נשים - תחומי לימוד לתואר ראשון

• בראייה רב שנתית – המשך הגידול בחלקן של הנשים בכלל רמות התואר
• הכפלת מספר הסטודנטיות הלומדות מדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה)
• גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הלומדות הנדסה

הגידול המרשים במקצועות ההיי טק בא לידי ביטוי גם בנתוני הנשים שלומדות מקצועות אלו: מאז תחילת העשור גדל פי 2.6 מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) מ-2,622 ל-6,844 בתשפ"ב. גידול משמעותי של 43% נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,310 סטודנטיות בתשפ"ב. גידולים אלו הם גם תוצאה של התכנית הכללית לחיזוק מקצועות ההיי טק של ות"ת ומל"ג, שבמסגרתה מושקעים תמריצים כספיים למוסדות לטובת חלוקת מלגות ומענקים לסטודנטיות, סדנאות חשיפה למקצועות היי-טק, וכן במתן מעטפת תמיכה הכוללת שיעורי תגבור וליווי אישי. בסך הכל, עלה חלקן של הסטודנטיות הלומדות את מקצועות ההיי טק בלבד בקרב הסטודנטים (בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מערכות מידע) בשנים תשע"ו-תשפ"ב מ-24% ל-29%.

לאחר העליה הגדולה במספר הסטודנטים לתואר ראשון שהיינו עדים לה בתשפ"א, בתשפ"ב אנו רואים התייצבות במספרם; בקרב הסטודנטיות לתואר ראשון חלה עליה קלה של כ-2% בתשפ"ב - כ-2,400 סטודנטיות סה"כ. תחומי הלימוד שבהם נראית עליה משמעותית הם: משפטים (900+ סטודנטיות), עסקים ומדעי הניהול (870+), מדעי החברה (670+) ומקצועות עזר רפואיים (610+).

נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה

חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בתשפ"ב על 59%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים, בעיקר בשנות התשעים. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 65% ובתואר השלישי – 53%. גידול מרשים על פני השנים חל בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים: בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה-50% ובתשפ"ב הגיע, כאמור, שיעורן ל-65%. העלייה בשיעור הנשים נובעת בין היתר מהרחבת התכניות לתואר שני במכללות האקדמיות הכלליות ובמכללות האקדמיות לחינוך, שבהן הגיע שיעור הנשים ל-69% ול-83% בהתאמה. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את ה-50% בסוף שנות התשעים ועלה בשנים האחרונות עד שהגיע ל-53% בתשפ"ב.

ראייה רב שנתית – גידול בשיעור הנשים באקדמיה

התכנית להוגנות מגדרית להגדלת ייצוגן של הנשים בקרב הסגל האקדמי

במקביל לפעולות לעידוד נשים ללימודי היי טק, ות"ת ומל"ג פועלות להגדלת ייצוגן של הנשים גם בקרב הסגל האקדמי הבכיר והמנהל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה. לשם כך התקבלה  שורה של החלטות לקידום הנושא בהתאם להמלצות ועדות היגוי בראשות פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, ובראשות פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

בשנת 2019 מונתה לעמוד בראש ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של מל"ג/ות"ת פרופ' יונינה אלדר ממכון ויצמן. התכנית לקידום הוגנות מגדרית שגובשה ע"י הוועדה והתקבלה לאחרונה, הולמת את העקרונות שנקבעו לקידום נשים לתפקידי סגל בכיר ומתבססת על המלצות ועדות ההיגוי, שעיקרן העלאת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בכלל, ובפרט בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד, כמו בתחומי המדעים המדויקים ובתחומי ההנדסה השונים.

