן בגלל אופי הלמידה השונה (התאוג’יהי היא בחינה שונה מהבגרות, המדגישה למשל את שינון החומר), והן בגלל חוסר הידע המוחלט בעברית.

עם זאת יש לציין, כי בחינת התאוג’יהי נחשבת לאמינה והצלחה בה מעידה על יכולותיו האקדמיות של התלמיד, אך כאמור בכדי לאפשר את הצלחתו בלימודים האקדמיים בישראל נדרשים חיזוקים רבים.

לפיכך התכנית כוללת:

  • התייחסות להרחבת מערך המכינות הקדם אקדמיות לתושבי מזרח ירושלים, במסגרתן נדרש לגשר על פערים הנובעים הן מהתכנים הנלמדים בבתי הספר התיכוניים במזרח ירושלים, הן מהיעדר ידע בשפה העברית, והן מהרקע התרבותי-כלכלי של הסטודנטים.
  • התכנית הרב שנתית כוללת התייחסות להרחבה משמעותית של תכנית רואד במזרח ירושלים. התכנית שמה דגש על מתן מענה קבוצתי ואישי לתלמידי תיכון וכן לבוגרי מערכת החינוך, חושפת בפניהם את האקדמיה הישראלית ומסייעת להם בשלבי קבלת ההחלטות בנוגע לתחום לימודיהם.
  • הסטודנטים לתואר ראשון יקבלו מעטפת רחבה של סיוע אישי וקבוצתי, לרבות תגבורים בעברית, למידה בקבוצות קטנות ושימת דגש על ההסתגלות ללימודים האקדמיים לאור מערכת החינוך השונה ומעמדם המשפטי המורכב.