13/11/13

תוכנית המלגות לסטודנטים בני החברה הערבית: אישור תקנון ועדת ההיגוי וקביעת קריטריונים למלגות

ות”ת מחליטה לאשר את תקנון ועדת היגוי לתכנית המלגות לבני החברה הערבית[1]  כדלהלן:

  1. כללי

תכנית המלגות  להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים בני החברה הערבית, מיועדת להביא להשתלבותם במארג החברתי כלכלי של מדינת ישראל כחלק מהתכנית הרב שנתית של ות”ת להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה עבור חברה זו. התכנית תתמקד בהענקת מלגות עבור בני החברה הערבית בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך הלומדים “תחומים מועדפים” (על פי רשימה שתקבע ות”ת על פי המלצת ועדת ההיגוי).

 

התכנית פועלת בשותפות ותוך איגום משאבים של ות”ת עם משרד ראש הממשלה – הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ’רקסי, משרד החינוך- אגף א’ חינוך במגזר הערבי, מפעל הפיס, פדרציית ניו יורק, קרן פירס, קרן ברמן וקרן בלאושטיין.

מטרות התכנית הן:

  1. להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מקרב החברה הערבית תוך מתן דגש למצב סוציואקונומי;
  2. להגדיל את מספר הסטודנטים הערבים הלומדים תחומים מועדפים כפי שתקבע הוועדה, על מנת לשפר את השתלבותם בחברה הישראלית חברתית וכלכלית;
  3. להביא להגדלת מספר המסיימים תואר ראשון בזמן תקני, תוך הקטנת הנשירה והגרירה בזמן לימודי התואר הראשון;

תכנית המלגות מלווה ומפוקחת ע”י וועדת היגוי מטעם ות”ת בה חברים נציגים מכל הגופים השותפים (להלן: “וועדת ההיגוי”).

2. תקנון וועדת ההיגוי

א. מטרות ותפקידי וועדת ההיגוי

ועדת ההיגוי תתווה את מדיניות ודרכי הפעולה של תכנית המלגות בכפוף לעקרונות שנקבעו ע”י ות”ת, תתאם בין הגופים השותפים לתכנית וכן תעקוב ותפקח אחר ביצועה, והכל תוך שמירה על מסגרת התקציב המיועד לנושא, ובמסגרת זו:

  • תציע מדיניות ותפקח על יישומה;
  • תציע לות”ת קריטריונים לבחירת הזוכים במלגה על פי קריטריונים סוציואקונומיים ותחומי לימוד מועדפים. בתשע”ד יבחרו הזוכים עפ”י תנאי הסף והקריטריונים המופיעים בנספח א’;
  • תקבע את גובה המלגות ומספר המלגאים השנתי המקסימלי בכפוף למסגרת התקציב שתקבע ות”ת מעת לעת);
  • תציע לות”ת מבחני זכאות נוספים;
  • תאשר תכנית עבודה שנתית;
  • תקבל דיווחים תקופתיים מהגוף המפעיל;
  • תייעץ בנוגע לאמות המידה לבחירת הגוף המפעיל;
  • תיזום ביצוע סקרים ומחקרים ;
  • תגיש דו”ח פעילות שנתי לות”ת;

 

וועדת ההיגוי רשאית למנות תתי ועדות מטעמה לטיפול בנושאים ספציפיים. הרכב תת הועדה יקבע ע”י וועדת ההיגוי באופן שלפחות אחד מחבריה יהיה מקרב חברי וועדת ההיגוי שהם נציגי ות”ת. מרכז תת הועדה יהיה מרכז וועדת ההיגוי. החלטות תת הועדה יובאו לאישור וועדת ההיגוי. סעיפים  לעניין תקופות כהונת החברים, ישיבות הוועדה, מניעת ניגוד עניינים ושמירה על סודיות, יחולו גם על תת הוועדות, בשינויים המחויבים.

 

ב. הרכב וועדת ההיגוי

ההרכב הנ”ל נקבע בהתבסס על השתתפות ות”ת ומשרדי הממשלה הרלוונטיים במימון הפעלת התכנית (לא כולל מלגות קיום). חברי וועדת ההיגוי ימונו על ידי מליאת ות”ת.

