14/10/2020

גידול משמעותי במספר הסטודנטים – בעיקר בתואר הראשון

בתש"ף המשיכה העלייה במספר הסטודנטים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בלמעלה מ-4000, והצפי כאמור הוא שעלייה זו תימשך גם בשנת תשפ"א.

בתש"ף למדו ב-60 המוסדות האקדמיים בישראל 312,660 סטודנטים[1], בהם: 236,850 סטודנטים לתואר ראשון, 63,220 סטודנטים לתואר שני, 11,645 סטודנטים לתואר שלישי ו-945 סטודנטים ללימודי תעודה[2]. זוהי השנה השנייה שבה מספר הסטודנטים עלה באופן משמעותי בהשוואה ליציבות שנצפתה במערכת ההשכלה הגבוהה מתחילת העשור. בתשע"ט גדל מספר הסטודנטים בכ-2,400 ובתש"ף גידול זה כמעט והוכפל והיה יותר מ-4,300 סטודנטים. עיקר הגידול בתש"ף חל בקרב הלומדים לתואר ראשון. מספר הלומדים לתואר שני נשאר יציב ואילו מספר הלומדים לתואר שלישי ירד ב-0.6%.

מתחילת העשור עלה מספר הסטודנטים לתואר שני מ-50,270 סטודנטים בתש"ע ל-63,220 סטודנטים בתש"ף.  לאחר עליות עקביות בלימודי התואר השלישי הואט  הגידול  מ- 10,570 סטודנטים ל-11,645 סטודנטים בלבד בין תש"ע לתש"ף.

ראייה רב-שנתיתסטודנטים לפי תארים

מספרי סטודנטים לתואר ראשון בשנים תש"ס-תש"ף

הערות:

  1. הנתונים לא כוללים את האו"פ.
  2. לימודי הנדסה כוללים את התחומים הבאים: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ותוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסה כימית וחומרים, הנדסת תעשיה וניהול והנדסות אחרות.

 

 הישג מרשים לתכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההנדסה וההייטק: מנתוני תש"ף עולה כי זו השנה השלישית ברציפות בה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון (35,700 סטודנטים המהווים 18.4% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון).

לימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול ביותר בישראל. חיזוק מקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בהכפלה של מספר הסטודנטים הלומדים תכניות במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (18,243 סטודנטים בתש"ף לעומת 9,122 סטודנטים בתש"ע). רק בשנה האחרונה עלה מספר הסטודנטים בתחום זה בכ-1,460.

משקלול הנתונים עולה כי אחד מכל ארבעה סטודנטים (27%) בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה (כ - 53,950 סטודנטים מתוך 194,273 סטודנטים לתואר ראשון).

מהנתונים עולה עוד שלאורך העשור חלו ירידות של כ-20% עד 25% במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו בתחילת העשור ללימודים מאוד מבוקשים. מספר הסטודנטים ללימודי משפטים ירד מ-15,790 בשנת תש"ע ל-12,410 בשנת תש"ף ומנהל עסקים ירדו משיא של 23,232 סטודנטים בשנת תשע"ג ל-18,711 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ט, אך עלה בתש"ף ל-20,164.

עליה משמעותית של כ-64% חלה גם בנתוני הסטודנטים לתואר ראשון שלמדו תכניות בתחום העזר רפואיים מ-8,185 בתש"ע ל-13,418 בתש"ף – עליה זו נבעה בעיקר מהגידול בסטודנטים שלמדו סיעוד מ-3,070 ל-7,180 באותה תקופה.

מגמת הירידה במדעי הרוח נמשכת גם בתש"ף: מל"ג וות"ת מייחסות חשיבות רבה לקידום מדעי הרוח באופן מערכתי, רב מימדי וארוך טווח במסגרת התכנית הרב שנתית. ועדת ההיגוי למדעי הרוח של ות"ת-מל"ג תחדש בקרוב את עבודתה כדי לגבש המלצות להמשך קידום הנושא.

