19/07/16

בינלאומיות בהשכלה גבוהה: סטודנטים בינלאומיים בישראל – עקרונות מדיניות

בישיבתה ביום י”ג בתמוז תשע”ו (19.7.2016) שמעה המל”ג דיווח על נושא הבינלאומיות בהשכלה גבוהה תוך התמקדות בסקירת המצב לגבי סטודנטים בינלאומיים בישראל, קיימה דיון בנושא, והחליטה כלהלן:

המועצה להשכלה גבוהה רואה חשיבות רבה בקידום הבינלאומיות בהשכלה גבוהה בכלל ובהגעתם של סטודנטים בינלאומיים לישראל בפרט במהלך החומש הקרוב, ומאמצת, בהמשך להמלצת ות”ת מישיבתה ביום 22.6.2016, את עקרונות המדיניות שהוצגו לה בנושא והמצורפים להחלטה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.

לאחר גיבוש סדרי העדיפויות הכוללים לחומש על-ידי מל”ג וות”ת, ולאחר תוצאות המו”מ עם משרד האוצר, ייקבעו התוכניות המפורטות והתקציבים לקידום הנושא ויובאו לדיון ואישור במל”ג ובות”ת.

להלן עקרונות המדיניות:

  1. מאחר שהמטרה העיקרית של ות”ת ומל”ג בבינלאומיות נבחרה להיות שיפור האיכות והתחרותיות האקדמית, לטובת הסטודנטים הישראלים מוצע:

–           להתמקד  בהבאת סטודנטים ברמה אקדמית גבוהה לישראל

–           לשלב ככל הניתן את הסטודנטים הבינלאומיים באותן כיתות עם הסטודנטים הישראליים.

  1. כיוון שמל”ג וות”ת רוצות לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה בישראל להביא סטודנטים משלמים, ולבנות תוכניות אשר בסופו של דבר יחזיקו את עצמן מבחינה כלכלית, ואולי אף יהיו מקור רווח למוסד,  לכן הגבלות שכר הלימוד על סטודנטים בינלאומיים, שכר ושעות מרצים ומדיניות סבסוד ות”ת של אותם סטודנטים צריכות להיקבע  בות”ת בהתאם.
  2. מיקוד בתארים:

–           בתארים מתקדמים;  דוקטורט, פוסט-דוקטורט – חשיבות רבה למחקר הישראלי; ותואר שני (בעיקר לא מחקרי), כחלק משיפור האיכות האקדמית וכמקור הכנסה פוטנציאלי של סטודנטים משלמים

–           תואר ראשון  – לא יהווה מוקד עיקרי, אלא כתוכניות שיש לפתח לאט יותר  ובצורה פרטנית;

–           בקורסי קיץ ובתוכניות לתקופות קצרות.

  1. אסטרטגיה שיווקית: בקרב סטודנטים לתואר שני וראשון (לתארים מלאים או לתקופות קצרות) – נקודת המבט היא כלפי שתי קבוצות יעד מרכזיות:

א.         סטודנטים מצטיינים מאסיה, ובפרט מסין והודו;

ב.         סטודנטים יהודים מצטיינים, בעיקר מארה”ב וקנדה;

ג.          בדוקטורט ובפוסט-דוקטורט יש לשים דגש על מצוינות בלי צורך במיקוד גיאוגרפי או אחר.

  1. קידום ההוראה באנגלית ופיתוח קורסים באנגלית (לתואר ראשון ושני) בתוך המוסדות להשכלה גבוהה גם בעבור הסטודנטים הישראלים, כך שעם הזמן יהיה היצע רחב של קורסים כאלו, לרבות עבור הסטודנטים הבינלאומיים. במקביל, המשך פיתוח תוכניות שלמות באנגלית עם דגש על תואר שני.
  2. פיתוח תוכניות לסטודנטים לתואר שני וראשון (תואר מלא או לתקופות קצרות) המבוססות על תחומי היתרונות היחסיים של ישראל:

–           תחומי ה-STEM   (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה);

–           יזמות וחדשנות;

–           יהדות וישראליות;

–           מזרח תיכון וביסוס האסטרטגיה השיווקית על תחומים אלו, תוך התייחסות לגורמי ההחלטה המרכזיים של סטודנטים בינלאומיים.

