24/08/20

תכנית ות"ת לתמיכה באמצעות מדד "קו המשווה" מבוסס תפוקות לקידום הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת לשנים תשפ"א-תשפ"ה

בישיבתה ביום 24.8.2020 דנה ות"ת תכנית ות"ת לתמיכה באמצעות מדד "קו המשווה" מבוסס תפוקות לקידום הוגנות מגדרית  במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת לשנים תשפ"א-תשפ"ה .

"תנועת המספריים" המעידה על ירידה חדה בשיעור הנשים בסגל האקדמי, ככל שהדרגה עולה, לעומת עלייה ברורה בשיעור הגברים, ידועה ומוכרת. ות"ת ומל"ג פועלות להגדלת ייצוגן של הנשים בקרב הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, ולשם כך קיבלו שורה של החלטות לקידום הנושא בהתאם להמלצות הצוותים בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון דאז משנת 2011 ובראשות פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים משנת 2013.

התכנית הרב שנתית לקידום הוגנות מגדרית לשנים תשע"ח-תשפ"ב עליה החליטו ות"ת ומל"ג בתאריך  3.1.2018 ובתאריך 20.3.2018, בהתאמה, הולמת את העקרונות שקבעה המל"ג לקידום נשים לתפקידי סגל בכיר, ועיקרה העלאת המודעות להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה וגיוס וקידום נשים בסגל האקדמי בכלל, ובפרט בתחומים בהם ייצוג הנשים נמוך במיוחד, כמו המדעים המדויקים ותחומי ההנדסה השונים. במסגרת תכנית זו מעניקה ות"ת מלגות לסטודנטיות לתואר שני מחקרי ולדוקטורנטיות בתחומי ההיי-טק, וכן מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות. כמו כן, ות"ת מקצה תקציב תחרותי לתמיכה בפרויקטים רוחביים לקידום הוגנות מגדרית באקדמיה, תקציב ייעודי לפעילות יועצות הנשיא/ה להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, וכן פועלת להמשך העלאת המודעות להוגנות מגדרית במערכת ההשכלה הגבוהה.

השיפור שחל בשנים האחרונות במצבן של נשות הסגל האקדמי מעודד, אך איטי. לאור זאת, לאחר שקיימה מספר דיונים בנושא, גיבשה ועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית של ות"ת/מל"ג מדד מבוסס תפוקות להוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת – מדד "קו המשווה", במטרה לתמרץ את המוסדות לקדם את נושא ההוגנות המגדרית באקדמיה. המדד מבוסס על מדדים קודמים שנוסו בהצלחה באירופה וגישרו על הפער המגדרי במידה רבה.

ות"ת דנה בנושא בישיבתה ביום 24.8.2020 והחליטה לאמץ את המלצת ועדת ההיגוי ולקיים תכנית תמיכה לעידוד השתתפות במדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת בשנים תשפ"א-תשפ"ה.

תכנית "קו המשווה" להוגנות מגדרית:

רציונל התכנית:

המדד יאפשר מדידה והערכה עצמית של הוגנות מגדרית שתשמש את המוסדות האקדמיים המתוקצבים בישראל. המדד מתייחס לשיפור תהליכי פנים-מוסדי, תוך הצבת תנאי סף למוסדות, שבלעדיהם לא יוכל המוסד להיות זכאי לתקצוב במסגרת התכנית. שורת המדדים המוצעים תאפשר לצלם תמונת מצב של ההווה (תש"ף), ולקבוע תכנית רב-שלבית ורב-שנתית. מדד "קו המשווה"  מציב מטרה להשוות בטווח הארוך את שיעור הנשים בסגל האקדמי לדרגותיו לשיעורן באוכלוסייה, קרי שוויון מגדרי פריטטי. כל אחד מן המוסדות שישתתפו בתוכנית יידרש לגבש תכנית אסטרטגית וכן יעדים ואבני דרך שיקדמו אותו אל עבר המטרה של שוויון מגדרי פריטטי. המוסדות שיעמדו בתנאי הסף ושישתתפו בתכנית יתוקצבו במסגרת המדד, ותקציביהם ייגזרו ממידת הצלחתם לעמוד ביעדים שיוגדרו בתכניות האסטרטגיות לקידום ההוגנות המגדרית במוסדות ושיאושרו ע"י ועדת ההיגוי של ות"ת.

