סגל אקדמי

כאן תוכלו למצוא מידע לסגל האקדמי, בנושאים:

  • תנאי העסקה
  • שיפור איכות ההוראה והבטחתה
  • מלגות לקליטת סגל מצטיין
  • תכניות המלגות לבתר-דוקטורנטים מצטיינים
  • שיתופי פעולה בינלאומיים
  • מניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה
  • למידה דיגיטלית

תנאי העסקה

להלן הנחיות ות”ת לתנאי העסקה ודירוג של סגל במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, בהיתר או בהכרה של המועצה להשכלה גבוהה.

לקובץ ההנחיות

הנחיות אלו תואמות את הסדרי ההעסקה והשכר שאושרו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר במשרד האוצר.

לא ניתן להנהיג שינויים במסלולי העסקה, שכר ותנאי העסקה ללא אישור ות”ת והממונה על השכר במשרד האוצר.

באוקטובר 2015 אישרה הות”ת עדכון לגבי תוספת תפקיד לראשי מחלקות אקדמיות.

לקובץ העדכון

שיפור איכות ההוראה והבטחתה

בישיבת מל”ג מיום 10.11.15 התקבלה החלטה לאמץ את המודל המוצע לשיפור איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, לפיו כל המוסדות להשכלה גבוהה יחויבו ליישם מספר מנגנונים בסיסיים לשיפור איכות ההוראה.

בכל מוסד להשכלה גבוהה יתקיים מנגנון מוסדי שיופקד על:

א. קיומן של הכשרות מקצועיות בתחום ההוראה לכל חבר סגל חדש בכל הרמות, כולל מורים מן החוץ ועוזרי הוראה (לדוגמא: סדנאות, סמינרים, ימי עיון, הדרכות פרטניות וכיוצ”ב).

ב. העברה סדירה של שאלוני הערכת הוראה בכל סמסטר ובכל הקורסים המתקיימים במוסד. הפצת ממצאי השאלונים והערות הסטודנטים לכל מרצה שעבר הערכה ולממונה עליו תוך ציון מיקומו היחסי במחלקה ובמוסד.

ג. מרצים שתוצאות סקרי ההוראה עבורם חורגים מהסטנדרט:

  • ציון לשבח/תגמול למרצים שתוצאות סקרי ההוראה שלהם גבוהים באופן עקבי.
  • טיפול במרצים שתוצאות סקרי ההוראה שלהם נמוכים באופן עקבי (לדוגמה: חובת הכשרה מקצועית, מעקב צמוד, הדרכות פרטניות, שיבוץ לקורסים קטנים וכיו”ב)

ד. העמדת מערכת נגישה ומפורסמת לקבלת תלונות של סטודנטים בתחומי ההוראה, וטיפול בהן.

ה. פרסום והפצת מערכת סילבוסים מפורטת לכל הקורסים וכן כללי החובות בקורס וצורת קביעת הציון.

ו. קיומו של נוהל להגדרת ההתנהלות ההוראתית של הסגל אל מול הסטודנטים (הסדרת לוחות זמנים (לדוגמה בבדיקת בחינות ועבודות, זמינות מרצים, דרכי התקשרות וכיוצ”ב).

ז. קיומה של תמיכה לסגל בטכנולוגיות הוראה.

כל האמור יתקיים וידווח ברמת פירוט ואיכות לשביעות רצונה של המל”ג.

המוסדות יתבקשו להעביר דיווח תקופתי למל”ג בנושא. מוסד שלא יעמוד בדרישות המפורטות כאמור, יועבר לדיון בוועדה לפיקוח ואכיפה של מל”ג-ות”ת.

בהתאם לכך, קיבלה המל”ג את החלטת ות”ת לגבי הקצאת תקציב למכללות המתוקצבות על ידי ות”ת, זאת במסגרת מודל התקצוב הרב מימדי של המכללות המתוקצבות לשיפור איכות ההוראה בשני ערוצים:.

