מוסדות

כאן תוכלו למצוא מידע למוסדות להשכלה גבוהה, בנושאים:

  • אקרדיטציה של מוסדות
  • אקרדיטציה לתכניות לימוד
  • הסמכה להענקת תואר פרופסור
  • תהליך הערכת האיכות
  • הנחיות להעסקת סגל
  • נהלים תקציביים
  • נהלים תאגידיים
  • תשתיות מחקר בישראל
  • תשתיות מחקר בינלאומיות
  • שיתוף פעולה מחקרי בינלאומי
  • שת”פ בהוראה וניידות סטודנטים, חוקרים וסגל
  • למידה דיגיטלית

 

 

אקרדיטציה של מוסדות

 

בהתאם לחוק המל”ג, פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה כמו גם קיומם של לימודים אקדמיים, לרבות פרסום בקשות שהוגשו – טעונים קבלת אישור מראש של המל”ג.

תהליך האקרדיטציה של מוסדות להשכלה גבוהה כולל שלושה שלבים מרכזיים:

שלב 1: רישום הבקשה

מוסד המבקש לקבל היתר והכרה מהמל”ג צריך להגיש בקשה בהתאם להנחיות המל”ג לפתיחת מוסד להשכלה גבוהה ותכנית לימודים חדשה. רק אם הבקשה תעמוד בתנאי הסף שנקבעו בארבעה מישורים: אקדמי, תאגידי-משפטי, תקציבי-תכנוני, סגל. מוסדות המבקשים להיות מתוקצבים נבחנים גם בהיבט התכנוני, היא תירשם במל”ג ותועבר לטיפול לקראת שלב ההיתר. במידה שלא תעמוד בתנאי הסף היא תוחזר למוסד.

קריטריונים ותנאי סף להגשת בקשה לפתיחת מוסד/תכנית לימודים

שלב 2: מתן היתר למוסד  

המל”ג (ות”ת, ועדת המשנה להכרה, הסמכה ורישוי ומליאת המל”ג) לצורך הקמת ועדות בדיקה מקצועיות לבדיקת הבקשה. ככל שועדות הבדיקה ימליצו למל”ג על מתן ההיתר תוך שמירה על עמידה בקריטריוני הסף, יוענק למוסד היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה. בהתאם לחוק המל”ג תוקף ההיתר הינו ל- 4 שנים עם אפשרות הארכה ל- 4 שנים נוספות. בשלב זה המוסד עדיין אינו מוכר כמוסד להשכלה גבוהה ואינו מוסמך להעניק לבוגריו תואר אקדמי.

שלב 3: מתן הכרה למוסד

לאחר שמוסד קיבל היתר מהמל”ג הוא ייבדק לקראת שלב ההכרה והענקת הסמכה להעניק תארים אקדמיים. בדיקה זו תתקיים בהתאם להחלטת המל”ג בדבר הפרוצדורה להכרה במוסד להשכלה גבוהה, דהיינו באמצעות ועדת ממומחים בראשותו של איש אקדמיה בכיר ששימש בעבר נשיא או רקטור של מוסד להשכלה גבוהה. ועדת המומחים תערוך בדיקה מוסדית מקיפה לבחינת רמתו האקדמית והמדעית של המוסד לאורם של הוראות החוק, כללי המועצה ובהתבסס על שני עוגני היסוד של מוסד להשכלה גבוהה – הנהגה אקדמית מבוססת וחזקה, וחופש אקדמי ומנהלי של המוסד. מוסד מוכר יוכל לקבל הסמכה להעניק תואר בתכניות ספציפיות שנבדקו ואושרו על-ידי המועצה.

החלטת המועצה בנושא נוהל פנימי לביצוע תהליך הכרה

 

אקרדיטציה לתכניות לימוד

תהליך האקרדיטציה של תכניות לימודים חדשות כולל שלושה שלבים מרכזיים:

שלב 1: רישום הבקשה

מוסד מוכר להשכלה גבוהה המבקש לפתוח תכניות לימודים חדשות ולהעניק בגינן תואר אקדמי צריך להגיש בקשה לאישור המועצה להשכלה גבוהה בהתאם להנחיות המל”ג לפתיחת תכנית לימודים חדשה. ככל שהבקשה תעמוד בתנאי הסף שנקבעו בהנחיות ובהחלטות רלבנטיות אחרות של המל”ג, תירשם הבקשה  ותועבר לבדיקה לקראת שלב אישור פרסום והרשמה. במידה שלא תעמוד בתנאי הסף היא תוחזר למוסד.

הנחיות המל”ג לפתיחת מוסד להשכלה גבוהה/תכנית לימודים

שלב 2: אישור פרסום תכנית, הרשמת סטודנטים אליה והתחלת הלימודים בה

לאחר רישום הבקשה לפתיחת תכנית לימודים חדשה, תועבר התכנית – בהתאם לצורך – לדיון במוסדות המל”ג (ות”ת, ועדת המשנה להכרה, הסמכה ורישוי ומליאת המל”ג) לצורך הקמת ועדת בדיקה מקצועית או סוקרים לבדיקת הבקשה. ההחלטה על מינוי סוקרים או ועדה תתקבל בהתאם לעקרונות מנחים שקבעה המל”ג.

החלטת מל”ג בנושא נוהל בדיקת תכניות – מתי יש למנות סוקרים ומתי יש למנות ועדה

ככל שוועדת הבדיקה תמליץ למל”ג על מתן ההיתר תוך שמירה על עמידה בקריטריוני הסף, תאשר המל”ג למוסד לפרסם את התכנית, לרשום אליה סטודנטים ולפתוח אותה. בשלב זה המוסד עדיין אינו מוסמך להעניק תואר אקדמי בתכנית, ועל כן היא תדרוש מהמוסד להעמיד  ליידע את הסטודנטים על-כך תוך החתמתם על הצהרה לפיייה ידוע להם כי למוסד אין עדיין הסמכה להעניק את התואר האקדמי ובמידה שהוא לא יקבל את ההסמכה מהמל”ג תוצע לו רשת בטחון. משמע: רשת הביטחון היא המסגרת החלופית לסיום הלימודים ולקבלת התואר שתוצע לסטודנטים, בין באותו מוסד או במוסד אחר, אם המוסד לא יקבל את ההסמכה להעניק תואר אקדמי בתכנית המוצעת.

הנחיות המל”ג בנושא רשת הבטחון

בהתאם להחלטת המל”ג, תוקף אישור הפרסום ורישום הסטודנטים מוגבל לשנתיים. על המוסדות להודיע למל”ג על פתיחת התכנית בפועל במסגרת הזמן שנקבע לאישור פרסום והרשמה.