מטרות התכנית:

  1. לעודד בדיקה פנים-מוסדית עצמית לתמרץ את המוסדות להשכלה גבוהה לנקוט פעולות אסטרטגיות להטמעת חשיבה מגדרית ולקידום ההוגנות המגדרית באקדמיה, כל מוסד בהתאם לסוגו (אוניברסיטאות, מכללות ומכללות אקדמיות לחינוך) ובהתאם לאתגרים עמם הוא מתמודד, וזאת על מנת להגדיל את ייצוג הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה בכלל, ובדרגות פרופסור חבר ופרופסור מן המניין בפרט, ובמיוחד בתחומי ה-STEM.
  2. להגדיל את ייצוג הנשים במוקדי קבלת החלטות במוסדות, ובפרט בקרב בעלי תפקידים אקדמיים בכירים וחברי ועדות מינויים, קידום וגיוס.
  3. לייעל את תקצוב נושא ההוגנות המגדרית ואת התמריצים לקידומו – מעבר מתקצוב לפי תשומות לתקצוב לפי תפוקות, ושיפור יכולתם של קובעי המדיניות ושל הצוות המקצועי להבחין בין תכניות על-פי רמת האפקטיביות שלהן.
  4. להשוות את התקדמותם של כלל המוסדות בנושא.

תנאי סף להשתתפות בתכנית:

  1. המוסד הנו מוסד להשכלה גבוהה המתוקצב ע"י ות"ת.
  2. במוסד מכהנת יועצת לנשיא/ה להוגנות מגדרית הפועלת בהתאם לקריטריונים שהוגדרו ע"י מל"ג/ות"ת.
  3. במוסד מכהנת אחראית למניעת הטרדות מיניות הפועלת בהתאם לחוק ולתקנות, בסיוע מנגנון בקרה פנים מוסדי לבדיקת שביעות רצון תהליכית של המתלוננות/ים.
  4. המוסד מגיש את הדיווחים המגדריים השנתיים בהתאם לדרישת מל"ג/ות"ת ומפרסם את הנתונים באופן פומבי באתר האינטרנט של המוסד.

תהליך ההגשה והשיפוט:

מוסד שיעמוד בתנאי הסף יוכל להשתתף בתכנית, ויידרש להציג תכנית אסטרטגית לשנים תשפ"א-תשפ"ה לקידום נושא ההוגנות המגדרית (2-3 עמודים), תוך שימת דגש על שיפור משתנים מרכזיים במדד ההוגנות המגדרית, כמפורט בהמשך. התכנית תכלול נתונים אודות המצב הנתון של המוסד (תש"ף) וכן פירוט יעדים שנתיים לגבי כל אחד מהמשתנים ואבני הדרך להשגתם. על מנת להיות זכאים לתקציב, על המוסדות להציג בתכנית האסטרטגית שיגישו מתווה להשגת שינוי שינוע  לכל הפחות בין 10 ל-20 אחוזים בשנה במדדים (מדדי הליבה והמדדים הנוספים שיבחרו ע"י המוסד). יעדי התכנית יבחנו בהשוואה לנתוני שנה"ל תש"ף, שתהווה את "שנת הבסיס" של התכנית. הגשת ההצעה הינה חד פעמית אולם בשנים הבאות יבחנו נתוני הביצוע של המוסדות אל מול יעדי התכנית האסטרטגית ואל מול נתוני תש"ף והתקציב יינתן בהתאם לנתוני הביצוע בכל שנה.