 

בנוסף לקריטריוני החובה המפורטים לעיל, על המוסדות להוכיח עמידתם בקריטריונים הבאים כאשר כל קריטריון יתוקצב בסכום קבוע:

קיומו של מנגנון מוסדי קבוע, מובנה ויעודי לשיפור איכות ההוראה והערכתה, הממונה על:

 

פעילות אקטיבית בהכשרת הסגל האקדמי

א. כל מכללה המתוקצבת על ידי ות”ת אשר תעמוד במאפיינים הבאים תוכל להיות מתוקצבת בכל שנה על פי קריטריון זה:

  1. ליווי וחניכה של חבר סגל חדש למשך שלוש השנים הראשונות להוראתו (לדוגמא: מפגשים קבועים עם “חונך אישי”, תצפית עמיתים בשיעורים וכיו”ב).
  2. הדרכה ותמיכה טכנולוגית לשימוש חברי הסגל לצורכי תכנון, פיתוח ויישום דרכי הוראה חדשניות באמצעים דיגיטליים וטכנולוגיה מתקדמת.
  3. פעילות לגבי מורים חלשים בהוראה (מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות וכיו”ב).
  4. פעילות לגבי מורים מצטיינים בהוראה (קרדיט, פרסים, פרסום וכיו”ב).
  5. עריכת סמינר מחלקתי לפחות אחת לשנה, שיעסוק בנושאים של איכות ושיפור ההוראה.
  6. מינוי ראש היחידה האקדמית או מי מטעמו, כאחראי על ריכוז נושא ההוראה ביחידה (האחראי יעמוד בקשר רציף עם המנגנון המוסדי בנושא איכות ההוראה כמפורט בסעיף הבא).
  7. היענות לשאלוני הערכת ההוראה של לפחות 60% מהסטודנטים בכל קורס (לצורך התקצוב תינתן אפשרות לחריגה שלא תעלה על 10% מהקורסים).
  8. ראש היחידה האקדמית יקיים מפגש משוב פרטני (אחת לשנה לפחות) עם חברי סגל שקיבלו ציון הערכה הנמוך מהממוצע המחלקתי.

ב. על מנת לתגמל מוסד על פעילות מיוחדת, חדשנית ומקורית לשיפור וקידום איכות ההוראה, יוקצה סכום ייעודי לפרסים על בסיס תחרותי למכללות המתוקצבות על ידי ות”ת. לשם כך, תוקם על ידי מל”ג וות”ת ועדה מיוחדת אשר תקבל לידיה אחת לשנה את הצעות המוסדות. הוועדה תבחן את ההצעות ותקבל החלטה מנומקת על תקצוב חד שנתי של ההצעות הזוכות.

מלגות לקליטת סגל מצטיין

מלגות אלון

מטרות: תכנית זו מיועדת לתמיכה במדענים צעירים מצטיינים ומטרתה לאפשר לאוניברסיטאות לקלוט את המלגאים במשרה מלאה.

תקופת המלגה: במסגרת התכנית מוענקות לזוכים מלגות-סגל תלת-שנתיות של שלוש שנים אקדמיות.

גובה המלגה הוא כגובה עלות השכר הממוצעת בדרגה בה נקלט המלגאי (מרצה / מרצה בכיר / פרופ’ חבר). בנוסף מעונק למלגאים בשנה הראשונה מענק מחקר חד פעמי בגובה של 170 אלף ש”ח לתחומים הניסויים ובגובה של 50,000 ש”ח לתחומים העיוניים.
האוניברסיטאות מתחייבות לקלוט המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה.

מס’ המלגות: מידי שנה מעניקה הות”ת 25 מלגות אלון למלגאים מהתחומים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים , מדעים מדוייקים +הנדסה.

בחירת הזוכים נעשית על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה.

ועדות השיפוט והבחירה: הות”ת מינתה 4 ועדות שיפוט ובחירה למלגות אלון בתחומים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה.

תקנון התכנית

 

מלגות מעוף לקליטת סגל מצטיין מבני החברה הערבית

מטרות: מלגות “מעוף” מיועדות למדענים צעירים מצטיינים, בני החברה הערבית, אזרחי מדינת ישראל. מטרתן לאפשר לזוכים להיקלט במערכת המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע”י ות”ת בישראל, אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, ולמנוי הזוכים על ידי המוסדות ל”מרצה” או “מרצה בכיר” (ואף במקרים מסוימים לפרופ’ חבר) כמינוי ראשון במשרה מלאה.
האוניברסיטאות מתחייבות לקלוט המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה.