להלן עיקרי התכנית:

• פורסם מדד "קו המשווה" המבוסס על תפוקות לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת לשנים תשפ"א-תשפ"ה – מדד "קו המשווה" – שגובש על-ידי צוות מתוך ועדת ההיגוי והשיפוט של מל"ג/ות"ת: פרופ' רות הלפרין קדרי, פרופ' נעמה שפי ופרופ' מיכל בר-אשר סיגל. מטרת המדד לתמרץ את המוסדות לבחון את האתגרים העומדים בפניהם בתחום ולפעול להגדלת ייצוג הנשים בסגל האקדמי הבכיר, במוקדי קבלת החלטות ובקרב בעלי תפקידים אקדמיים בכירים וחברי ועדות קידום וגיוס במוסדות, כאשר בטווח הארוך היעד הוא השגת שוויון מגדרי פריטטי בין נשים וגברים בסגל הבכיר ובתפקידים הבכירים במוסדות. המוסדות שישתתפו בתכנית יתוקצבו בהתאם למידת הצלחתם לעמוד ביעדים השנתיים שהוגדרו מראש על-ידם ושאושרו ע"י ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של מל"ג/ות"ת. כל האוניברסיטאות ו-21 מכללות אקדמיות מתוקצבות הגישו בתשפ"א ובתשפ"ב תכניות אסטרטגיות במסגרת המדד. בתשפ"א אושרו ופעלו 8 תכניות באוניברסיטאות ו-6 תכניות במכללות, ובימים אלה נבדקות על-ידי ועדת ההיגוי והשיפוט של מל"ג/ות"ת התכניות שהוגשו בשנה"ל תשפ"ב.
• קביעת קריטריונים לתפקיד היועצות לנשיא/ה להוגנות מגדרית – על מנת למצב את מעמדן של היועצות במוסדות להשכלה גבוהה, הגדירה ועדת ההיגוי את סמכויות היועצות, את תקופת כהונתן ואת כפיפותן לנשיאי המוסדות ועוד. כמו כן, קבעה ועדת ההיגוי כי על היועצת להיות בעלת פרופיל אקדמי בכיר והיא פועלת לעידוד המוסדות להעניק גמול תפקיד ליועצות, וכל זאת כתנאי סף להשתתפות במדד "קו המשווה". בנוסף, החל מתשפ"ב עמידת המוסדות בקריטריונים שנקבעו מהווה תנאי לקבלת התקצוב לפעילות היועצת.
• מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות - בשנים האחרונות עמד גובה המלגה על סך של 40-30 אלף דולר לשנה למשך שנתיים, כשגובה המלגה נקבע בהתאם למצבה המשפחתי של המועמדת, והחל מתשפ"ג עומד גובה המלגה על 36 אלף דולר לשנה למשך שנתיים. במסגרת התכנית ממומנות מדי שנה ע"י ות"ת עד 20 מלגות חדשות. בשנה"ל תשפ"א ותשפ"ב, כתוצאה משיתוף פעולה עם קרן צוקרמן, חולקו 30 מלגות. עוד יצוין, כי לתכנית זו ניתן להגיש גם מועמדות שהתקבלו לפוסט-דוקטורט במסלול המשולב, שחלקו מתקיים בארץ וחלקו בחו"ל וזאת במטרה לאפשר למועמדות מצטיינות לקיים השתלמות פוסט-דוקטורט איכותית תוך צמצום הקשיים הכרוכים בהעברת המשפחה לחו"ל לתקופת ההשתלמות וכדומה.
• מלגות לדוקטורנטיות ולסטודנטיות מצטיינות לתואר שני מחקרי בתחומי ההיי-טק - גובה המלגה לדוקטורנטיות עומד על כ-60 אלף ₪ לשנה למשך שלוש שנים, וגובה המלגה לסטודנטיות לתואר שני עומד, גם הוא, על 60 אלף ₪ לשנה, למשך שנתיים. בשתי התכניות מחולקות עד 10 מלגות חדשות בשנה.
• תקציב תחרותי לתמיכה בפרויקטים רוחביים לקידום הוגנות מגדרית באקדמיה, לרבות התמקדות בעידוד יציאת נשים לפוסט-דוקטורט והחזרתן וקליטתן בארץ.
• עדכון נהלים והנחיות – מתן דגש והתייחסות לנתונים, הגשות ושילובן של נשים במסגרות האקדמיות השונות: תקנוני מלגות (אלון, מעוף וכד'); הנחיות לפתיחת תכנית לימודים חדשה; דוחות להערכת איכות עצמית וכד'; נהלי הוועדות העליונות למינוי פרופסורים.
• המשך העלאת המודעות להוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות המשך הגשת דוחות מגדריים שנתיים ע"י המוסדות.