שלב 3: הסמכה

בדיקת התכנית לשלב ההסמכה באמצעות ועדת מומחים/סוקרים תחל לא יאוחר מפתיחת שנת הלימודים האחרונה בתכנית. במסגרת הבדיקות לשלב ההסמכה בוחנת ועדת הבדיקה/הסוקרים את התפתחות התכנית ממועד פתיחתה ועמידת המוסד בהתחייבויותיו. ועדת המומחים/הסוקרים מגישים בסיום עבודתם דו”ח מסכם למל”ג בדבר מתן הסמכה לתכנית, זאת בהסתמך על רמתה האקדמית של התכנית תוך התייחסות לסגל ההוראה, קוריקולום, תשתיות אקדמיות ועוד.  כמו כן נבדקים היבטים של תקציב, תכנון  ועוד.

בהתאם להחלטות המל”ג – ניתן להעניק הסמכה קבועה או זמנית אחת בלבד זאת לפרק זמן מוגדר שמשכו ייקבע מראש, ולאחר מכן תצטרך להתקבל החלטה על מתן הסמכה קבועה, או לחילופין על אי חידוש ההסמכה וסיום מחזורי הלומדים בתכנית. המל”ג תוכל לקבוע אבני דרך לעמידת התכנית בתנאים שייקבעו על ידה בפרק הזמן של ההסמכה הזמנית.

 

הסמכה להענקת תואר פרופסור

הענקת תארי פרופסור במוסדות להשכלה גבוהה להם אין אישור להעניק דרגות פרופסור נעשית באמצעות חמש ועדות עליונות למינוי פרופסורים של המל”ג.

 

מוסדות המצויים בקטגוריה זו ומבקשים להעניק לסגל בכיר תארי פרופסור נדרשים להגיש לוועדות העליונות בקשה בהתאם להנחיות שקבעה המל”ג.

בנוסף, הקימה המל”ג פורום של יושבי ראש הוועדות העליונות למינוי פרופסורים בראשות חבר מל”ג, שבעבר עמד בראש מוסד, אשר יתכנס מעת לעת בכדי לדון בנושאים כגון:

  1. סוגיות העולות מבוועדות העליונות למינוי פרופסורים.
  2. בחינת דיווחי המוסדות המורשים להעניק פרופסור חבר באופן עצמאי ובדיקת בקשות חדשות בנדון.
  3. בחינת שינויים מבוקשים בתקנון למינוי פרופסורים.
  4. עדכון הרכבי הועדות העליונות למינוי פרופסורים.

 

המלצות הפורום מובאות לדיון בפני ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית ואח”כ לקבלת החלטה מסכמת במל”ג.

 

קריטריונים ותנאים לאישור מתן תואר פרופסור על ידי המוסדות

סדרי נוהל לעבודת הוועדות העליונות של המל”ג למינוי פרופסורים במוסדות להשכלה גבוהה

הנחיות למוסדות להגשת תיקים למינוי פרופסורים לוועדות המינויים העליונות של מל”ג

תהליך הערכת האיכות

תהליך הערכת איכות מתבצע במסגרת תכניות לימודים בעלות הסמכה קבועה אשר העמידו 3 מחזורי בוגרים לפחות. האגף להערכת איכות והבטחתה מקיים את ההערכה החיצונית על ידי ועדת מומחים בינ”ל, הכוללת בממוצע 6 חברים מובילים בתחום המוערך.

 

תהליך ההערכה מתחיל במוסד במסגרת כתיבת “דוח הערכה עצמית” של המחלקה והמוסד. הדוח נכתב בהתאם להנחיות האגף וכולל מידע מקיף ומפורט מאוד לגבי המוסד, המחלקה ותכנית הלימודים. לאחר הגשת הדוח וגיוס חברי ועדה, מתקיימים ביקורים בכל מוסד. במסגרתם חברי הוועדה נפגשים עם ראשי המוסד ונציגי המחלקה על דרגותיהם ותפקידיהם השונים וכן עם סטודנטים ובוגרים. לאחר מכן הוועדה כותבת דוח מקיף המתייחס לנקודות לשיפור ולשימור בתכנית הנבדקת וכן המלצות ליישום. בנוסף, נכתב דוח כללי המתייחס לנעשה בתחום ברמה הלאומית.

דוחות הוועדה מוצגים בפני ועדות המשנה של המל”ג וכן במסגרת מליאת המל”ג. חברי המל”ג דנים לעומק בתכנים ובהמלצות הוועדה, ומצביעים על החלטות בנוגע לאימוץ המלצות הוועדה.

יישום ההחלטות נבדק לאורך זמן על ידי צוות האגף ובאמצעות סוקר חיצוני.

הנחיות להעסקת סגל

להלן הנחיות ות”ת לתנאי העסקה ודירוג של סגל במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, בהיתר או בהכרה של המועצה להשכלה גבוהה.(לחצו כאן לקובץ ההנחיות)

הנחיות אלו תואמות את הסדרי ההעסקה והשכר שאושרו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר במשרד האוצר.

לא ניתן להנהיג שינויים במסלולי העסקה, שכר ותנאי העסקה ללא אישור ות”ת והממונה על השכר במשרד האוצר.

באוקטובר 2015 אישרה הות”ת עדכון לגבי תוספת תפקיד לראשי מחלקות אקדמיות. (לחצו כאן לעדכון)

 

תשתיות מחקר בישראל

מידע כללי

תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה הן בסיס הכרחי למימוש פוטנציאל הצמיחה המחקרית והחדשנות ומנוע לצמיחה כלכלית וחברתית. תשתיות אלה יקרות ומורכבות, ודורשות כוח אדם גדול ומגוון להפעלתן. לפיכך יש צורך לגבש תהליכי תכנון למספר שנים קדימה, תוך ראייה מערכתית וקביעת סדרי עדיפויות .

בשנת 2012 החליטה ות”ת על כינון תהליך תכנון אסטרטגי להשתתפותה במערך תשתיות המחקר המרכזיות במוסדות המתוקצבים להשכלה גבוהה. לצורך זה הוקמה ועדה מייעצת, המסייעת לות”ת לגבש ראייה מערכתית בנושאים אלה באמצעות יצירת מפת דרכים המהווה תכנון אסטרטגי לטווח ארוך בנושא. הוועדה עוסקת במיפוי התשתיות הקיימות, תיעדופן, בחינה שוטפת של תשתיות חדשות, והתאמתן למפת הדרכים.

חשוב להדגיש כי מטרת “מפת הדרכים” היא ליצור מתווה מייעץ לות”ת המשקף שיקולים אקדמיים בלבד.

