20/08/2017

התכנית למצוינות האקדמית של סטודנטים יוצאי אתיופיה

  • מספר יוצאי אתיופיה המתקבלים ללימודי שנה א’ לתואר ראשון צפוי לגדול בשנים הקרובות מכ-700 סטודנטים בשנה לכ-1,100 סטודנטים בכל שנה. תקציב 75 מיליון שקלים
  • הדגשת המצוינות במדעים ויצירת קבוצות מופת של סטודנטים יוצאי אתיופיה. על פי התכנון 100 סטודנטים מצטיינים בכל מחזור יקבלו מלגות בסך 10,000 שקלים.
  • על מנת להבטיח שילוב מיטבי, המוסדות להשכלה גבוהה יבטלו את כלל התכניות המבדלות בין סטודנטים יוצאי אתיופיה לשאר הסטודנטים.
  • יתוגברו תכניות הכוון להשכלה גבוהה טרם הכניסה לאקדמיה וכן תינתן מעטפת לתלמידי מכינה (בסך של כ-6,000 שקלים) ומעטפת לתלמידי תואר ראשון (בסך של כ- 5,000 שקלים) עבור שיעורי עזר, תגבורים אקדמיים, הכנה למבחני קבלה, מימון מעונות או נסיעות ועוד.

 

 

הועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) אישרה בישיבתה ביום ד’, את המלצות ועדות ההיגוי לעידוד וטיפוח המצוינות האקדמית של יוצאי אתיופיה, בתקציב כולל של 75 מיליון שקלים. במסגרת אישור התכנית הרב שנתית (עד שנת 2022) ות”ת קבעה יעד לגידול הדרגתי של כ- 50% במספר יוצאי אתיופיה המתקבלים ללימודי שנה א’ לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. לפיכך, מספר יוצאי אתיופיה המתקבלים ללימודים אקדמיים צפוי לגדול בשנים הקרובות מכ-700 סטודנטים בשנה לכ-1,100 סטודנטים בכל שנה וסה”כ מספר הסטודנטים בתואר הראשון צפוי לעמוד על כ 3,500 בסוף החומש, כך ששיעורם מסך הסטודנטים לתואר ראשון יגדל לכדי שיעורם באוכלוסייה.

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט: “מהיום אנחנו מפסיקים לדבר על שילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה רק במונחים של הנגשה ושמים דגש על טיפוח המצוינות. התכנית תפתח את שערי ההשכלה הגבוהה ותביא לגידול דרמטי במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים באקדמיה, אך בד בבד תטפח מסלולי מצוינות במטרה לכוון את הסטודנטים להישגים משמעותיים בתחום המדעים וההנדסות”.

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: “ות”ת הגדירה את הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות כיעד מרכזי בתכנית העבודה, בדגש על יוצאי אתיופיה, חרדים וערבים. מחובתנו להעמיק את המצוינות האקדמית והמחקרית, אך בד בבד לפתוח את שערי ההשכלה הגבוהה לכל הקבוצות והמגזרים בחברה, ולקדם שוויון אמיתי המאפשר לכל סטודנט בישראל להגשים את כישוריו, ללא קשר למוצאו או מקום מגוריו”.

 

חברת הוועדה וחברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה: “מוקדם מכדי לברך על המוגמר, המטרה היא להוביל שינוי רוחבי באקדמיה, תוך פתיחת שערים, קידום מצויינות ומצטיינים, כניסה למקצועות נדרשים וטיפוח עתודה לסגל אקדמי. נציין שהובלנו קו ברור להפסקת הבידול של סטודנטים יוצאי אתיופיה שמוביל לא אחת לאפלייה. בקרוב ההחלטות יוגשו לוועדת שרים בממשלה כדי לאשר את חבילת הסיוע והרפורמה הנדרשת”.

 

יו”ר הועדה, פרופ’ יוסי שיין: “אני שמח מאוד שהמלצות הוועדה הלאומית בראשה עמדתי בנושא יוצאי אתיופיה באקדמיה התקבלו כולן. הממשלה והמועצה להשכלה גבוהה החליטו להקדיש משאבים גדולים ועכשיו צריך רק לצאת לדרך!.
זוהי אני מקווה,סנונית ראשונה בקידום אלפי יוצאי העדה האתיופית הצעירים, דור שני ואף שלישי בארץ המשרתים את המדינה בגבורה, בגאון ובכשרון גדול בתחומים רבים. הם כמובן זכאים לא רק לתמיכות גדולות לכניסה לאקדמיה אלא למיצוב תודעתי חדש של מצויינות במדעים! . המדיניות החדשה מוסיפה על המדיניות של הנגשה והכללה שאימצה ות״ת עם דגש גדול על מצויינות במדעים ובהנדסה מקצועות שיתוגמלו באופן מיוחד”.

 

ועדת ההיגוי לשילוב יוצאי אתיופיה באקדמיה בראשות חבר ות”ת, פרופ’ יוסי שיין, החלה לעבוד בנובמבר 2016, במטרה להגדיל את שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה, לצמצם את נשירתם ולהגדיל את שיעור השתתפותם בתארים מתקדמים ובקרב הסגל האקדמי.