השקעות גדולות בתחום ההיי טק – ות"ת עמדה ביעד הגידול במספר הסטודנטים: בהמשך להחלטת הממשלה 2292 מיום 15.1.2017 בנושא "תכנית לאומית להגדלת כוח אדם לתעשיית ההיי טק" ות"ת ומל"ג משקיעות משאבים רבים במטרה לחזק את תחומי ההייטק, בין היתר, על ידי הגדלת מספר הסטודנטים בתחומים הבאים: מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים והנדסת מערכות מידע. בשלב הראשון הקצתה ות"ת כ-700 מיליון ₪ לצורך מימוש יעד זה באוניברסיטאות, והיום ניתן לומר שהתכנית נחלה הצלחה גדולה וות"ת עברה את היעד שהציבה הממשלה – גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי ההייטק – בעשרות אחוזים וע"פ התחזית הגידול יעמוד על 69% בתשפ"א.

בשלב השני הקצתה ות"ת עוד כ-150 מיליון ₪ לצורך עיבוי כוח אדם איכותי בתארים מתקדמים בתחומי ההייטק שישמש עתודה לסגל העתידי, התאמת מספר חברי הסגל הבכיר והזוטר ועוזרי ההוראה, כפועל יוצא לגידול במספר הסטודנטים, ויצירת תשתית לגידול נוסף במספר הסטודנטים לתואר ראשון בעתיד.

כצעד משלים להגדלת מספר הסטודנטים בתחומי ההיי-טק נתנה ות"ת תוספת מכסות למכללות האקדמיות המלמדות תחומים אלו. תוספת המכסות המשמעותית הביאה לעמידה ביעדי הגידולים המבוקשים למקצועות ההיי-טק כבר במהלך התכנית הרב שנתית הקודמת והן המשיכו גם לתכנית הרב שנתית הנוכחית כאשר בשנתיים האחרונות (תקציב תש"פ ותקציב תשפ"א) ניתנה תוספת מכסות בשווי 6 מ' ₪ בכל שנה לצורך המשך התמיכה בגידול הסטודנטים בתחום.

השינויים הטכנולוגיים מחייבים את העולם האקדמי לעשות את ההתאמות הנדרשות, ובמקום החלוקה המסורתית לפקולטות השונות, האקדמיה פועלת לשבירת מחיצות וליצירת מסלולי לימוד אינטרדיסציפלינריים אשר יקנו כלים מגוונים לבוגריה. כך למשל סטודנטים להייטק, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד.

רפואה: מספר הסטודנטים בשנה א' ללימודי רפואה בארבע הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות עמד בתש"ע  על 530 סטודנטים בלבד. בעשור האחרון נעשו מאמצים מיוחדים על מנת לענות על המחסור המשמעותי ברופאים ועל כן נפתחה בתשע"ב הפקולטה הנוספת לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן, ובשנה האחרונה נפתחה גם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. הגידול בפקולטות הקיימות בתוכניות השש שנתיות ופתיחת המסלולים הארבע שנתיים ללימודי רפואה הביא לכך שבתש"ף החלו את לימודי הרפואה כ – 800 סטודנטים שיצטרפו למערך הרפואי לאחר סיום לימודיהם. מהלכים אלה דרשו כמובן הקצאת משאבים תוספתיים שהופנו לטובת המשימה הלאומית ואין ספק כי גם בשנים הבאות נידרש להמשך הגידול על מנת להענות לצרכיה של מערכת הבריאות, תוך שיתוף משרדי הבריאות והאוצר וכל הגורמים הרלוונטים להצלחת המשימה.

סיעוד: ב - 10 השנים האחרונות הוכפל מספר המתחילים ללמוד לימודי סיעוד מכ – 1,000 בתש"ע לכ -2,000 בתש"ף, וכיום לומדים כ – 7,200 סטודנטים לקראת תואר ראשון בסיעוד ב -  13 תוכניות הפועלות הן באוניברסיטאות והן במכללות. גידול משמעותי זה הוא ביטוי למאמצים המיוחדים שנעשו ע"י מערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות הקצאת משאבים תוספתיים ופתיחת תוכניות לימודים נוספות שמטרתם לצמצם את מחסור הקיים במערך הסיעוד.

[1] נתוני הסטודנטים המופיעים בדוח זה התקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתיאום ובהנחיית הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

[2] הנתונים כוללים את הלומדים באוניברסיטה הפתוחה. נתוני האוניברסיטה הפתוחה אינם כוללים כותבי עבודות. על פי נתוני האו"פ מדובר על 3,283 בתואר הראשון ו-190 בתואר שני בתש"ף. נתונים אלו דווחו לראשונה ע"י האו"פ ללמ"ס בתשע"ט.