07/11/2018

כנס המועצה להשכלה גבוהה בסימן 60 למל”ג והשקת הקמפוס החדש

 

60 שנה של מצוינות אקדמית – חוברת הכנס

לצפייה בכנס ההשכלה הגבוהה

 

כנס המועצה להשכלה גבוהה התקיים ביום ג’ ה- 6.11.2018  בסימן 60 למל”ג והשקת הקמפוס החדש.

המל”ג הוקמה בשנת 1958. הכנס סקר את מערכת ההשכלה הגבוהה, מאז, ועד היום, ועם המבט קדימה – צמיחה, הנגשה ומצוינות אקדמית במחקר ובהוראה.

הכנס התקיים במלון רמדה בירושלים במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שר החינוך ויו”ר המל”ג, נפתלי בנט, השופטת בדימוס דליה דורנר, יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ, סיו”ר מל”ג פרופ’ אדו פרלמן, מנכ”ל מל”ג/ות”ת, מר מתניהו אנגלמן, חברי מל”ג וות”ת, שרי החינוך לדורותיהם, יושבי ראש הות”ת לדורותיהם, נשיאי האוניברסיטאות והמכללות, ראשי התאחדות הסטודנטים הארצית ובכירי המערכת האקדמית בישראל.

 

נשיא המדינה ראובן ריבלין: מאז כניסתי לתפקיד, אני מקדם יחד עם יו”ר הות”ת, האוניברסיטאות והמכללות את תכנית תקווה ישראלית באקדמיה. תכנית היערכות לקראת הסדר הישראלי החדש, שבו האקדמיה משמשת כמקום הראשון והאחרון בו נפגשים סטודנטים מכל השבטים השונים, לפני הכניסה לעולם התעסוקה. אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו הוא ׳חיזוק החוליה המקשרת בין אקדמיה לבין תעסוקה והגברת מחויבות האקדמיה לתוצאות תעסוקתיות של בוגריה, בפרט ערבים וחרדים׳. הקמפוס החדש צריך להיות הזדמנות ומקפצה לא רק למציאות התעסוקתית המשתנה, אלא גם למציאות הישראלית המשתנה. אני משוכנע כי דווקא המהלך של הקמפוס החדש, המניח תשתית לגשר בין האקדמיה לשוק העבודה המשתנה, והשם דגש על מיומנויות הסטודנט, יכול לשמש מענה לאתגר הכפול, גם לצורך ביצירת חוליה מקשרת בין האקדמיה לשוק העבודה, וגם לצורך לשלב בו את החברה הערבית והחרדית בתעסוקה הולמת. אני מאמין כי האקדמיה הישראלית איננה יכולה להביט בסדר הישראלי החדש כצופה מן הצד היא חייבת לקחת בו חלק כשחקנית פעילה, יצירתית ומשמעותית”.

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט: ״מאז ומתמיד היוותה האקדמיה הישראלית מקור גאווה לאומי, עיקר כוחה של המדינה הקטנה שאינה עשירה במשאבים ובאוצרות טבע אך ניחנה ברוח יצירתית ודפוסי חשיבה יוצאי דופן. זהו חוד החנית של החברה והתעשייה. בכל העולם נודע שמה של האקדמיה הישראלית למרחוק. אקדמיה חזקה נשענת על הטלת הספק, על החשיבה מחוץ לקופסה ועל ניצוץ החדשנות, שמאיר לאורך שנים עשרות הישגים מרהיבים עליהם חתומה בכתב ידה האקדמיה הישראלית״.

 

יו”ר פרופ’ יפה זילברשץ: “כנס ההשכלה הגבוהה מתקיים בסימן 60 שנה למל”ג והשקת הקמפוס החדש. מחובתה של האקדמיה בישראל למזג מסורת ארוכה של מצוינות אקדמית עם התבוננות מפוכחת אל האופק ועל השינויים בעולם הדיגיטל שהשפעתם עצומה על עולם הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה. ברור גם שמהפכת האינטרנט משפיעה על מתודות המחקר, על עולם התעסוקה ובעקבות כך על היעלמותם של מקצועות מסוימים ולידתם של חדשים.

אנו נמצאים בפתחה של השנה השלישית לתכנית השש שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, חשוב לנו שהמוסדות האקדמיים להשכלה גבוהה במדינת ישראל יתאימו את עצמם לשינויים, ויותר מכך, ינצלו אותם לפתח את המערכת ולבנות קמפוס חדש ורלבנטי”.

 

פרס ההשכלה הגבוהה לשנת תשע”ט

 

פרס ההשכלה הגבוהה בישראל ניתן כאות הוקרה על עשייה אקדמית פורצת דרך, מעוררת השראה והמשלבת מצוינות מדעית ותרומה לקהילה ולחברה. בראש ועדת הפרס עמדה כבוד השופטת דליה דורנר.

