25/11/15

קול קורא להגשת הצעות להפעלת מסגרת אקדמית בישוב ערבי בצפון בתקצוב ות"ת

 

  1. על מנת ליישם את ההחלטה העקרונית של ות"ת ומל"ג, בדבר מתן מענה לצורך הגובר של החברה הערבית לביקושים הגדלים להשכלה גבוהה בצפון, והצורך בקמפוס אקדמי בישוב ערבי בצפון, ולאור מדיניות ות"ת, לפיה ככלל, אין מקום לפתיחת מוסדות מתוקצבים חדשים להשכלה גבוהה (לרבות הפיכת מוסד שאינו מתוקצב למתוקצב) ובהתאם לצרכים הלאומיים בנושא, הוחלט לאשר את היציאה בקול הקורא המצ"ב להחלטה בהתבסס על העקרונות הבאים:

1.1 המסגרת האקדמית תפעל בישוב ערבי במחוז הצפון ותיתן מענה לצורך הגובר של החברה הערבית באזור ללימודים אקדמיים ובמסגרתה תתקיימנה תכניות לימוד עם אופק תעסוקתי לבוגרים.

1.2 הקול הקורא יפנה למוסדות להשכלה גבוהה המוכרים ע"י מל"ג, המתוקצבים ע"י המדינה, ובכל מקרה לא תתאפשר פתיחה של מוסד מתוקצב חדש לטובת הנושא.

1.3 תינתן עדיפות להתבססות על תשתיות מתוקצבות קיימות בישוב ערבי בצפון וכן הצגת משאבים קיימים עבור פעילות זו לאורך זמן.

1.4 החלופות למסגרת האקדמית הן כדלקמן: פתיחת קמפוס נוסף של מוסד להשכלה גבוהה המוכר ע"י מל"ג ומתוקצב ע"י ות"ת. למען הסר ספק הכוונה בהקשר זה היא לקמפוס נוסף של המוסד אשר איננו אמור להיות מתוכנן מלכתחילה להפוך בעתיד למוסד עצמאי  או הפיכת מכללה להוראה הפועלת ביישוב ערבי בצפון והמתוקצבת ע"י משרד החינוך למכללה אקדמית כללית המתוקצבת ע"י ות"ת.

1.5 בשלב ההגשה המוסד יציג את עמידתו בהנחיות מל"ג/ות"ת, לרבות התייחסות להנחיות התאגידיות-משפטיות, זכויות בקרקע, איתנות פיננסית וכו'. כתנאי לאישור על המוסד יהיה להוכיח עמידה מלאה בהנחיות מל"ג/ות"ת.

 

2. ות"ת מחליטה לבקש מהצוות המקצועי שלה, לעדכן את ות"ת ומל"ג בהתקדמות התהליך ולהביא את הבקשות שתוגשנה לאישור ות"ת ומל"ג, בכפוף להעמדת משאבים ראויים מהגורמים הרלוונטיים.

3. הקול הקורא מהווה חלק מההחלטה.

 

קול קורא להגשת הצעות להפעלת מסגרת אקדמית בישוב ערבי בצפון בתקצוב ות"ת

רקע

האוכלוסייה הערבית בישראל[1] מהווה כ-20% מתושבי המדינה וכ-26% מאוכלוסיית הגיל הרלוונטי להשכלה גבוהה (גילאי 20-24). עם זאת, שיעור ההשתתפות של אוכלוסייה זו במערכת ההשכלה הגבוהה, למרות מגמות עלייה מתונות לאורך השנים האחרונות, עדיין נמוך בצורה משמעותית – כ-13% מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתשע"ה, שהם כ-40,600 סטודנטים[2]. בתואר הראשון שיעור הסטודנטים הערבים הוא כ-14%, שהם כ-33,500 סטודנטים – כמחציתם לומדים באוניברסיטאות (כולל האו"פ). שיעור זה מהווה עליה של כאחוז ביחס לשנה"ל תשע"ד – הן לגבי התואר הראשון והן לגבי כלל התארים.

חשיבות העלאת שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית מתבטאת הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי. בתהליך זה טמון פוטנציאל לצמיחה ופיתוח משמעותיים עבור הכלכלה הישראלית, ובאופן ספציפי לשיפור מעמדה ומצבה הכלכלי היחסי של האוכלוסייה הערבית.

פוטנציאל הצמיחה משתלב עם החשיבות ההולכת וגוברת של מקום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית (בפרט בקרב נשים ערביות), וכן עם מגמות מערכתיות כלליות אשר ראשיתן בשנות התשעים בהן התרחבה מערכת ההשכלה הגבוהה ופתחה שעריה לפלחי אוכלוסייה גדולים יותר. התרחבות שבאה לידי ביטוי בפתיחת מכללות בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל אשר הביאה לגידול המשמעותי במספרי הסטודנטים בישראל.

החל משנה"ל תשע"א מגבשת ומפעילה ות"ת תכנית הוליסטית עבור האוכלוסייה הערבית, אשר מטפלת במכלול החסמים שנמצאו לאורך כל הרצף – מבית הספר התיכון, דרך האקדמיה ועד לתארים מתקדמים או השתלבות בשוק העבודה.

