הערכת איכות

בתי הספר למשפטים בארץ – מקור לגאווה לאומית

בישיבתה ביום 28.6.16 דנה המועצה להשכלה גבוהה בדוחות הערכת האיכות בתחום המשפטים והחליטה כדלקמן:   מחקר ופרסומים אקדמיים הוועדה הבינלאומית טוענת כי מחקר משפטי הוא גם בעל מאפיינים מקומיים וכי המשקל הרב שניתן לפרסומים בשפה זרה ובאכסניות זרות גורם להטיית תחומי המחקר המשפטי בארץ, למחקר העוסק בעיקר בשיטות משפט זרות. הוועדה הבינלאומית מקבלת את החשיבות…

החלטת מל"ג

בישיבתה ביום 28.6.16 דנה המועצה להשכלה גבוהה בדוחות הערכת האיכות בתחום המשפטים והחליטה כדלקמן:

 

  1. מחקר ופרסומים אקדמיים

הוועדה הבינלאומית טוענת כי מחקר משפטי הוא גם בעל מאפיינים מקומיים וכי המשקל הרב שניתן לפרסומים בשפה זרה ובאכסניות זרות גורם להטיית תחומי המחקר המשפטי בארץ, למחקר העוסק בעיקר בשיטות משפט זרות. הוועדה הבינלאומית מקבלת את החשיבות של פרסומים של חוקרים ישראלים בחו”ל, אך מבקרת את הפרקטיקה הנוהגת כיום שבה ניתן משקל מוגזם, מכריע ולעתים בלעדי לפרסומים באנגלית, במיוחד בכתבי עת שעורכיהם סטודנטים.

  • א. המל”ג מקבלת את המלצת הוועדה הבינלאומית לעודד מחקר על המשפט הישראלי בכלל ובשפה העברית בפרט.
  • ב. במסגרת הליכי קידום ראוי כי יינתן משקל למחקרים ראויים המתפרסמים בשפה העברית ולמחקרים העוסקים במשפט הישראלי.
  • ג. לאור הבעייתיות בתקצוב מחקרים המבוצעים בשפה העברית, המל”ג מבקשת מהות”ת תתבקש לבחון את שאלת התקצוב של מחקרים ופרסומים אלה בתחום המשפטים.
  • ד. המל”ג ממליצה למוסדות להקים ועדה המורכבת מנציגים של כל הפקולטאות ובתי הספר למשפטים, אשר תדון בנושא יישום המלצות ועדת ההערכה הבינלאומית בנוגע לקידום סגל אקדמי ולעידוד מחקר ופרסומים על המשפט הישראלי-בכלל ובשפה העברית -בפרט ותגבש סטנדרטים בנושא.
  • ה. המל”ג מעבירה את המלצות ועדת ההערכה הבינלאומית הנוגעים למחקר ופרסומים אקדמיים, לתשומת ליבה של הוועדה העליונה לקידום פרופסורים בתחום מדעי החברה, ניהול ומשפטים ולפורום יושבי ראש ועדות עליונות למינוי פרופסורים.
  1. קליניקות מקצועיות בלימודי משפטים

הוועדה הבינלאומית סברה כי:

  • רצוי לבסס את מערכי הקליניקות על תקציבי המוסדות יותר מאשר על מענקים מגורמי חוץ;
  • יש מקום לשפר את תנאי ההעסקה ודרג ההעסקה של סגל הקליניקות.
  • נחוצה שקיפות בתהליך הבחירה של תכני העיסוק של הקליניקות במיוחד כאשר אלה נקבעים על ידי בעלי עניין חיצוניים למוסדות.
  • יש להגביר את שיתוף הפעולה בין הפעילות הקלינית לבין כלל סגל המוסדות ומרכזי המחקר שלהם.

לאור המלצות הוועדה הבינלאומית המל”ג נמצאת בתהליך בדיקה של נושא הקליניקות, תוך התייחסות להערות אלה.