מיפוי תשתיות המחקר הקיימות

בשנים האחרונות נערך מיפוי של תשתיות המחקר בישראל ביוזמת הוועדה לתשתיות מחקר (ות”ם) של המועצה למחקר ולפיתוח, באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה. דו”חות המיפוי מכילים פירוט נרחב של תשתיות מחקר בתחומים רבים באקדמיה ובתעשייה הישראלית. מיפוי התשתיות בוצע על ידי “מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה” והוגש כדו”ח למולמו”פ בשנת 2010. ב-2013 עודכן המיפוי.

 

לפי ממצאי המיפוי, מרבית תשתיות המחקר הקיימות אינן עומדות בקריטריונים של תשתית מחקר מרכזית כפי שהוגדרו לצורך תהליך זה. יוצאות דופן הן תשתיות המחקר הבינלאומיות בהן משתתפת ישראל.

 

לדוח מיפוי תשתיות מחקר בישראל לשנת 2010: לחץ כאן

לדוח מיפוי תשתיות מחקר בישראל לשנת 2013 : לחץ כאן

 הועדה המייעצת לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה

כאמור, הוועדה המייעצת מונתה בינואר 2013 על ידי ות”ת, ואלה מטרותיה:

  1. מיפוי תשתיות המחקר המרכזיות באקדמיה:
    – הגדרה של תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה;
    – מיפוי התשתיות הקיימות;
    – יצירת מנגנון לעדכון שוטף של המיפוי.
  2. גיבוש הצעה למפת דרכים מתועדפת של התשתיות הנדרשות:
    – ביטוי הצרכים העולים מהאקדמיה;
    – המלצה לתעדוף הצרכים והפתרונות בהתאם לקריטריונים שתציע הוועדה;
    – עדכון שוטף של מפת הדרכים.
  3. בחינת הצעות והזדמנויות שעולות בצורה שוטפת לתשתיות חדשות ולשותפות בתשתיות בינלאומיות, והערכת התאמתן למפת הדרכים.

הוועדה מינתה תת-וועדות תחומיות מטעמה, אשר עוסקות כל אחת בתחום רחב אחר – מדעי החיים ורפואה, מדעים פיזיקליים והנדסה, מדעי הסביבה, אנרגיה, מחשוב ותקשורת, מדעי החברה והרוח. תת הוועדות מייעצות לוועדת ההיגוי, כל אחת בתחומה.

להרכבי הוועדות – לחצו כאן

מפת דרכים לתשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה

מפת הדרכים 2016

לקראת סוף 2016 תושלם העבודה על עדכון מפת הדרכים לשנת 2016. במסגרת עדכון זה התבקשו האוניברסיטאות וקבוצות חוקרים ‘עצמאיות’ להציע הצעות לתשתיות מחקר מרכזיות. ההצעות נבחנות בתת הוועדות השונות, ובמליאת הוועדה, ולאחר מכן ידונו במליאת ות”ת ויפורסמו.

מפת הדרכים 2013

מפת הדרכים 2013, הייתה מפת הדרכים הראשונה לתשתיות מחקר מרכזיות, והתבססה על מיפוי הצרכים האקדמיים. הוועדה המייעצת גיבשה המלצות לתשתיות, וסדרי עדיפויות למימושן. במפת הדרכים הראשונה הוחלט לכלול רק את אותן הצעות שהוועדה הגיעה לכלל הסכמה וגיבוש סופי שלהן.

מפת הדרכים הראשונה כוללת את הצעות התשתית כדלהלן (מפת הדרכים אינה מתעדפת בין תחומי המחקר השונים אלא רק בתוך תחומי המחקר. ברשימה זו מסודרות ההצעות ע”פ סדר העדיפות שקבעה הוועדה):

 

תחום מדעים פיסיקליים והנדסה:

  • ESO – European Southern Observatory

תחום מדעי החיים והרפואה:

  • מרכז לעכברים מהונדסים גנטית
  • מרכז לפנומיקה של צמחים

תחום מחשוב ותקשורת:

  • יחידת שרות למחשוב ענן

תחום אנרגיה:

  • מרכז דלקים אלטרנטיביים מבוססי פחמן מימני
  • מרכז לקרינה סולארית

תחום מדעי החברה והרוח:

  • הסקר החברתי האירופי: European Social Survey
  • מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית – תקופת ימי הביניים
  • מאגר הנתונים הישראלי במדעי החברה
  • סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה SHARE- Survey of Health, Aging and Retirement in Europe
  • “חדרי למ”ס” – גישה מרחוק לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

למסמך המלא מפת דרכים לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה 2013

 

פורום תל”ם – הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח

פורום תל”מ הוקם בשנת 1997 לצורך תיאום בין גופי מדע וכלכלה באופן וולונטרי במטרה לאגם משאבים לפיתוח וביצוע פרויקטים בתשתיות לאומיות של מחקר ופיתוח להן חשיבות לאומית רבה. בפורום שותפים יו”ר ות”ת, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא”ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה הלאומית למדעים, המשמש כיו”ר הפורום. היו”ר המייסד של הפורום הוא פרופ’ יעקב זיו אשר כהן בתפקיד עד שנת 2013. יו”ר הפורום הנוכחית היא נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים לשעבר, פרופ’ רות ארנון.

במסגרת תהליך העבודה, יוזם הפורום בחינה מקצועית ממוקדת של נושאי מו”פ אפשריים לקידום על ידי הגופים, אשר בעקבותיה מתקבלות החלטות ביצועיות הכוללות הגדרת חלוקת ההשתתפות היחסית של הגופים החברים בפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן מינוי הגורמים האחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה.

חלקה של ות”ת במימון פרויקטים ביוזמת פורום תל”מ:

ות”ת השתתפה בכל הפרויקטים שאושרו לביצוע בפורום תל”ם. בממוצע, עומד חלקה היחסי על 30%-35% מסך תמיכת הפורום בפרויקטים השונים.

תשתיות שהוקמו במסגרת פורום תל”מ:

  1. ESRF – השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי.
  2. מיזם אינטרנט 2 – תקשורת רחבת פס מהדור השני.
  3. SARAF – מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק.
  4. ישראגריד – הקמת תשתית לרשת “גריד” לאומית.
  5. מרכזים לננו- טכנולוגיה – הקמת מרכזים ורכישת ציוד “כבד” למחקר ופיתוח.
  6. ציוד תומך מו”פ ביוטכנולוגי – תשתיות שירות מתקדמות למחקר ופיתוח.
  7. ציוד תומך מו”פ לתאי גזע – תשתיות שירות מתקדמות למחקר ופיתוח
  8. בנק רקמות לאומי – איסוף, תיעוד, עיבוד נתונים ושימור דוגמאות ביולוגיות שישמשו למחקר.
  9. תשתית מו”פ לפוטוניקה מתקדמת – הקמת תשתיות למו”פ פוטוניקה בטכנולוגיה מתקדמת בשלבי ביצוע ויישום
  10. תכנית המו”פ בתחום מדעי המוח – הקמת תשתיות למו”פ בחקר המוח בשלבי ביצוע ויישום

למידע נוסף ניתן לפנות לגב’ אפרת בלום:  efratb@che.org.il

תשתיות מחקר בינלאומיות

להלן פירוט תשתיות מחקר בינלאומיות בהן ישראל חברה רשמית או שותפה, תשלום דמי החבר או השותפות של המדינה בתשתית מקנים לחוקרים הישראלים גישה לשימוש בתשתית.

 

 CERN

סוג תשתיתמאיץ חלקיקים

תחום מחקר: פיסיקה ומדעי החומרים

אתר האינטרנט: http://home.web.cern.ch/

איש הקשר: פרופ’ אליעזר רבינוביץ’, ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות

 

 

ESRF- European Synchrotron Radiation Facility

סוג תשתית: מאיץ חלקיקים

תחום מחקר: פיזיקה, כימיה, מדע החומרים, ביולוגיה,

אתר האינטרנט: http://www.esrf.eu

איש הקשר: ד”ר יוסי סגל, רכז החטיבה למדעי הטבע באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

 

 

SESAME

סוג תשתית: מאיץ חלקיקים

תחום מחקר: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, מדעי הסביבה וארכיאולוגיה.

אתר האינטרנטhttp://sesame.org.jo/sesame/

איש הקשר: פרופ’ אליעזר רבינוביץ’, ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות

 

 

EMBL-EBI – European Bioinformatics Institute Molecular Biology Laboratory

סוג תשתית: בנק מידע וידע בנושאי ביו-אינפורמטיקה

תחום מחקר: רפואה, איכות סביבה, חקלאות, ביו־אינפורמטיקה, ביו־ טכנולוגיה

אתר האינטרנטhttp://www.embl.de/index.php

איש הקשר: דר יוסי קאליפא, ראש תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

INSTRUCT- Integrated Structural Biology Infrastructure for Europe

סוג תשתיתתשתית ציוד מחקר מבוזרת

תחום מחקר: ביולוגיה מבנית, ביו-טכנולוגיה, ביו- רפואה, מדעי החיים.

אתר האינטרנטhttp://www.structuralbiology.eu

איש הקשר: פרופ’ גדעון שרייבר מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע

 

 

ELIXIR

סוג תשתיתתשתית למידע ביולוגי

תחום מחקר: ביו אינפורמטיקה

אתר האינטרנטhttp://www.elixir-europe.org

איש הקשר: דר יוסי קאליפא, ראש תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

ESSsurvey- European Social Survey

 הסקר החברתי האירופאי ((European Social Survey הינו סקר רב-מדינתי דו-שנתי, המהווה תשתית במדעי החברה עבור חוקרים, ממשלות ומעצבי מדיניות אשר עניינם מחקר בסיסי במקצועות מדעי החברה. הסקר הוא פרי יוזמה של קבוצת מחקר באירופה (כולל ישראל) בעידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי. הקרן והאיחוד מממנים את הוצאותיו המרכזיות של הסקר כאשר כל מדינה שותפה מממנת את ביצוע הסקר המקומי. השתתפות ישראל בתשתית החלה במימון של ות”ת, כאשר הסבב הראשון של הסקר התבצע בשנת 2002. מדינת ישראל לא השתתפה בסבב השני (2004-2005) והשלישי (2006-2007) של הפרויקט. בשנת תשס”ח החליטה ות”ת לחזור ולתקצב את הסקר באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים, ובהתאם לכך השתתפה ישראל מאז בסבבים הרביעי (2008-2009), החמישי (2010-2011) והשישי (2012-2013). במסגרת הדיונים בנושא תקצוב הסבב השביעי (2014-2015) ובהתבסס על המלצת הוועדה לתשתיות ממחקר מרכזיות, החליטה ות”ת לאשר את תקצוב הצטרפות ישראל על תקן “מדינה אורחת”. בתאריך 17.02.2016 אישרה ות”ת את המשך השתתפות מדינת ישראל בסקר על תקן “מדינה אורחת” גם בסבב השמיני (2017-2016) בעלות מצטברת של 2,591 אלפי ₪ הכוללים דמי השתתפות בתשתית, עלויות איסוף ועריכת הנתונים ועלויות ניהול התשתית בארץ בשנים אלה. בתיאום עם משרד המדע הוחלט כי ניהול התכנית, הפיקוח, הבקרה והערכת התכנית וייצוג ישראל בתשתית האירופית ימשיך להיות באחריות משרד המדע כמו בסבב הקודם. הפרויקט הנ”ל מלווה הוועדה המקצועית. לקראת הסבב הבא (הסבב התשיעי) בו תצטרך מדינת ישראל להחליט על חברות מלאה או סיום חלקה בתכנית, תתקיים בחינה מחודשת של ההשתתפות, לרבות בדיקה של תפוקות מחקריות שונות, כגון, פרסומים, זכיה במענקי מחקר וכיו”ב, תקצוב התשתית לטווח ארוך, לרבות מציאת שותפים אסטרטגיים למימון התשתית, וכן היבטים תפעוליים שונים של התשתית, לרבות בחינת ההתקשרות עם הגוף המבצע ועוד.

סוג תשתית: סקר מדעי החברה האירופאי

תחום מחקר: מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, תקשורת, חינוך, עבודה סוציאלית ולימודי עבודה.

אתר האינטרנטhttp://www.europeansocialsurvey.org

איש הקשר: ד”ר חגית שוימר, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

SHARE- Survey of Health Ageing and Retirement in Europe

סוג תשתיתסקר ההזדקנות והפרישה האירופי

תחום מחקר: רפואה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה

אתר האינטרנטhttp://www.share-project.org

איש הקשרhttp://igdc.huji.ac.il/Share

 

 

GEANT

סוג תשתיתE‐Infrastructure

תחום מחקר: רשת התקשורת האירופאית

אתר האינטרנטhttp://www.geant.net/Pages/default.aspx

איש הקשר: מר הנק נוסבכר, מחב”א

 

 

PRACE – Partnership for Advanced Computing in Europe

סוג תשתית E‐Infrastructure:

תחום מחקר: משאבים ושירותי מחשוב וניהול נתונים (מחשבי על)

אתר האינטרנט: /http://www.prace-proiect.eu

איש הקשר: מר אשר רוטקופ, מר הנק נוסבכר, מחב״א

 

EMBRC

סוג תשתיתתשתית ציוד מחקר מבוזרת

תחום מחקר: ביולוגיה ימית

אתר האינטרנט:  http://www.embrc.eu/

 

למידע נוסף על תשתיות מחקר בינלאומיות: מפת הדרכים האירופית לתשתיות מחקר מרכזיות

 

שיתוף פעולה מחקרי בינלאומי

קרן מו”פ אירופי:

Horizon 2020  – תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי

תכניות המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הן התכניות הגדולות ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, ומהוות גורם מימון מרכזי של ה-  European Research Area – המרחב האירופי למחקר – ERA. כל תכנית מסגרת מתקיימת במשך מספר שנים, התכנית הנוכחית היא הורייזן 2020 (Horizon 2020). התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום בני כמה שותפים, לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים.

תקציב התכנית הוא 77 מיליארד אירו ל-7 שנים (2020-2014)

מטרת השתתפותה של ישראל בתכנית היא לפתוח בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה, ולהרחיב את תחומי הפעילות העולמית של התעשייה הישראלית. משנת 1996 לישראל מעמד של מדינה נלווה (Associated Country) בתכנית המסגרת למו”פ. מעמד זה מעניק לה זכויות וחובות השוות לאלו של מדינות האיחוד האירופי. ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה החברה בתכנית (ובמעמד דומה לשוויץ, נורבגיה וטורקיה ומדינות נוספות המשמשות גם כן כמדינות נלוות). חברותה של ישראל בתכנית הוצעה לה בזכות ומשקפת את חיוניותה המדעית הטכנולוגית והכלכלית של ישראל, כמו גם את רמת החדשנות הגבוהה שלה. ההשתתפות בתכנית כרוכה בתשלום, הנקבע על פי התוצר המקומי הגולמי- מדינת ישראל צפויה לשלם כמיליארד אירו דמי השתתפות לאורך שבע שנות התכנית.

השתתפות מדינת ישראל בתכנית מנוהלת ע”י ISERD – הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב- ISERD .ERA פועל מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והמדען הראשי משמש יו”ר ועדת ההיגוי שלו. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ות”ת, משרד החוץ ומשרד האוצר.

אתר ISERD – http://www.iserd.org.il

אתר התכנית : http://ec.europa.eu/programmes/horizon2020/

 

קרן מחקר ארה”ב ישראל – BSF:

בתשע”ג החלה לפעול במסגרת הקרן הדו-לאומית למדע ארה”ב-ישראל (BSF) תכנית לשיתוף פעולה עם ה-NSF האמריקאית. בשנים תשע”ג-תשע”ה מומנה התכנית בסך מצטבר של 3,000 אלפי דולר בשנה ע”י משרד האוצר – 2,000 אלפי דולר בשנה, וות”ת – 1,000 אלפי דולר בשנה (החלטת ות”ת תשע”א/22 מיום 29.12.2010), וזאת אל מול מימון מקביל באותו הסכום שהועבר ע”י ה-NSF לחוקרים האמריקאים המשתתפים בתכנית. במהלך שנת 2015 בהסכמת משרד האוצר, אישרה ות”ת תקצוב הקרן לשנה נוספת. במסגרת תקציב תשע”ז מתוקצבת התכנית NSF-BSF בסך של 17,000 אלפי ₪. תקציב זה מהווה את השתתפות מדינת ישראל בפעילות התכנית.

אתר: http://www.bsf.org.il/BSFPublic/Default.aspx

 

 קרן מחקר גרמניה ישראל GIF :

קרן GIF הוקמה בשנת 1986 – בתוקף הסכם שנחתם בין המדינות במטרה לממן מענקי מחקר משותפים, בעיקר במחקר בסיסי, לקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות, בתי החולים ושאר מוסדות ההשכלה הגבוהה מהארץ ומגרמניה. הקרן הנה תאגיד ציבורי סטטוטורי דו-לאומי ומינהל הקרן יושב בירושלים. בשנת 1995 עבר בכנסת חוק GIF המגדיר את אופי פעולתה.

הגוף המחליט והמתווה את מדיניות הקרן הוא מועצת הנגידים שלה, בראשה עומדים שרי המדע משתי המדינות וחברים בה שישה מדענים בכירים – שלושה מכל מדינה, המייצגים את תחומי המדע העיקריים. יצוין כי הקרן מאשרת הצעות בכל מגוון תחומי מדע: מדעי החיים והרפואה, מדעים מדויקים, חקלאות, איכות הסביבה, מדעי החברה ומדעי הרוח. כל התמיכות מגיעות לחוקרים במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובגרמניה, כאשר בממוצע שני שליש מכספי התמיכה מגיעים לצד הישראלי ושליש לצד הגרמני. הון הקרן עומד כיום על כ-211,000 אלפי €, שנתרמו בחלקים שווים ע”י שתי המדינות. הקרן רשאית להשתמש רק בפירות הריבית על ההון הנ”ל. בעקבות ירידה בתשואות הוסכם כי בשנים תשע”א-תשע”ג גם ישראל וגם גרמניה יגדילו את תמיכתן בקרן בסך של 2,500 אלפי € לשנה. מתווה ההגדלה יושם והשתתפות ות”ת בקרן עמדה על סך 625 אלפי € לשנה, כאשר את יתרת הסכום הנדרש מישראל, 1,850 אלפי €, מימנו משרד האוצר, משרד המדע ומשרד ראש הממשלה. תשע”ג הייתה השנה האחרונה ליישום המתווה הנ”ל. במהלך תשע”ד נחתם הסכם חדש בין מדינת ישראל וגרמניה לפיו התוספת השנתית שתועבר לתקציב השוטף של הקרן פר מדינה תהיה בסכום של 3,000 אלפי € בשנה לשנים תשע”ה-תשע”ז. במהלך תשע”ה ולבקשת הקרן, נחתם מתווה מעודכן להסכם לפיו התוספת השנתית פר מדינה תעמוד בתקופה תשע”ה-תשע”ח (4 שנים) על 2,500 אלפי € בשנה. בהתאם למתווה המעודכן ולסיכום הבין-משרדי בנושא, השתתפות ות”ת בקרן בתשע”ז עומדת על סך 650 אלפי €.

אתר: http://www.gif.org.il/Pages/default.aspx

 

מענקי מחקר משותף – סין:

קרן ישראלית-סינית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית הסינית למדעי הטבע (NSFC) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ד. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשלושת המחזורים הראשונים: מחזור א’ – פיזיקה, כימיה וחקלאות. מחזור ב’ – מדעי החיים וביו-רפואה. מחזור ג’ – מתמטיקה, מדעי המחשב, ננו-טכנולוגיה ומדעי כדור הארץ. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – הודו:

קרן ישראלית-הודית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י המועצה למענקים אוניברסיטאיים (UGC – גוף סטטוטורי מטעם ממשלת הודו) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ה. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשני המחזורים הראשונים: מחזור א’ – מדעי הרוח ומדעים מדויקים. מחזור ב’ – מדעי החיים ורפואה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-80 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – סינגפור:

קרן ישראלית-סינגפורית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית למחקר בסינגפור (NRF) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תחל לפעול בשנה”ל תשע”ז. במסגרת התכנית ימומנו מענקי מחקר משותפים בין שתי המדינות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

משרד המדע מפעיל הסכמים נוספים לשיתוף פעולה מחקרי דו-לאומי, לפרטים נוספים.

