לאור בקשת מכללת סכנין, קיימה ות"ת דיון חוזר בישיבתה ביום 26.2.2020 בהחלטות ות"ת ומל"ג מיום 22.11.2017, 3.4.19, ומיום 18.6.2019 שלא לבחור בהצעת מכללת סכנין כזוכה בקול קורא להפעלת מסגרת אקדמית בישוב ערבי בצפון בתקצוב ות"ת.

לאחר שבחנה הות"ת את בקשתה של מכללת סכנין, על נספחיה, ולאחר שבחנה את מכלול הטיעונים והנתונים, מחליטה ות"ת כי היא איננה מוצאת לנכון לשנות את המלצתה למל"ג לפיה, הצעת מכללת סכנין איננה מתאימה להקמת מסגרת אקדמית וזאת מחמת המפורט להלן:

מדיניות תכנון והנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי

1.                 ביסוד הקול הקורא עמדה השאיפה להקים מוסד מוביל להשכלה גבוהה שיהיה מגוון מבחינת תחומי הלימוד שלו, בדגש על תכניות לימודים בעלות פוטנציאל תעסוקתי לבוגרים, ובעיקר ללימודים אקדמיים שאינם בתחום ההוראה.

2.                 ועדת השיפוט קבעה ניקוד כולל של 66.63 (מתוך 100) ומתוכו 60.5 בהיבט האקדמי. מדובר בניקוד נמוך באופן מובהק, שמראה על כך שהמכללה אינה עונה ברמה מספקת על מטרות הקול הקורא. בנוסף, במסגרת הקול הקורא נקבע כי הגוף הזוכה יהיה כזה שיוכל לקיים תכניות לימודים בתחומים בעלי פוטנציאל תעסוקתי עבור המגזר הערבי ברמה אקדמית נאותה. גם בדרישה זו לא ביססה המכללה עמידה שכן ועדת השיפוט המליצה כי תכניות לימוד במקצועות הדורשים משאבים ותשתיות כבדות, ייפתחו על ידי המכללה אך ורק בשיתוף פעולה עם מוסד אקדמי מבוסס סמוך, במתכונת שיוחלט עליה באישור ות"ת ומל"ג.

ליקויים בהתנהלות המכללה

3.                 מהתנאים שנקבעו בדו"ח ועדת השיפוט עולה כי המכללה לא עמדה בהנחיות התאגידיות של מל"ג וות"ת. הנחיות אלה נוגעות למבנה הניהולי של מוסדות להשכלה גבוהה והן נועדו להבטיח את עצמאותם האקדמית והמנהלית של מוסדות להשכלה גבוהה, כנדרש בהתאם לסעיף 15 לחוק המל"ג.

4.                 עוד עולה מהתנאים שנקבעו בדו"ח ועדת השיפוט ובהם הבטחת עמידת המכללה בהנחיות התאגידיות של מל"ג וות"ת לשם שמירה על עצמאותו האקדמית והמנהלית, כמו גם מדו"ח רשות התאגידים מחודש מאי 2018, כי במועד הגשת הצעתה של מכללת סכנין התקיימו זיקות עסקיות ומשפחתיות בין נושאי משרה בכירים במכללה לבין עובדים וחברי מוסדות מנהלים במכללה, כמו גם בינם לבין גופים שיש להם קשרים עסקיים עם המכללה. להתנהלות מעין זו יש חומרה מיוחדת לא רק בהיבטים של דיני העמותות שנבדקו על ידי רשות התאגידים, אלא גם ובמיוחד נוכח היותה של המכללה מכללה לחינוך המתוקצבת על ידי המדינה והצעתה, במסגרת הקול הקורא, להפוך למכללה אקדמית כללית המתוקצבת על ידי ות"ת. יצוין כי בדו"ח זה קבע רואה החשבון המבקר מטעם רשות התאגידים כי מתקיימות עילות לפירוק המכללה.