  1. יחס סגל סטודנטים
    • א. המל”ג מאמצת את החלטת ועדת המשנה שלא להקטין את יחס סגל סטודנטים בתכניות למשפטים מ80:1 ל60:1.
    • ב. המל”ג מחליטה כי במהלך התואר ישתתף הסטודנט בלפחות שני קורסים שבהם מספר הסטודנטים יהיה 30 או פחות ויועבר על ידי חבר סגל בתקן קבוע. החלטה זו תועבר על ידי האגף האקדמי של המל”ג לטיפול ועדות האקרדיטציה הבודקות תכניות לימודים קיימות וחדשות בתחום המשפטים.
  1. תוכניות לדוקטורט

כיום מתקיימות ארבע תכניות לדוקטורט במשפטים ולדעת הוועדה הן כולן ברמה גבוהה. אין מחסור בתלמידי דוקטורט ובוגרי הדוקטורט לרוב מתקשים למצוא תעסוקה באקדמיה. לפיכך הוועדה הבינלאומית ממליצה לאשר פתיחת תכניות דוקטורט חדשות במשפטים רק בתנאי

שהמל”ג תוודא כי התכנית החדשה תוכל להכשיר סטודנטים ברמה שאינה נופלת מתכניות הדוקטורט הקיימות ובהתאם לדרישות הכתובות בדוח הכללי של הוועדה.

ההמלצה בנוגע לתוכניות הדוקטורט תועבר לידיעת הוועדות שיידרשו לנושא הדוקטורט במשפטים.

  1. דיווח ופרסום נתונים
    • א. המל”ג מקבלת את ההמלצה של הוועדה הבינלאומית לפיה יש חשיבות לגילוי נאות של נתונים בנוגע לסטודנטים ובוגרים בתחום המשפטים. לפיכך, תיבדק האפשרות כיצד ניתן ליישם בהקדם האפשרי את ההמלצה לפיה ראוי לפרסם את הנתונים בדבר:
      • א. יחס הסגל-סטודנטים בתכנית.
      • ב. אחוז הבוגרים אשר עושים התמחות, פרוט לגבי מקומות ההתמחות ועיסוקי הבוגרים לאחר סיום ההתמחות.
      • ג. תוצאות בחינות הלשכה של כל אחד מהמוסדות, תוך ציון אחוז הבוגרים אשר ניגשים לבחינה בכל שנה.
      • ד. היכן מועסקים הבוגרים לאחר סיום התואר ובאילו תפקידים.
  1. ישיבת ראשי מחלקות

המל”ג ממליצה לקיים מפגש עם כל ראשי הפקולטות למשפטים בארץ לשם דיון בסוגיות העולות מהדו”ח הכללי של הוועדה. הדיון יעסוק בין היתר, בנושא הקמת וועדה המורכבת מנציגי הפקולטאות ובתי הספר למשפטים אשר תדון ביישום המלצות וועדת ההערכה הבינלאומית בנוגע לקידום סגל אקדמי ולעידוד מחקר ופרסומים על המשפט הישראלי בכלל, ובשפה העברית בפרט, וגיבוש סטנדרטים בנושא.

המלצות הועדה

 

דו”ח זה מתייחס למצב בעת הביקורים במוסדות, ואינו לוקח בחשבון שינויים שנעשו לאחר מכן. הדו”ח מביא את מסקנות ועדת ההערכה על סמך התיעוד שסופק על ידי המוסדות, מידע שנאסף באמצעות ראיונות, דיונים ותצפיות, וכן מידע נוסף שעמד לרשות הוועדה.

