14/10/2018

חיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה

בשנת 2022 צפויים ללמוד בישראל כ-24,000 סטודנטים בינלאומיים לעומת 11,000 סטודנטים בינלאומיים בלבד, בשנת 2017

  • יעדי התכנית כוללים:

פוסט דוקטורנטים – גידול של 120%

דוקטורנטים – גידול של 60%

תואר שני – גידול של 105%

תואר ראשון – גידול של 30%

תארים חלקיים – גידול של 150%

  • המטרה: העלאת האיכות האקדמית וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: ות”ת חרטה על דגלה להפוך את מדינת ישראל לאבן שואבת של סטודנטים מצטיינים ממדינות שונות בעולם: אמריקה, אירופה, והמזרח הרחוק. המיקוד הוא בתלמידי מחקר ובתלמידים לתואר שני בעיקר, אך גם בתלמידים לתואר ראשון.  הגדלת התקציב בצורה משמעותית תאפשר להרבה יותר סטודנטים בינלאומיים מצטיינים להיקלט בישראל בלימודי הפוסט דוקטורט, וכן בלימודי התואר הראשון והשני. כמו כן אנו נדאג לשיפור היכולות ללמידה בשפה זרה כאן בישראל ונעודד סטודנטים ישראלים לצאת לתקופת לימודים או התמחויות בחו”ל, ובכך לעודד קשרי גומלין אשר יעשירו מאוד את האיכות האקדמית בישראל ויחזקו את המוניטין הבינלאומי שלה”.

 

המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב אישרו את התכנית הרב שנתית לחיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה, שתקציבה צפוי לעמוד על 435 מלש”ח. במסגרת התכנית, ות”ת קבעה יעדים כמותיים לקליטת סטודנטים בינלאומיים מצטיינים ולפיהם: בשנת 2022 צפויים ללמוד בישראל כ-24,000 סטודנטים בינלאומיים לעומת כ-11,000 סטודנטים בינלאומיים בשנת 2017.

  • על פי היעדים הכמותיים בין השנים 2017-2022 צפוי גידול של 120% (מ- 1,043 ל- 2,300) בשיעור הפוסט דוקטורנטים הבינלאומיים וגידול של 60% (מ- 791 ל- 1,265) בשיעור הדוקטורנטים הבינלאומיים שייקלטו בישראל. כמו כן בשנים אלו יוכפל (מ- 1,462 ל- 3,000) שיעור הסטודנטים הבינלאומיים לתואר שני וכן צפוי גידול של 30% (מ- 1,933 ל- 2,500) בשיעור הסטודנטים הבינלאומיים לתואר ראשון.
  • יעדי מל”ג וות”ת מתייחסים גם לגידול הצפוי בסך של 150% (מ- 6,000 ל- 15,000) בשיעור לסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בתכניות קצרות (למשל קורסי קיץ, סמסטר וכיו”ב).

 

חיזוק הבינלאומיות נועד להעלות את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה של סטודנטים מצטיינים מחו”ל וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל. מעבר לכך, לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ישנה חשיבות רבה לא רק בהיבט האקדמי, אלא גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות), חברתיים וכלכליים, וכן בהיבטים ציוניים של פתיחת המוסדות בפני יהדות העולם והפיכת ישראל למגדלור אקדמי.

יודגש כי על פי נתוני ות”ת, שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בישראל עומד על כ- 1.4%, שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות ה- OECD העומד על כ-6%. בות”ת מסבירים כי הדבר נובע בראש ובראשונה מקשיי שפה שכן רוב הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הם בעברית. בנוסף לכך, המצב הביטחוני המיוחד בישראל מרתיע לעתים סטודנטים זרים להגיע לכאן.

לאור זאת, ובנוסף לכך מציינים בות”ת כי מרבית המוסדות בישראל אינם ערוכים לקליטה של סטודנטים בינלאומיים, לרוב הטיפול בסטודנטים אלו לוקה בחסר ומקשה על הסטודנטים הזרים. כמו כן, ישנם חסמים מדינתיים כגון ויזות ואישורי עבודה לבני הזוג שמעקבים את היכולת לפתוח את שערי המוסדות לסטודנטים זרים. בימים אלו צוותים של מל”ג וות”ת נערכים להסרת החסמים אל מול הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים.

 

במסגרת התכנית הרב שנתית ות”ת תקצה כ-100 מלש”ח לטובת פיתוח הבינלאומיות במוסדות להשכלה גבוהה.

 

פיתוח הבינלאומיות במוסדות להשכלה גבוהה כולל בין היתר:

  • עידוד פיתוח תכניות לימוד חדשות בשפה זרה (בדגש על אנגלית)
  • הגדלת שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים תואר מלא במוסד
  • קליטה של סטודנטים בינלאומיים לתקופות קצרות – קורסי קיץ, study abroad, דוקטורנטים אורחים וכיו”ב.
  • הקניית כישורים בינלאומיים לסטודנטים ישראליים, והגדלת מספרם של הסטודנטים הישראליים היוצאים לקורס(ים) אקדמי או התמחות בחו”ל במסגרת התואר.
  • קידום כנסים מחקריים בינלאומיים.

 

בנוסף ות”ת תקצה כ- 100 מיליון שקלים לטובת מלגות לפוסט דוקטורנטים ישראלים המשתלמים במוסדות מובילים בחו”ל וכן לקליטה של דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים ממדינות שונות בהן: ארה”ב, קנדה, סין, הודו ועוד. 10 מלש”ח נוספים יוקצו לטובת מענקי קישור (Glue Grants) לצורך יצירת והעמקה של קשרי מחקר של חוקרים ישראלים עם חוקרים מחו”ל.

 

מעבר לכך בימים אלו ות”ת שוקדים על תכניות נוספות בנושא הבינלאומיות שבקרוב יובאו לאישור.

 


מל”ג פועלת להרחבת תכניות אקדמיות המופעלות במקביל בעברית ואנגלית

עשרות בתר-דוקטורנטים מארה”ב וקנדה המצטיינים בתחום ה- STEM ייקלטו בישראל

התכנית לחיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה