10/12/13

המלצות הצוות לתיקון ליקויים של המועצה להשכלה גבוהה, בעקבות דו”ח מבקר המדינה בנושא “הטיפול בלקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה” – החלטת המועצה מישיבתה מיום 10.12.2013

בישיבתה ביום ז’ בטבת תשע”ד (10.12.2013), אימצה המועצה להשכלה גבוהה את המלצת הוועדה לפיקוח ואכיפה מיום 12.11.2013, זאת בהמשך להמלצות הצוות לתיקון ליקויים לדו”ח מבקר המדינה בנושא “הטיפול בלקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה”, והיא החליטה כלהלן:

 

הליקוי פירוט הליקוי צעדים מוצעים לתיקון   
שיהוי רב בקידום החקיקה הקשורה בסטודנטים לקויי למידה חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח-2008 (חוק הזכויות)

חוק הזכויות שפורסם בשנת 2008 הטיל על שר החינוך, לאחר התייעצויות עם גורמים שונים ובהם המל”ג, לקבוע בתקנות הוראות לשילוב של בעלי לקויות למידה בלימודים במוסדות על-תיכוניים עד ינואר 2009. הדוח מתייחס לשיהוי הרב בהתקנת התקנות מכוח חוק הזכויות. בהתאם למפורט בדוח, השיהוי נגרם מכמה סיבות: ראשית, ועדה לגיבוש עקרונות לכתיבת התקנות שבנדון, בראשות ד”ר ליאורה מרידור, מונתה רק באוגוסט 2009 והגישה את מסקנותיה במאי 2011. כמו כן, על מנת ליישם את המלצות הוועדה בנושאים הנוגעים לאבחון ולמאבחנים מוכרים נדרשו כמה תיקונים בחוק הזכויות עצמו בטרם יהיה ניתן להתקין את התקנות, שאף הליך זה התעכב. בנוסף, לדעת המבקר, לא נעשה די על מנת ליישב מוקדם ככל האפשר חילוקי דעות מתמשכים בין משרד החינוך, מל”ג ומשרד הבריאות בנושא רישוי מאבחני לקויות למידה, הכרה בהם וכן הכרה בכלי אבחון.

 

 

 

בחודשים האחרונים מקדמים נציגי המל”ג, נציגי משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים ונציבות שוויון אנשים עם מוגבלות את נושא התקנות מכוח חוק הזכויות הן בכל הנוגע להליך קביעת ההתאמות לסטודנטים לקויי למידה והן בכל הנוגע לאבחון ומאבחן מוכר. ישיבה אחרונה בנושא התקיימה ביום 27.10.2013.

חשוב לציין כי בתחילת הדיונים ובעקבות המלצות “ועדת מרידור” בנושא עלה הצורך בשינוי חוק הזכויות, ולפני שהתפזרה הממשלה ה-18 הייתה הצעת חוק לתיקון החוק הראשי (מחודש אוקטובר 2012) ואולם הואיל והחוק לא עבר קריאה ראשונה ונוכח הבחירות ההליך היה צריך להתחיל מראשיתו עם שר החינוך החדש. משרד החינוך מקדם את הנושא.

 

שיהוי רב בקידום החקיקה הקשורה בסטודנטים לקויי למידה

(המשך)

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998 (חוק השוויון)

בשנת 2005 נוסף פרק לחוק השוויון ובו הוראות המתייחסות להנגשת “מוסדות על-תיכוניים” הן מהבחינה הפיזית והן מבחינת השירות. עוד נקבע בפרק האמור כי שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות כאמור, שיחולו בהדרגה עד אוקטובר 2014. בדוח הועלה כי בספטמבר 2012 עדיין לא נקבעו ההוראות האמורות. על כן, על כל הגורמים הרלוונטיים לפעול בדחיפות על מנת להביא ליישומן המהיר של הוראות החוק.

 

בחודשים האחרונים מקדמים נציגי המל”ג, נציגי  המוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני הנגישות, נציבות השוויון והייעוץ המשפטי של הכנסת את נושא התקנות מכוח חוק השוויון בדבר התאמות הנגישות במוסדות להשכלה גבוהה, כהכנה לפני הדיונים בוועדת העבודה והרווחה. יצויין כי שר האוצר הנוכחי נתן הסכמתו המחודשת לתקנות וביום 8.9.2013 העבירה לשכת שר החינוך את התקנות לוועדת העבודה והרווחה. ישיבה אחרונה בנושא התקיימה ביום 16.9.2013.

היבטים בטיפול של המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים לקויי למידה לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העיכוב הניכר בהתקנת התקנות, ראוי היה שמל”ג תפרט בהרחבה למוסדות להשכלה גבוהה, במסגרת הקריטריונים שקבעה ות”ת בעניין מתן תקציב לטיפול בסטודנטים לקויי למידה, את מגוון השירותים שמוצע כי יינתנו לסטודנטים לקויי למידה במסגרת מרכזי התמיכה שמפעילים המוסדות.

כמו כן, הועלה הצורך בנהלים או תקנון לסטודנטים ולחברי סגל המפרטים את זכויות הסטודנטים לקויי הלמידה, וחובותיהם של הסגל האקדמי והמינהלי כלפי סטודנטים לקויי למידה.

כל עוד הליך החקיקה בעניין טרם הסתיים, המשיכה ות”ת לפעול כדי לקדם את טיפול המוסדות בנושא סטודנטים בעלי לקויות למידה – וזאת, באמצעות תקצוב ות”ת לנושא (הרחבה להלן בסעיף 3).

ואולם, כל עוד הליך החקיקה והתקנת התקנות טרם הסתיים, הצוות סבור כי מקום שמל”ג וות”ת תפרסמנה הוראות מחייבות בנושא.

היעדר תקצוב מספק של ות”ת לנושא סטודנטים לקויי למידה 3.1  משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הפעולות שביצעו מל”ג וות”ת כדי לקדם את התמיכה בלקויי למידה באמצעות מודל תקצוב אשר תמרץ את המוסדות לפעול בנושא.

יחד עם זאת, אף שבעשור האחרון חל גידול משמעותי הן במספר המוסדות להשכלה גבוהה שפנו לוות”ת לקבלת תקציב לטיפול בסטודנטים לקויי למידה והן במספר הסטודנטים לקויי הלמידה – כמעט לא חל שינוי ריאלי בתקציב שהקצתה ות”ת לנושא. עקב כך למעשה צומצם במידה ניכרת התקציב הממוצע לטיפול בסטודנט לקוי למידה. על כן, ראוי כי מל”ג וות”ת ינתחו ויבחנו את הצרכים התקציביים של המוסדות ויבדקו את האפשרויות לתת מענה תקציבי לצרכים אלה.

הדבר נדרש גם נוכח העיכובים המשמעותיים שחלו כאמור בהשלמת התקנות לחוק הזכויות, ושמנעו עדכון של התקציב הייעודי לנושא.

 

3.1.     בעשור הקודם מערכת ההשכלה הגבוהה ספגה קיצוצים תקציביים כבדים מאוד, אשר הובילו להפחתת השתתפות ות”ת כמעט בכל הסעיפים התקציביים המופנים למוסדות להשכלה גבוהה. במקביל להפחתות התקציביות ובכדי לעמוד ביעד הקיצוצים שהושת עליה, נאלצה ות”ת גם לבטל חלק מההקצבות הייעודיות אשר הפעילה עד לאותה התקופה. למרות הקשיים התקציביים, החליטה ות”ת לשמר את השתתפותה הייעודית בהקצבה השוטפת לעידוד התמיכה בסטודנטים עם לקויות למידה מפאת חשיבות הנושא והשתדלה שהפגיעה הנובעת מהקיצוצים הכבדים תהיה מינורית ככל הניתן.

לאור קבלת תוספת תקציבית חד-פעמית ממשרד האוצר בשנה”ל תשס”ז לטובת לקויות למידה, החליטה ות”ת, בהמלצת ועדת ההיגוי שלה לנושא, להקצות את הסכום לשימושים שונים, לרבות לתשתיות ולהשקעות חד פעמיות במוסדות שבתקצוב ות”ת עבור מרכזי אבחון ללקויות למידה ולפיתוח מערכת מת”ל בשפה הערבית (החלטת ות”ת בנושא מיום 13 ביוני 2007).

היעדר תקצוב מספק של ות”ת לנושא סטודנטים לקויי למידה

(המשך)

 

 

 

 

 

 

 

 

3.2       מוצע כי ות”ת תשקול לבקש מהמוסדות נתונים גם על תקצוב הנושא ממקורותיהם.

 

בשנים האחרונות, לאור התכנית הרב שנתית שהתגבשה החל משנה”ל תש”ע, וכחלק מסדר עדיפויותיה של ות”ת במסגרת דיוני התקציב שהיא מקיימת מידי שנה, הגדילה ות”ת בהמלצת יו”ר ות”ת את השתתפותה בסעיף זה מכ– 3.5 מש”ח בשנה”ל תש”ע לכ– 4.5 מש”ח בשנה”ל תשע”ג. כלומר הגדלה תקציבית בשיעור הקרוב לכ– 30% במהלך 3 שנים. זאת, בין היתר, על רקע הדרישות להעלות התקציב המוזכרות בטיוטת הדוח.

