מיזמי הדגל במחקר

  • רפואה מותאמת אישית

רפואה מותאמת אישית היא גישה חדשנית, בישראל ובעולם, למניעת מחלות ולטיפול בהן, המביאה בחשבון את השונות הגנטית, הביולוגית, ההתנהגותית והסביבתית בין בני האדם. כך למשל, הידע הנרחב אשר מצטבר בשנים האחרונות במעבדות המחקר ובמוסדות הרפואה מצביע על שונות משמעותית בין חולים הסובלים מאותה מחלה עצמה. לדוגמה, גידולים סרטניים מאותו מקור רקמתי (כגון: סרטן שד או סרטן הערמונית), אשר מתפתחים בחולים שונים, עשויים להיות שונים מאד זה מזה בממאירותם ובעמידותם לטיפולים תרופתיים שונים. שונות דומה נצפתה במגוון רחב של מחלות באדם, וברוב המקרים, המקור לשונות אינו ידוע. מצב זה מקשה על פיתוח תרופות וגישות טיפוליות המותאמות באופן מיטבי לסוג המחלה של כל חולה וחולה.

מל"ג/ות"ת פעולות בשני ערוצים לקידום תחום הרפואה המותאמת אישית:

  • תכנית רמ"א (רפואה ממוקדת אישית) למענקי מחקר במימון משותף של ות"ת/מל"ג, מטה "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי וקרנות פילנתרופיות, בסך כולל של כ-200 מיליון ₪, אשר מופעלת באמצעות הקרן הלאומית למדע. התכנית מאפשרת לחוקרים ישראלים מן האקדמיה ומן המערך הקליני לקדם מחקרים נרחבים המתבססים על נתוני עתק(big data)  המצויים במסדי הנתונים של בתי החולים וקופות החולים בישראל, ואשר נחשבים למהימנים ביותר. הנגשת נתונים קליניים אלה ובנוסף לכך הצלבתם עם ריצופים גנומיים של מתנדבים תקדם מאוד את יכולות המחקר בתחום בישראל, תסייע בהאצת קצב התגליות ופוטנציאל היישום של גישות טיפוליות חדשות, ותמצב את ישראל כפורצת דרך בחזית המדע העולמי בתחום הרפואה הממוקדת אישית. המחזור הראשון של התכנית יצא לדרך ומחזור הגשות שני צפוי לתחילת תשפ"ב.
  • מיזם "פסיפס", המתוכנן בימים אלה בהיקף של כ-260 מיליון ₪, ובמימון משותף של מל"ג/ות"ת, משרד הבריאות, רשות החדשנות, מטה "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר ומפא"ת, כהמשך ליוזמת פורום תל"ם בנושא, הוא מיזם לאומי שנועד להביא לידי מימוש את חזון הרפואה המותאמת אישית בישראל ע"י הקמת מאגר גנומי-קליני לשימוש חוקרים באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הבריאות. המיזם שם לעצמו מטרה להוביל לפריצות דרך מדעיות בתחום הרפואה שתאפשרנה להבין טוב יותר את המנגנונים העומדים מאחורי מחלות, לאפשר מניעה, גילוי מוקדם וטיפול מדויק ומותאם אישית למחלות אלה, ולצד זאת, לנסות ולקדם אורח חיים בריא באמצעות זיהוי של הגורמים המאפשרים הארכת חיים, שמירה ושיפור איכות חיים, והזדקנות בריאה.

 

 

  • מדע וטכנולוגית קוונטים

בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת בעולם ההבנה כי המחקר הבסיסי והיישומי בתחום של מדע וטכנולוגיה קוונטיים (QST – Quantum Science and Technology) הביאו אותנו לסיפה של "המהפכה הקוונטית השנייה". מדובר במהפכה הטומנת בחובה פוטנציאל עצום לפריצות דרך טכנולוגיות, בעלות יישומים אזרחיים וביטחוניים בתחומי המחשוב, ההצפנה, התקשורת, ההדמיה, ועוד. לפיכך, מדינות רבות בעולם, כמו גם ארגונים בין מדינתיים וחברות בינלאומיות, משקיעות השקעות ענק בקידום התחום מתוך רצון להשתתף ולמצב את עצמן במרוץ ל"עליונות הקוונטית".

הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, כחלק מהתכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז-תשפ"ב, החליטה, לאחר התייעצויות רחבות עם גורמים שונים במערכת האקדמית, לרכז מאמצים בפיתוח תשתיות מחקר גדולות בארבעה מוקדי מחקר משלימים. אחד ממוקדים אלו הינו המדע והטכנולוגיה הקוונטיים. במסגרת זו מונתה ועדת היגוי על מנת לגבש תכנית לאומית אקדמית לפיתוח התחום של מדע וטכנולוגיה קוונטיים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל – תכנית המפורטת בדו"ח שיובא להלן.

התכנית שהובאה על ידי ועדת ההיגוי בראשות פרופ' אורי סיון ואושרה על ידי ות"ת כוללת את המרכיבים הבאים:

  • הקמת קרן מחקר וציוד אישי – קרן המשותפת לות"ת ולמפא"ת ומיועדת למימון מחקרים ורכישת ציוד ייעודי למעבדות החוקרים על בסיס תחרותי. הקרן מופעלת ע"י הקרן הלאומית למדע.
  • הקמת מרכזי מחקר באוניברסיטאות המחקר – לרבות תמיכה בקליטת אנשי סגל חדשים, עידוד השתלבות חוקרים מתחומים אחרים במחקר במדע וטכנולוגיה קוונטיים, הקמה ושדרוג של תשתיות מחקר משותפות, קליטת כח-אדם טכני מתאים, פיתוח תכניות לימודים ועוד.
  • פעילות לאומית, ניהול ועתודה – מרכיב אשר נועד לענות על צרכים לאומיים המשותפים לכלל החוקרים והמוסדות. בין סעיפים אלו נמנים הקמת פלטפורמות לאומיות שיאפשרו מחקר ופיתוח בתתי תחומים שונים, תכניות לאומיות בשיתוף התעשייה, שת"פ עם תכניות לאומיות של מדינות אחרות ועם תכנית הדגל האירופית, מתן מענה הולם להכשרת תלמידי מחקר מדיסציפלינות שונות בתחום של מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועוד.

מדע וטכנולוגיה קוונטיים – דוח ועדת ההיגוי של ות"ת – 2018

QST – Final Report – English – 2018

 

  • DATA SCIENCE מדעי הנתונים

תחום מדעי הנתונים (data science) מתייחס לאיסוף, ניהול, עיבוד, ניתוח וויזואליזציה של נתונים המשויכים למנעד רחב של דיסציפלינות אקדמיות ואפליקציות מסחריות, כמו גם לניתוח משמעות, הוצאת מסקנות ופיתוח כלים הנשענים על הנתונים הנאספים. התחום חווה בשנים האחרונות צמיחה מוגברת ומואצת והשקעות כספיות בהתאם, הן מצד התעשייה והן מצד אוניברסיטאות ומכוני מחקר פרטיים. הסיבות להתפתחות התחום נעוצות בשלושה פרמטרים עיקריים:

  • הגידול המשמעותי בכמות ובזמינות של נתונים המיוצרת בעולם (עד כדי שימוש בביטוי big data)
  • פיתוח מתמשך של שיטות, אלגוריתמים וטכנולוגיות זמינות
  • התפתחויות בחומרה ייעודית לתקשורת, אחסון ועיבוד נתונים

למדעי הנתונים יש נגיעה לכמעט כל תחומי התוכן של המרחב האקדמי, והם טומנים בחובם פוטנציאל חדשנות ופריצת דרך לא רק במדעים המדויקים אלא גם במדעי החברה והרוח.