 

קידום יוצא דופן של מוסד אקדמי: הפרס הוענק לפרופ’ משה קוה, נשיאה לשעבר של אוניברסיטת בר אילן

מנימוקי ועדת הפרס: פרופ’ קוה כיהן במשך 18 שנים (1996-2013) כנשיא אוניברסיטת בר-אילן וחולל שינוי משמעותי ומרשים ביותר הראוי לכל שבח. כאשר נכנס לתפקידו, התמקדה האוניברסיטה במחקר והוראה של תחומי מדעי הרוח והחברה. פרופ’ קוה הוביל מהלך באופן נחוש ועקבי שהפך את האוניברסיטה למובילה גם בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים. חברי סגל בתחומים הללו, רבים מהם מדענים ישראלים שחזרו מחו”ל, נקלטו באוניברסיטה ובר-אילן הפכה לאוניברסיטה מובילה גם במדעי הטבע והמדעים המדויקים.

 

תרומה רוחבית ומשמעותית לקידומה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראלהפרס הוענק לפרופ’ אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי בהרצליה

מנימוקי ועדת הפרס: מערכת ההשכלה הגבוהה מציינת במלאות לה שישים שנה את נושא פתיחת השורות והנגשת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. פרופ’ אוריאל רייכמן נטל חלק בשינוי שהוביל לפריחת המכללות בישראל בכלל וכן בהיותו החלוץ שפיתח מודל נוסף של מכללות שאינן מתוקצבות. בעקבות יוזמתו קמו מוסדות נוספים אך אין ספק שהוא מורה הדרך שהשפיע על המערכת כולה ותוצאות מפעלו בוודאי ימשיכו להקרין עליה ועל התפתחותה בעתיד.

 

חברת סגל צעירה מצטיינת המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה הפרס הוענק לפרופ’ איילת שביט מהמכללה האקדמית תל-חי

מנימוקי ועדת הפרס: פרופ’ איילת שביט משלבת בעשייתה מחקר אקדמי איכותי לצד הוראה מצוינת ותרומה חשובה  וייחודית לחברה באזורי הפריפריה. פרופ’ שביט הקימה את פרויקט “אקדמיה בכיכר” המנגיש קורסים אקדמיים בתחומים שונים לאוכלוסיות הצפון ומעניק הזדמנות לאינטראקציה אינטלקטואלית לציבור הרחב.

בתחום המחקר האקדמי פרופ’ שביט היא פילוסופית של המדע. היא חוקרת פעילה ולה פרסומים רבים. לצד זה, פרופ’ שביט גם עומדת בראש היחידה למצוינות בהוראה ופעילותה בתחום זה נושאת פירות רבים וטובים.

 

המוסדות הזוכים בקול קורא התחרותי להקמת מרכזי יזמות וחדשנות בקמפוס

חזון “הקמפוס החדש” נועד לאפשר לסטודנטים  מדיסציפלינות שונות לממש רעיונות יזמיים פורצי דרך תוך כדי הלימודים. מרכזי היזמות והחדשנות ינצלו את מרחבי הקמפוס ליצירת אקו-סיסטם יזמי ומותאם לעולמות החדשנות, המעודד  יצירתיות, מסיר מחסומים בין דיסציפלינות ומחבר בין האקדמיה  לתעשייה.

הקול הקורא התחרותי להקמת מרכזי יזמות במוסדות האקדמיים הושק על-ידי ות”ת בחודש אפריל האחרון והדד-ליין להגשת ההצעות היה ב-10/10/18. הענות של המוסדות הייתה מרשימה – 13 הצעות שהוגשו על-ידי 19 מוסדות להשכלה גבוהה נמסרו למשרדי המל”ג ועמדו בתנאי הסף. זו הפעם הראשונה שהמדינה מתקצבת הקמת מרכזי חדשנות במוסדות.

 

  1. מענק על סך 20 מיליון ₪ (ל-4 שנים) מוענק להצעה המשותפת של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ועזריאלי מכללה להנדסה
  2. מענק על סך 15 מיליון ₪ (ל-4 שנים) מוענק לאוניברסיטת תל אביב ומכללת שנקר
  3. מענק על סך 10 מיליון ₪ (ל-4 שנים) מוענק לטכניון

 

יצוין כי במסגרת הענות לקול הקורא נוצרו שיתופי פעולה בין מוסדות שונים: אוניברסיטת תל-אביב חברה למכללת שנקר לעיצוב, ואוניברסיטת חיפה שיתפה פעולה עם מכללת תל-חי ומכללת אורט בראודה להנדסה.

האוניברסיטה העברית הגישה את הצעתה יחד עם בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב וכן עם עזריאלי מכללה להנדסה. אפקה מכללה להנדסה חברה למכללה האקדמית לחינוך סמינר הקיבוצים.

מוסדות נוספים אשר הגישו הצעות ועמדו בתנאי הסף היו: הטכניון, אוניברסיטת אריאל, המכללה האקדמית כנרת, אוניברסיטת בר-אילן, מכללת HIT  בחולון, אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת ספיר, מכללת סמי-שמעון ומכללת אחווה.

 

ההצעות כללו שיתופי פעולה רבים עם גורמים משמעותיים בתעשייה וכן נוצרו שיתופי פעולה עם בתי חולים שונים, רשויות מקומיות רבות, משרדי ממשלה, מכוני מחקר וכן קרנות הון סיכון. בנוסף רבים מהמוסדות המציעים גייסו אנשים במשרה מלאה בעלי רזומה עשיר מעולמות התעשייה והיזמות על-מנת לשמש כמנהלי מרכזי היזמות ואף גייסו בעלי תפקידים אשר ישמשו כגשר לקהילה ולתעשייה.