16/07/2017

חיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה

המוסדות האקדמיים יקימו תשתיות לגיוס וקליטה של סטודנטים מצטיינים מחו”ל

 

קול קורא למוסדות המתוקצבים ע”י ות”ת להתנעת וחיזוק הפעילות לקידום הבינלאומיות

 

  • לראשונה ות”ת תקצה תקציבים (עד חצי מיליון שקלים למוסד) לטובת הקמת תשתיות והערכות לקליטה של סטודנטים מצטיינים בינלאומיים ויהודים.
  • התשתיות כוללות בין היתר: הסבה של קורסים/ תכניות לשפה האנגלית, הכשרת המרצים להוראה באנגלית, תכניות לגיוס של פוסט – דוקטורנטים מצטיינים בינלאומיים, בניית מערכי מיתוג ושיווק ועוד.
  • זהו צד ראשון במסגרת יישום התכנית הרב שנתית לחיזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה אשר מתוקצבת בסך 450 מיליון שקלים. המטרה: העלאת האיכות האקדמית, חיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל, צמצום חרמות אקדמיים ועוד.

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג, נפתלי בנט: “אני רוצה לראות בארץ סטודנטים סינים הודים בריטיים וספרדים לצד סטודנטים ישראלים. הסטודנטים שיגיעו מכל קצוות תבל יעצימו את האיכות האקדמית של המוסדות להשכלה גבוהה, יחזקו את שיתופי הפעולה הכלכליים ויתרמו תרומה משמעותית לקידום המוניטין הבינלאומי של האקדמיה בישראל”

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ ציינה כי התאמתן של מערכות ההשכלה לעולם האקדמי הבינלאומי בכלל ולשווקים הגלובליים בפרט הכרחית, הן לפיתוח המצוינות האקדמית והן לקידום התחרותיות והכלכלה הישראלית. התמריצים שאנו מעניקים מעודדים את הגעתם לישראל של סטודנטים מצטיינים ללימודי פוסט דוקטורט, וכן ללימודי תואר ראשון ושני. סטודנטים מצוינים אלו רואים בישראל מנוף לפיתוח מקצועי אשר מעשיר מאוד את האיכות האקדמית בישראל ומחזק את המוניטין הבינלאומי שלה.

 

קול קורא חדש שהפיצה ות”ת יאפשר למוסדות האקדמיים להיערך בצורה מיטבית לקליטה של סטודנטים מצטיינים בינלאומיים (יהודים ולא יהודים) וחיזוק הפעילות הבינלאומית בהשכלה הגבוהה. בהתאם לקול קורא, המוסדות האקדמיים שיימצאו מתאימים יקבלו עד חצי מיליון שקלים (כל מוסד) לטובת הקמת התשתיות האקדמיות והניהוליות הנדרשות לפעילות הבינלאומית. יצוין כי זהו צד ראשון במסגרת יישום התכנית הרב שנתית לחיזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה אשר מתוקצבת בסך 300 מיליון שקלים.

 

בהקשר זה יאמר כי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב הציבו את קידום הבינלאומיות בהשכלה גבוהה בכלל, ובהוראה בפרט, כיעד מרכזי בתכנית הרב שנתית. חיזוק הבינלאומיות נועד להעלות את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה של סטודנטים מצטיינים מחו”ל, לצד חיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל, צמצום חרמות אקדמיים ועוד. מעבר לכך, לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ישנה חשיבות רבה לא רק בהיבט האקדמי, אלא גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות), חברתיים וכלכליים.

 

להלן מספר דוגמאות של סוגי תשתיות אפשריות:

  • בנייה ושדרוג של מערך לאיסוף וניתוח נתונים בדבר בינלאומיות בהשכלה הגבוהה
  • מערך לפיתוח והסבה של קורסים/ תכניות לשפה האנגלית
  • מערך הכשרת הסגל המקומי בהוראה בשפה האנגלית
  • פיתוח מעטפת תמיכה לסטודנטים בינלאומיים (כגון הקמת מערך חונכות אישית ותמיכה שוטפת לסטודנטים)
  • בניית תכניות ייעודיות למשיכת פוסט-דוקטורנטים מצטיינים בינלאומיים
  • בניית מערכי מיתוג ושיווק בינלאומי
  • הקמת/שדרוג אתר אינטרנט בינלאומי.

 

יצוין כי לאור העובדה שיש שונות וגיוון בין המוסדות בישראל בנושא הבינלאומיות, כל מוסד שיבחר להשתתף בקול הקורא, יידרש בראש ובראשונה לגבש אסטרטגיה מוסדית, כולל קביעת יעדים ותכנית עבודה. בכך מכוונת המל”ג כי כל מוסד יבחר את דרך הפעולה ההולמת את חזונו, זהותו ומטרותיו.

 

על פי הנתונים העדכניים, שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בישראל עומד על כ- 1.4%, שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות ה- OECD העומד על 9%. במל”ג מסבירים כי הדבר נובע בין היתר מכך שמרבית המוסדות בישראל אינם ערוכים לקליטה של סטודנטים בינלאומיים, ולרוב הטיפול בסטודנטים אלו לוקה בחסר.