שת”פ בהוראה וניידות סטודנטים, חוקרים וסגל

סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים בינלאומיים

מל”ג וות”ת רואות חשיבות רבה בקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ובהגעתם של סטודנטים בינלאומיים לישראל.

בשני העשורים האחרונים גיבשו מדינות רבות מדיניות בינלאומיות עבור מערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה העל-תיכונית, הכוללות בין היתר הקצאת תקציבים ייעודיים לנושא, רגולציה אקדמית ופעילות שיווק ומידע ברמה הלאומית. ליוזמות אלה יעדים מגוונים, בהם השאיפה להעלאת האיכות האקדמית, לצד היבטים כלכליים חברתיים ומדיניים.

בראייה כוללת ניתן לומר כי גיבוש מדיניות בינלאומיות במדינות השונות נובע מהתפיסה שהתאמתן של מערכות ההשכלה לעולם האקדמי הבינלאומי ולשוק העבודה הגלובלי הכרחית במאה ה- 21, וכי יש לה תרומה משמעותית להעלאת איכות ההשכלה.

מל”ג וות”ת רואות את העלאת הרמה והתחרותיות של המערכת האקדמית הישראלית כמוטיבציה העיקרית לקידום הנושא. התפקיד שמל”ג וות”ת לוקחות על עצמן (ובכלל זה דרך רכישת שירותים, מיקור חוץ או שותפות עם גורמים אחרים) לקידום הגעתם של סטודנטים בינלאומיים הוא:

  • קביעת מדיניות ותכנון לאומי – קביעת חזון ויעדים למערכת בנושא סטודנטים בינלאומיים (כלליים, ופרטניים לפי הצורך) ותיאום בין המוסדות השונים; המשך מעקב אחר הנתונים וניתוח מגמות.
  • מול המוסדות:
    • הסדרה רגולטורית של אספקטים שונים – תקציביים וכלכליים (כולל גובה שכר לימוד, ותגמול מרצים), תכנוניים ואקדמיים
    • התנעה של תהליכים במוסדות לגיבוש חזון, אסטרטגיות ויעדים בנושא בינלאומיות
    • התנעה של תהליכים לבניית תשתיות מתאימות במוסדות[1], מתוך הכוונה שהתמיכות תהיינה מוגבלות בזמן עד שהמוסדות יוכלו להמשיך ללא התמיכות
    • ייעוץ למוסדות בבניית תכניות בינלאומיות ואסטרטגיית שיווק
  • מול הסטודנטים הבינלאומיים
    • מאמצי שיווק ומיתוג מרוכזים לאקדמיה הישראלית
    • הפעלת תכנית מלגות למצטיינים
    • סיוע לסטודנטים הבינלאומיים במידע, ותוך הידברות עם משרדים אחרים – גם בנושאי אשרות, ביטוחי בריאות, בנקים וכיו”ב

מל”ג וות”ת אימצו רשימה של אחד-עשר קווים עקרוניים למדיניות בנושא, כאשר לכל מוסד קיימת אפשרות לבחור לעצמו את יעדיו וכיווני התפתחותו.

העקרונות:

  1. מיקוד בהבאת סטודנטים ברמה אקדמית גבוהה לישראל ושילוב ככל הניתן של הסטודנטים הבינלאומיים באותן כיתות עם הסטודנטים הישראלים
  2. עם זאת – לתת אפשרות למוסדות להביא סטודנטים משלמים, ולבנות תכניות אשר בסופו של דבר יחזיקו את עצמן כלכלית, ואולי אף יהיו מקור רווח למוסד.
    לכן הגבלות שכר הלימוד על סטודנטים בינלאומיים, שכר ושעות מרצים ומדיניות סבסוד ות”ת של אותם סטודנטים צריכות להיקבע בהתאם.
  3. מיקוד בתארים:
    א.  בתארים מתקדמים: דוקטורט, פוסט-דוקטורט – חשיבות רבה למחקר הישראלי ; תואר שני (בעיקר לא מחקרי) – כחלק משיפור האיכות האקדמית, וכמקור הכנסה פוטנציאלי של סטודנטים משלמים. (תואר ראשון –לא כמוקד עיקרי, אלא כתכניות שיש לפתח לאט יותר ובצורה פרטנית)
    ב. בקורסי קיץ ובתכניות לתקופות קצרות – בעיקר כאמצעי שיווק לתארים המלאים.
  1. אסטרטגיה שיווקית – קבוצות יעד מרכזיות:
    – בקרב סטודנטים לתואר שני וראשון (לתארים מלאים או לתקופות קצרות) שתי קבוצות יעד מרכזיות:
    (א) סטודנטים מצטיינים מאסיה – ובפרט מסין והודו
    (ב) סטודנטים יהודיים מצטיינים – בעיקר מארה”ב וקנדה
    – בדוקטורט ובפוסט-דוקטורט יש לשים דגש על מצוינות בלי צורך במיקוד גיאוגרפי או אחר
  1. קידום ההוראה באנגלית ופיתוח קורסים באנגלית (לתואר ראשון ושני) בתוך המוסדות להשכלה גבוהה גם בעבור הסטודנטים הישראלים, כך שעם הזמן יהיה היצע רחב של קורסים כאלו גם בעבור הסטודנטים הבינלאומיים.
    במקביל המשך פיתוח תכניות שלמות באנגלית עם דגש על תואר שני.
  2. פיתוח תכניות לסטודנטים לתואר שני וראשון (תואר מלא או לתקופות קצרות) המבוססות על תחומי היתרונות היחסיים של ישראל:
    – תחומי ה- STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)
    – יזמות וחדשנות
    – יהדות וישראליות
    – מזרח תיכון
    וביסוס האסטרטגיה השיווקית על תחומים אלו, תוך התייחסות לגורמי ההחלטה המרכזיים של סטודנטים בינלאומיים.
  1. על מל”ג וות”ת להפעיל שיקולי תכנון בבואן לאשר פתיחה של תכניות עם קהל יעד בינלאומי.
  2. התאמת הכלים למיצוב התחרותי של המוסדות
  3. לדאוג לקיומו של גוף משמעותי לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי, אשר יפעל לפי קווי המדיניות של מל”ג/ות”ת ויהיה אמון על:
  • שיווק ומיתוג המערכת האקדמית הישראלית (כולל תפעול אתר אינטרנט עם מידע מקיף ואמין, השתתפות בירידים בינלאומיים, פעילות בקמפוסים נבחרים וכיו”ב)
  • הפעלת תכניות מלגות
  • סיוע לסטודנט הבינלאומי במידע ושאלות בנושאים כלליים ואקדמיים (כגון הכרה בתארים, נקודות זכות, …)
  • פעולה מול גורמים רלוונטיים בארץ לפתיחת צווארי בקבוק בנושאי אשרות, ביטוח בריאות, בנקים וכו’
  • ייעוץ למוסדות להשכלה גבוהה בבניית תכניות ואסטרטגיות שיווק
  • הקמת מערך הכשרות והדרכות למוסדות בנושאים כגון פיתוח קורסים באנגלית והכשרת הסגל המלמד, הכרה של לימודים בחו”ל, תרגום הלימודים בישראל ל-ECTS וכיו”ב
  • שימור קשר עם בוגרים בינלאומיים (alumni)
  • איסוף נתונים לגבי הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל

    לעומת זאת מל”ג/ות”ת תמשיך להיות אמונה
    in-house לנושאי:
  • מדיניות ותכנון
  • תמיכה תקציבית במוסדות לבניית תשתיות לבינלאומיות
  • מחקר תומך וניתוח מגמות
  • תיאום מול המוסדות להשכלה גבוהה וביניהם
  1. התמיכה התקציבית של ות”ת תתמקד בפיתוח התשתיות הנדרשות במוסדות המתוקצבים – תשומת לב ניהולית וטיפול ארגוני נכון, פתיחת תכניות באנגלית, קיום אתר ומערכת מיילים באנגלית, מעטפת טיפול בסטודנט הבינלאומי, בניית יכולות שיווק ונוכחות בינלאומית, מעקב פנימי אחר נתוני המוסד – פילוחים ומגמות וכיו”ב.
    זאת מתוך הכוונה כי לתואר שני (ללא תיזה) וראשון המוסדות יצליחו להביא סטודנטים משלמים ברמה אקדמית גבוהה ו/או תורמים למימון הפעילות; וכי לשם מימון מרבית הדוקטורנטים והפוסט-דוקטורנטים בינלאומיים יעשה שימוש בעיקר בתקציבי מחקר.
    במקביל ות”ת תתמוך תקציבית בתכניות מצטיינים מצומצמות יחסית – הן לתואר שני והן לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט, על מנת ליצור תמריץ לסטודנטים או החוקרים הצעירים המעולים, אשר יש עליהם תחרות גלובלית, להגיע לישראל
  1. יש להתייחס לטווחי זמן שונים:
    בטווח זמן הקצר (1-2 שנים) יש להתמקד בהסדרת נושאי הרגולציה, בבניית התשתיות במוסדות, ובבניית יכולות הגוף לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי. בזמן זה אפשר להתמקד בקבוצות יעד שדורשות טיפול פשוט יותר (כמו בני ישראלים; סטודנטים לדוקטורט ופוסטדוקטורט וכיו”ב)
    רק בטווח הזמן הבינוני (עד 5 שנים) והארוך (עשור) נצפה לראות גידול משמעותי במספרי הסטודנטים הבינלאומיים במוסדות בעלי מוניטין בינלאומי, ובגידול במספר שיתופי הפעולה הבינלאומיים של כלל המוסדות

 

למסמך המדיניות המלא והמפורט כאן.

[1] כולל נושאים כמו פיתוח קורסים באנגלית והכשרת הסגל המלמד, הכרה של לימודים בחו”ל, תרגום נקודות הזכות מהלימודים בישראל ל-ECTS וכיו”ב

למידה דיגיטלית

הפלטפורמה הבינלאומית edX.org:

מיזמים שונים קמו והקימו פלטפורמות שיוכלו לשמש להעלאת קורסים מקוונים ולהנגשתם לקהלי היעד הרלוונטיים. קיימים מספר ארגונים מובילים שפיתחו פלטפורמות ל- MOOCs ברמה אקדמית, רובם במסגרת חברות עסקיות וחלקן כגופים ללא מטרות רווח,  והם מציעים פלטפורמות בינלאומיות להגשת קורסים ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם למיליוני לומדים. אחד המובילים בין מיזמים אלו, הוא edX.Inc  – מלכ”ר מייסודן של אוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, אשר פיתחו פלטפורמה לקורסים מקוונים באתר על בסיס פלטפורמה בקוד פתוח.

צעד משמעותי שנעשה על-ידי המטה הלאומי “ישראל דיגיטלית” בנושא הלמידה האקדמית המקוונת הוא ההתקשרות עם חברת  edX.Inc. במסגרת התקשרות זו, מדינת ישראל, באמצעות “ישראל דיגיטלית” מצטרפת כ”חבר תורם” (contributing Member) ל-  edX.org ובכך נפתחת האפשרות לכלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל להעלות MOOC-ים (Massive Open Online Courses) לאתר edx.org העולמית ללא עלות נוספת מצד המוסדות. וזאת תוך עמידה בתנאי הסף שהציבה edX, הנוגעים בין היתר למספר הקורסים שיועלו בשנה ולאיכות הקורסים. קורסים אלו יהיו נגישים למיליוני משתמשי edX בכל רחבי העולם. המימוש בפועל של ההצטרפות של מדינת ישראל נעשה דרך קולות קוראים (קול קורא ראשון ושלישי) בנושא למידה דיגיטלית, לפיתוח והעלאת קורסים לפלטפורמה הבינלאומית של edX.org.

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

רשימת הזוכים בקולות הקוראים:

 

הפלטפורמה הלאומית קמפוס:

קמפוס הינו פרויקט דגל של ישראל דיגיטלית בתחום החינוך וההשכלה, שהוקם לטובת הגדלת הנגישות להשכלה ולמידה דיגיטלית, צמצום פערים חברתיים, הגברת שוויון ההזדמנויות למגוון אוכלוסיות ומתן פתרונות הכשרה גמישים לשוק העבודה המתחדש. הפלטפורמה תשמש את משרדי הממשלה וגופים אקדמיים ואחרים[1] לקידום קורסים מקוונים, אקדמיים ואחרים, כמו גם הכשרות מקצועיות בעברית, בערבית ובאנגלית.

המיזם מתמקד בארבעה סוגי אוכלוסיות לומדים במדינה ישראל ובהתאם בנוי מארבעה רכיבים:

א. הרכיב האקדמי: מיועד לסטודנטים ולמועמדים ללימודים להשכלה גבוהה.

