04/07/2017

קידום ההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית

היעד לשנת 2022: גידול של לפחות 75% במספר הסטודנטים הבדואים המתחילים ללמוד תואר ראשון

 

שר החינוך נפתלי בנטצמצום פערים בחברה מתחיל קודם כל בחינוך. זו הסיבה שאנו משקיעים רבות במגזר החרדי, הערבי, האתיופי וכמובן במגזר הבדואי. התכנית הזו היא בשורה של ממש לחברה הישראלית בכלל ולבדואית בפרט.
מטרת העל שהצבתי – הכפלת כמות הסטודנטים הבדואים  באקדמיה בתוך חמש שנים. ברגע שיהיו יותר אקדמאים שיצאו מהמגזר וייכנסו לשוק העבודה – הפערים יצטמצמו, דבר שישפיע רבות על החברה הבדואית ועל מדינת ישראל.

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: ות”ת הגדירה בתכנית הרב שנתית את ההנגשה וצמצום הפערים במערכת ההשכלה הגבוהה כיעד מרכזי בתכנית העבודה. האקדמיה היא מפתח להשתלבות בחברה ובתעשייה, ולצורך כך, בשנים הקרובות נשקיע משאבים רבים, לרבות ליווי מקצועי ופרטני כדי לפרוץ הדרך לאקדמיה בעבור הסטודנטים הבדואים בפרט.

 

ות”ת הציבה יעד חדש לשילוב סטודנטים בדואים במערכת ההשכלה הגבוהה: על פי היעד, תוך 5 שנים מספר הסטודנטים הבדואים אשר ישתלבו בלימודי שנה א’ בתואר בראשון יגדל בכ-75%, אז יעמוד מספרם על לפחות כ- 1500 סטודנטים בדואים, לעומת כ- 850 כיום.

בכך צפוי מספרם הכולל של הסטודנטים הבדואים הלומדים תואר ראשון (בכל שלבי התואר) לגדול מכ-2,600 סטודנטים בשנה החולפת ל- 4,500 סטודנטים בסוף התכנית הרב שנתית. במסגרת כך, ולצורך העמידה ביעד, ות”ת תקצה סך  של 110 מיליון ₪

 

יודגש כי הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית הוגדר כאחד הנושאים המרכזיים בתכנית הרב שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה ומוקדשים לו משאבים רבים, והוא בא לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה אשר אושרה לאחרונה בנושא “תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב”.

בעקבות אישור היעד, הנחתה יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ את הצוותים המקצועיים במל”ג/ ות”ת להתכנס ביחד עם נציגי משרד רוה”מ, משרד האוצר ורשות הבדואים במשרד החקלאות כדי לבנות תכניות עבודה שיאפשרו את העמידה ביעד הכמותי והאיכותי שהציבה ות”ת לקליטת הסטודנטים הבדואים בתואר הראשון.

 

מהנתונים של ות”ת עולה כי מרבית הסטודנטים הבדואים לתואר ראשון (כ- 68%) לומדים כיום את מקצועות מדעי הרוח, החינוך וההוראה, אולם רק כ- 5% לומדים את מקצועות ההנדסה, וכ- 3% בלבד לומדים את מקצועות הרפואה והעזר הרפואי. בנוסף, 37% מהסטודנטים לומדים במכללות אקדמיות, 23% מתוכם לומדים במכללות לחינוך ורק 16% לומדים באוניברסיטאות. באשר לתארים מתקדמים, בשנת תשע”ו רק 401 סטודנטים בדואים למדו תואר שני, ו- 27 סטודנטים בלבד למדו לתואר שלישי.

 

במל”ג/ ות”ת מציינים כי הקשיים של הסטודנטים הבדואים נובעים בין היתר מפערי ידע בתקופת התיכון לרבות שליטה מועטה בשפה העברית, ומפערים הנובעים בשל הרקע הסוציואקונומי הנמוך, בהבדלים תרבותיים, בקשיי נגישות פיזית ועוד. לפיכך הודגש בות”ת כי על התכניות להגדלת מס’ הסטודנטים הבדואים במערכת ההשכלה הגבוהה לתת מענה לפערים אלה וכן לתחומי הלימוד אליהם פונים הסטודנטים.

 

בנוסף, לאור המרחק השפתי והתרבותי, וכן בשל הקושי לעמוד בדרישות הקבלה, פונים צעירים רבים למוסדות להשכלה גבוהה בתחומי הרשות הפלשתינאית. על פי ההערכות ההיקף הגדול ביותר של הסטודנטים פונה לאוניברסיטת חברון ואוניברסיטת ג’נין, שם לומדים אלפי  סטודנטים בדואים מדי שנה, והתכניות שייושמו נועדו לצמצם מגמה זו.

 

בתוך כך, ות”ת אישרה לאחרונה גם את הפעלת המחזור השלישי של תכנית “שער לאקדמיה” לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית בנגב, אשר מובילה מכללת ספיר, בהיקף של כ-20 מיליון ₪ נוספים. התכנית אשר החלה לפעול לפני כשנתיים כפיילוט זוכה להצלחה רבה ועד כה השתתפו בה מעל לכ- 200 סטודנטים בשני מחזורי לימוד. בשנה הבאה ייפתח המחזור השלישי והמכללה צפויה לקלוט לפחות כ- 130 סטודנטים חדשים במגוון רחב של תחומים.

במסגרת התכנית , שנה א’ של התואר הראשון מחולקת לשניים, החלק הראשון שנת “שער לאקדמיה” בה לומדים הסטודנטים הבדואים בנפרד, והלימודים מתמקדים בקורסי הליבה של המחלקה הרלוונטית בשילוב תגבור שפתי (עברית ואנגלית), קורסי העשרה, מבוא לכתיבה אקדמית, סמינר העצמה והכרת המחשב, ועוד, וזוכים למעטפת סיוע אישית, חברתית וכלכלית, והשנה השניה בה משתלבים הבדואים בלימודים הכלליים במכללה (ואף במוסדות אקדמיים נוספים בנגב).

בשנים המתקדמות עיקר התמיכה האקדמית ניתנת על ידי מתן תגבורים אינטנסיביים בקורסים האקדמיים וכן המשך סיוע בעמידה בדרישות רמת האנגלית.