23/02/2014

פרופ’ פייסל עזאיזה נבחר פה אחד לסגן יו”ר הועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה

שר החינוך ויו”ר המל”ג הרב שי פירון: “פרופ’ עזאיזה הוא דוגמה להשתלבות בן מיעוטים בעמדות מפתח בחברה הישראלית בזכות כישוריו וניסיונו רב השנים. אני משוכנע שבמינוי הנוכחי הוא ימשיך לתרום ולקדם את מערכת ההשכלה הגבוהה”.

 

יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב פרופ’ מנואל טרכטנברג: “פרופ’ עזאיזה היה שותף מרכזי בקידום מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, הן כחבר מל”ג והן כחבר ות”ת. פרופ’ עזאיזה ממזג בפועלו הענף דבקות במצוינות אקדמית עם רגישות ומחויבות כלפי כל חלקי החברה בישראל. אני גאה ושמח מאוד על בחירתו, ועל כך שיחד נמשיך לפעול לטובת המערכת.” 

 

בתמיכת שר החינוך ויו”ר המועצה להשכלה גבוהה, הרב שי פירון ויו”ר ות”ת, פרופ’ מנואל טרכטנברג, נבחר פרופ’ פייסל עזאיזה פה אחד לשמש כסגן יו”ר הועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה.

 

פרופ’ עזאיזה הינו בעל ניסיון רב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא שימש במשך עשר שנים (שתי קדנציות) כחבר מליאת המועצה להשכלה גבוהה ובארבע השנים האחרונות כחבר ות”ת (קדנציה שניה).

 

במסגרת פעילותו במועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב שימש פרופ’ עזאיזה כחבר ויו”ר בשורת ועדות אשר עיצבו את פני מערכת ההשכלה הגבוהה בעשור האחרון, בניהם:

–         יו”ר הועדה למעורבות אקדמיה בקהילה

–         יו”ר ועדת ההיגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הערבית

–         יו”ר הועדה להנחיות התאגידיות למוסדות להשכלה גבוהה

–         יו”ר הוועדה לרפורמה במכינות

–         יו”ר ועדת משנה למכללות להכשרת מורים

 

פרופ’ עזאיזה (56), הינו חבר ות”ת הראשון מהאוכלוסיה הערבית. כיום הוא מכהן, קדנציה שניה כראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

בעבר היה ממקימי ומנהלי עמותת “סיכוי” הפועלת למען שוויון הזדמנויות בין יהודים לערבים בישראל, ראש המועצה המקומית דבוריה ודובר ועד ראשי הישובים הערביים וועדת המעקב העליונה לאוכלוסייה הערבית בארץ. כמו כן, כיהן כיו”ר הדירקטוריון של החברה למתנ”סים.

 

פרופ’ עזאיזה: “אני מבקש להודות לשר החינוך, הרב פירון, ויו”ר ות”ת פרופ’ טרכטנברג על התמיכה והאמון, ולהודות גם לחבריי לוועדה. אני חש גאווה גדולה שניתנת לי הזדמנות לקחת חלק בעיצובה העתידי של מערכת ההשכלה במדינת ישראל. בכוונתי לפעול בשני הדגלים שליוו אותי במהלך עשייתי, הראשון: מצויינות בהשכלה הגבוהה כך שהחוקרים יזכו בפרסים ומעמד בין לאומי. והשני: הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות וקהילות שעדיין לא מיצו את פוטנציאל ההשכלה הגבוהה בקרבן, לפתוח להם דלתות, לתמוך בהם בתחילת הדרך, וזאת למען העצמת שילובם החברתי והכלכלי.