עיקרי התכנית הרב שנתית להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית (2017 – 2022):

 

בהתאם למדיניות מל”ג התכנית הרב שנתית מאזנת בצורה אחראית וסבירה בין כלל הזכויות, העקרונות והמטרות הלאומיות ארוכות הטווח.

 

  1. סוגיית מיהו חרדי

תכנית החומש הקודמת קבעה שרק מי שלמד במוסד לימודים בפיקוח חרדי בכיתות ט’-יב’, נשים או גברים, יוכל ללמוד במח”רים (מסגרות חרדיות). זאת מתוך תפיסה שבוגרי המוסדות בפיקוח חרדי נדרשים למסגרות מיוחדות בשל מאפייניהם התרבותיים הייחודיים ובשל פערי הידע המקשים עליהם להשתלב במסגרת אקדמית רגילה.

במחקר הערכה ציינו החוקרים כי ההגדרה של “מיהו חרדי” סיננה באופן מיטבי אוכלוסייה שאינה חרדית מן התכנית ואפשרה להפנות את המשאבים המיועדים לאוכלוסייה חרדית מובהקת.

  • בתכנית הרב שנתית החדשה מל”ג משמרת את הגדרת קהל היעד הקיימת. בנוסף לכך, על מנת לאפשר לחרדים שאינם עונים באופן מלא להגדרה המדויקת להיכלל במסגרות הלימוד, תינתן למוסדות גמישות ניהולית של עד 10% לסטודנטים שכאלה.

 

  1. בין הפרדה ושילוב מגדרי

תכנית החומש הקודמת ביקשה לנסות לייצר את שביל הזהב בין הפרדה לשילוב ובין שוויון הזדמנויות ללימודים לבין רגישות לסוגיות מגדריות. בהקשר זה יצוין, כי סוגיית ההפרדה המגדרית במח”רים היא סוגיה מורכבת.

מצד אחד, הפרדה מגדרית מעלה חשש להפליה, הן בסוגי המקצועות הפתוחים בפני כל אחד מן המינים, והן ברמת הלימודים במוסדות. מצד שני יש חשש מבוסס כי ללא הפרדה מגדרית הרוב הגדול של החרדים המעוניינים בהשכלה גבוהה לא יבחרו להשתלב באקדמיה, הבידול החברתי של החרדים יתרחב, והם ימצאו אפיקי לימוד אחרים לצורך רכישת מקצוע, שאינם מספקים ואינם מפוקחים.

כמו כן, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כדי לאפשר הפרדה מגדרית בין גברים לנשים במוסדות הלימוד, צריך שההפרדה תעמוד בתנאי פסקת ההגבלה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כלומר שתהיה לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

  • המל”ג סבורה כי על סמך הנתונים והניסיון שנצבר לאורך השנים עולה כי שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה מצדיק מסגרות ייחודיות בשל פער פדגוגי ותרבותי. שילוב החרדים באקדמיה ומתן הזדמנות לשילובם בשוק העבודה במקצועות מגוונים הם תכלית ראויה.

 

  1. פריסת מסגרות הלימוד וחיבור בין אחריות אקדמית לאחריות ניהולית

תכנית החומש הקודמת התייחסה למספרם המוגבל של מסגרות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית, וכתוצאה מכך להעדר היכולת לפתוח מגוון עשיר של תכניות. בשנת תשע”ב היו 5 מוסדות עם תכנית ייעודית לחרדים, ובשנת תשע”ו היו 19 מוסדות כאלו, בהם 3 אוניברסיטאות.

כמו כן, תכנית החומש הקודמת שמה דגש על מעבר מפלטפורמות לימוד חרדיות להקמת המח”רים (מסגרות חרדיות) שיצרו השתייכות מלאה של כל קמפוס חרדי למוסד-אם אקדמי. זיקה זו כללה אחריות מקצועית ומנהלתית של המוסד-אם במטרה להעשיר את האיכות האקדמית וליצור מתאם מלא בין התכנים והסגל במוסד-האם לקמפוס החרדי.

על פי המחקר המלווה תכנית המח”רים עמדה ביעדיה באשר ליצירת חיבור בין אחריות אקדמית לאחריות ניהולית, אחריות זו באה לידי ביטוי בתשתיות, בחפיפה בין המרצים, תכנית הלימוד, הבחינות ועוד.

 

  1. גיוון תחומי הלימוד

בין השנים תשע”ב – תשע”ה נרשם זינוק של כ- 80% במספר התכניות לחרדים, מ-62 ל-110. גם במספר מקצועות הלימוד הנלמדים במסגרות החרדיות חלה עלייה. היה גידול בולט במקצועות הלימוד לגברים (מ- 15 ל-24) וכך גם בקרב הנשים (מ-21 ל-26).

נשים חרדיות – בבחינת ההתפלגות של תחומי הלימוד של סטודנטיות חרדיות עולה שהמקצועות השכיחים ביותר, הם מנהל עסקים, מדעי החברה וחינוך מיוחד. גם לימודי משפטים, חשבונאות, תנ”ך, סיעוד מדעי המחשב והנדסת מחשבים שכיחים למדי בקרב סטודנטיות חרדיות.

גברים חרדיים – בקרב סטודנטים חרדים תחומי הלימוד השכיחים ביותר הם: משפטים, מדעי החברה, מנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסת מחשבים.

  • בתכנית הרב שנתית החדשה נקבע כי יושם דגש על פיתוח תכניות ייחודיות, על מנת לפרוץ לתחומים חדשים, במיוחד בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. בנוסף התכנית תפעל להגדלה משמעותית של היצע התכניות להכשרת מורים למגזר החרדי, תוך דגש על תחומי הליבה