  1. מל”ג וות”ת תפעלנה שיקולי תכנון בבואן לאשר פתיחה של תוכניות עם קהל יעד בינלאומי.
  2. התאמת הכלים למיצוב התחרותי של המוסדות:

–           למוסדות שיש להם מוניטין אקדמי בינלאומי – לסייע בפתיחת תוכניות ושיווקן לסטודנטים פרוספקטיביים בעולם וביצירת מסה קריטית של סטודנטים בינלאומיים במוסד;

–           למוסדות אשר אין להם מוניטין אקדמי בינלאומי כללי (או רק כזה בתחומים  מסוימים) והמעוניינים להביא סטודנטים בינלאומיים – לסייע בפיתוח שיתופי פעולה ממוקדים מול מוסדות בחו”ל או מול אנשי סגל בחו”ל (faculty-led) שיצרו מסות קריטיות של סטודנטים בינלאומיים במוסד.  יש לדאוג שגם במקרים אלו תהיה אינטראקציה אקדמית בין הסטודנטים הבינלאומיים לישראלים.

בכל סוגי המוסדות ניתן לשקול גם קידום פתיחתם של תארים משותפים/כפולים או תוכניות משותפות וכמובן גם מהלכים אחרים לקידום הבינלאומיות או הרב-תרבותיות מעבר להבאת סטודנטים בינלאומיים.

  1. יש לדאוג לקיומו של גוף משמעותי לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי, אשר יפעל לפי קווי המדיניות של מל”ג/ות”ת ויהיה אמון על:

–           שיווק ומיתוג המערכת האקדמית הישראלית (כולל תפעול אתר אינטרנט עם מידע מקיף ואמין, השתתפות בירידים בינלאומיים, פעילות בקמפוסים נבחרים וכיו”ב);

–           הפעלת תוכניות מלגות;

–           סיוע לסטודנט הבינלאומי במידע ושאלות בנושאים כלליים ואקדמיים (כגון הכרה בתארים, נקודות זכות וכו’);

–           פעולה מול גורמים רלוונטיים בארץ לפתיחת צווארי בקבוק בנושאי אשרות, ביטוח בריאות, בנקים ועוד;

–           ייעוץ למוסדות להשכלה גבוהה בבניית תוכניות ואסטרטגיות שיווק;

–           הקמת מערכת הכשרות והדרכות למוסדות בנושאים כגון פיתוח קורסים באנגלית והכשרת הסגל המלמד, הכרה של לימודים בחו”ל, תרגום הלימודים בישראל ל-ECTS, וכיו”ב;

–           שימור קשר עם בוגרים בינלאומיים (alumni);

–           איסוף נתונים לגבי הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל.

לעומת זאת, מל”ג/ות”ת תמשכנה להיות אמונות (in-house) לנושאים של:

–           מדיניות ותכנון;

–           תמיכה תקציבית במוסדות לבניית תשתיות לבינלאומיות;

–           מחקר תומך וניתוח מגמות;

–           תיאום מול המוסדות להשכלה גבוהה וביניהם.

  1. התמיכה התקציבית של ות”ת תתמקד בפיתוח התשתיות הנדרשות במוסדות – תשומת לב ניהולית וטיפול ארגוני נכון, פתיחת תוכניות באנגלית, קיום אתר ומערכת דואר-אלקטרוניים באנגלית, מעטפת טיפול בסטודנט הבינלאומי, בניית יכולות שיווק ונוכחות בינלאומית, מעקב פנימי אחר נתוני המוסד – פילוחים ומגמות וכיו”ב. זאת מתוך הכוונה כי לתואר שני (ללא תזה) וראשון, המוסדות יצליחו להביא סטודנטים משלמים ברמה אקדמית גבוהה ו/או תורמים למימון הפעילות, וכי לשם מימון מרבית הדוקטורנטים והפוסט-דוקטורנטים הבינלאומיים יעשה שימש בעיקר בתקציבי מחקר.  במקביל, תתמוך ות”ת תקציבית בתוכניות מצטיינים מצומצמות יחסית – הן לתואר שני והן לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט, על מנת ליצור תמריץ לסטודנטים או החוקרים הצעירים המעולים, אשר יש עליהם תחרות גלובלית, להגיע לישראל.
  2. יש להתייחס לטווחי זמן שונים:

–           בטווח הזמן הקצר (1 – 2 שנים) יש להתמקד בהסדרת נושאי הרגולציה, בבניית התשתיות במוסדות, ובבניית יכולות הגוף לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי.  בזמן זה אפשר להתמקד בקבוצות יעד שדורשות טיפול פשוט יותר (כמו בני ישראלים; סטודנטים לדוקטורט ופוסט-דוקטורנטים וכיו”ב);

–           רק בטווח הזמן הבינוני (עד 5 שנים) והארוך (עשור) יש לצפות לראות גידול משמעותי במספרי הסטודנטים הבינלאומיים במוסדות בעלי המוניטין הבינלאומי, ובגידול במספר שיתופי הפעולה הבינלאומיים של כלל המוסדות.