סקירה כללית

מאז קום המדינה עברו המוסדות האקדמיים המשפטיים בישראל מזיקה לבריטניה ואירופה להתמקדות גדולה הרבה יותר בארה”ב.[*] אמנם קיימת מחלוקת משמעותית באשר למידת ה”אמריקניזציה” של בתי הספר הישראליים למשפטים, אך קיימת הסכמה כללית על כמה תופעות בולטות. ראשית, מאז שנות השמונים עוברים מספר גובר והולך של משפטנים ישראלים הכשרה מתקדמת בארה”ב. שנית, לעיתים קרובות תלוי הקידום בפרסומים בשפה האנגלית, מה שתורם להמרצת משפטנים ישראלים לפרסם בכתבי עת משפטיים אמריקאים. שלישית, כאשר אנגלית היא השפה הזרה הבולטת ביותר הנלמדת בישראל, קל יחסית למשפטנים ישראליים להשתתף בשיח המשפטי האקדמי האמריקאי. יהיו הסיבות לכך והיקף התופעה אשר יהיו, משפטנים ישראלים רבים סבורים שהתרחשה “אמריקניזציה” של לימודי המשפט בישראל. ההרכב של ועדה זו, הכוללת חבר ישראלי אחד, חברה איטלקיה אחת, וארבעה חברים אמריקאים, עולה בקנה אחד עם תפיסה זו.

 

3.1     תכניות לימודים ושיטות לימוד

אמנם היו הבדלים בין המוסדות, אבל כולם השתמשו בגרסה זו או אחרת של תכנית לימודי המשפטים האנגלו-אמריקאית במשפט המקובל, בשינויים קלים. בשנתיים הראשונות לומדים הסטודנטים שורת קורסי חובה המעניקים מבוא קונספטואלי למשפטים, כולל נזיקין, חוזים, קניין, משפט מנהלי, משפט פלילי וסדר דין אזרחי. בדרך כלל מוסיפים בתי הספר הישראליים למשפטים כמה קורסי חובה נוספים: המשפט העברי, מקורות המשפט הישראלי, ותורת המשפט. בנוסף לתכנית הלימודים המחייבת הסטנדרטית מוצעים מגוון קורסי בחירה.

שוב, בהתאם לתקן הבינלאומי, מלמדים בתי הספר הישראליים למשפטים את תלמידיהם כתיבה משפטית בשנה א’. ולבסוף, כמקובל, בדרך כלל יש סמינרים לתלמידים מתקדמים שבהם לומדים הסטודנטים נושא לעומק (כולל קריאה ודיון במאמרים אקדמיים או פסקי דין חשובים) וכותבים עבודות מחקר עצמאיות משמעותיות.

בדרך כלל מדובר בתכנית לימודים די תקנית, עם כמה שינויים מעניינים מאד (שצויינו בדו”חות שלנו על בתי הספר הנוגעים לדבר).

מגמה אחת חדשה היא עידוד תכניות לתואר כפול או משותף. כפי שציינו בהמלצותינו, לתכניות אלה יש פוטנציאל גדול לתת לסטודנטים השכלה רחבה יותר, אך הם כרוכים בקשיי יישום.

הגישה הפדגוגית ממשיכה בדרך כלל את המסורת האירופאית של הרצאות פרונטליות. כפי שמבהירים המאמרים של להב ופסברג שהוזכרו לעיל, וכפי ששמענו בביקורינו, קיימת התנגדות משמעותית של הסטודנטים לשיטות הוראה המחייבות השתתפות פעילה יותר של הסטודנטים. בכל בתי הספר למשפטים שבהם ביקרנו נאמר לנו שהתרבות הסטודנטיאלית הרווחת היא שלא לקרוא את החומר שהוטל עליהם לפני השיעורים, חוץ מאשר בסדנאות וסמינרים קטנים. אמנם סטודנטים רבים חשו שעליהם לקרוא את החומר שהוטל עליהם (או לפחות חלק משמעותי ממנו) לפני הבחינה הסופית, ושלא יכלו לסמוך רק על “הסיכומים” שניהלו הסטודנטים עבור קורסי החובה בכל הפקולטות למשפטים, אך מעטים בלבד ציינו שהם נוהגים להשלים את כל מטלות הקריאה לפני ההרצאות באופן קבוע. חברי הוועדה האמריקאיים התרשמו שמידת ההכנה לשיעורים הנהוגה בישראל נמוכה משמעותית מזו שהתרגלו אליה במוסדות האם שלהם. סילביה פררי, חברת הוועדה האיטלקיה, סברה שרמת ההכנה דומה לזו המקובלת באוניברסיטאות אירופאיות, שם מקובלות הרצאות פרונטליות. אף אחד מהמורים הישראליים לא התלונן על גישה אחרת הרווחת באירופה, של רתיעת סטודנטים מהבעת דיעותיהם בכיתה.

 

  • מחקר משפטי בישראל

ישראל מצטיינת במגזר משפטי אקדמי פורה באופן יוצא מן הכלל. בכל פקולטה למשפטים מצאנו חוקרים מסורים המבצעים מחקרים איכותיים בנושאים משפטיים הן מקומיים והן זרים. הדבר היה נכון הן לגבי פקולטות אוניברסיטאיות למשפטים והן בקרב חברי סגל במכללות למשפטים.

תחום המשפטים הוא בעת ובעונה אחת מקומי וגלובלי, שלא כמו ביולוגיה או פיזיקה. הפיזיקה אינה שונה בתל אביב, מוסקבה, קיימברידג’ שבאנגליה או קיימברידג’ מסצ’וסטס, וניתן להעריך השכלה פיזיקלית לפי אותם קריטריונים אחידים. לא כך הדבר לגבי משפטים ומשפטנות. היות שמשפטים משקפים שורת בחירות ומחויבויות של תרבות וחברה נתונה, להסדרה משפטית יש היבט מקומי מהותי, והדברים אמורים ביתר שאת לגבי מומחיות בהסדרה המשפטית. משום כך כותבים אקדמאים אמריקאים המתמחים במשפט תאגידי בעיקר על המשפט התאגידי של דלוור, שטח השיפוט שבו מאוגדות רוב החברות הציבוריות הגדולות. המומחים האמריקאים למשפט חוקתי כותבים בעיקר על החוקה האמריקאית. מומחים אמריקאים לדיני מיסוי משקיעים את מרבית כוחותיהם בכתיבה על דיני המס ומדיניות המיסוי האמריקאיים. הדבר נכון גם לגבי אירופה, כאשר משפטנים גרמניים משקיעים תשומת לב ניכרת בסוגיות משפטיות גרמניות, משפטנים איטלקיים מנתחים סוגיות איטלקיות, וכן הלאה.

בנוסף על סוגיות “מקומיות”, יש לחקר המשפט גם היבט “כללי”. ישנן סוגיות במדיניות מיסוי שחורגות מעבר לשיטת המס המסוימת של סמכות שיפוטית מסוימת. יש דיונים בינלאומיים ערים על תפיסת המשפט הפלילי או דיני נזיקין. משפט השוואתי ובינלאומי הם על-לאומיים בהגדרה, וכך גם המשפט הרומאי ותורת המשפט.

קיימת הסכמה כללית בדבר הצורך באיזון בין התרומה לשיח על הסוגיות המשפטיות המקומיות, שמתנהל ברובו בעברית, והתרומה לדיונים על-לאומיים ובינלאומיים, שבדרך כלל אינם מתנהלים בעברית (חוץ מאשר במשפט העברי). בבדיקת בתי הספר הישראליים למשפטים שמנו לב לדגש שהושם על פרסום בחו”ל (בדרך כלל אך לא תמיד בכתבי עת בשפה האנגלית), ולחוסר העידוד היחסי שניתן לכתיבה על סוגיות משפטיות ישראליות בעברית.