  • א. יו”ר- איש אקדמיה בכיר שיבחר ע”י יו”ר ות”ת.
  • ב. ארבעה נציגים מהאקדמיה (לפחות שניים מהחברה הערבית):
  • ג. נציג שלטון מקומי מהחברה הערבית בעל מומחיות רלוונטית לתפקיד הוועדה;
  • ד. איש עסקים מהחברה הערבית בעל מומחיות רלוונטית לתפקיד הוועדה;
  • ה. חבר ות”ת;
  • ו. חבר מל”ג;
  • ז. נציג ציבור מהחברה הערבית בעל מומחיות רלוונטית לתפקיד הוועדה;
  • ח. נציג מכל משרד ממשלתי השותף לקרן באופן קבוע;
  • ט. נציגי שותפים נוספים- עמותות, קרנות פילנטרופיות וכד’ ובלבד שההשקעה עולה על 100 אלף דולר לשנה ובכוונתם להשקיע למשך שלוש שנים לפחות.
  • י. נציג התאחדות הסטודנטים – יוזמן כמשקיף.

מרכז וועדת ההיגוי יהיה עובד מינהל מל”ג/ות”ת שימנה מנכ”ל מל”ג/ות”ת.

נציג מטעם הגוף המפעיל ומנהל התכנית ישתתפו בישיבות וועדת ההיגוי כמשקיפים ללא זכות הצבעה.

בבחירת חברי הוועדה תבחן מומחיותם בתחום עיסוק התכנית.

וועדת ההיגוי תבחר סגן ליו”ר הוועדה.

 

ג. תקופת כהונה

חברי ועדת ההיגוי ובתוכם יו”ר וועדת ההיגוי יתמנו לתקופה של עד 3 שנים עם אפשרות הארכה של עד שלוש שנים נוספות בלבד.

כהונת חבר שהינו מטעם אחד הגופים השותפים מותנית בהיותו עובד של אותו גוף. חדל החבר מלהיות עובד של אחד הגופים המשותפים תופסק כהונתו וימונה חבר אחר במקומו.

החלפת החברים תיעשה ככל הניתן בצורה מדורגת.

ד. ישיבות וועדת ההיגוי

  • וועדת ההיגוי תתכנס לפחות פעמיים בשנה במועד שיקבע ע”י יו”ר וועדת ההיגוי.
  • סדר יום הישיבה ייקבע ע”י יו”ר וועדת ההיגוי בהתייעצות עם סגן היו”ר.
  • סדר היום וכל החומר הנוגע לדיון יופצו לכל חברי הוועדה 6 ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
  • חבר ועדת ההיגוי יוכל להעלות הצעה לנושא לסדר היום, בהודעה ליו”ר 14 יום לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה.
  • קוורום לקיום ישיבת וועדת ההיגוי יהיה 60% מחברי הוועדה וביניהם היושב ראש; במקרים חריגים בהם נבצר מיושב ראש הוועדה להשתתף בישיבת הוועדה, לרבות במקרים של חשש לניגוד עניינים ימלא סגן היו”ר את מקומו.
  • החלטות וועדת ההיגוי יתקבלו בהצבעה ברוב קולות של החברים הנוכחים בישיבה. החלטה בדבר אישור מנהל התכנית תתקבל ברוב קולות ובכלל זה יו”ר הוועדה וסגנו.
  • החלטות וועדת ההיגוי תהיינה מנומקות.
  • בכל ישיבה של וועדת ההיגוי יירשם פרוטוקול ובו עקרי הדיון. העתק הפרוטוקול יישלח לכל חברי הוועדה לפני מועד הישיבה הבאה, לאחר שאושר על ידי יו”ר הוועדה; לא הגיש חבר הוועדה הערה לפרוטוקול בתוך שלושה ימים מיום שליחתו, יוגש הפרוטוקול לאישור; הגיש חבר הוועדה הערה כאמור והציע בה תיקון לפרוטוקול, יקרא אותו היושב ראש בראשית הישיבה ובאין הסכמה לתיקון המוצע, יוכרע בו בהצבעה ללא דיון.
  • כל פרוטוקול והחלטה, ייחתם ביד יושב ראש וועדת ההיגוי.

ה. מניעת חשש לניגוד עניינים

חברי וועדת ההיגוי ימנעו מכל פעולה שיש בה חשש לניגוד עניינים בין מילוי תפקידם בוועדה לבין מילוי תפקידיהם האחרים, או לבין ענייניהם האישיים וימנעו מטיפול במסגרת תפקידם בוועדה בנושאים שבהם מעורבים גורמים אשר נמצאים עימם בקשר אישי או עסקי;

בסעיף זה –

“עניין אישי” – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהחבר או קרובו מנהלים או עובדים בתפקיד ניהולי בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה;

“קרוב” – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר.

 

יו”ר וועדת ההיגוי שהינו חבר סגל במוסד להשכלה גבוהה לא יצביע בנושאים הנוגעים למוסד להשכלה גבוהה בו הוא מועסק, ולא יהיה אחד מבעלי התפקידים שלהלן, או תפקידים הדומים מהותית לתפקידים אלו, במוסד להשכלה גבוהה:

  • חבר הועד הפועל, חבר הוועד המנהל, חבר הדירקטוריון, חבר הוועדה המתמדת, חבר וועדת הקבע וכיו”ב;
  • נשיא, סגן נשיא, משנה לנשיא, מנכ”ל, רקטור; יו”ר מועצה אקדמית עליונה;
  • דיקן פקולטה, דיקן מכללה וסגניהם, דיקן סטודנטים, מנהל בית ספר, ראש בית ספר, למעט בית     ספר שהינו חלק מפקולטה ומעמדו כשל חוג במוסד;
  • בעלי תפקידים בגוף אשר לו סמכויות מקבילות של אסיפה כללית של עמותה או חברה לתועלת הציבור;
  • בעלי תפקידים ניהוליים הכפופים ישירות למנכ”ל כמו ראש אגף כספים.

חברי וועדת ההיגוי יחתמו על התחייבות להימנע מניגוד עניינים.

ו. שמירה על סודיות

חברי וועדת ההיגוי ימנעו ממסירת מידע אודות דיוני הוועדה, לרבות מסירת מסמכים, פרוטוקולים, החלטות ועוד ויחתמו על הסדר מתאים; המידע יימסר באמצעות מינהל המועצה להשכלה גבוהה בלבד.

 

(3) תנאי זכאות וקריטריונים לקבלת  המלגה לבני החברה הערבית

 

א. תנאי סף וזכאות לקבלת המלגה

 

  1. תנאי הסף לזכאות לקבלת המלגה:
    תלמיד שנה א’ לתואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה[2] , הלומד בתכנית בהיקף של לא פחות מ-12 שעות שבועיות.
  2. תנאים להמשך קבלת זכאות למלגה בשנה ב’:
    נמצא במצב לימודים תקין ועבר על פי הגדרות המוסד לשנה ב’.
  3. תנאים להמשך קבלת זכאות למלגה :

(א). לימודים בהיקף העולה על 12 שעות לימוד שבועיות.

(ב) . המשך לימודים באותו חוג, או בחוג הנמצא בדירוג זהה או גבוה יותר.

(ג) . לא תינתן מלגה לשנת לימודים שמעבר לזמן התקין לסיום התואר.

 

 

 

ב. תחומי לימוד מועדפים

 

  1. תחומים מאוחדים:

תחום ראשי הנדסה:

הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, הנדסה תעשייה וניהול, הנדסה כימית, חומרים ורפואית, הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומחשבים ושאר תחומי ההנדסה.

תחום ראשי מדעים מדויקים ומדעי הטבע:

מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, חקלאות, מדעי הטבע הביולוגיים ומדעי הטבע הפיסיקליים.

תחום ראשי ארכיטקטורה, אומנויות ועיצוב:

ארכיטקטורה, מוזיקה, אומנות ועיצוב.

עזר רפואי:

מקצועות עזר רפואיים, פיזיותרפיה וסיעוד.

כספים ומגזר ציבורי:

כלכלה, חשבונאות ומנהל ציבורי.

 

2. כללים לתיקון ניקוד הרייטינג:

מדעים מדויקים ומדעי הטבע: לפחות 90 נקודות

כספים ומגזר ציבורי: לפחות 85 נקודות

מקצועות נדרשים לאוכלוסייה: לפחות 80 נקודות

פסיכולוגיה, הפרעות בתקשורת, ארכיטקטורה אומנויות ועיצוב

מקצועות ללא דירוג: 70 נקודות

עסקים וניהול, מדעי החברה

מקצועות בעלי עודף היצע: עד 60 נקודות

משפטים וחינוך

3. דירוג וניקוד התחומים המועדפים:

(בקובץ מקור)

 

 

ג. קריטריונים סוציואקונומיים:

 

  1. מתווה כללי:

(בקובץ מקור)

2. מצב משפחתי:

(בקובץ מקור)

3.הכנסה לנפש:

(בקובץ מקור)

4. מספר אחים סטודנטים:

(בקובץ מקור)

 

ד. הרכב הציון הסופי:

ציון מקסימלי בתחומי הלימוד 40 נקודות + ציון מקסימלי במצב הסוציואקונומי 60 נקודות  = 100 נקודות ציון מקסימלי.

 

[1] בכל מקום בו נשתמש במונח “החברה הערבית” הכוונה היא לרבות דרוזים וצ’רקסים

[2] “מוסד להשכלה גבוהה” – מוסד מוכר ע”י המל”ג או שקיבל היתר מהמל”ג או שתארים שהוא מעניק מוכרים לפי סעיף 28א’ לחוק המל”ג