ועדת ההיגוי תבחן את התכניות האסטרטגיות ותעריך אותן, ותחליט האם לבקש מהמוסדות לערוך שינויים/שיפורים ביעדי התכניות, בתכני התכניות וכיו"ב. המוסדות שישתתפו בתוכנית יתוקצבו בהתאם למידת הצלחתם לעמוד ביעדים השנתיים שהוגדרו מראש על-ידם ושאושרו ע"י ועדת ההיגוי. מוסדות שיתקשו להשתלב בתוכנית באופן מידי ימשיכו ליהנות מתקציב היועצת לנשיא/ה להוגנות מגדרית הקיים (30–60 אלף ₪ בשנה), ויוכלו להצטרף לתוכנית במהלך השנתיים הראשונות להפעלתה (תשפ"א-תשפ"ב). מדי שנה ידורגו כל המוסדות על פי שיעור התקדמותם הכולל, כאשר ארבעת המוסדות המובילים – שתי אוניברסיטאות ושתי מכללות (מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך) – יזכו לתוספת תקציב מיוחדת.

מבנה המדד:

המדד מבחין בין שלושה סוגי מוסדות – אוניברסיטאות, מכללות כלליות ומכללות אקדמיות לחינוך. הפרדה זו נדרשת בשל ההבדלים בגודל המוסדות, בהסכמי ההעסקה בהם, בתקציביהם ובייעודם, ובשל האתגרים השונים העומדים בפניהם בתחום ההוגנות המגדרית. חלק א' של הנספח למסמך זה מפרט את המשתנים של החלק הכמותי במדד ואת משקלותיהם בהתאם לסוגי המוסדות, וחלק ב' שלו מפרט את המשתנים של החלק האיכותני.

להלן שני חלקי המדד:

1. חלק כמותי –

א. מהווה 60% ממשקל המדד.

ב. חלק זה של המדד כולל שבעה סעיפים ראשיים, שחלקם כוללים מספר תת-סעיפים. הסעיפים הראשיים במדד מתייחסים לשיעור הנשים בסגל הבכיר, שיעור הנשים בדרגות פרופ' חבר ופרופ' מן המניין, דרגות הקליטה של חברות סגל במוסד ועוד.

ג. לכל אחד מהסעיפים מוצמד ניקוד מקסימלי אפשרי, ממנו נגזר גם משקל הסעיף במדד.

ד. עבור כל אחד מהסעיפים יקבעו בהמשך מספר רמות ניקוד בין אפס לבין הניקוד המקסימלי של הסעיף. רמות הניקוד יוגדרו עבור כל אחד מסוגי המוסדות שלעיל, ויתחשבו בביצועי המוסדות, הן ביחס לעצמם והן ביחס לקבוצת המוסדות אליה הם משתייכים.

ה. נתוני תש"ף יהוו את בסיס התכנית והמוסדות ידרשו להגדיר נתונים אלה כנתוני רצפה, ולהתחייב שלא לרדת מתחת לנתונים אלה.

ו. בסעיפים 1 עד 3 בחלק המדד הכמותי, המתייחסים לשיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר ובדרגות הפרופסורה, ולשיעור קליטות הנשים בסגל האקדמי הבכיר, יינתן לתחומי ה-STEM במוסדות השונים פקטור, שמטרתו לפצות על נתוני הפתיחה הנמוכים יחסית בתחומים אלה. גובה הפקטור יקבע בהמשך.

ז. לצורך התכנית האסטרטגית ידרשו המוסדות לבחור מינימום של 7-5 סעיפים מהמדד הכמותי ולבנות מתווה לקידומם בתקופת התכנית. בין סעיפים אלה נכללים גם מספר סעיפי ליבה שכל המוסדות חייבים להתייחס אליהם בתכנית האסטרטגית. להלן פירוט סעיפי הליבה:

  • השינוי בשיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר (שינוי שנתי ושינוי בהשוואה לשנת הבסיס).
  • שיעור קליטות נשים בהשוואה לשיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר במוסד (נתונים שנתיים ובהשוואה לשנת הבסיס).
  • שיעור קליטת נשים בדרגת מרצה בכיר בהשוואה לשיעור הקליטה בדרגת מרצה, אל מול קליטה של גברים באותן הדרגות (נתונים שנתיים ובהשוואה לשנת הבסיס).