מבדיקת המל”ג הנוכחית של תיקי קביעות של מכללות למשפטים, ומהנוהלים הפנימיים של לפחות חלק מהאוניברסיטאות, עולה הציפיה שמשפטנים יפרסמו 2/3 מעבודתם בכתבי עת משפטיים זרים. אנו כוועדה סבורים שנוהל זה נוקשה מדי ושם דגש יתר על פרסום בחו”ל. כשמוסיפים לכך את הערך המיוחד שניתן לפרסום בכתבי עת משפטיים אמריקאים שנערכים על ידי סטודנטים (שידונו להלן), הדבר מעוות את תפוקת החוקרים בשלוש דרכים מצערות:

ראשית, בגלל אופיו המקומי של המשפט, ואופקיהם המוגבלים של עורכיהם הסטודנטים של כתבי עת משפטיים אמריקאים, יש עניין מוגבל בפרסום מאמרים על המשפט הישראלי. משום כך מובילים התמריץ או הרצון לפרסם בכתבי עת אלה את אותם אקדמאים לכתוב על נושאים שעשויים לעניין סטודנטים אמריקאים למשפטים (בין אם הם מעניינים משפטנים בארה”ב או לא, כפי שנפרט להלן).

שנית, דגש זה מדלדל את השיח הישראלי בסוגיות משפטיות באופן שפוגע בישראל. אם המשפטנים האקדמיים הישראלים הטובים ביותר יימנעו מלדון בסוגיות משפטיות ישראליות, ייפגעו הדיון בסוגיות אלה וניתוח הפתרונות המוצעים.

שלישית, דגש זה מוביל משפטנים ישראליים להעריך בחסר את מידת העניין במוסדות וסוגיות משפטיים ישראליים בשיח הבינלאומי. הטיה של מוקד סדר היום המחקרי של משפטנים אלה עשויה להוביל להתעלמות מסוגיות משפטיות מקומיות מעניינות וחשובות שלהן חשיבות בינלאומית. הדבר פוגע שלא לצורך בתרומה של משפטנים ישראלים לשיח הבינלאומי. דיני הקניין הישראלים, עם ההיסטוריה המיוחדת להם, מעלים שורת סוגיות שעשויות לעניין מומחים לקניין בכל מקום. עם גילוים של מאגרים משמעותיים של גז טבעי, וההחלטה לשנות את משטר המיסוי בדיעבד, מספקת ישראל חקר אירוע מרתק הן בנושא חוקי הדלק והגז והן בנושא מיסוי רטרואקטיבי. כמו כן, ההצעה שעלתה לאחרונה להפחית את המע”מ באופן סלקטיבי על עסקאות נדל”ן היא ניסיון טבעי מרתק הזועק לחקירה אקדמית רצינית.

 

ברצוננו להדגיש שאנו סבורים שבכל תחום חשוב שמומחים ישראלים ישתתפו באופן פעיל בשיח הבינלאומי וכי באופן כללי מן הראוי שקידום יהיה תלוי בפרסומים זרים איכותיים. יתרה מזאת, אנו מודעים לכך שבמדינה קטנה כמו ישראל, שבה כולם מכירים את כולם, ביסוס הקידום על קוראים ישראליים בלבד עשוי להיות בעייתי. ולבסוף, אנו מבינים היטב ואף מעודדים את רצונו של כל חוקר לקחת חלק בשיח הבינלאומי. ואף על פי כן, למרות סיבות אלה לעידוד פרסומים בחו”ל, לדעתנו יש לאזן זאת עם הצורך לתרום למשפט הישראלי, ולתת כבוד ועידוד לאלה שמחליטים לעשות כן.

[*]לדיונים מועילים בנושא, ראו: [Pnina Lahav, American Moment[s: When, How, and Why Did Israeli Law Faculties Come to Resemble Elite U.S. Law Schools? 10 Theoretical Inq. L. 653 (2009); Celia Wasserstein Fassberg, Comment on Pnina Lahav, American Moment[s], http://www.degruyter.com/view/j/til.2009.10.issue-2_Forum/issue-files/til.2009.10.issue-2_Forum.xml; Oren Gazal-Ayal, Economic Analysis of Law in North America, Europe and Israel, 3 Rev. L. & Econ. 485 (2007).

