לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג – 2023/2022

קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל

• 342,000 סטודנטים צפויים ללמוד בשנת הלימודים תשפ"ג, לעומת 337,230 בתשפ"ב, גידול של 1.6% בכלל המערכת.
• בתשפ"ב למדו 337,230 סטודנטים בכל רמות התואר בכל המוסדות להשכלה גבוהה, מהם כ-256,170 לתואר ראשון – גידול של כ-1,500 בהשוואה למספר הסטודנטים לתואר ראשון בתשפ"א.
• לאחר העלייה החריגה בתשפ"א של כ-24,000 סטודנטים בעקבות מגפת הקורונה, התייצב מספר הסטודנטים בתשפ"ב והתחזית היא כי מגמת ההתייצבות תימשך גם בתשפ"ג.
• המשך העלייה במספר הסטודנטים הכולל בתחומי ההיי טק ובכלל זה נשים בתשפ"ב.
• סה"כ 37,750 סטודנטים בתכניות ללימודי הנדסה בשנה"ל תשפ"ב המהווים כ- 18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון. בנוסף למדו עוד 20,540 סטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. סה"כ כ-58,290 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים הנדרשים בענף ההיי - טק.
• מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה גדל בעשור האחרון מ-530 ל-895.
• בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ-1,000 ל-2,200.

שרת החינוך ויו"ר המל"ג, ד״ר יפעת שאשא ביטון: ״אני מברכת את כל הסטודנטיות והסטודנטים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית באקדמיה בישראל מתרחשים תהליכים רבים שמטרתם לחזק ולפתח את המערכת, להנגישה לחלקים נרחבים בחברה הישראלית, הפיכתה ליותר רלוונטית לשוק התעסוקה לצד קידום ופיתוח המחקר, תוך שמירה על מצוינות אקדמית המשך קידום הקמתה של אוניברסיטה בגליל שכבר אושרה במל״ג, תסייע גם כן במימוש מטרות חשובות. אלה, לצד חיזוק אזור הצפון ותושביו.

נמשיך לפעול לחיזוק המערכת האקדמית בישראל, המהווה מנוע צמיחה חשוב למשק הישראלי, מייצרת חוקרים ברמה בינלאומית שתורמים למדע ולמחקר העולמי, ומביאה כבוד גדול למדינת ישראל.״

פרופ' יוסי מקורי , יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה: "הנתונים מעידים על גידול בכלל מספרי הסטודנטים במערכת, בפרט מבחינת שיעור הלומדים למקצועות ההייטק הנדרשים למשק ולתעשייה. כמו כן משמח לראות את הגידול המשמעותי בשיעור הנשים הלומדות מקצועות אלו. גידולים אלו לא היו מתאפשרים ללא המשאבים המשמעותיים שהפנו ות"ת ומל"ג לתחומים אלו ולהענותם של המוסדות לה"ג למשימה זאת.

המערכת האקדמית הישראלית נמצאת במקום טוב ואנו שואפים להמשיך ולחזק את המצוינות המדעית – מחקרית במטרה לשמור על יתרונה התחרותי של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית. לשם כך התכנית הרב שנתית הבאה עתידה להתמקד בתחומים העומדים בחזית המחקר העולמי, ובכללם קיימות, מחקר ביו רפואי מתקדם, ביו- קונברג'נס, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית. אנו נגדיל את המשאבים המיועדים למחקר תחרותי ולתשתיות מחקר, ונפעל לחיזוק קשרי אקדמיה- תעשיה- תעסוקה. כל זאת לצד פעולות שתכליתן להרחיב את הנגישות למוסדות להשכלה גבוהה לכלל האוכלוסיות, בדגש על תחומים בעלי ביקוש וצמיחה."

הגדלת שיעור הנשים באקדמיה

• נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58% בתואר הראשון, 65% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי.
• גידול במספר הנשים שלומדות לימודי היי טק – בשנים תש"ע-תשפ"ב גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) מ-2,622 ל-6,844 בתשפ"ב, וגדל ב-40% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,310 סטודנטיות בתשפ"ב.
• הושק מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמינהל המוסדות להשכלה גבוהה.

הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות 

• הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: בשנת תשפ"א כ-65,000 סטודנטים המהווים כשליש מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של סטודנטים בני ישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת בהן עמד חלקם על 38% מהלומדים לתואר ראשון וזאת בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלה שעמד על 40%.
• הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: מעל 60,000 סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה, המהווים כ-18% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 21% מחלקם באוכלוסייה. זהו גידול של 133% מתחילת העשור שחלף.
• תכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: גידול של פי 1.5 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במהלך התכנית הרב שנתית – מ-2,937 בתשע"ה ל-4,522 בתשפ"ב. שיעורם בקרב הסטודנטים – 1.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה – 1.7%.
• גידול במספר הסטודנטים החרדים: במהלך העשור האחרון שילש את עצמו מספר הסטודנטים החרדים, מכ-5,500 בתשע"א לכ-16,575 בתשפ"ב. 4.9% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13% מחלקם באוכלוסייה. 

בינלאומיות בהשכלה הגבוהה

• דירוג ה- OECD: ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית בקרב גילאי 64-25.
• ממשיכים לקדם את הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה: עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.