על מנת לפתח ולקדם פיתוח המחקר וההוראה במדעי הנתונים, החליטה ות"ת על הקמת ועדת היגוי מייעצת לנושא, אשר תפקידה היה ניסוח והמלצה על תכנית לאומית לפיתוח התחום של מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, וסיוע בהובלת יישומה.

התכנית כוללת את המרכיבים הבאים:

  • תמיכה בהקמה/ביסוס מרכזי מחקר מוסדיים במסלול מואץ וכן תמיכה תוספתית על בסיס תחרותי
  • תמיכה בהקמת מרכז על מוסדי: הקמת מערך לסנכרון פעילות מרכזי המחקר המוסדיים ולמינוף שת"פ בינ"ל עם התעשייה וגורמי ציבור (IDSI: Israel Data Science Initiative)
  • תכנית מימון מלגות לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים בתחום מדעי הנתונים
  • תקצוב מחקרים במדעי הנתונים בקרן הלאומית למדע בשת"פ עם מפא"ת/צה"ל
  • תקצוב מחקרים במדעי הנתונים באמצעות הקרן הלאומית למדע בשת"פ עם המגזר הציבורי (הנגשת נתונים לאומיים)
  • תמיכה בתשתית ענן להוראה ולמחקר באוניברסיטאות

דוח ועדת ההיגוי המייעצת לות"ת לנושא מדעי הנתונים-דצמבר 2020

Report of the Data Science Steering Committee to the PBC

 

 

  • Open Science

המעבר למתודת “מדע פתוח” (open science) הינו חלק ממגמה עולמית להפיכת המחקר המדעי לנגיש לכל: הן חוקרים באקדמיה שמחקר בסיסי, מוטה סקרנות, הינו עיקר עיסוקם, והן חוקרים בתעשייה ובארגונים חוץ-אקדמיים שעיקר עיסוקם מחקר יישומי, כמו גם הציבור המתעניין בכללותו. “המדע הפתוח” כולל בתוכו את כל שלבי המחקר המדעי, מאיסוף הנתונים, עיבודם וניתוחם ועד לשלב הפרסום.

בשלב איסוף הנתונים, מדובר על מעבר לשיתוף במידע (data sharing)  על ידי שימוש בטכנולוגיות הענן ההולכות ומתרחבות, אשר מאפשרות לחוקרים לחלוק מדידות כבר מהניסוי הראשוני מתוך הבנה כי ממצאים שאינם בעלי ערך לחוקר אחד עשויים להיות יקרים מפז לחוקר אחר. בשלב עיבוד וניתוח הנתונים, מדובר בהנגשה רחבה ומהירה של מתודות וכלי מחקר חדשניים לטובת דיסציפלינות קרובות כמו גם רחוקות. בשלב הפרסום, מדובר על מעבר לגישה פתוחה(open access)  אשר מאפשרת הפצה של ממצאי המחקר בצורה שוויונית ומהירה. תהליך הערכת העמיתים (peer review) נעשה באופן שקוף, לעיתים לאחר הפרסום, והגישה לפרסום עצמו אינה חסומה ע”י דמי מנוי יקרים. העצמת השיתופיות בצורה זו, כמו גם בשלבי האיסוף וניתוח הנתונים, עתידה לקדם מאוד את המחקר ולהעצים את ההישגים המדעיים הקולקטיביים.

בשנים האחרונותCoalition S  ביוזמת האיחוד האירופי, ויוזמת Open Access 2020 מניעות תהליכים משמעותיים שמטרתם מעבר הדרגתי מהשקעת משאבים במנויים של כתבי עת, לתמיכה במודלים עסקיים ברי קיימא המבוססים על פרסום בגישה פתוחה, בהתאם לצרכים ולהעדפות של הקהילה האקדמית. בהמשך למגמות אלו, בוחנת גם מל"ג/ות"ת את מדיניותה בנושא.