ממחקר שבוצע ע"י אגף התכנון במל"ג/ות"ת וכלל בדיקה מקיפה וניתוח מפורט של ביקוש והיצע להשכלה הגבוהה במגזר הערבי לפי מחוזות, עלה כי קיים פוטנציאל להגדלת מספר הסטודנטים הערבים במחוז הצפון. סטודנטים אלו סובלים ממגבלת נגישות גאוגרפית בשל העדר מסגרות לימוד מתאימות באזור הצפון, והסבירות שהם ילמדו במוסדות הנמצאים רחוק מבית הוריהם נמוך ביותר, ובעיקר נכון הדבר עבור סטודנטיות. על כן, קיים צורך ליצור מענה לבעיית חסם הנגישות שפורט לעיל, שיקדם הלימה בין שיעור האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לבין שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה (ובעיקר ללימודים אקדמיים שאינם בתחום ההוראה).

לאורך השנים לא נפתחה מכללה כללית מתוקצבת בישוב ערבי בצפון, וגם מוסד כללי שאינו מתוקצב נאלץ להסגר בשל סיבות שונות. לאור זאת, נכון יהיה לקיים מסגרת אקדמית מתוקצבת אשר תהיה יציבה לטווח ארוך ותיתן מענה להנגשת הלימודים האקדמיים הכלליים לאוכלוסייה הערבית בצפון. מהלך זה נועד כאמור לממש את מחויבות המדינה לנושא לרבות בהיבט התקציבי, ולצידו יכול כמובן שתהיינה יוזמות נוספות לקידום הנושא שלא בתקצוב המדינה.

מפאת ריבוי המוסדות להשכלה גבוהה ובהתאם למדיניות מל"ג-ות"ת שקבעה שאין צורך במוסדות מתוקצבים נוספים בשנים הקרובות, החליטו מל"ג ו-ות"ת כי המענה לבעיית הנגישות במגזר הערבי בצפון יינתן במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה המתוקצבת הקיימת, וכי הגוף הייעודי החדש יתבסס על תשתיות קיימות. זאת באמצעות תקצוב מסגרת אקדמית, אשר תהא פלורליסטית ופתוחה לכלל האוכלוסיה באזור (מסגרת שאינה מגזרית).

החלופות למסגרת האקדמית הן כדלקמן: פתיחת קמפוס נוסף של מוסד להשכלה גבוהה המוכר ע"י המל"ג ומתוקצב ע"י ות"ת[3], או הפיכת מכללה להוראה הפועלת ביישוב ערבי בצפון והמתוקצבת ע"י משרד החינוך למכללה אקדמית כללית המתוקצבת ע"י ות"ת (אם באופן עצמאי או ע"י איחוד עם מוסד אחר).

בהתאם לאמור, קוראות המל"ג והות"ת למוסדות להשכלה גבוהה המוכרים ע"י המל"ג והמתוקצבים ע"י המדינה, להגיש הצעות להפעלת מסגרת אקדמית מתוקצבת בישוב ערבי בצפון.

למען הסר ספק, לא תתאפשר פתיחה של מוסד מתוקצב חדש לטובת הנושא.

 

 

תנאי הסף – תנאים מוקדמים להשתתפות בהליך: כל התנאים המפורטים להלן הינם תנאי סף מצטברים, הכרחיים ויסודיים.

הצעה אשר לא תענה על התנאים המפורטים להלן – תיפסל.

  1. ההצעה תוגש על ידי מוסד להשכלה גבוהה בעל הכרה קבועה מאת המל"ג, המתוקצב ע"י המדינה[4].
  2. המסגרת האקדמית תפעל בישוב ערבי באזור הצפון.
  3. מעמד הקרקע: נדרשות זכויות חזקות ובטוחות לטובת המוסד המציע (זכות חכירה לתקופה של 20 שנים לפחות) באשר לקרקע אותה הוא מייעד לצורך הפעילות נשוא קול קורא זה.
  4. איתנות פיננסית: המוסד המציע יידרש להוכיח איתנות פיננסית בהתייחס בין היתר לאיזון תקציבי, עודפים שוטפים וצבורים. לצורך בדיקת תנאי זה, יש לצרף דוחות כספיים מבוקרים מ-3 השנים האחרונות.

 

להלן הקריטריונים אשר, בין היתר, ילקחו בחשבון לצורך הערכת ההצעות ובחירת ההצעה הזוכה:

  1. הרכב ההנהגה האקדמית של המוסד/המסגרת המוצעת.
  2. הרכב ורמת הסגל האקדמי הבכיר המיועד ללמד במסגרת האקדמית המוצעת.
  3. מידת הנגישות הפיזית של המסגרת האקדמית המוצעת לאוכלוסייה הערבית באזור. (כגון: קירבה לאמצעי תחבורה, קירבה לאזורים מיושבים וכו').
  4. היקף התשתיות הקיימות העומדות לצורך הפעלת המסגרת האקדמית המוצעת.
  5. הנכסים והמשאבים הכוללים (צבורים ושוטפים) לצורך הפעלת המסגרת האקדמית המוצעת.
  6. תכנית אסטרטגית לפיתוח תכניות לימודים בעלות פוטנציאל תעסוקתי לבוגרים אשר יגדילו את השתלבות הבוגרים בשוק העבודה ובהתייחס לצרכי האוכלוסייה באזור[5].
  7. תינתן עדיפות מיוחדת לקריטריונים שלהלן: התבססות על תשתיות פיזיות ואקדמיות מתוקצבות הקיימות בישוב ערבי בצפון, וכן הצגת משאבים קיימים עבור פעילות זו לאורך זמן.