2. חלק איכותני –

א. מהווה 40% ממשקל המדד.

ב. חלק זה של המדד כולל 18 תת-סעיפים המרכיבים 4 סעיפים ראשיים. הסעיפים הראשיים מתייחסים להגדלת מספר הנשים בקרב בעלי תפקידים אקדמיים ובוועדות משמעותיות במוסדות, הטמעת חשיבה מגדרית במוסדות, שוויון והוגנות בתעסוקה ועיצוב סביבה מוסדית תומכת מגדר.

ג. לכל אחד מהסעיפים מוצמד, עבור כל אחד מסוגי המוסדות, ניקוד מקסימלי אפשרי, ממנו נגזר גם משקל הסעיף במדד.

ד. לצורך התכנית האסטרטגית ידרשו המוסדות לבחור מינימום של 4-3 סעיפים מהמדד האיכותני ולבנות מתווה לקידומם בתקופת התכנית.

ה. ניקוד הסעיפים השונים בטווח שבין אפס לבין הניקוד המקסימלי בסעיף יקבע בהתאם לתכניות האסטרטגיות שיוגשו ע"י המוסדות, למאפייני המוסדות ולשיקול דעת הוועדה.

ו. נתוני תש"ף יהוו את בסיס התכנית והמוסדות ידרשו להגדיר נתונים אלה כנתוני רצפה, ולהתחייב שלא לרדת מתחת לנתונים אלה. החרגתם של סעיפים מסוימים לעניין זה תיעשה בהתאם לעניין ועל-פי החלטת הוועדה (לדוגמא, בסעיף איוש התפקידים הבכירים במוסד – נשיא/רקטור/מנכ"ל).

לצורך השתתפות בתכנית על המוסדות להעביר את המסמכים הבאים:

  1. פירוט עמידת המוסד בתנאי הסף של התכנית.
  2. תכנית אסטרטגית לשנים תשפ"א-תשפ"ה לקידום נושא ההוגנות המגדרית, תוך ציון המשתנים במדד ההוגנות המגדרית בהם יציג המוסד שיפור, כמפורט במתווה שלעיל, לרבות פירוט יעדים שנתיים לגבי כל אחד מהמשתנים ואבני הדרך להשגתם.
  3. נתונים אודות המצב הנתון בשנה"ל תש"ף של המוסד.
  4. התחייבות לפעול להגשמת יעדיה של התכנית האסטרטגית ולעמידה באבני הדרך המפורטות בה, כשהיא חתומה ע"י ראש המוסד.
  5. התחייבויות כספיות הנדרשות כחלק מההשתתפות בקול הקורא תוגשנה כשהן חתומות ע"י סמנכ"ל הכספים במוסד.

תקצוב התכנית:

המוסדות שישתתפו בתוכנית יתוקצבו בהתאם למידת הצלחתם לעמוד ביעדים השנתיים שהוגדרו מראש על-ידם ושאושרו ע"י ועדת ההיגוי. מוסדות שיתקשו להשתלב בתוכנית באופן מידי ימשיכו ליהנות מתקציב היועצת לנשיא/ה להוגנות מגדרית הקיים (30–60 אלף ₪ בשנה), ויוכלו להצטרף לתוכנית במהלך השנתיים הראשונות להפעלתה (תשפ"א-תשפ"ב). מדי שנה ידורגו כל המוסדות על פי שיעור התקדמותם הכולל, כאשר ארבעת המוסדות המובילים – שתי אוניברסיטאות ושתי מכללות (מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך) – יזכו לתוספת תקציב שנתית מיוחדת.

