בימים אלה החל צוות מקצועי שמונה בות"ת בגיבוש תכנית מקיפה המציגה באופן מפורט את החסמים העומדים בפני יוצאי אתיופיה לקראת שילובם במערכת ההשכלה הגבוהה, ואשר מגדירה יעדים ברורים למימוש לחומש הקרוב.

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה הודיעה היום (יום ג') כי שילובם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה הינו יעד מרכזי בתכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה המגובשת בימים אלה.

לדברי פרופ' זילברשץ, מערכת ההשכלה הגבוהה מעבר להיותה מקום בו ניתן לרכוש ידע, הינה מקום הפועל לצמצום פערים, ואשר מסייע להשתלבותן של אוכלוסיות שונות במעגל החברתי והתעסוקתי של המשק הישראלי.

פרופ' זילברשץ ציינה כי בחומש האחרון פעלנו רבות לשילובם במערכת ההשכלה הגבוהה של אלפי סטודנטים מהמגזר החרדי והלא יהודי, מאמצים שיימשכו בחומש הקרוב אליהם תתווסף התכנית הייחודית לסטודנטים יוצאי אתיופיה.

יצוין, כי לאחרונה אישרה ות"ת את הצעת פרופ' זילברשץ להתחיל בגיבושה של תכנית מקיפה לשילובם והגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה.

רקע:

מנתונים שהוצגו לות"ת עולה כי בשנת הלימודים תשע"ד ניגשו לבחינות בגרות כ- 2,500 תלמידים בכיתות י"ב ממוצא אתיופי, וכי שיעור הזכאים לתעודת בגרות עומד על 56% מקרב הניגשים לבחינות ממוצא אתיופי לעומת 75% בכלל האוכלוסייה.

שיעור בעלי תעודת הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד על 31% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 63% בכלל האוכלוסייה.

בשנת תשע"ה למדו 2,946 סטודנטים יוצאי אתיופיה בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בקרב כלל הסטודנטים בישראל שיעורם של יוצאי אתיופיה עומד על 1.1% (1.2% בתואר ראשון ו-0.55% בתואר שני) לעומת שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל העומד על 1.7%.

כ 88.5% מכלל הסטודנטים יוצאי אתיופיה, המהווים כ 2,608 סטודנטים למדו לתואר ראשון, כאשר למעלה משני שלישים מיוצאי אתיופיה שלמדו לתואר ראשון היו נשים (כ- 70%).

מצורפים גרפים המפרטים את התפלגות ושיעורם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה לרבות סוגי המוסדות ותחומי הלימוד.

חסמים מרכזיים:

החסמים המרכזיים לשילובם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה הם:

1. בחינות בגרות- שיעורם של בעלי תעודת הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עומד על 31% בקרב יוצאי אתיופיה לעומת 63% בכלל האוכלוסייה.
2. הבחינה הפסיכומטרית- מהווה חסם לכניסה ללימודים, וכן חסם לקבלה לפקולטות ומוסדות מבוקשים.
3. פערי ידע בשפה העברית והאנגלית – סטודנטים רבים יוצאי אתיופיה מתקשים בדיבור, קריאה וכתיבה אקדמית.
4. היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים– ישנו קושי בקבלת החלטות בנושא לימודים אקדמאים, תחום מוסד וכדומה. בין היתר לאור זאת שרובם מהווים דור ראשון במשפחה הנכנסים בשערי ההשכלה הגבוהה.
5. חסם כלכלי- נקודת מוצא נמוכה יותר לעומת כלל האוכלוסייה, לרובם הורים מבוגרים שאינם עובדים בגלל קשיי שפה, לאור זאת הסטודנטים צריכים לסייע כלכלית ועיתים אף לשמש כמתרגמים בחיי היומיום.
6. תארים מתקדמים וסגל- קיים כיום שיעור נמוך מאוד הן של סטודנטים יוצאי אתיופיה בתארים מתקדמים והן של אנשי סגל.

יעדים ראשוניים לתכנית:

1. מתן מידע, יעוץ והכוונה להשכלה גבוהה לצעירים לקראת כניסתם למערכת ההשכלה הגבוהה.
2. הגדלת שיעור ממספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות הקדם אקדמיות ובתואר הראשון, כך שסך תלמידי התואר הראשון יגדל ביותר מ-50%.
3. הגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר שני בכ-30%.
4. צמצום משמעותי בהיקפי הנשירה במכינה ובלימודים האקדמיים בתואר הראשון
5. ריווח תחומי הלימוד של הסטודנטים לתחומים הנדרשים למשק ולשוק התעסוקה
6. קידום מינוי אנשי סגל יוצאי הקהילה האתיופית במוסדות להשכלה גבוהה

עקרי התכנית: 

1. הכוון ומידע-הנגשת ההשכלה גבוהה וסיוע בבחירת מקצוע ומוסד באמצעות תכנית "הישגים", תכנית של ות"ת להנגשת סטודנטים צעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להשכלה גבוהה.
2. מעטפת לתלמידי מכינה- מעטפת לימודית, חברתית וכלכלית לתלמידי המכינה יוצאי אתיופיה.
3. מעטפת לתואר ראשון- מעטפת לימודית וחברתית לכלל הסטודנטים בתואר הראשון, דוגמת: שיעורי עזר, חונכים אישיים וכדומה.
4. הכנה לתעסוקה- סדנת הכנה לתעסוקה לסטודנטים יוצאי אתיופיה לקראת סיום התואר הראשון ולקראת השתלבותם בהמשך בשוק העבודה.
5. מלגות לסטודנטים בתואר ראשון- מינהל הסטודנטים (שבמשרד הקליטה) מעניק מלגות שכר לימוד ודמי קיום לכלל הסטודנטים יוצאי אתיופיה

יצוין כי התכנית צפויה להיות מגובשת בתוך כשלושה חודשים במסגרת תכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה המתגבשת בימים אלה בשיתוף משרד האוצר וכפופה לאישור מל"ג וות"ת, עלותה המשוערת הינה כ 100 מיליון ₪.