5.                 יצויין כי על הקושי הנעוץ בהיעדר עצמאות של המכללה ניתן ללמוד גם מהתנאים שנקבעו בדו"ח ועדת השיפוט באשר להבטחת זכויותיה של המכללה במקרקעין שעליהם היא פועלת. תנאים אלה נקבעו בדו"ח ועדת השיפוט, לאחר שהתברר לוועדה כי בעל המקרקעין שהוחכרו למכללה הינו אביו של מנכ"ל המכללה. מצב דברים זה עורר חשש ממשי לניגוד עניינים, ובמיוחד בנוגע למידת עצמאותה של המכללה ולאפשרויות הפיתוח שלה לעתיד לבוא.

אפשרות מוגבלת להתפתחות המכללה בעתיד       

6.                 ביסוד הקול הקורא עמדה, בין היתר, המטרה להקים מוסד להשכלה גבוהה ביישוב ערבי בצפון הארץ שתכניות הלימוד בו יהיו בעלות פוטנציאל תעסוקתי מעבר לתחום ההוראה תוך הגברת הנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים מהמגזר הערבי.

7.                 ות"ת ומל"ג עמדו בהחלטותיהן, על הפער הגדול השורר בין המצב הקיים אצל המכללה לבין הפיתוח הנדרש במסגרת הצעתה, וזאת במיוחד ביחס למקצועות כגון לימודי הנדסה ומחשבים, הדורשים השקעה רבה בתשתיות אקדמיות (סגל) ופיזיות.

8.                 הפער האמור וההערכה ביחס למסוגלותה של המכללה לשמש כמוסד שעשוי לגשר על הפער האמור, הביאו למסקנה כי לא יהיה בהצעת המכללה כדי להגשים את המטרות העומדות ביסוד הקול הקורא.

9.                 בנוסף לטענות המכללה לגוף ההחלטה, שתי טענותיה המשפטיות העיקריות של המכללה כנגד ההחלטה שלא לבחור בה כזוכה בהליך הקורא, הן:

א.             כי החלטת המל"ג מקבילה להחלטה בדבר ביטול מכרז שיכולה להתקבל רק במקרים חריגים אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם;

ב.             כי ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצת ועדת השיפוט, וזאת שלא כדין ובאופן שמקים עילה לפסילתה.

לטענות אלה אין יסוד.

באשר לטענה הראשונה – במסמך הקול הקורא נקבע כי: "במסגרת קול קורא זה תיבחר לכל היותר מסגרת אקדמית אחת ביישוב ערבי שתתוקצב ע"י ות"ת". ברור היה אפוא, והדבר בא לידי ביטוי במסמך הקול הקורא, כי ישנה אפשרות שלא תיבחר אף אחת מההצעות שיוגשו בהליך.

באשר לטענה השנייה – מליאת המל"ג היא הגורם המוסמך להכריע בשאלת הזוכה בקול הקורא. שיקול הדעת בעניין זה נתון למליאת המל"ג, כאשר ות"ת וועדת השיפוט משמשות כגורמים ממליצים למליאת המל"ג. במקרה דנן, החלטת המל"ג התבססה על המלצת ות"ת. גם המלצת ות"ת התבססה בסופו של דבר על ממצאי ועדת השיפוט, וודאי שלא התעלמה מהם.

10.             בנוסף טוענת המכללה, כי חוסר הסבירות בהחלטת המל"ג בולט במיוחד על רקע הליך האישור שניתן על ידי המל"ג להקמת קמפוס בלתי מתוקצב (על ידי המדינה) של הקריה האקדמית אונו ביישוב ערבי. אף לטענה זו אין כל יסוד. ראשית, הקריה האקדמית אונו, להבדיל ממכללת סכנין, היא מוסד שאינו מתוקצב. שנית, האישור שניתן על ידי המל"ג להקמת קמפוס ביישוב ערבי של הקריה האקדמית אונו (אישור שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל כיוון שהקריה האקדמית אונו משכה את בקשתה בעניין זה) היה במהותו אישור עקרוני, כאשר אישור החוגים ותכניות הלימוד בקמפוס ביישוב הערבי הוכפף לאישור המל"ג בהתאם להליך המקובל במל"ג.