05/08/20

הצעת תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ”א

  1. ות”ת מחליטה לאשר את הצעת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ”א כפי שהוצגה בפניה במסמך 4755 (חוברת התקציב) בתיקון מרכיב המחקר כפי שהוצג בפניה .
  2. בנוסף מחליטה ות”ת לאשר את ההחלטות הנלוות להצעת התקציב תשפ”א כדלקמן:

א. הפחתות נדרשות להתכנסות למסגרת התקציב לשנה”ל תשפ”א

לצורך התכנסות למסגרת התקציב לשנה”ל תשפ”א נדרש לבצע הפחתות בשל הסיבות הבאות: הפחתות התקציביות במסגרת תקציב המדינה, שהוחלו בשנים הקודמות על מערכת ההשכלה הגבוהה (שחלקם הגדול הושתו על בבסיס התקציב), הפחתה בסך 3.3 מיליון ₪ במסגרת תקציב המדינה לשנת 2021 וכן לטובת מימון הגידול של ישראל בתכניות המחקר הבינלאומיות.

מתוך מטרה להביא לפגיעה מינימלית בפעילות הקיימת, ההפחתות בוצעו באופן ממוקד במספר תכניות מיועדות, המפורטות מטה.

סך ההפחתות מסתכמות בהיקף כולל של 46.5 מיליון ₪ בבסיס התקציב.

יצוין כי במסגרת המשאבים התקבל סיוע ממשרד האוצר בסך 19.3 מיליון ₪ לאיזון תקציב תשפ”א.

להלן טבלת ההפחתות (בסיס תקציב):

 

סעיף גובה הפחתה (במיליוני ₪) פירוט נוסף
4.10.1 – הרחבת הנגישות לאוכלוסייה החרדית 15.0 אי מימוש צפוי
3.1.1 – הקרן הלאומית למדע 10.0 עפ”י המתווה הקיים, תקציב הקרן בתשפ”א  היה צריך לגדול ב-20  מיליון ₪ לעומת תש”פ (לאחר ההפחתה התוספת תעמוד על 10 מלש”ח)
100.1 – רזרבה 5.0 הרזרבה תעמוד על 25 מיליוני ₪ לאחר ההפחתה
4.25 – קידום בינלאומיות 4.0 צמצום פעילות
4.16 – נגישות לבעלי מוגבלויות 3.0 הפחתת שריון בסעיף למתן מענה נקודתי תוספתי
4.30.3 – עידוד תחומי ההייטק 2.5 הפחתת גובה המענק למוסדות
3.2.1.6 – תחליפי נפט 2.0 פריסה רב שנתית מחודשת של חלק ות”ת (לאחר ההפחתה יעמוד התקציב בסעיף על סך 6 מיליון ₪)
4.20 – קידום וייצוג נשים בהש”ג 2.0  
4.27 – תקווה ישראלית באקדמיה 1.5 הפחתת השריון עבור פיתוח אקדמיה-תעסוקה
3.1.17 – הורייזן (מינהלת) 1.5  
סה”כ 46.5  

ב. מדדי תקצוב תשפ”א

השיפוי למוסדות בגין התייקרויות (ובפרט החלת פעימות של הסכמי שכר) מגיע באמצעות מדד המחירים להשתתפות  הישירה (H)[1] – להלן “המדד”.

בשנת 2012 נחתם לראשונה הסכם שכר עם הסגל האקדמי הבכיר במכללות ועד לשנה”ל תשע”ז המדד היה זהה לכלל המוסדות ועודכן בהתאם לפעימות הסכם השכר שנחתם מול הסגל הבכיר באוניברסיטאות, כך שטבלאות השכר של הסגל האקדמי הבכיר במכללות עודכנו בהתאם לטבלאות השכר של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.

בהמשך לכך, ב-4.12.16 נחתם הסכם שכר בין ועד ראשי האוניברסיטאות לבין המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות לשנים 1.1.2014 –  31.12.2019.

בהמשך לכך, באוקטובר 2017 נחתם הסכם עקרונות בין ועד ראשי המכללות לבין המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר במכללות. בשונה מהאוניברסיטאות, חתימה זו אינה מחייבת כהסכם קיבוצי את כלל המכללות וכל אחת רשאית לחתום או לאמץ את ההסכם. עקב כך, החליטה ות”ת לתמוך במכללות בהתאם להחלת הסכמי השכר הפרטניים, כך שמדדי השכר וההשתתפות הישירה יפוצלו לשני מדדים[2]:H1 ו-W1 עבור המכללות שחתמו או אימצו את הסכם השכר ואשר התוספות מתוקף ההסכמים כבר חלות על תקציבן, ו-H2 ו-W2 עבור מוסדות שטרם חתמו על הסכם. נכון לעת הזו רוב המכללות חתמו/אימצו את ההסכם למעט המכללה האקדמית תל אביב-יפו ובצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב.

ג. הפחתת חלקיות משרה במסגרת חישוב מקדם ההתאמה ליעד (יס”ס) בגין חריגה מהנחיות ות”ת

במסגרת דיווח משרות הסגל האקדמי הבכיר (סגל באחת הדרגות – מרצה, מרצה בכיר, פרופ’ חבר או פרופ’ מן המניין ומקביליהם במסלולי מינוי אחרים) המשמש לצורך חישוב מקדם ההתאמה ליחס סטודנט לסגל אקדמי בכיר (יס”ס) במרכיב ההוראה במודל התקצוב באוניברסיטאות ובמכללות, נערכת בדיקה בנוגע לעמידת המוסדות בהנחיות ות”ת לעניין היקף העסקה ומגבלות העסקה נוספת של הסגל האקדמי הבכיר, באמצעות הצלבת נתוני ההעסקה של כלל חברי הסגל האקדמי הבכיר בכלל המוסדות להשכלה גבוהה במאגר הסגל האקדמי הממוחשב של ות”ת במערכת.