3.2.     ות”ת תשקול לבקש מהמוסדות נתונים גם על תקצוב הנושא ממקורותיהם ובחינת האפשרות להוסיף פרמטר זה לקריטריונים המזכים בתוספת תקציב במסגרת מודל התקצוב שקבעה ות”ת לנושא על מנת לתמרץ את המוסדות לפעול בנושא.

לאחרונה התמנה הרכב חדש לוועדת היגוי של ות”ת, שאחראית על סטודנטים לקויי למידה ובו אנשים בכירים מהתחום: פרופ’ מיכל שני (אוניברסיטת חיפה), ד”ר יהודית אלדור (נציגת ציבור), פרופ’ לילך שלו-מבורך (אוניברסיטת תל אביב) וגב’ יעל מלצר (מכללת תל-חי). ועדת ההיגוי עובדת על מודל תקצוב חדש למוסדות המבוסס על תשומות ותפוקות, וסל התמיכה שמעניק המוסד (כגון: חניכה אישית, סדנאות, התאמות בדרכי היבחנות והוראה וכוח אדם) בכל הנוגע להשקעה שלו בסטודנטים לקויי למידה.

    3.3         לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הגידול המשמעותי והעקבי שחל כאמור במספרם של סטודנטים לקויי למידה, ראוי היה שנושא זה יעמוד על סדר יומן של מליאות מל”ג וות”ת והן ידונו בו באופן שוטף (ולא רק במסגרת דיוני התקציב השנתיים).

לדעת משרד מבקר המדינה, על המל”ג להפעיל אתר אינטרנט מרכזי שיכלול את כל המידע וההפניות הדרושים למועמדים ולסטודנטים לקויי למידה.

3.3.     המלצות ועדת ההיגוי בנושאים שונים הקשורים לטיפול בסטודנטים לקויי למידה יובאו בפני מליאת הות”ת והמל”ג באופן שוטף.

הרחבת המידע בנושא זה באתר תתבצע, בעיקר, לאחר השלמת הליך התקנת התקנות בנושא (כאמור בסעיף 1 לעיל). ככל שתתקבלנה דרישות ספציפיות מהתאחדות הסטודנטים לנושאים שיש לסטודנטים צורך שיופיעו באתר המל”ג בנושא זה – אנו נעשה ככל הניתן כדי להנגיש את המידע הנדרש.

  פיתוח מערכת ממוחשבת (מת”ל) לאבחון לקויי למידה

פיתוח מערכת ממוחשבת (מת”ל) לאבחון לקויי למידה

(המשך)

4.1          המערכת פותחה ביזמת ות”ת ובמימונה החל בשנת 1998. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את יזמת ות”ת לפתח מערכת אבחון אחידה ומקצועית לסטודנטים לקויי למידה. יחד עם זאת, מעיר המבקר כי אין אחידות בין המוסדות מבחינת סוג האבחונים שנחשבים בעיניהם לקבילים.

4.2          המבקר מעיר על כך שהתנהלות ות”ת בכל הנוגע לפיתוח מערכת המת”ל הייתה שלא בהתאם לחוק חובת המכרזים – ות”ת החליטה להטיל על מאל”ו את פיתוח מת”ל בלא שהתקיים מכרז על פיתוח המערכת ובלא שהתקיים הליך של “פטור ממכרז”. רק באפריל 2011, כארבע שנים לאחר שהמערכת כבר החלה לפעול – רק אז חתמה מל”ג עם מאל”ו על הסכם שתחולתו רטרואקטיבית להסדרת השימוש במערכת והזכויות בה.

4.3          בנוסף, לדעת המבקר, ות”ת לא פעלה די לקידום מערכת המת”ל בערבית, על מנת שמערכת מת”ל תותאם לאבחון של מועמדים ללימודים וסטודנטים לקויי למידה דוברי ערבית.

4.1.        נושא האבחונים המוכרים אמור להיות מוסדר באמצעות התקנות מכוח חוק הזכויות. הוראות אלה יבטיחו מחד כי אבחונים בהם יהיה שימוש יהיו רק כאלה המקובלים ועומדים בסטנדרטים ראויים ומאידך יאפשרו פיתוחם של אבחונים נוספים בהתאם. הוראות אלה נועדו בין היתר להגן על הסטודנטים ולהבטיח כי הם יעברו אבחונים ראויים אשר המוסדות יהיו מחוייבים להכיר בהם. הצוות סבור כי תיקון זה והנהלים שייקבעו בעקבותיו יתנו מענה הולם לנושא.