תקופת המלגה: המלגות הן תלת-שנתיות, לשלוש שנים אקדמיות.

גובה המלגה: הוא כגובה עלות השכר הממוצעת בדרגה בה נקלט המלגאי (מרצה / מרצה בכיר / פרופ’ חבר). בנוסף מוענק למלגאים הנקלטים באוניברסיטאות בשנה הראשונה מענק מחקר חד פעמי בגובה של 170 אלף ש”ח לתחומים הניסויים ובגובה של 50,000 ש”ח לתחומים העיוניים ולמלגאים הנקלטים במכללות מענק קליטה חד פעמי בגובה 100,000 ש”ח לתחומים הניסויים ו-30,000 ש”ח לתחומים העיוניים.

מס’ המלגות: מידי שנה מוענקות 6 מלגות מעוף כאשר 4 מהן מתוקצבות ע”י הות”ת ו-2 מלגות מתוקצבות ע”י קרן יד הנדיב, השותף האסטרטגי של הות”ת בהפעלת תוכנית זו.

בחירת הזוכים: נעשית על-ידי ועדת שיפוט שהוקמה ע”י הות”ת, על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה ומכללה.

תקנון התכנית

תכניות המלגות לבתר-דוקטורנטים מצטיינים

תכנית המלגות לבתר-דוקטורנטיות מצטיינות

בהמשך להמלצות הצוות לבחינת מצבן של נשים בסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות פרופ’ רבקה כרמי, החליטה הוועדה לתכנון ולתקצוב לפעול לקידום השוויון המגדרי במוסדות להשכלה גבוהה, ובין היתר לכונן תכנית מלגות לבתר דוקטורנטיות מצטיינות החל משנת תשע”ד.

מטרות התכנית הן:

לסייע לדוקטורנטיות מצטיינות מאוניברסיטאות המחקר בישראל לצאת להשתלמות בתר- דוקטורט באוניברסיטאות מובילות בחו”ל, במטרה לקלוט אותן עם סיום ההשתלמות כחברות סגל אקדמי באוניברסיטאות.
בטווח הארוך, להביא להגדלת מספר חברות הסגל האקדמי באוניברסיטאות המחקר בישראל.
במסגרת התוכנית ניתנת העדפה לתחומי ידע בהם קיים מחסור בנשים בסגל האקדמי כמו: מדעי המחשב, הנדסה, מדעים פיזיקאליים.

תקופת המלגה: במסגרת התכנית מוענקות לזוכות מלגות דו-שנתיות לשתי שנים אקדמיות.

גובה המלגה הוא 15-25 אלף דולר לשנה, בהתאם למצבה המשפחתי של המלגאית, והיא מיועדת לסיוע במימון ההוצאות להלן: הוצאות מחיה, כרטיסי טיסה למלגאית ולמשפחתה והוצאות בגין מעבר המשפחה לחו”ל. המלגה היא בגדר מלגה משלימה למקורות מימון נוספים שמשיגה המלגאית.

מס’ המלגות: החל משנת תשע”ז תעניק הות”ת 20 מלגות מידי שנה.

בחירת הזוכות נעשית על- ידי ועדת שיפוט שהוקמה ע”י הות”ת, על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה.

תקנון התכנית

 

מלגות לבתר-דוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית

כללי:
בהמשך לתכנית להרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה לבני החברה הערבית (ערבים, דרוזים, צ’רקסים, ובדויים) החליטה הוועדה לתכנון ולתקצוב לפעול לקידום ייצוגם של ערבים במוסדות להשכלה גבוהה, ובין היתר לכונן תכנית מלגות לבתר דוקטורנטים מצטיינים בני חברה זו החל משנה”ל תשע”ד.