מל”ג/ות”ת ומטה ישראל דיגיטלית חברו לשותפות אסטרטגית לשינוי פני אופני ההוראה והלמידה במסגרות ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות למידה דיגיטלית. ברכיב זה יופיעו קורסים אקדמיים של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

מל”ג/ות”ת אחראיות להגדרת הרכיב האקדמי שייושם באמצעות המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, כאשר אלו יוכלו לתרום ולפתח קורסים במסגרת קולות קוראים. חשוב לציין כי הרכיב האקדמי בקמפוס יהיה הרכיב היחיד אשר יכלול קורסים אקדמיים (שיכולים, בהתקיים תנאים מסוימים, להיות מוכרים לנקודות זכות בתואר אקדמי).

ב. רכיב המיועד לקידום כישורי חיים ותעסוקה של אוכלוסיות מודרות בישראל

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה בצמצום פערים חברתיים למינוף פלטפורמת קמפוס לתועלת אוכלוסיות מודרות בישראל. מטרת קורסים אלו הנה לקדם אוכלוסיות מודרות (חרדים, ערבים, קשישים וכיו”ב) בישראל באמצעות חיזוק מיומנויות המאה ה-21 (אוריינות דיגיטלית), חיזוק מיומנויות שפה (אנגלית ועברית) ופיתוח כישורי תעסוקה מקצועיים.

ג. רכיב המיועד לקידום תהליכי הלמידה של תלמידי תיכון בישראל.

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד החינוך בפרויקט ייחודי לקורסים מחליפי בגרות וקורסי הכנה לבגרות. מטרת הפרויקט הנה לאפשר חלופה פדגוגית מעמיקה ותהליכית לבחינות הבגרות הסטנדרטיות שמתקיימות כיום.

ד. רכיב המיועד לקידום תהליכי ההכשרה המקצועית של עובדי השירות הציבורי

מטה ישראל דיגיטלית מציע למשרדי הממשלה את פלטפורמת קמפוס כאמצעי לייעול ושיפור תהליכי ההכשרה וההשתלמויות עבור עובדי השירות הציבורי במשרדי הממשלה והשלטון המקומי בישראל. במסגרת מכרז מרכזי של מנהל הרכש במשרד האוצר יוכל כל משרד ממשלתי ליצור התקשרות עם ספקי תוכן והפקה נבחרים לטובת יצירה והפעלה של קורסים מקוונים לעובדים ולמוטבי משרדי הממשלה.

קישור לפלטפורמת קמפוס: campus.gov.il

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

 

קולות קוראים לנושא למידה דיגיטלית:

לכל מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל פתוחה האפשרות להגיש הצעות כתגובה לקולות הקוראים (בהתאם להנחיות המפורטות בכל קול קורא).

את ההצעות בוחנת וועדת הליווי האקדמית לנושא למידה דיגיטלית הכוללת אנשי אקדמיה בכירים אשר יש להם נגיעה לעולם הפדגוגיה הטכנולוגית או החדשנות בהוראה, בלמידה ובתקשורת מדע באקדמיה, נציג “ישראל דיגיטלית”, נציג הסטודנטים ונציגי מל”ג וות”ת.

לשם כך הוועדה נעזרת בשתי תת-וועדות שיפוט תחומיות, לתחומי מדעי הרוח והחברה ולתחומי מדעי הטבע. חברי תת הועדות נבחרו כאנשי אקדמיה מומחים בתחומם אך גם בעלי ראיה רחבה של תחומי דעת סמוכים ויכולת שיפוט של אטרקטיביות נושאי דעת לקהלים בינלאומיים, והבנה של היתרונות היחסיים של ישראל בזירה האקדמית.

 

 

שלוחות חו”ל

שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל

לצד מוסדות להשכלה גבוהה ישראלים, המקבלים היתר והכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, פועלות בישראל שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל. עד שנת 1998 שלוחות אלו יכלו לפעול ללא אישור המועצה ומשנה זו תוקן החוק והחיל עליהן משטר של רישיונות. תארים המוענקים בשלוחות הם תארים ממוסדות האם מחו”ל ואינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

 

התיקון ה-11 לחוק המל”ג:

החל מחודש פברואר 1998 נכנס לתוקפו התיקון ה-11 לחוק המל”ג, לפיו כל שלוחה של מוסד להשכלה גבוהה מחו”ל, נדרשת לקבל רישיון מאת המועצה להשכלה גבוהה בהתאם להוראות החוק.  הרשיונות שהעניקה המועצה להשכלה גבוהה ניתנו לתקופה קצובה, בגין תואר ספציפי ובקמפוס ספציפי.

עד היום פעלו בישראל כ 48 שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה. חלק מאותן שלוחות קיימו לימודים במספר קמפוסים ברחבי הארץ, במגוון תחומי לימוד.

מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל אינם מוסדות ישראליים מוכרים להשכלה גבוהה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והתארים שמוענקים ללומדים בהם בתום לימודיהם הם תארים של מוסדות האם בחו”ל ולא של מוסדות להשכלה גבוהה ישראליים מוכרים.

אין לראות בהענקת הרשיון לשלוחות משום הכרה של המועצה להשכלה גבוהה בשלוחה כמוסד להשכלה גבוהה או משום הסמכתה להעניק תארים מוכרים כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה. החלטה בדבר הכרה בלימודים בשלוחות לצורך קבלה ללימודים מתקדמים במוסד ישראלי להשכלה גבוהה נתונה בידי המוסד הישראלי עצמו.

 

התיקון ה-12 לחוק המל”ג:

התיקון ה-12 שפורסם ביום 11.4.2005, קבע כי תואר שנלמד בישראל בשלוחה של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ הנו זהה, “לכל דבר וענין, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד האם בארץ-האם”, אך זהות זו לא  תחול בעניינים הבאים: קבלה לעבודה; דירוג העובד ודרגתו; שכר ותנאי עבודה.

ההשלכה המעשית של התיקון על עובדים במגזר הציבורי מפורטת בהודעת נציבות שירות המדינה מס’ סו/13, לפיה תואר משלוחה לא יוכר עוד לעניין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו, שכר ותנאי עבודה (נוסח ההודעה המלא והוראות המעבר מופיע באתר נציבות שירות המדינה – www.civil-service.gov.il).

 

כיצד יודעים אילו שלוחות פעלו ברישיון?

המאגר המצורף כולל את כל השלוחות אשר פעלו בארץ ברישיון וכולל את הנתונים הבאים: שם השלוחה,  מיקום הקמפוס, שם התואר, רמת התואר, סימול התואר והשנים בהן היה רישיון פעולה לשלוחה. יש לחפש את השלוחה המבוקשת ולבדוק מהן התכניות שפעלו באישור, באילו קמפוסים ובאיזו תקופה.

 

לטבלת שלוחות חו”ל לחץ כאן