4.2.        ברצוננו להבהיר כי כיום, פועלת במל”ג ועדת מכרזים, המתכנסת ככל הניתן על בסיס דו-שבועי, ומקפידה על התנהלות בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו.

4.3.        ות”ת תעשה מאמצים לקדם נושא זה של השלמת פיתוח מערכת המת”ל בשפה הערבית בתקופה הקרובה.  דיווחים בנושא ההתקדמות בפיתוח יימסרו למליאת המל”ג.

  הפיקוח והבקרה על מאל”ו  (המרכז הארצי לבחינות ולהערכה)

 

 

 

 

 

 

5.1          הפיקוח על מאל”ו מצד הגורמים הנוגעים בדבר – בעיקר ור”ה, מל”ג וות”ת – הוא חלקי בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמאל”ו מספק שירות ייחודי וחיוני לציבור המועמדים, ראוי שהפיקוח על פעילותו יהיה מקיף ומוסדר, בכלל זאת בנושא ביצוע הבחינות הפסיכומטריות לבעלי לקויי למידה ובעניין פעילותו בתחום מערכת מת”ל.

 

5.2  בעניין הבחינה הפסיכומטרית כחסם להשכלה גבוהה לסטודנטים לקויי למידה – מבקר המדינה מציע לבחון הקמת ועדת מומחים לצורך דיון בנושא.

 

5.1.        בימים אלו מקדם משרד מבקר המדינה תהליך להכפפת מאל”ו לביקורת המדינה.

עם השלמת הליך התקנת התקנות מכוח חוק הזכויות, יהיה בכך כדי להבטיח, מחד, כי אבחונים בהם יהיה שימוש יהיו רק כאלה המקובלים ועומדים בסטנדרטים ראויים, ומאידך, יאפשרו באופן שוויוני פיתוחם של אבחונים נוספים שיהיה עליהם לעמוד בדרישות התקנות.

5.2.        ועדת מומחים לנושא הבחינה הפסיכומטרית – שר החינוך (יו”ר מל”ג) ויו”ר ות”ת החלו בתהליך לבחינת נושא הבחינה הפסיכומטרית כחסם כניסה להשכלה הגבוהה. במסגרת הדיונים שיתקיימו, צפוי להידון בהן, בין היתר, נושא סטודנטים בעלי לקות למידה.

 
הפיקוח והבקרה על מאל”ו  (המרכז הארצי לבחינות ולהערכה)

(המשך)

5.3  הטיפול בתלונות על מאל”ו – יש מקום כי ור”ה ומל”ג יקבעו הסדרים אשר יבטיחו כי גורם חיצוני למאל”ו יברר אף הוא תלונות של ציבור מקבלי השירות ויעקוב אחר הליך הבירור שמקיים המרכז ותוצאותיו.

5.4  על המל”ג לדרוש כי ימונה נציג מטעמה בהנהלת מאל”ו – ולכל הפחות יהיה במעמד משקיף – כחלק מנושא הפיקוח על עבודת המרכז, במיוחד בדיונים שיתקיימו במאל”ו בנושא הפעלת המת”ל.

5.3.        האחריות לבירור וטיפול הולם בתלונות הציבור על מאל”ו צריכה להתבצע באחריות האוניברסיטאות עצמן אשר צריכות להידרש לביקורת ולקבוע את ההסדרים לפיהם יפעל מאל”ו, לרבות בכל הנוגע במקרה של טיפול בתלונות הציבור.  לעניין זה נוסיף כי חובה על מאל”ו, ככל תאגיד, לפעול בצורה תקינה ובתוך כך מצופה מהם כי יקיימו מערכת סבירה ותקינה לטיפול בפניות ציבור. מכל מקום, כפי שנעשה לגבי כל פניות הציבור, וככל שתגענה אלינו תלונות כאמו – נבררן למול הגורמים הרלוונטיים.

5.4.        מאל”ו הינה עמותה שחברות בה האוניברסיטאות. בהתאם לחוק המל”ג, המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה הם תאגידים עצמאיים, על כן אין מקום לחברות מל”ג וות”ת בהנהלת מאל”ו. יחד עם זאת, אנו בדעה כי ראוי שנציג ות”ת ישתתף בדיונים ספציפיים בענייני הפעלת המת”ל.