מטרות התכנית הן:

• לסייע לדוקטורנטים ערבים מצטיינים מאוניברסיטאות המחקר בישראל לצאת להשתלמות בתר-דוקטורט באוניברסיטאות מובילות בחו”ל, במטרה לקלוט אותם עם סיום ההשתלמות כחברים בסגל האקדמי באוניברסיטאות או במכללות האקדמיות בישראל.
• בטווח הארוך, להביא להגדלת מספר חברי הסגל האקדמי מבני החברה הערבית.

תקופת המלגה: במסגרת התכנית מוענקות לזוכים מלגות דו-שנתיות לשתי שנים אקדמיות.

גובה המלגה הוא 20,000 דולר לכל שנה, והיא מיועדת לסיוע במימון ההוצאות להלן: הוצאות מחיה, כרטיסי טיסה למלגאית ולמשפחתה והוצאות בגין מעבר המשפחה לחו”ל. המלגה היא בגדר מלגה משלימה למקורות מימון נוספים שמשיג המלגאי.

מס’ המלגות: מידי שנה מעניקה הות”ת 14 עד מלגות.

בחירת הזוכים נעשית על-ידי ועדת שיפוט שהוקמה ע”י הות”ת, על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה.

תקנון התכנית

שיתופי פעולה בינלאומיים

קרן מו”פ אירופי:

Horizon 2020  – תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי

תכניות המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הן התכניות הגדולות ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, ומהוות גורם מימון מרכזי של ה-  European Research Area – המרחב האירופי למחקר – ERA. כל תכנית מסגרת מתקיימת במשך מספר שנים, התכנית הנוכחית היא הורייזן 2020 (Horizon 2020). התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום בני כמה שותפים, לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים.

תקציב התכנית הוא 77 מיליארד אירו ל-7 שנים (2020-2014)

מטרת השתתפותה של ישראל בתכנית היא לפתוח בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה, ולהרחיב את תחומי הפעילות העולמית של התעשייה הישראלית. משנת 1996 לישראל מעמד של מדינה נלווה (Associated Country) בתכנית המסגרת למו”פ. מעמד זה מעניק לה זכויות וחובות השוות לאלו של מדינות האיחוד האירופי. ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה החברה בתכנית (ובמעמד דומה לשוויץ, נורבגיה וטורקיה ומדינות נוספות המשמשות גם כן כמדינות נלוות). חברותה של ישראל בתכנית הוצעה לה בזכות ומשקפת את חיוניותה המדעית הטכנולוגית והכלכלית של ישראל, כמו גם את רמת החדשנות הגבוהה שלה. ההשתתפות בתכנית כרוכה בתשלום, הנקבע על פי התוצר המקומי הגולמי- מדינת ישראל צפויה לשלם כמיליארד אירו דמי השתתפות לאורך שבע שנות התכנית.

השתתפות מדינת ישראל בתכנית מנוהלת ע”י ISERD – הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב- ISERD .ERA פועל מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והמדען הראשי משמש יו”ר ועדת ההיגוי שלו. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ות”ת, משרד החוץ ומשרד האוצר.

אתר ISERD – http://www.iserd.org.il

אתר התכנית : http://ec.europa.eu/programmes/horizon2020/

קרן מחקר ארה”ב ישראל – BSF:

בתשע”ג החלה לפעול במסגרת הקרן הדו-לאומית למדע ארה”ב-ישראל (BSF) תכנית לשיתוף פעולה עם ה-NSF האמריקאית. בשנים תשע”ג-תשע”ה מומנה התכנית בסך מצטבר של 3,000 אלפי דולר בשנה ע”י משרד האוצר – 2,000 אלפי דולר בשנה, וות”ת – 1,000 אלפי דולר בשנה (החלטת ות”ת תשע”א/22 מיום 29.12.2010), וזאת אל מול מימון מקביל באותו הסכום שהועבר ע”י ה-NSF לחוקרים האמריקאים המשתתפים בתכנית. במהלך שנת 2015 בהסכמת משרד האוצר, אישרה ות”ת תקצוב הקרן לשנה נוספת. במסגרת תקציב תשע”ז מתוקצבת התכנית NSF-BSF בסך של 17,000 אלפי ₪. תקציב זה מהווה את השתתפות מדינת ישראל בפעילות התכנית.

