1. כללי

סעיף 3 לחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח-1958 (להלן "החוק" או "חוק המל"ג") קובע כי "המועצה היא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה במדינה, והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה". תפקידה העיקרי של המועצה להשכלה גבוהה הוא להסדיר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ולפקח עליהם, לשם קידום האינטרס הציבורי, ובכלל זאת, לשם שמירה על רמה אקדמית נאותה במוסדות אלו, כמו גם לשם שמירה על האינטרסים של ציבור הסטודנטים.

במסגרת הסמכויות הנתונות לה לפי חוק המל"ג, נדרשת המל"ג, בין היתר, להבטיח את קיומה של רמה מדעית נאותה במוסדות להשכלה גבוהה (סעיף 9 לחוק המל"ג) וכן היא נדרשת לפקח על האופן בו מוסדות להשכלה גבוהה מעניקים תארים מוכרים (סעיף 24 לחוק המל"ג).

לצורך הבטחת רמה מדעית נאותה במוסדות להשכלה גבוהה, קיבלה המל"ג במהלך השנים שורה של החלטות הנוגעות להיבטים השונים של ניהול החיים האקדמיים ולאופן קיום הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. החלטות אלה מגדירות, בין היתר, תנאים שונים שעל מוסדות להשכלה גבוהה לעמוד בהם כדי שיהיו מוסמכים להעניק תארים מוכרים (לפי סעיף 23 לחוק המל"ג), וכן תנאים הנוגעים לתכניות הלימודים השונות.

למועצה להשכלה גבוהה סמכויות, המוקנות לה מתוקף החוק, לבטל היתר, הכרה והסמכה באם מוסד אינו עומד בתנאים הנדרשים. כמו כן, החוק מקנה למל"ג סמכות לפקח על הענקת תארים מוכרים. בנוסף, המועצה רשאית על פי החוק לבטל או להתלות רישיון של שלוחה של מוסד השכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת.

על המל"ג החובה לוודא כי המוסדות להשכלה גבוהה פועלים בהתאם לחוק המל"ג, לכללים, להחלטות, להנחיות ולנהלים, וככל שקיימות חריגות לטפל בהן באמצעות בקרה, פיקוח ואכיפה. אמצעי האכיפה והפיקוח הם גם חלק מהאופן שבו מיישמת המל"ג את הסמכויות הנתונות לה לפי דין, כמו גם את שיקול דעתה כרגולטור של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כך, בבואה להפעיל את שיקול הדעת הנתון לה ביחס לאישור או אי-אישור בקשה של מוסד מסוים, מתחשבת המל"ג, בין היתר, כחלק מהתשתית העובדתית העומדת בבסיס ההחלטה, בשאלה האם מדובר במוסד שהפר החלטות קודמות של המל"ג. נתון עובדתי זה אכן עשוי להשפיע על מידת הנכונות של המל"ג לאשר בקשה זו אחרת של המוסד, כמו גם על קביעת תנאים שונים לאישור כגון מועד כניסתו לתוקף או דרישות שעל המוסד לעמוד בהן כתנאי לקבלת האישור. חריגות כאמור לעיל, יובאו לדיון בוועדת המשנה לפיקוח ואכיפה של המל"ג (להלן גם: "הוועדה").

המל"ג והות"ת מצפות מגופי הניהול והבקרה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, קרי הנשיא, הוועד המנהל וחבר הנאמנים, מבקר המוסד וועדת הביקורת, לגלות אחריות ולוודא עמידת המוסדות בכל הוראות החוק, הכללים, ההחלטות, ההנחיות ונהלי המל"ג והות"ת. על הנהלת המוסד להודיע על כל חריגה למל"ג ולות"ת, לטפל טיפול נאות בחריגה ולדאוג לתיקונה לאלתר. למען הסר ספק, יוער כי אין בתיקונה של החריגה כדי ליתר את הבאתה לדיון בוועדת המשנה לפיקוח ואכיפה.

במסגרת מדיניותן, המל"ג והות"ת שואפות לאפשר, ככל הניתן, במסגרת אחריותן על מערכת ההשכלה הגבוהה, אוטונומיה רחבה יותר למוסדות. שאיפה זו תקודם בד בבד עם הגברת הפיקוח והבקרה על קיום החוק, הכללים, החלטות המל"ג והות"ת, נהליהן והנחיותיהן בכלל המישורים הנוגעים לתחומי מל"ג וות"ת. נוהל זה יסייע, בבוא העת, למל"ג ולות"ת ביישום מדיניות זו.