 

הגשת ההצעות:

  1. המוסד המציע יגיש את הצעתו בצירוף כל האישורים והאסמכתאות הנדרשים להוכחת עמידה בתנאי הסף ובהתייחס לתבחינים שפורטו לעיל, וכן התייחסות מפורשת לעמידתו בהנחיות התאגידיות והניהול האקדמי של מל"ג/ות"ת נכון להיום, לרבות תקנוני המוסד – התאגידי והאקדמי, אופן ההתאגדות, הרכב ומשך תקופת כהונה של חברי המוסדות המנהלים (חבר נאמנים והוועד המנהל), הגופים האקדמיים השונים לרבות ועדות מינויים וכיו"ב (מצ"ב הנחיות מל"ג/ות"ת בנושא).

יובהר כי הזוכה בקול הקורא יידרש להוכיח עמידה מלאה בהנחיות והחלטות מל"ג/ ות"ת ולרבות הנחיות התאגידיות והאקדמיות של מל"ג/ות"ת, כתנאי לאישור הפעלת המסגרת האקדמית נשוא קול קורא זה.

  1. על ההצעה לכלול את רשימת בעלי התפקידים במסגרת המוצעת, האופן בה יופעל הקמפוס והמנגנונים להבטחת איכות הלימודים (ככל שמדובר בפתיחת קמפוס נוסף של מוסד קיים), תכניות הלימוד שהמוסד מעוניין לקיים, כולל צפי מספרי הסטודנטים בכל אחת מהתכניות ונספח תקציבי.
  2. יש להגיש מכתב נלווה כללי (הצהרת כוונות) מהנהלת המוסד.
  3. את ההצעות יש להגיש עד ליום 31.5.2016 בקובץ סרוק למייל: Yanivc@che.org.il. בנוסף, יש להעביר, עד לאותו מועד, עותק קשיח (אחד) לכתובת: בנין המועצה להשכלה גבוהה, רח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים (עבור יניב כהן-שבתאי, ממונה תחום תקצוב מכללות).
  4. ניתן להגיש שאלות/בקשות להבהרות בכתב עד ליום 29.2.2016 לכתובת דואר אלקטרוני: Yanivc@che.org.il. יש לוודא קבלת המייל בטלפון 02-5094484.

 

בחירת ההצעה הזוכה

ההצעות המקיימות את תנאי הסף, תיבחנה על-פי מידת התאמתן לתהליך בשלב זה על ההיבטים השונים כמפורט לעיל, ובמסגרת קול קורא זה תיבחר לכל היותר מסגרת אקדמית אחת ביישוב ערבי שתתוקצב ע"י ות"ת. הבחירה תיעשה ע"י ועדה שתורכב מחברי מל"ג ו-ות"ת ונציגי הצוות המקצועי מקרב מל"ג/ות"ת.

 

מוסד אשר הצעתו תיבחר, יחל תהליך (בליווי הצוות המקצועי במל"ג/ות"ת) לקראת דיון במליאות ות"ת ומל"ג וגיבוש תכנית אסטרטגית להתפתחות המוסד בשנים הקרובות על ההיבטים השונים: אקדמי, מנהלי-תאגידי, תקציבי, סטודנטים, סגל, תשתיות וכיו"ב.

 

התכנית שתגובש תובא לאישור ות"ת ומל"ג והיא תופעל בכפוף לקבלת אישור זה.

 

[1] בכל מקום בו אנו משתמשים במונחים כגון "חברה ערבית", "ערבים" וכדומה, הכוונה היא לכלל החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, תוך הבנה כי ישנם הבדלים גדולים בין האוכלוסיות השונות.

[2] כולל האוניברסיטה הפתוחה.

[3] בהתאם לאמור, יובהר כי הקמפוס אינו אמור להתפתח לכדי מוסד עצמאי

[4] במקרה של הצעה להפעלת המסגרת כלימודים כקמפוס נוסף של מוסד מוכר מתוקצב, יתאפשר סיוע תפעולי באמצעות תאגיד  נוסף, ובלבד שהניהול האקדמי והמנהלי/האדמיניסטרטיבי של המסגרת יהיה באחריות בלעדית של המוסד המגיש.

[5] במידה וההגשה הינה במתכונת של קמפוס נוסף, יתאפשרו לפתיחה בקמפוס הנוסף רק תכניות שהמוסד מוסמך/יוסמך  להעניק בקמפוס הראשי.