אתר: http://www.bsf.org.il/BSFPublic/Default.aspx

 קרן מחקר גרמניה ישראל GIF :

קרן GIF הוקמה בשנת 1986 – בתוקף הסכם שנחתם בין המדינות במטרה לממן מענקי מחקר משותפים, בעיקר במחקר בסיסי, לקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות, בתי החולים ושאר מוסדות ההשכלה הגבוהה מהארץ ומגרמניה. הקרן הנה תאגיד ציבורי סטטוטורי דו-לאומי ומינהל הקרן יושב בירושלים. בשנת 1995 עבר בכנסת חוק GIF המגדיר את אופי פעולתה.

הגוף המחליט והמתווה את מדיניות הקרן הוא מועצת הנגידים שלה, בראשה עומדים שרי המדע משתי המדינות וחברים בה שישה מדענים בכירים – שלושה מכל מדינה, המייצגים את תחומי המדע העיקריים. יצוין כי הקרן מאשרת הצעות בכל מגוון תחומי מדע: מדעי החיים והרפואה, מדעים מדויקים, חקלאות, איכות הסביבה, מדעי החברה ומדעי הרוח. כל התמיכות מגיעות לחוקרים במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובגרמניה, כאשר בממוצע שני שליש מכספי התמיכה מגיעים לצד הישראלי ושליש לצד הגרמני. הון הקרן עומד כיום על כ-211,000 אלפי €, שנתרמו בחלקים שווים ע”י שתי המדינות. הקרן רשאית להשתמש רק בפירות הריבית על ההון הנ”ל. בעקבות ירידה בתשואות הוסכם כי בשנים תשע”א-תשע”ג גם ישראל וגם גרמניה יגדילו את תמיכתן בקרן בסך של 2,500 אלפי € לשנה. מתווה ההגדלה יושם והשתתפות ות”ת בקרן עמדה על סך 625 אלפי € לשנה, כאשר את יתרת הסכום הנדרש מישראל, 1,850 אלפי €, מימנו משרד האוצר, משרד המדע ומשרד ראש הממשלה. תשע”ג הייתה השנה האחרונה ליישום המתווה הנ”ל. במהלך תשע”ד נחתם הסכם חדש בין מדינת ישראל וגרמניה לפיו התוספת השנתית שתועבר לתקציב השוטף של הקרן פר מדינה תהיה בסכום של 3,000 אלפי € בשנה לשנים תשע”ה-תשע”ז. במהלך תשע”ה ולבקשת הקרן, נחתם מתווה מעודכן להסכם לפיו התוספת השנתית פר מדינה תעמוד בתקופה תשע”ה-תשע”ח (4 שנים) על 2,500 אלפי € בשנה. בהתאם למתווה המעודכן ולסיכום הבין-משרדי בנושא, השתתפות ות”ת בקרן בתשע”ז עומדת על סך 650 אלפי €.

אתר: http://www.gif.org.il/Pages/default.aspx

מענקי מחקר משותף – סין:

קרן ישראלית-סינית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית הסינית למדעי הטבע (NSFC) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ד. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשלושת המחזורים הראשונים: מחזור א’ – פיזיקה, כימיה וחקלאות. מחזור ב’ – מדעי החיים וביו-רפואה. מחזור ג’ – מתמטיקה, מדעי המחשב, ננו-טכנולוגיה ומדעי כדור הארץ. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – הודו:

קרן ישראלית-הודית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י המועצה למענקים אוניברסיטאיים (UGC – גוף סטטוטורי מטעם ממשלת הודו) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ה. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשני המחזורים הראשונים: מחזור א’ – מדעי הרוח ומדעים מדויקים. מחזור ב’ – מדעי החיים ורפואה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-80 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – סינגפור:

קרן ישראלית-סינגפורית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית למחקר בסינגפור (NRF) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תחל לפעול בשנה”ל תשע”ז. במסגרת התכנית ימומנו מענקי מחקר משותפים בין שתי המדינות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

משרד המדע מפעיל הסכמים נוספים לשיתוף פעולה מחקרי דו-לאומי, לפרטים נוספים.

מניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה

ביום 10.12.2013 קיבלה מליאת המועצה להשכלה גבוהה, החלטה ובה הוראות שונות לענין מניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה. מרבית הוראות אלו אומצו בתיקון סעיף 9 לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) (תיקון) התשע”ד-2014 (להלן “התיקון“).

התיקון קובע הוראות שונות ובין היתר: הוראה כי על המוסדות אשר להם יותר מקמפוס אחד, למנות מספר אחראים למניעת הטרדה מינית לפחות בכל קמפוס. הוראה למנות אחראים למניעת הטרדה מינית שנמנים הן על הסגל המינהלי והן על הסגל האקדמי, על גווניו, בהתאם לגודל המוסד. הוראה הקובעת כי על מוסד להבטיח קיומן של פעולות הדרכה והסברה שעניינן מניעת הטרדה מינית אחת לשנה לפחות וכן הוראה הקובעת כי על מוסד להביא לידיעת כל תלמיד, סטודנט ועובד חדש את הוראות החוק, התקנות והתקנון וכן מידע לגבי אופן הגשת תלונה על הטרדה מינית ושירותי סיוע.

החוק למניעת הטרדות מיניות

תקנון המל”ג למניעת הטרדות מיניות

למעבר לפרטי קשר של הממונות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה וקישור לתקנון בכל מוסד

למידה דיגיטלית

הפלטפורמה הבינלאומית edX.org:

מיזמים שונים קמו והקימו פלטפורמות שיוכלו לשמש להעלאת קורסים מקוונים ולהנגשתם לקהלי היעד הרלוונטיים. קיימים מספר ארגונים מובילים שפיתחו פלטפורמות ל- MOOCs ברמה אקדמית, רובם במסגרת חברות עסקיות וחלקן כגופים ללא מטרות רווח,  והם מציעים פלטפורמות בינלאומיות להגשת קורסים ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם למיליוני לומדים. אחד המובילים בין מיזמים אלו, הוא edX.Inc  – מלכ”ר מייסודן של אוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, אשר פיתחו פלטפורמה לקורסים מקוונים באתר על בסיס פלטפורמה בקוד פתוח.

צעד משמעותי שנעשה על-ידי המטה הלאומי “ישראל דיגיטלית” בנושא הלמידה האקדמית המקוונת הוא ההתקשרות עם חברת  edX.Inc. במסגרת התקשרות זו, מדינת ישראל, באמצעות “ישראל דיגיטלית” מצטרפת כ”חבר תורם” (contributing Member) ל-  edX.org ובכך נפתחת האפשרות לכלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל להעלות MOOC-ים (Massive Open Online Courses) לאתר edx.org העולמית ללא עלות נוספת מצד המוסדות. וזאת תוך עמידה בתנאי הסף שהציבה edX, הנוגעים בין היתר למספר הקורסים שיועלו בשנה ולאיכות הקורסים. קורסים אלו יהיו נגישים למיליוני משתמשי edX בכל רחבי העולם. המימוש בפועל של ההצטרפות של מדינת ישראל נעשה דרך קולות קוראים (קול קורא ראשון ושלישי) בנושא למידה דיגיטלית, לפיתוח והעלאת קורסים לפלטפורמה הבינלאומית של edX.org.

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

רשימת הזוכים בקולות הקוראים:

הפלטפורמה הלאומית קמפוס:

קמפוס הינו פרויקט דגל של ישראל דיגיטלית בתחום החינוך וההשכלה, שהוקם לטובת הגדלת הנגישות להשכלה ולמידה דיגיטלית, צמצום פערים חברתיים, הגברת שוויון ההזדמנויות למגוון אוכלוסיות ומתן פתרונות הכשרה גמישים לשוק העבודה המתחדש. הפלטפורמה תשמש את משרדי הממשלה וגופים אקדמיים ואחרים[1] לקידום קורסים מקוונים, אקדמיים ואחרים, כמו גם הכשרות מקצועיות בעברית, בערביתת ובאנגלית.

