על מנת למנף, לעודד ולהעצים את המחקר לבלימת ההתפשטות ולהבנת הפתוגנזה של נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) מחליטה ות"ת לאשר הקמתה של תכנית מחקר תחרותית וממוקדת, שתופעל ותנוהל ע"י הקרן הלאומית למדע, על פי המתכונת הנהוגה ביתר תכניות הקרן, למעט שני היבטים מרכזיים הנגזרים מאופי האתגר:

• המחקרים במסגרת תכנית זאת ייבחנו וימומנו על פי קריטריונים שישלבו בין האיכות המדעית של תכניות המחקר (כנהוג בכל תכניות הקרן הלאומית למדע), לבין ההיתכנות היישומית שלהן בהקשר לבלימת ההתפשטות של נגיף הקורונה והמחלה הנגרמת ממנו בטווחים הקצר והבינוני.
• הזוכים יידרשו להתחייב, כבר בעת ההגשה, להנגשה מיידית ומלאה של תוצאות המחקר לקהילה המדעית בישראל ובעולם, בהלימה עם הצורך הדחוף ועם ההתגייסות ברוח זו של חוקרים בכל רחבי העולם. לפיכך, יגובש במהירות מנגנון שיכלול דרישות מחמירות להנגשת מידע רלבנטי שנובע ממחקרים במימון התכנית.

עקב הנסיבות הייחודיות הנובעות מן הצורך הדחוף להתמודד עם המגפה הנוכחית, החלטות על בחירת הזוכים תתבצענה במהירות: עד 4 שבועות ממועד ההגשה. הבקשות, בהתאם, יהיו ממוקדות וקצרות (עד 5 עמודים, טקסט כולל תוצאות ראשוניות, במידה וישנן) ובנוסף, רשימת ביבליוגרפיה (עד עמוד אחד). מתוכננים בשלב זה שני מועדי הגשה: האחד באמצע חודש אפריל 2020 והשני במהלך יוני 2020.  ות"ת מאשרת לקרן לזרז ככל הניתן את לוחות הזמנים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

הליך הבחירה, כולל תנאי ההגשה והקריטריונים לשיפוט, ייקבעו ויתבצעו ע"י הקרן הלאומית למדע, זאת בהתאם לתכניות המענקים הקיימות בקרן.

ות"ת תעמיד לרשות התכנית עד עד 7,100 אלפי ₪ ממקורותיה (2 מיליון דולר לפי שע"ח של 3.55 ₪ לדולר, שהוא שער החליפין שנקבע גם בסיכום להקמת הקרן לרמ"א) בכפוף למצ'ינג זהה של קרנות פילנתרופיות איתן תתקשר הקרן.. המקורות התקציביים למימון התכנית יגיעו מסעיפי היעודה למחקר והרזרבה הכללית של ות"ת.

התכנית תהיה גמישה באורכה וברמות המימון שלה: הבקשות תתייחסנה לפרויקטים באורך של חצי שנה עד שנתיים ובמימון בטווח של 50,000-200,000 דולר. הכוונה הנוכחית היא לממן כ-30 פרוייקטים.

המחקרים יוכלו לכלול מגוון נרחב של תחומים וגישות, ובכללם: אימונולוגיה, וירולוגיה, פרמקולוגיה, ביולוגיה מולקולרית ותאית, אפידמיולוגיה, בינה מלאכותית, רובוטיקה וכן שילובים שונים בין גישות אלה.

דוגמאות למחקרים רלבנטיים:

• פיתוח גישות חדשות, רגישות ונרחבות לזיהוי הנגיף באוכלוסייה
• חקר מנגנון ההדבקה בנגיף ופיתוח טכנולוגיות חדשות לריסון ההדבקות
• אפיון ההיבטים האימונולוגיים הקשורים לריסון המחלה הנגרמת על ידי הנגיף
• חקר הסרולוגיה הכרוכה במחלת COVID-19
• קידום הפיתוח של חיסון סביל או פעיל כנגד COVID-19
• פיתוח מודלים אמינים למחלת COVID-19 בתרביות תאים או בחיות ניסוי
• בחינת תרופות קיימות שעשוי להיות להן אפקט מרסן על המחלה הנגרמת על ידי הנגיף
• פיתוח תרופות חדשות לנגיף
• גורמים גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים המשפיעים על הידבקות ומהלך המחלה ,

                                                   תוצאות הצבעה:

5 בעד – פה אחד (בכפוף לשינוי)