עבור כל אחד מסוגי המוסדות מגדירה התכנית שתי רמות תקצוב: הרמה הראשונה (רמה 1) תהיה מיועדת לשני המוסדות שיובילו את קבוצת המוסדות שלהם מבחינת ערכו הכולל של המדד והרמה השנייה (רמה 2) תהיה מיועדת לכל שאר המוסדות באותה קבוצת מוסדות.

הטבלה שלהלן מפרטת את רמות התקצוב השנתיות לפי סוגי המוסדות (אלפי ₪):

  אוניברסיטאות מכללות *
רמה 1 750 500
רמה 2 200 150

* קבוצה זו כוללת גם את האו"פ וגם את המכללות האקדמיות לחינוך.

השוני בתעריפים בין קבוצות המוסדות השונות מקורו בהבדלים בגודל המוסדות, בעלויות הגיוס וההעסקה של חברי הסגל האקדמי, בתקציביהם ובייעודם, ובשל האתגרים השונים העומדים בפניהם בתחום ההוגנות המגדרית.

בהמשך לטבלת התעריפים שלעיל, מסגרת התקצוב השנתית המקסימלית בגין הפעלת מדד ההוגנות המגדרית תעמוד על 7,000 אלפי ש"ח לשנה וזאת בהנחה ששמונה אוניברסיטאות המחקר, האו"פ ו-22 המכללות האקדמיות, לרבות המכללות האקדמיות לחינוך, תהיינה מעוניינות לקחת חלק בתכנית ותעמודנה בתנאי הסף.

בהתאם לכך מסגרת תקציב התכנית לשנים תשפ"א ותשפ"ב עומדת על 14,000 אלפי ₪, והיא תמומן ממקורות התכנית הרב-שנתית הנוכחית שיועדו לנושא קידום ההוגנות המגדרית.

תקצוב התכנית בשנים תשפ"ג-תשפ"ה יתבסס על המקורות הבאים:

  • התקציבים שיועדו לנושא קידום ההוגנות המגדרית בתכנית הרב שנתית הנוכחית וטרם נוצלו ושניתובם לתקצוב הפעילות בשנים תשפ"ג ואילך יתאפשר.
  • מקורות שיתקבלו לאחר תום התכנית הרב שנתית הנוכחית המסתיימת בתשפ"ב ושייועדו לקידום נושא ההוגנות המגדרית.

בהיעדר מקורות מספקים לתקצוב הפעילות בשנים תשפ"ג-תשפ"ה יובא הנושא להחלטת ות"ת.

לגבי השימושים בתמיכת ות"ת המתקבלת בגין מדד ההוגנות המגדרית מחליטה ות"ת כדלקמן:

  • מתוך התמיכה ידרשו המוסדות להקצות תקציב מינימלי לפעילות היועצת לנשיא/ה הממונה על קידום ההוגנות המגדרית. במוסדות בהם מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר עומד על 250 משרות ומעלה (במונחי שווה ערך משרה מלאה), יעמוד התקציב על 120 אלף ₪ לשנה ובמוסדות בהם הוא נמוך מ-250 משרות, יעמוד התקציב על 60 אלף ₪ לשנה. לתקציב זה נדרשת גם תוספת מקורות מתקציב המוסד כמפורט בתנאי הסף של התכנית.
  • יתרת התמיכה תשמש לקידום נושא ההוגנות המגדרית בהתאם לשיקול דעת המוסד ובכפוף לאישור הצוות המקצועי בות"ת (דוגמאות לפעולות רלוונטיות ניתן למצוא בטבלת סעיפי המדד).

הסתייעות בגורמי חוץ לצורך תפעול התכנית:

בשל מורכבות התכנית הצוות המקצועי בות"ת יכול להיעזר בגוף חיצוני שיסייע באיסוף נתוני התכנית (נתוני מדד ההוגנות החברתית, התכניות האסטרטגיות וכיו"ב) ועיבודם. ההתקשרות לצורך זה תתבצע בהתאם לנהלי מינהל ות"ת ולחוק חובת המכרזים.