המיזם מתמקד בארבעה סוגי אוכלוסיות לומדים במדינה ישראל ובהתאם בנוי מארבעה רכיבים:

א. הרכיב האקדמי: מיועד לסטודנטים ולמועמדים ללימודים להשכלה גבוהה.

מל”ג/ות”ת ומטה ישראל דיגיטלית חברו לשותפות אסטרטגית לשינוי פני אופני ההוראה והלמידה במסגרות ההשכלה הגבוהה בישראל באמצעות למידה דיגיטלית. ברכיב זה יופיעו קורסים אקדמיים של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

מל”ג/ות”ת אחראיות להגדרת הרכיב האקדמי שייושם באמצעות המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה, כאשר אלו יוכלו לתרום ולפתח קורסים במסגרת קולות קוראים. חשוב לציין כי הרכיב האקדמי בקמפוס יהיה הרכיב היחיד אשר יכלול קורסים אקדמיים (שיכולים, בהתקיים תנאים מסוימים, להיות מוכרים לנקודות זכות בתואר אקדמי).

ב. רכיב המיועד לקידום כישורי חיים ותעסוקה של אוכלוסיות מודרות בישראל

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה בצמצום פערים חברתיים למינוף פלטפורמת קמפוס לתועלת אוכלוסיות מודרות בישראל. מטרת קורסים אלו הנה לקדם אוכלוסיות מודרות (חרדים, ערבים, קשישים וכיו”ב) בישראל באמצעות חיזוק מיומנויות המאה ה-21 (אוריינות דיגיטלית), חיזוק מיומנויות שפה (אנגלית ועברית) ופיתוח כישורי תעסוקה מקצועיים.

ג. רכיב המיועד לקידום תהליכי הלמידה של תלמידי תיכון בישראל.

מטה ישראל דיגיטלית חבר למשרד החינוך בפרויקט ייחודי לקורסים מחליפי בגרות וקורסי הכנה לבגרות. מטרת הפרויקט הנה לאפשר חלופה פדגוגית מעמיקה ותהליכית לבחינות הבגרות הסטנדרטיות שמתקיימות כיום.

ד. רכיב המיועד לקידום תהליכי ההכשרה המקצועית של עובדי השירות הציבורי

מטה ישראל דיגיטלית מציע למשרדי הממשלה את פלטפורמת קמפוס כאמצעי לייעול ושיפור תהליכי ההכשרה וההשתלמויות עבור עובדי השירות הציבורי במשרדי הממשלה והשלטון המקומי בישראל. במסגרת מכרז מרכזי של מנהל הרכש במשרד האוצר יוכל כל משרד ממשלתי ליצור התקשרות עם ספקי תוכן והפקה נבחרים לטובת יצירה והפעלה של קורסים מקוונים לעובדים ולמוטבי משרדי הממשלה.

קישור לפלטפורמת קמפוס: campus.gov.il

לקולות הקוראים העוסקים בפלטפורמה:

קולות קוראים לנושא למידה דיגיטלית:

לכל מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל פתוחה האפשרות להגיש הצעות כתגובה לקולות הקוראים (בהתאם להנחיות המפורטות בכל קול קורא).

את ההצעות בוחנת וועדת הליווי האקדמית לנושא למידה דיגיטלית הכוללת אנשי אקדמיה בכירים אשר יש להם נגיעה לעולם הפדגוגיה הטכנולוגית או החדשנות בהוראה, בלמידה ובתקשורת מדע באקדמיה, נציג “ישראל דיגיטלית”, נציג הסטודנטים ונציגי מל”ג וות”ת.

לשם כך הוועדה נעזרת בשתי תת-וועדות שיפוט תחומיות, לתחומי מדעי הרוח והחברה ולתחומי מדעי הטבע. חברי תת הועדות נבחרו כאנשי אקדמיה מומחים בתחומם אך גם בעלי ראיה רחבה של תחומי דעת סמוכים ויכולת שיפוט של אטרקטיביות נושאי דעת לקהלים בינלאומיים, והבנה של היתרונות היחסיים של ישראל בזירה האקדמית.