22/06/16

קווים עקרוניים למדיניות מל”ג/ות”ת בנושא סטודנטים בינלאומיים

ביום 22.6.16 דנה ות”ת בעקרונות למדיניות בינלאומיות בהשכלה גבוהה והיא מחליטה כדלקמן:

  1. ות”ת רואה חשיבות רבה בקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה בכלל ובהגעתם של סטודנטים בינלאומיים לישראל בפרט במהלך החומש הקרוב.  ות”ת ממליצה למל”ג לאמץ את עקרונות המדיניות  שהוצגו לות”ת בנושא, ושמצורפים להחלטה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.

 

  1. לאחר גיבוש סדרי העדיפויות הכוללים לחומש על-ידי מל”ג וות”ת, ולאחר תוצאות המו”מ עם האוצר, ייקבעו התכניות המפורטות והתקציבים לקידום הנושא ויובאו לדיון ואישור במל”ג ובות”ת.
  2. להלן העקרונות:

3.1  מאחר שהמטרה העיקרית שלנו בבינלאומיות נבחרה להיות שיפור האיכות והתחרותיות האקדמית, לטובת הסטודנטים הישראלים אנו ממליצים

– להתמקד  בהבאת סטודנטים ברמה אקדמית גבוהה לישראל

– לשלב ככל הניתן את הסטודנטים הבינלאומיים באותן כיתות עם הסטודנטים הישראלים.

 

3.2  עם זאת אנו רוצים לתת אפשרות למוסדות לבנות תכניות אשר בסופו של דבר יחזיקו את עצמן כלכלית, ואולי אף יהיו מקור רווח למוסד. לכן הגבלות שכר הלימוד על סטודנטים בינלאומיים, שכר ושעות מרצים ומדיניות סבסוד ות”ת של אותם סטודנטים צריכים להיקבע בהתאם.

 

3.3 מיקוד בתארים:

– בתארים מתקדמים:

דוקטורט , פוסטדוקטורט – חשיבות רבה למחקר הישראלי

– תואר שני (בעיקר לא מחקרי) – כחלק משיפור האיכות האקדמית, וכמקור הכנסה  פוטנציאלי של סטודנטים משלמים

– תואר ראשון  – אנו לא מציעים כמוקד עיקרי, אלא כתכניות שיש לפתח לאט יותר  ובצורה פרטנית.

– בקורסי קיץ ובתוכניות לתקופות קצרות.

 

3.4  אסטרטגיה שיווקית – קבוצות יעד מרכזיות:

בקרב סטודנטים לתואר שני וראשון (לתארים מלאים או לתקופות קצרות)– אנו רואים שתי קבוצות יעד מרכזיות:

(א) סטודנטים מצטיינים מאסיה – ובפרט מסין והודו.

(ב)  סטודנטים יהודיים מצטיינים – בעיקר מארה”ב וקנדה.

ׁ(ג) בדוקטורט ובפוסט-דוקטורט יש לשים דגש על מצוינות בלי צורך במיקוד גיאוגרפי או אחר.

  1. אסטרטגיה שיווקית – קבוצות יעד מרכזיות:

–       בקרב סטודנטים לתארים ראשון ושני (לתארים מלאים או לתקופות קצרות) –שתי קבוצות יעד מרכזיות:

(א) סטודנטים מצטיינים מאסיה – ובפרט מסין והודו

(ב) סטודנטים יהודיים מצטיינים – בעיקר מארה”ב וקנדה

–      בדוקטורט ובפוסט-דוקטורט יש לשים דגש על מצוינות בלי צורך במיקוד גיאוגרפי או אחר .

 

 

  1. קידום ההוראה באנגלית ופיתוח קורסים באנגלית (לתואר ראשון ושני) בתוך המוסדות להשכלה גבוהה גם בעבור הסטודנטים הישראלים, כך שעם הזמן יהיה היצע רחב של קורסים כאלו גם בעבור הסטודנטים הבינלאומיים. במקביל המשך פיתוח תכניות שלמות באנגלית עם דגש על תואר שני.

 

  1. פיתוח תכניות לסטודנטים לתואר שני וראשון (תואר מלא או לתקופות קצרות) המבוססות על תחומי היתרונות היחסיים של ישראל:

–      תחומי ה- STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)

    יזמות וחדשנות

–     יהדות וישראליות

–      מזרח תיכון וביסוס האסטרטגיה השיווקית על תחומים אלו, תוך התייחסות לגורמי ההחלטה המרכזיים של סטודנטים בינלאומיים.

 

  1. 7. על מל”ג וות”ת להפעיל שיקולי תכנון בבואן לאשר פתיחה של תכניות עם קהל יעד בינלאומי.

 

  1. התאמת הכלים למיצוב התחרותי של המוסדות:
  • למוסדות שיש להם מוניטין אקדמי בינ”ל – לסייע בפתיחת תכניות ושיווקן לסטודנטים פרוספקטיביים בעולם וביצירת מסה קריטית של סטודנטים בינלאומיים במוסד
  • למוסדות אשר אין להם מוניטין אקדמי בינלאומי כללי (או אולי רק בתחומים מסוימים) ומעוניינים להביא סטודנטים בינלאומיים – לסייע בפיתוח שתופי פעולה ממוקדים מול מוסדות בחו”ל או מול אנשי סגל בחו”ל (faculty-led) שיצרו מסות קריטיות של סטודנטים בינלאומיים במוסד. יש לדאוג שגם במקרים אלו תהיה אינטראקציה אקדמית בין הסטודנטים הבינלאומיים לישראלים.

בכל סוגי המוסדות אפשר לשקול גם קידום פתיחתם של תארים משותפים/כפולים או תכניות משותפות וכמובן גם מהלכים אחרים לקידום הבינלאומיות או הרב-תרבותיות מעבר להבאת סטודנטים בינלאומיים.

 

  1. יש לדאוג לקיומו של גוף משמעותי לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי, אשר יפעל לפי קווי המדיניות של מל”ג/ות”ת ויהיה אמון על:
  • שיווק ומיתוג המערכת האקדמית הישראלית (כולל תפעול אתר אינטרנט עם מידע מקיף ואמין, השתתפות בירידים בינלאומיים, פעילות בקמפוסים נבחרים וכיו”ב)
  • הפעלת תכניות מלגות
  • סיוע לסטודנט הבינלאומי במידע ושאלות בנושאים כלליים ואקדמיים (כגון הכרה בתארים, נקודות זכות, …)
  • פעולה מול גורמים רלוונטיים בארץ לפתיחת צווארי בקבוק בנושאי אשרות, ביטוח בריאות, בנקים וכו’
  • ייעוץ למוסדות להשכלה גבוהה בבניית תכניות ואסטרטגיות שיווק
  • הקמת מערך הכשרות והדרכות למוסדות בנושאים כגון פיתוח קורסים באנגלית והכשרת הסגל המלמד, הכרה של לימודים בחו”ל, תרגום הלימודים בישראל ל-ECTS וכיו”ב
  • שימור קשר עם בוגרים בינלאומיים (alumni)
  • איסוף נתונים לגבי הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל

 

 

לעומת זאת מל”ג/ות”ת תמשיך להיות אמונה in-house לנושאי:

  • מדיניות ותכנון
  • תמיכה תקציבית במוסדות לבניית תשתיות לבינלאומיות
  • מחקר תומך וניתוח מגמות
  • תיאום מול המוסדות להשכלה גבוהה וביניהם

 

 

  1. התמיכה התקציבית של ות”ת תתמקד בפיתוח התשתיות הנדרשות במוסדות – תשומת לב ניהולית וטיפול ארגוני נכון, פתיחת תכניות באנגלית, קיום אתר ומערכת מיילים באנגלית, מעטפת טיפול בסטודנט הבינלאומי, בניית יכולות שיווק ונוכחות בינלאומית, מעקב פנימי אחר נתוני המוסד – פילוחים ומגמות וכיו”ב.

זאת מתוך הכוונה כי לתואר שני (ללא תיזה) וראשון המוסדות יצליחו להביא סטודנטים משלמים ברמה אקדמית גבוהה ו/או תורמים למימון הפעילות, וכי לשם מימון מרבית הדוקטורנטים והפוסט-דוקטורנטים הבינלאומיים יעשה שימוש בעיקר בתקציבי מחקר.

במקביל ות”ת תתמוך תקציבית בתכניות מצטיינים מצומצמות יחסית – הן לתואר שני והן לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט, על מנת ליצור תמריץ לסטודנטים או החוקרים הצעירים המעולים, אשר יש עליהם תחרות גלובלית, להגיע לישראל.

 

  1. יש להתייחס לטווחי זמן שונים:

– בטווח זמן הקצר (1-2 שנים) יש להתמקד בהסדרת נושאי הרגולציה, בבניית התשתיות במוסדות, ובבניית יכולות הגוף לנושאי שיווק, מיתוג וטיפול בסטודנט הבינלאומי. בזמן זה אפשר להתמקד בקבוצות יעד שדורשות טיפול פשוט יותר (כמו בני ישראלים; סטודנטים לדוקטורט ופוסטדוקטורט וכיו”ב)

– רק בטווח הזמן הבינוני (עד 5 שנים) והארוך (עשור) נצפה לראות גידול משמעותי במספרי הסטודנטים הבינלאומיים במוסדות בעלי המוניטין הבינלאומי, ובגידול במספר שיתופי הפעולה הבינלאומיים של כלל המוסדות.