28/06/2016

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט: “שילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית הוא יעד מרכזי”

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט: “שילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית הוא יעד מרכזי. בחומש הקרוב נפעל להעלאת מספר הסטודנטים מהמגזר עד לכ-50,000  אשר יביאו את ייצוג החברה הערבית באקדמיה לשיא של כ 16% מסך הסטודנטים. התקציב לכך ישולש – מ-300 ל-900  מיליון ₪”

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט הודיע היום (יום ג’) בפתח ישיבת מליאת המועצה להשכלה גבוהה בהרכבה החדש, כי המשך שילובם של ערביי ישראל בחברה הישראלית בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט הינו יעד מרכזי בתכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה המתגבשת בימים אלה.

החברה הערבית[1] בישראל מונה כיום כ 1.75 מיליון תושבים המהווים כ 20.7% מאוכלוסיית ישראל.

השר בנט מסר כי במהלך התכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה העתידה להסתיים בשנה זו (תשע”ו), חל שיפור משמעותי בייצוג  החברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה, וכי בחמש השנים האחרונות (תש”עתשע”ה) עלה שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בכ-42% (מ-9.3% ל- 13.2%), שמשמעותם גידול מ- 26,532 סטודנטים ל– 40,639 (גידול של 53% במספר הסטודנטים).

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט מסר כי המשך הרחבת נגישות החברה הערבית להשכלה הגבוהה תוך שאיפה לייצוג הולם, יש בה בכדי לסייע באופן משמעותי בשילובה בחברה הישראלית באופן איכותי ומלא, דבר שיוביל לצמצום הפערים בתחומי הכלכלה והחברה.

השר בנט הוסיף כי לאור הנתונים המרשימים של החומש היוצא, התקציב שיוקצה לנושא ישולש מכ-300 מיליון ₪ בחומש הנוכחי לכ-900 מיליון ₪ בחומש הבא (תשע”ז-תשפ”א), זאת בכפוף לאישור תקציב תכנית החומש יחד עם משרד האוצר, התכנית תכלול את יעדי הייצוג הבאים עד לשנת 2021:

  • תואר ראשון: הגעה ל-17% של סטודנטים מהחברה הערבית, כיום עומד חלקם על כ- 14%, משמעות הדבר – גידול של כ- 8,000 סטודנטים.
  • תואר שני: הגעה ל-12%, כיום עומד חלקם על כ- 10%, משמעות הדבר – גידול של כ- 1000 סטודנטים.
  • תואר שלישי: הגעה ל- 7%, כיום עומד חלקם על כ- 6%, משמעות הדבר – גידול של כ- 100 דוקטורנטים.

 

להלן עקרי התכנית ומטרות העל לחומש הקרוב:

  1. הגדלת שיעור הבוגרים וקיצור הזמן לסיום התואר –כ 40% מהסטודנטים מהמגזר הערבי מסיימים את לימודיהם האקדמיים בזמן התקני (3-4 שנים) לעומת כ-50% בחברה היהודית. במסגרת התכנית יועבר תקציב ייעודי למוסדות אשר יעניקו תמיכה נרחבת בתוך המכינות והמוסדות הכוללת: תמיכה אקדמית וחברתית, תגבור שפה, פעילויות תרבות ועוד, תקציב לכלל התכניות האלו במהלך החומש הקרוב יעמוד על כ- 380 מיליון ₪.
  2. הרחבת מגוון תחומי הלימוד – כיום סטודנטים רבים מהחברה הערבית מעדיפים ללמוד תחומים ספציפיים (כגון חינוך ומקצועות עזר רפואיים) ואינם מיוצגים מספיק בתחומים הנדרשים לשוק העבודה דוגמת: תחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. במסגרת זו יורחבו הפעילויות הקדם אקדמיות במוסדות החינוך ויישובי החברה הערבית הבאות לסייע לצעירים בהכרת תחומי הלימוד השונים והאפשרויות בשוק העבודה וכך לאפשר להם לבחור לאחר תהליך מקצועי את תחום לימודיהם האקדמי בצורה מושכלת יותר. כמו כן, תורחב מלגת “אירתקא” לתואר ראשון הניתנת על בסיס מצב סוציואקונומי ותחומי לימוד מועדפים, מלגת “אירתקא” מלווה את הסטודנט לאורך כל התואר, במסגרתה המלגאי מתנדב בקהילה. התקציב לתכניות אלו בחומש יעמוד על כ- 180 מיליון ₪.
  3. הגדלת שיעור הסטודנטים בתארים מתקדמים – כיום קיים חוסר משמעותי בסטודנטים ערבים הלומדים לתארים מתקדמים בכלל התחומים ובפרט בתחומים הנדרשים לשוק העבודה, דוגמת פסיכולוגיה וכלכלה. במסגרת התכנית תיפתח תכנית ייעודית לעידוד השתלבות בתארים אלו וכן יוענקו מלגות הצטיינות לתארים שני, שלישי, פוסט דוקטורט ומלגה לשילוב חברי סגל ערבים במוסדות להשכלה גבוהה. תקציב לכלל התכניות האלו במהלך החומש יעמוד על כ- 70 מיליון ₪ .

 

חסמים מרכזיים לשילובם של ערביי ישראל במערכת ההשכלה הגבוהה:

החסמים המרכזיים לשילובם של סטודנטים מהחברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה הם:

  1. בחינות בגרות- שיעורם של בעלי תעודת הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד כיום על %32 בקרב החברה הערבית לעומת %59 בכלל האוכלוסייה.
  2. בחינה פסיכומטרית- הבחינה מהווה חסם לכניסה ללימודים ולקבלה לפקולטות ומוסדות מבוקשים, קיים פער של כ- 100 נקודות בממוצע בין מועמדים מהחברה הערבית ליהודית.
  3. פערי ידע בשפה העברית והאנגלית – שפות אלו מהוות שפה שלישית ולעיתים אף רביעית עבור סטודנטים מהחברה הערבית.
  4. היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים– סטודנטים רבים מהווים דור ראשון להשכלה, מחסור באקדמאיים אשר יהוו מודל לחיקוי.
  5. חסם כלכלי – רוב יישובי החברה הערבית נמצאים באשכולות הסוציואקונומיים הנמוכים ביותר, שיעור העניים באוכלוסייה גבוה ועומד על כ- 52%, ו-37% מסך העניים בישראל מגיעים מהחברה הערבית זאת אל מול חלקם באוכלוסייה העומד על כ 21%.
  6. נגישות פיזית – קשיים במציאת דיור ובריחוק מהבית, תחבורה ציבורית שאינה נגישה למקום מגוריהם באופן תדיר.
  7. קושי בהשתלבות בשוק התעסוקה – הידיעה כי ישנו קושי להשתלב בשוק התעסוקה בתום התואר, מורידה את המוטיבציה לרכישת השכלה גבוהה.

 

מצורף בנפרד קובץ  עם גרפים הכוללים פילוחים שונים לנוחיותכם:

  1. פערים בין ערבים ליהודים בהשכלה הגבוהה בישראל
  2. ייצוג סטודנטים ערבים לפי רמות התואר רב שנתי
  3. פילוח סטודנטים לפי סוג מוסד ותואר
  4. ייצוג סטודנטים ערבים לפי סוג מוסד רב שנתי
  5. ייצוג סטודנטים ערבים לפי תחומי לימוד השוואה תשס”ח – תשע”ה

[1] החברה הערבית: הכוונה לאוכלוסייה ערבית לרבות דרוזים וצ’רקסים