חברי הוועדה:

יו”ר – פרופ’ יוסי שיין – חבר ות”ת
גב’ פנינה תמנו שטה- ח”כ לשעבר, נציגת ציבור אשר כיהנה גם כיו”ר זמני עד למינוי חבר ות”ת
פרופ’ שפרה שגיא- אוניברסיטת בן גוריון וחברת מל”ג
ד”ר חן ליפשיץ- המכללה האקדמית אשקלון
הרב ד”ר שרון שלום-אוניברסיטת בר אילן
ד”ר ווביט וורקו – המכללה האקדמית דוד ילין
גב’ זיוה מקונן- נציגת ציבור
מר ג’גאו בימרו- נציג סטודנטים
נציג משרד האוצר
משקיף חיצוני- נציג מקצועי מטעם מינהל הסטודנטים-משרד הקליטה

 

במהלך עבודתה, ועדת ההיגוי מיפתה את החסמים העיקריים בהשתלבות יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. חסמים אלה כוללים בין היתר שיעור נמוך של בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בחינות קבלה, היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים, שיעורי נשירה גבוהים במעבר בין שנה א’ לשנה ב’ והיעדר גיוון בתחומי הלימוד.

המלצות הועדה מתייחסות לתכנית רב שנתית וכוללות שורה של צעדים נוספים, הוליסטיים, שייושמו בצורה הדרגתית עד שנת 2022. ההמלצות כוללות בין היתר את הסעיפים הבאים:

 

תכנית לסטודנטים מצטיינים

עידוד למצוינות ויצירת קבוצת מופת מקרב הסטודנטים יוצאי אתיופיה, שתקרין הן כלפי פנים בתוך הקהילה והן החברה הישראלית בכללותה.

  • התכנית למצוינות אקדמית במדעים תכלול עד 100 סטודנטים בכל מחזור, כאשר יושם דגש על בחירת תחומי לימוד איכותיים ומגוונים במוסדות להשכלה גבוהה המובילים בארץ. הסטודנטים המעולים ייהנו ממלגות מתוגברות –בגובה של עד 10,000 ₪ בכדי שיוכלו להקדיש את מיטב זמנם ללימודים.
  • התכנית תכלול בין היתר, את הפרמטרים הבאים: מפגשי מנהיגות, הכשרה והעצמה, ליווי אישי וקבוצתי לאורך התואר הראשון, עשייה חברתית בקהילה – פעילות התנדבותית/פרויקט אישי, סיוע בהשתלבות בשוק העבודה\השתלבות בתארים מתקדמים ועוד.

 

הנחיות כלליות לשילוב מיטבי באקדמיה:

  • על מנת להבטיח שילוב מיטבי, הועדה ממליצה כי המוסדות להשכלה גבוהה יבטלו בהדרגה את כלל התכניות המבדלות בין סטודנטים יוצאי אתיופיה לשאר הסטודנטים.
  • לא יתוקצב רכז ייעודי להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה בלבד, הכתובת לסטודנטים יוצאי אתיופיה הנה דיקנאט הסטודנטים או כל כתובת רלוונטית אחרת במוסד הפועלת לרווחת כלל הסטודנטים.

 

פעולות הכוון ואיתור טרום כניסה לאקדמיה:

הועדה קבעה כי לצורך הגדלת מספר הצעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה ומתוך הבנה כי הצומת של הנגשת המידע הנו קריטי עבורם, יש צורך בפעילות אקטיבית, מקדימה, לאיתור הצעירים הפוטנציאליים להשכלה גבוהה מקרב יוצאי אתיופיה.

  • במהלך התכנית הרב שנתית יתוגברו רכזי תכנית “הישגים” להנגשת ההשכלה הגבוהה לצעירי הפריפריה בעשרת הישובים המובילים מבחינת היקף אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. תפקידם של הרכזים יהיה לאתר את הצעירים המתאימים, להכווין אותם לאקדמיה ולסייע בבחירת תחום לימודים.

 

מעטפת לתלמידי המכינות הקדם אקדמיות

  • תינתן מעטפת לתלמידי מכינה יוצאי אתיופיה במוסדות המתוקצבים ע”י המדינה בסכום של 6,100 ₪ לסטודנט עבור שיעורי עזר, תגבורים אקדמיים, הכנה למבחני קבלה, מימון מעונות או נסיעות וכדומה.

 

מעטפת לתלמידי התואר הראשון

  • תינתן מעטפת לסטודנטים לתואר ראשון במוסדות בתקצוב ות”ת בסך של עד 5,500 שקלים לסטודנטים הלומדים במקצועות המדעים, הרפואה וההנדסה ו-4,000 שקלים לסטודנטים אחרים. המעטפת תכלול בין היתר, את הרכיבים הבאים: שיעורי עזר ותגבור אקדמי, אסטרטגיות למידה, מימון מעונות, אבחון לקויות למידה וכו’.

 

החסמים העיקריים בהשתלבות יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה

  • בחינות בגרות- שיעור בעלי תעודת הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד על 31% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 63% בכלל האוכלוסייה.
  • הבחינה הפסיכומטרית- חסם לכניסה ללימודים, וכן חסם לקבלה לפקולטות ומוסדות מבוקשים. בעוד שבקבוצת הרוב צעירים רבים חוזרים על ההכנה לפסיכומטרי ועל הבחינה עצמה בכדי לשפר ציון, יוצאי אתיופיה מתקשים לעשות זאת בשל החסם הכלכלי.
  • היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים– קושי בקבלת החלטות: על לימודים אקדמיים, תחום לימודים, מוסדות אקדמיים וכו’.
  • הכנה קדם אקדמית – ירידה במספר תלמידי מכינה יוצאי אתיופיה.
  • שיעורי נשירה – במעבר בין שנה א’ ל ב’ גבוהים בכ 20% בממוצע ביחס לאוכלוסייה הכללית
  • היעדר גיוון בתחומי הלימוד – התמקדות בתחומי מדעי החברה