2. מטרת הנוהל

מטרת נוהל זה היא להסדיר את אופן הטיפול הפנימי בחריגות של מוסדות להשכלה גבוהה מהוראות החוק, כללי המועצה להשכלה גבוהה, כללי זכויות הסטודנט, החלטות המל"ג והות"ת, הנחיותיהן ונהליהן.

3. ועדת המשנה לפיקוח ואכיפה

תפקיד[1]:

שמירה על ביצוע הוראות החוק, הכללים, מדיניות ונהלי המל"ג והוות"ת והחלטותיהן ע"י המוסדות להשכלה גבוהה באמצעות מדיניות של מניעה, בקרה, פיקוח ואכיפה.

הרכב:

יו"ר: סגן יו"ר מל"ג

חברים: יו"ר ות"ת,  חברי מועצה, חברי ות"ת, מנכ"ל מל"ג ות"ת וסמנכ"ל לעניינים אקדמיים-מזכיר מל"ג.

 4. חריגה

חריגה תחשב כל סטייה מהוראות החוק, כללי המועצה להשכלה גבוהה שהותקנו מכוחו, כללי זכויות הסטודנט, החלטות, הנחיות ונהלי המל"ג והות"ת.

5. הליך הטיפול בחריגות

5.א   כללי

תחום בקרה, אכיפה ורישוי באגף האקדמי ירכז את הטיפול בכל סוגי החריגות במוסדות להשכלה גבוהה, וידאג להביא אותן לדיון בוועדת המשנה לפיקוח ואכיפה ובמליאת המל"ג והוות"ת

5.ב.   גילוי החריגה במוסד להשכלה גבוהה

חריגות יכול שיגיעו לידיעת המל"ג והות"ת באמצעות פניות מהציבור, מעקב ובקרה של המל"ג ו/או הות"ת אחר יישום החלטותיהם, דיווח של המוסדות עצמם על חריגה שנתגלתה על ידם, בדיקה יזומה של נושא או נושאים מסוימים ע"י המל"ג ו/או הות"ת, איתור חריגה ע"י סוקרים/ ועדות/ עובדי מינהל המל"ג והות"ת וכיו"ב.

הפיקוח והבקרה היזומים ע"י המל"ג ו/או הות"ת יכול שיהיו רציפים ויערכו באופן קבוע, תקופתיים, הנערכים בפרקי זמן קבועים או חד פעמיים, בין אם על ידי בדיקה של כלל המוסדות או בבדיקה מדגמית של מספר מוסדות או בדיקה פרטנית של מוסד אחד בלבד, הכל לפי העניין.

5.ג.   תיעוד החריגות

כל חריגה של החלטות, הנחיות ונהלי המל"ג והוות"ת תתועד בתחום בקרה, אכיפה ורישוי בו ירוכז רישום החריגות של כל מוסד ומוסד.

5.ד.   הליך בירור החריגה והבאתו בפני הוועדה לפיקוח ואכיפה

עם איתור החריגה, יפעלו האגפים הרלוונטיים בתיאום עם תחום בקרה אכיפה ורישוי לבדיקת החשד לחריגה ונסיבותיה ויפנו למוסד הרלוונטי בבקשה לקבל התייחסותו לחריגה.

הפנייה למוסד תכלול:

• תיאור של החשד לחריגה (תוך צרוף אסמכתאות, אם ישנן) ובקשה לקבל את תגובת המוסד לחריגה הנטענת בתוך שבוע ימים.
• היה והבירור יעלה כי לא נתקיימה חריגה כלשהי, יסתיים תהליך הטיפול והאגף המטפל יודיע על כך למוסד.
• היה והבירור יעלה שנתקיימה חריגה לכאורה, הנושא יועבר לטיפול תחום בקרה, אכיפה ורישוי וזה יודיע למוסד על הבאת הנושא בפני הוועדה לפיקוח ואכיפה.
• טרם הדיון בנושא בוועדה, תינתן למוסד הזדמנות להשמיע טענותיו בכתב ולהוסיף על תגובתו הראשונה, כפי שניתנה בשלב בירור החשד לחריגה.