ועדת הערכה ראשונה

כללי

החלטת מלג-דוח כללי, דוח הוועדה

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר אילן - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

החלטת מלג-אוניברסיטת בר אילן, החלטת מל"ג

אוניברסיטת בר אילן - דוח הועדה, דוח הוועדה

אוניברסיטת בר אילן – דוח הועדה תקציר, דוח הוועדה

אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

אוניברסיטת חיפה - דוח הועדה, דוח הוועדה

אוניברסיטת חיפה-דוח הועדה תקציר, דוח הוועדה

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

אוניברסיטת תל אביב - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

החלטת מלג-אוניברסיטת תל אביב, החלטת מל"ג

אוניברסיטת תל אביב - דוח הועדה, דוח הוועדה

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

האוניברסיטה העברית - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

האוניברסיטה העברית דוח הועדה, דוח הוועדה

החלטת מלג-האוניברסיטה העברית, החלטת מל"ג

המכללה האקדמית נתניה

המכללה האקדמית נתניה - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

המכללה האקדמית נתניה - דוח הועדה, דוח הוועדה

המכללה האקדמית נתניה - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

החלטת מלג-המכללה האקדמית נתניה, החלטת מל"ג

המסלול האקדמי המכללה למינהל

המסלול האקדמי של המכללה למינהל - דוח הועדה, דוח הוועדה

המסלול האקדמי של המכללה למינהל - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

החלטת מלג-המכללה למנהל, החלטת מל"ג

המסלול האקדמי של המכללה למינהל - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

המרכז האקדמי למשפט ועסקים - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

החלטת מלג-המרכז האקדמי למשפט ועסקים, החלטת מל"ג

המרכז האקדמי למשפט ועסקים - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

המרכז האקדמי למשפט ועסקים - דוח הועדה, דוח הוועדה

המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

שערי מדע ומשפט - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

החלטת מלג- מכללת שערי משפט, החלטת מל"ג

שערי מדע ומשפט - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

שערי מדע ומשפט - דוח הועדה, דוח הוועדה

המרכז הבינתחומי הרצליה

המרכז הבינתחומי בהרצליה - דוח הועדה, דוח הוועדה

המרכז הבינתחומי בהרצליה - תגובת המוסד, תגובת המוסד- הערכה

המרכז הבינתחומי בהרצליה - תקציר דוח הועדה, דוח הוועדה

ועדת הערכה שנייה

החלטת מל"ג - קריית אונו, דוחות, תגובות והחלטות

החלטת מל"ג - דו"ח כללי 2015, החלטת מל"ג

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

אוניברסיטת בר-אילן

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

אוניברסיטת חיפה

דו"ח הוועדה 2015 - עברית, דוח הוועדה

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

אוניברסיטת תל אביב

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

האוניברסיטה העברית בירושלים

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

דו"ח הוועדה 2015 - עברית, דוח הוועדה

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

המכללה האקדמית נתניה

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

המסלול האקדמי המכללה למינהל

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

החלטת מל"ג 2015, דוח הוועדה

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

המרכז הבינתחומי הרצליה

החלטת מל"ג 2015, החלטת מל"ג

דו"ח הוועדה 2015, דוח הוועדה

החלטת מלג-המרכז הבינתחומי, החלטת מל"ג

הקריה האקדמית אונו

דו"ח הועדה - הקריה האקדמית אונו, דוח הוועדה

החלטת מל"ג - הקריה האקדמית אונו, דוחות, תגובות והחלטות

דו"ח ההערכה - מסגרות חרדיות קריית אונו, דוח הוועדה

מכתב תשובה - הקריה האקדמית אונו, דוחות, תגובות והחלטות