21/10/2014

תגובת פרופ' מנואל טרכטנברג לנושא הפסיכומטרי

 

בחינות הבגרות נועדו במקור לבחון באיזה מידה מסיימי תיכון צברו יידע ותכנים לימודיים ברמה נאותה, שבין היתר מכשירים את הבוגר להשתלב בהצלחה בהשכלה הגבוהה. אלא שעם הזמן חל כרסום בערכן של בחינות הבגרות,  ובמהימנות שלהן ככלי בוחן, מה שמפגע בתקפותן ככלי סינון בקבלה להשכלה הגבוהה.

 

לאור זאת התפתח הפסיכומטרי ככלי שבא לסייע במלאכת הסינון, אלא שעם הזמן הפסיכומטרי הלך ותפח, נוצרה תעשייה ענפה מסביבו, הדבר האריך מאוד את הזמן עד להגעה להשכלה הגבוהה, תרם להרחבת הפערים, ולא עשה צדק עם קבוצות אוכלוסייה אשר נבדלות תרבותית מהרוב.

 

התכנית ששר החינוך גיבש באה לתת מענה לכך ע"י העצמת הבגרויות, "החזרת עטרה ליושנה." הדבר נכון מהותית וחברתית, ותורם ליצרית רצץ בין מערכת החינוך ולבין ההשכלה הגבוהה.

 

יש לזכור שההכנה לפסיכומטרי כמעט ולא תורמת תכנים או כישורים שימושיים כשלעצמם, ועל כן אין לפסיכומטרי ערך כשלעצו מלבד היותו כלי סינון. מכאן שיש לברך על תכנית שמחזירה את המהימנות לבגרויות, ועל כן מפחיתה בצורך להישען על הפסיכומטרי. זו תרומה מהותית למטרה המשותפת להעניק חינוך, יידע, והון אנושי משובחים לצעירי ישראל.

 

מדובר על תהליך לא קצר, כי אמינות אפשר להרוס ביום, בנייתה מחדש לוקחת זמן. אבל גם מסע של אלף מייל מתחיל מהצעד הראשון, המכריע, והתכנית הזאת עושה את מאה המייל הראשונים. מדובר באירוע מכונן, גם לאור העובדה שנעשה תוך שיתוף פעולה בין מערכת החינוך והאקדמיה, ולא תוך כיפוף ידיים או כפייה. 

 

אני רוצה לברך ולחזק את ידו של שר החינוך, הרב שי פירון, על המהלך האמיץ, הנכון, המהותי, אשר יתרום לחיזוק הלימודים בתיכון ולהנחלת נורמות אתיות בבתי הספר, יקצר את ההגעה להשכלה הגבוהה, ימנע אפליה של מגזרים מסוימים, ולאור כל אלה יחזק גם את ההשכלה הגבוהה.