05/03/2018

התואר החדש מדעי הנתונים, מבוקש מאוד במוסדות האקדמיים

 

  • 17 תכניות לימוד לתואר ראשון ושני בתחום מדעי הנתונים הוגשו השנה לאישור המועצה להשכלה גבוהה. המוסדות האקדמיים רוצים לתת מענה לביקוש הרב בתחום. הלימודים כוללים ניתוח מסדי נתונים רחבים ומגוונים (big data) בשלל תחומי הדעת.
  • התכניות שהוגשו לאישור נמצאות בבדיקה של המל”ג וזוכות לקדימות במסגרת יישום התכנית הרב שנתית לחיזוק מקצועות ההייטק ולקידום מדעי הנתונים.

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: “מדעי הנתונים הפכו בשנים האחרונות לתחום רב השפעה בכלכלה ובעולם ההייטק בכלל ובמחקר האקדמי בפרט. היכולת להתמודדות עם נתוני ענק (Big Data) מצריכה מיומנויות ייחודיות המשלבות את כישורים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמחשבים, ועל כן אנו רואים חשיבות רבה באישור תכניות הלימוד לתואר ראשון במדעי הנתונים ובהכשרתם של כמה שיותר בוגרים בתחום”.

 

התואר החדש במדעי הנתונים הוא אחד התחומים המבוקשים ביותר בקרב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כך עולה מנתונים חדשים של המל”ג. על פי הנתונים, בשנה האחרונה הוגשו לבדיקה 17 הצעות לתכניות לימוד בתחום מדעי הנתונים על שילוביו/שמותיו השונים (ב-13 מהמוסדות המתוקצבים ע”י ות”ת וב-4 ממוסדות חוץ תקציביים), בהן הצעות של האוניברסיטאות: העברית, חיפה, בן גוריון ובר אילן. ההצעות כוללות תכניות לתואר ראשון ותואר שני. על פי הנהלים, הוקמה ועדה מטעם מל”ג אשר תבחן את ההצעות ובמידה וימצאו ראויות מבחינה אקדמית, תכנית הלימודים תאושר ואז ניתן יהיה לרשום את הסטודנטים ללימודים. על פי רוב הלימודים בתחום זה מיועדים לסטודנטים בעלי רקע של מתמטיקה, סטטיסטיקה ומחשבים.

יודגש כי תחום זה אושר לראשונה כתואר ראשון שלם בשנת תשע”ו, בטכניון.

 

במל”ג וות”ת מסבירים כי במסגרת קידום התכנית הרב שנתית לחיזוק מקצועות ההייטק ניתנה עדיפות לאישור תכניות לימוד בתחומי ההנדסות והמחשבים ועל כן מוסדות רבים מיהרו להגיש הצעות לאישור תכניות בתחום זה.

יצויין כי תחום הנדסת הנתונים והמידע (Data Science) הוא תחום חקר חדש בישראל ובעולם, אשר מקנה כלים ומיומנויות לניתוח ומיצוי נתונים על מנת להפיק ידע חדש, בין היתר במטרה לתמוך בתהליכי קבלת החלטות. לימודי התואר עונים על צורך ברור של המשק המתבטא במשכורות גבוהות בתחום. במסגרת תכנית הלימודים נדרשים הסטודנטים ללמידת אלגוריתמים וטכנולוגיות לניתוח מסדי נתונים רחבים ומגוונים (big data) בשלל תחומי הדעת.

בבקשת המוסדות לאישור תכניות הלימודים נכתב, בין היתר, כי כמות וזמינות הנתונים המיוצרים בפורמטים שונים ( טקסט, תמונות, אודיו, וידיאו, נתוני חיישנים ועוד)  גדלו באופן משמעותי בעשורים האחרונים. במקביל, חלו התפתחויות בחומרה ייעודית לתקשורת, אחסון ועיבוד נתונים, וגדל ההיצע הגדול של שיטות חדשות לניתוח ועיבוד נתונים (כדוגמת deep learning), אשר  מאפשרים התפתחות מהירה של התחום כיום. ניתוח מתוחכם של נתונים אלו יכול לגלות בהם תבניות ודגמים שאחרת לא היו מתגלים, והפקת תובנות חדשות בתחומים מגוונים, חלקם בעלי פוטנציאל יישומי גבוה.

 

בתוך כך, יודגש כי בשנים הקרובות צפוי גידול של כ- 40% במספר הסטודנטים שיתקבלו ללימודים במקצועות ההייטק, זאת במסגרת יישום התכנית הרב שנתית, הכוללת את חיזוק מסלולי הלימוד במקצועות ההיי-טק: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, מערכות המידע ומדעי המחשב.

המשמעות היא שסטודנטים רבים שבעבר קבלתם למקצועות אלו נדחתה בשל הגבלת מספר הלומדים יוכלו כעת להתקבל ללימודים אקדמיים במקצועות ההי-טק. הגדלת שיעור הסטודנטים תעשה תוך שמירה על רמת ההוראה האקדמית וצמצום הנשירה ממסלולים אלו. סך התקצוב לתכנית הרב שנתית כ- 700 מיליון שקלים.

 

כמו כן, בחודש הבא צפויה ות”ת לפרסם את התכנית המלאה בנושא חיזוק מסלולי ההייטק, אך יודגש כי במהלך השנה החולפת (תשע”ז) ובמסגרת ההיערכות לתכנית הרב שנתית, ות”ת כבר ביצעה מספר פעולות מקדימות כדי להניע את התהליך, בהן: עדכון רב שנתי לתעריפי ההוראה (פר סטודנט) כך שבמקצועות היי-טק הסבסוד של ות”ת לאוניברסיטאות, גדל מ- 38 אלף שקלים ל- 45 אלף שקלים ואילו במשפטים ומנהל עסקים הסבסוד הופחת מ- 18 אלף שקלים ל- 15 אלף שקלים בלבד. עדכון תעריפי ההוראה ועד לתמרץ את המוסדות האקדמיים לקלוט יותר סטודנטים למקצועות המבוקשים בהיי-טק על חשבון תחומים שבהם השוק מוצף.

בנוסף לכך ות”ת אישרה בתשע”ז הקצאה תקציבית בסך מעל 100 מיליון שקלים לטובת בניית מבנים ותשתיות ללימודי הי-טק באקדמיה, ולהגדלת שיעור הסטודנטים המתקבלים ללימודי תואר ראשון בתחומי ההיי-טק.