19/12/2017

הקמת תשתיות במוסדות לקליטת סטודנטים זרים

לראשונה ממשלת סין תכיר גם בתארים של מכללות בישראל 


ות"ת תקצה 5 מיליון ש"ח לטובת הקמת תשתיות באוניברסיטאות ובמכללות לקליטה של סטודנטים מצטיינים בינלאומיים

  • התשתיות כוללות בין היתר: מערכות מחשוב לרישום וניהול סטודנטים בינלאומיים, הסבה של קורסים/ תכניות לשפה האנגלית, הכשרת המרצים להוראה באנגלית, פיתוח מעטפות תמיכה ושילוב לסטודנטים בינלאומיים, הקמת אתרי אינטרנט בינלאומיים ועוד.
  • ות"ת פועלת להסרת חסמים מדינתיים כגון ויזות ואישורי עבודה לבני הזוג שמעקבים את היכולת לפתוח את שערי המוסדות לסטודנטים זרים.
  • המטרה: העלאת האיכות האקדמית וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל.

 

יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ: ות"ת חרטה על דגלה להפוך את מדינת ישראל לאבן שואבת של סטודנטים מצטיינים ממדינות שונות בעולם: אמריקה, אירופה, והמזרח הרחוק. המיקוד הוא בתלמידי מחקר ובתלמידים לתואר שני בעיקר, אך גם בתלמידים לתואר ראשון. על מנת לממש את החזון המוסדות חייבים לפתח אסטרטגיה בנושא ולבנות תשתיות שתאפשרנה את קיום המהלך. זהו הצעד הראשון ובהמשך ות"ת תרחיב את התמיכה עד לעמידה ביעדים".

 

ות"ת תקצה השנה (תשע"ח) 5 מיליון שקלים לטובת הקמת תשתיות באוניברסיטאות ובמכללות לקליטה של סטודנטים מצטיינים בינלאומיים. תקצוב התשתיות כולל בין היתר: תקציבים לפיתוח אסטרטגיות מוסדיות בנושא הבינלאומיות, בניית אתר אינטרנט בינלאומי בשפה האנגלית, מערכות מחשוב לרישום וניהול סטודנטים בינלאומיים, הסבה של קורסים/ תכניות לשפה האנגלית, הכשרת המרצים להוראה באנגלית, פיתוח מעטפות תמיכה ושילוב לסטודנטים בינלאומיים, בניית מערכי מיתוג ושיווק ועוד. (ראה פירוט בהמשך)

 

תשתיות אלו, אשר נועדו לחזק את הפעילות הבינלאומית בהשכלה הגבוהה, יאפשרו למוסדות האקדמיים להיערך בצורה מיטבית לקליטה של סטודנטים מצטיינים בינלאומיים. באחרונה פרסמה ות"ת את תוצאות הקול הקורא ולפיו 7 אוניברסיטאות המחקר ומרבית המכללות המתוקצבות (17 מכללות) יקבלו תמיכה כספית כדי בשנה הקרובה יחלו בהקמת התשתיות. התקצוב לכל מוסד נע בין עשרות אלפי שקלים ועד חצי מיליון שקלים, בהתאם לצרכים, לגודל המוסד ולמידת הערכות של המוסד למימוש התכנית.

 

על פי הנתונים העדכניים, שיעור הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בישראל עומד על כ- 1.4%, שיעור זה נמוך משמעותית מממוצע מדינות ה- OECD העומד על 9%. במל"ג מסבירים כי הדבר נובע בין היתר מכך שמרבית המוסדות בישראל אינם ערוכים לקליטה של סטודנטים בינלאומיים, לרוב הטיפול בסטודנטים אלו לוקה בחסר ומקשה על הסטודנטים הזרים. כמו כן, במל"ג מציינים שישנם חסמים מדינתיים כגון ויזות ואישורי עבודה לבני הזוג שמעקבים את היכולת לפתוח את שערי המוסדות לסטודנטים זרים. בימים אלו צוותים של מל"ג וות"ת פועלים בנושא אל מול הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה השונים.

 

בהקשר זה יאמר כי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב הציבו את קידום הבינלאומיות בהשכלה גבוהה בכלל, ובהוראה בפרט, כיעד מרכזי בתכנית הרב שנתית. חיזוק הבינלאומיות נועד להעלות את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה של סטודנטים מצטיינים מחו"ל וחיזוק המוניטין הבינלאומי של המוסדות בישראל. מעבר לכך, לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ישנה חשיבות רבה לא רק בהיבט האקדמי, אלא גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות), חברתיים וכלכליים.

 

נספח:

להלן מספר דוגמאות של סוגי תשתיות אפשריות:

  • בנייה ושדרוג של מערך לאיסוף וניתוח נתונים בדבר בינלאומיות בהשכלה הגבוהה
  • מערך לפיתוח והסבה של קורסים/ תכניות לשפה האנגלית
  • מערך הכשרת הסגל המקומי בהוראה בשפה האנגלית
  • פיתוח מעטפת תמיכה לסטודנטים בינלאומיים (כגון הקמת מערך חונכות אישית ותמיכה שוטפת לסטודנטים)
  • בניית תכניות ייעודיות למשיכת פוסט-דוקטורנטים מצטיינים בינלאומיים
  • בניית מערכי מיתוג ושיווק בינלאומי
  • הקמת/שדרוג אתר אינטרנט בינלאומי.