תכנית רב שנתית להוגנות מגדרית באקדמיה

התכנית להוגנות מגדרית באקדמיה:shutterstock_33970144

תמונת המצב המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה מאופיינת לאורך זמן על ידי "עקומת המספריים" – בעוד נשים מהוות יותר מ-50% מהסטודנטים והסטודנטיות בתואר ראשון, שני ושלישי, ייצוגן יורד ככל שמתקדמים בסולם הדרגות האקדמי, כאשר בקצה הפירמידה, בדרגת פרופסור מן המניין, ייצוג הנשים נמוך משמעותית. על פי נתוני המל"ג, כ-58% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, והרוב נשמר גם בלימודי התואר השני (63%) והתואר השלישי (53%). עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור הנשים המשתלבות בתפקידי סגל בכיר התמונה מתהפכת, ורק מקצת מהנשים הללו (כ-30% באוניברסיטאות וכ-45% במכללות) משתלבות בתפקידים בכירים באקדמיה.

הניסיון מלמד שהחסמים העיקריים שעוצרים נשים מלהמשיך ולהתקדם בקריירה האקדמית נובעים, בין היתר, מחוסר מודעות מערכתית להטיות מגדריות, הנובעות מכשלים תרבותיים וחברתיים – ציפיות מנשים לגבי תפקידן במשפחה, הקושי במציאת האיזון בין הבית לבין הקריירה האקדמית וכד'. חסמים אלו ואחרים עוצרים נשים רבות מלהמשיך ללימודי פוסט דוקטורט בחו"ל, לימודים המהווים צעד הכרחי לקראת התנסות במסלול סגל בכיר באקדמיה.

במקביל לפעולות לעידוד נשים ללימודי הייטק, ות"ת ומל"ג פועלות להגדלת ייצוגן של הנשים גם בקרב הסגל האקדמי הבכיר והמינהל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה. לשם כך התקבלה  שורה של החלטות לקידום הנושא בהתאם להמלצות ועדות היגוי בראשות פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, ובראשות פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

בשנת 2016 הוקמה ועדת שיפוט לקידום הוגנות מגדרית של מל"ג ות"ת בראשות פרופ' יונינה אלדר ממכון ויצמן, וביולי 2018 הוחלט להרחיב את סמכויותיה ולהפוך אותה לוועדת היגוי ושיפוט פרואקטיבית לקידום הוגנות מגדרית באקדמיה. התכנית לקידום הוגנות מגדרית שגובשה ע"י הוועדה הולמת את העקרונות שנקבעו לקידום נשים לתפקידי סגל בכיר ומתבססת על המלצות ועדת ההיגוי, שעיקרן העלאת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בכלל, ובפרט בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד, כמו בתחומי המדעים המדויקים ובתחומי ההנדסה השונים.

להלן עיקרי התכנית:

  • פורסם מדד מבוסס תפוקות לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת לשנים תשפ"א-תשפ"ה – מדד "קו המשווה" – שגובש על-ידי צוות מתוך ועדת ההיגוי והשיפוט של מל"ג/ות"ת: פרופ' רות הלפרין קדרי, פרופ' נעמה שפי ופרופ' מיכל בר-אשר סיגל. מטרת המדד לתמרץ את המוסדות לבחון את האתגרים העומדים בפניהם בתחום ולפעול להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר, במוקדי קבלת החלטות ובקרב בעלי תפקידים אקדמיים בכירים וחברי ועדות קידום וגיוס במוסדות, כאשר בטווח הארוך היעד הוא השגת שוויון מגדרי פריטטי בין נשים וגברים בסגל הבכיר ובתפקידים הבכירים במוסדות. המוסדות שישתתפו בתכנית יתוקצבו בהתאם למידת הצלחתם לעמוד ביעדים השנתיים שהוגדרו מראש על-ידם ושאושרו ע"י ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של מל"ג/ות"ת. כל האוניברסיטאות ו-21 מכללות אקדמיות מתוקצבות הגישו בתשפ"א ובתשפ"ב תכניות אסטרטגיות במסגרת המדד. בתשפ"א אושרו ופעלו 8 תכניות באוניברסיטאות ו-6 תכניות במכללות, ובימים אלה נבדקות על-ידי ועדת ההיגוי והשיפוט של מל"ג/ות"ת התכניות שהוגשו בשנה"ל תשפ"ב.
  • נקבעו קריטריונים לתפקיד היועצות לנשיא/ה להוגנות מגדרית – סמכויות, פרופיל, תקופת כהונה, גמול תפקיד, כפיפות וכד' – כתנאי סף להשתתפות במדד "קו המשווה", והחל מתשפ"ב עמידת המוסדות בקריטריונים שנקבעו מהווה תנאי לקבלת התקצוב לפעילות היועצת.
  • מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות בסכום של 40-30 אלף דולר לשנה למשך שנתיים, כשגובה המלגה נקבע בהתאם למצבה המשפחתי של המועמדת. במסגרת התכנית מחולקות מדי שנה 20 מלגות. בשנה"ל תשפ"א, כתוצאה משיתוף פעולה עם קרן צוקרמן, חולקו 30 מלגות. עוד יצוין, כי לתכנית זו ניתן להגיש גם מועמדות שהתקבלו לפוסט-דוקטורט במסלול המשולב, שחלקו מתקיים בארץ וחלקו בחו"ל וזאת במטרה לאפשר למועמדות מצטיינות לקיים השתלמות פוסט-דוקטורט איכותית תוך צמצום הקשיים הכרוכים בהעברת המשפחה לחו"ל לתקופת ההשתלמות וכדומה.
  • מלגות לדוקטורנטיות ולסטודנטיות מצטיינות לתואר שני מחקרי בתחומי ההיי-טק – גובה המלגה לדוקטורנטיות עומד על כ-60 אלף ₪ לשנה למשך שלוש שנים, וגובה המלגה לסטודנטיות לתואר שני עומד, גם הוא, על 60 אלף ₪ לשנה, למשך שנתיים. בשתי התכניות מחולקות עד 10 מלגות חדשות בשנה.
  • תקציב תחרותי לתמיכה בפרויקטים רוחביים לקידום הוגנות מגדרית באקדמיה, לרבות התמקדות בעידוד יציאת נשים לפוסט-דוקטורט והחזרתן וקליטתן בארץ.
  • עדכון נהלים והנחיות – מלגות (אלון, מעוף וכד'); הנחיות לפתיחת תכנית לימודים חדשה; דוחות להערכת איכות עצמית וכד'; נהלי הוועדות העליונות למינוי פרופסורים.
  • המשך העלאת המודעות להוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות המשך הגשת דוחות מגדריים שנתיים ע"י המוסדות.