6. דיון במסגרת הוועדה לפיקוח ואכיפה

תחום בקרה, אכיפה ורישוי יודיע למוסד על המועד בו יתקיים הדיון בעניינו בוועדת המשנה לפיקוח ואכיפה עד 14 יום לפני מועד הדיון.

כלל הממצאים, ההתכתבויות והפרטים הרלוונטיים יובאו בפני הוועדה וזו תדון בנושא ותגבש המלצתה למל"ג ו/או לות"ת, לפי העניין. לצורך גיבוש המלצתה יכולה הוועדה, לפי שיקול דעתה, להזמין את נציגי המוסד להשמיע את טענותיהם בפניה בעל-פה. במקרה שמוסד יבקש להופיע בפני הוועדה, יחליט יו"ר הועדה בבקשה זו. מוסד אשר יוזמן להופיע בפני הוועדה, בין אם ביוזמת הוועדה ובין אם לבקשת המוסד, יהיה רשאי להגיע בליווי ייעוץ משפטי.

באחריות תחום בקרה, אכיפה ורישוי להזמין לדיוני הוועדה את כלל הגורמים במינהל המל"ג והות"ת, הרלוונטיים לדיון.

ועדת המשנה לפיקוח ואכיפה מוסמכת אף לדון במקרים בהם הבירור של תחום בקרה, אכיפה ורישוי העלה ספק אם בוצעה חריגה ונדרשת פרשנות לשם קבלת החלטה.

ועדת המשנה לפיקוח ואכיפה תשקול את נסיבות החריגה, בהתאם לכלל החומר שהוגש, ותמליץ למל"ג או לות"ת על אופן הטיפול בה, ובכלל זה על משמעות החריגה והשלכותיה. יובהר כי אמצעי הפיקוח והאכיפה העומדים לרשות מל"ג וות"ת הם חלק אינטגרלי מהאופן בו הן מפעילות את הסמכויות הנתונות להן, הן מישורים האקדמיים (השהיית בדיקת תכנית, השהיית רישום סטודנטים או פתיחת תכנית, הטלת מגבלות שונות על תכנית, ביטול הסמכה להענקת תואר, אי הארכת או ביטול היתר, אי הארכת או ביטול הכרה וכל אמצעי אכיפה אחר התואם את אופי החריגה) והן התקציביים (הפחתת תקציב, השבת כספים, הטלת מגבלות שונות וכל אמצעי אחר התואם את אופי החריגה) תוך קביעת לוח זמנים מחייב.

בהמלצתה רשאית הוועדה להתחשב בין היתר:

• במהות החריגה ובנסיבותיה.
• בצעדים שנקט המוסד בעקבות פניית המל"ג.
• בחריגות קודמות של המוסד (ככל שנדונו בוועדה) בעניין העומד על הפרק וכן באופן כללי.
• בחריגות דומות שבוצעו ע"י מוסדות אחרים (ככל שנדונו בוועדה) ובאופן הטיפול בהן.
• בשאלה האם המוסד דיווח בעצמו על החריגה.
• בשאלה האם המוסד תיקן את החריגה מיד עם גילויה.
• באמצעים בהם נקט המוסד למניעת הישנות החריגה.

ככל שתראה צורך בכך, תבקש ועדת המשנה לפיקוח ואכיפה חוו"ד מקדימה מוועדות המשנה התחומיות של המל"ג, לשם התייעצות, טרם קבלת החלטתה באשר לאופן הטיפול בחריגה.

7. דיון והחלטה במל"ג ו/או בות"ת

המלצות הוועדה לפיקוח ואכיפה יובאו לדיון ואישור במליאת המל"ג ו/או הות"ת, בהתאם לעניין.

8. עמידה בהחלטות

מוסד ידווח בפרק הזמן שנקבע לו, על תיקון החריגה. הדיווח יועבר לידי תחום בקרה, אכיפה ורישוי כשהוא חתום ע"י ראש המוסד ולאחר מכן יועבר כעדכון בישיבת פיקוח ואכיפה.

[1] הגדרה זו לא באה לצמצם את המנדט הרחב של הוועדה, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטת המל"ג מיום 4.8.2020, אלה למקד את תפקידה בהקשר לנוהל זה.