14/10/2020

הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה

  • בשנת תש"ף כ-55,000 סטודנטים הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (בהם ישובים ערבים וחרדים).
  • תוך 5 שנים גידול של כ-12,000 סטודנטים שהגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1).
  • 35% מהסטודנטים לתואר ראשון במכללות המתוקצבות ע"י ות"ת מגיעים מהאשכולות 4-1 וזאת בדומה לחלקה של כלל האוכלוסיה המתגוררת באשכולות אלו .

 

         סטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד ואשכול חברתי – כלכלי, תש"ף

 

הגידול החד במספר הסטודנטים בעשורים האחרונים בא לידי ביטוי בעיקר בהישגים משמעותיים בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ובקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות. עיבוד מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודק את האשכול החברתי–כלכלי של יישוב המגורים של הסטודנט בעת שלמד בכיתה י"ב.

מהנתונים עולה כי בין השנים תשע"ו–תש"ף חל גידול של כ-12,000 סטודנטים המגיעים מאשכולות חברתיים–כלכליים נמוכים 4-1 (בהם יישובים ערבים וחרדים), כך שבשנת תש"ף כ-55,000 סטודנטים, שיעור של כ-30% מסך הסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות אלו.

הנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה הגאוגרפית באה לידי ביטוי בעיקר בשיעור הסטודנטים לתואר ראשון במכללות המתוקצבות ע"י ות"ת בהן כ-35% מהסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מישובים הממוקמים באשכולות 4-1.  נתון זה דומה לחלקה של האוכלוסיה המתגוררת באשכולות אלו שעמד על 36%.

פיתוח המכללות הביא לגידול משמעותי במספר הלומדים במוסדות אקדמיים במחוזות דרום וצפון. בתש"ף כרבע מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום (9.5% במחוז הצפון ו-14.5% במחוז הדרום). מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לתחילת שנות ה-2000, בעיקר כפועל יוצא מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תכניות לימודים חדשות. שינוי משמעותי זה במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשני העשורים האחרונים, לא היה מתאפשר אלמלא הפניית המשאבים התקציביים המשמעותיים שנדרשו לכך אל שני מחוזות הפריפריה.

ראייה רב שנתית – סטודנטים לתואר ראשון לפי מחוז המוסד


הנתונים לא כוללים את האו"פ