הנחיות ות”ת, כאמור לעיל, מגבילות את ההעסקה של חבר סגל אקדמי בכיר במינוי זה במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים בהיקף שלא יעלה על משרה מלאה.

על מנת למנוע סיטואציה של תקצוב שאינה עולה בקנה אחד עם הנחיות ות”ת להיקף העסקה, מחליטה ות”ת כי החל מתקציב תשפ”ב תבוצע הפחתה יחסית במשרות חברי הסגל בהתאם לחריגה שנמצאה, כמפורט להלן:

1. חבר סגל אקדמי בכיר המועסק במוסד אקדמי או המועסק במספר מוסדות אקדמיים בהיקף משרה מצטבר העולה על 100% משרה, תשלח הערה בעניינו למוסד/ות המעסיק/ים לצורך הסדרת העסקתו בהתאם להנחיות ות”ת, עד לתחילת שנת הלימודים העוקבת למועד הבדיקה.

2. ככל שלא תוסדר העסקתו כאמור, תופחת מחישוב היס”ס למוסד/ות המעסיקים בשנה העוקבת, חלקיות משרה באופן יחסי להיקף משרתו של חבר הסגל האקדמי הבכיר.

לצורך הדוגמא להסבר חלק זה: חבר סגל המועסק במינוי של סגל אקדמי בכיר במוסד מתוקצב א’ בהיקף של 100% משרה ובנוסף במוסד מתוקצב ב’ בהיקף של 50% משרה, תבוצע הפחתה יחסית בחישוב היס”ס של כ- 33% משרה למוסד מתוקצב א’ וכ– 17% משרה למוסד מתוקצב ב’.

ד. עדכון תעריפים

סיווג תחום הנדסת מערכות מידע – כחלק מהתכנית לחיזוק תחומי ההייטק מחליטה ות”ת לשנות את שינוי הסיווג מתעריף תעשיה וניהול לתעריף הנדסה וזאת כחלק מהתכנית לחיזוק תחומי ההייטק.

1.1.1. – מרכיב הוראה לאוניברסיטאות

(א) שינויים בתעריפים

הגדלת תעריף חקלאות –תעריף תחומי זה חל על מספר תכניות לימוד הנלמדות באוניברסיטה העברית בלבד. בעקבות פניה שהגיעה מהמוסד, שטענה כי תחום לימודים זה תואם במהותו ללימודי ביולוגיה ואיכות סביבה, בוצעה בדיקה של הנושא ע”י אגף התכנון בות”ת.  הבדיקה העלתה שעדיין קיים שוני בין תחום זה לבסיס הנלמד בתחומי ביולוגיה ואיכות הסביבה, עם זאת נמצא כי  תעריף החקלאות אינו משקף את עלויות ההוראה בפועל נכון להיום. בהקשר זה יצוין כי קיים קושי לבצע את בדיקת עלויות התחום לאור העובדה כי לא קיימים נתונים רוחביים במערכת (נלמד במוסד אחד כאמור).

לפיכך מחליטה ות”ת לעדכן את התעריף בתוספת של 2 אלפי ₪, ולהעמידו על 39.58 אלפי ₪  במחירי תקצוב תשפ”א. במסגרת בחינת התעריפים לקראת התכנית הרב-שנתית הבאה יבחן גם תעריף תחום זה לשינוי בהמשך.

(ב) שימוש במקדם יחס סגל-סטודנט : ממוצע לתקציב תשפ”א, בין תחשיב חדש לתחשיב ישן

בהחלטת ות”ת מיום 31.7.2019, נקבע כי החל מתקציב תשפ”א, יכללו חברי הסגל הבכיר הנמצאים בשנת שבתון או בפטור מהוראה (להלן פטמ”ה) במניין חברי הסגל לצורך חישוב מקדם היס”ס. כזכור, הרציונל להכללת סגל זה היא ששבתון ופטמ”ה הם חלק מזכויות הסגל הבכיר, ולכן המוסדות אינם יכולים לקלוט חברי סגל אקדמי בכיר במקומם באופן זמני, ובנוסף כדי לצמצם את השפעת מודל התקצוב של ות”ת על עיתוי יציאת הסגל לשבתונים במהלך השנה.

סטודנטים בפועל. הנרמול בוצע לפי שיעור העמידה ביעד היס”ס הממוצע בשלוש השנים האחרונות, והתאמת היעד המקורי, כך ששיעור העמידה ביעד ביחס למספר חברי הסגל הבכיר כולל שבתון ופטמ”ה יישמר עבור כל מוסד בשנת תשפ”א.

למתודולוגיית חישוב היס”ס הישנה (ללא שבתון פטמ”ה). לאור החשיפה למוסדות במקרה של פער שלילי, מחליטה ות”ת לפרוס את עדכון יעד היס”ס של כל מוסד על פני שנתיים, כך שבשנה”ל תשפ”א, מקדם ההתאמה ליעד היס”ס יחושב כממוצע שבין המקדם השנתי בתחשיב הישן (ללא הסגל בשבתון ובפטמ”ה) ובתחשיב  החדש (כולל הסגל בשבתון ובפטמ”ה ועם היעד המנורמל).

(ג) שריון 5,000 אלפי ₪ אשר ישמשו רזרבה לתיקון טעויות במודל ההוראה באוניברסיטאות.

להלן השפעת השינוי על המוסדות בהם חברי הסגל נמצאים בשבתון או בפטמ”ה בתקציב תשפ”א (הנתונים נכונים רק לשנת תשפ”א, בשנים הבאות יתכנו נתונים אחרים):

שינוי יעד יס”ס מוסדי העברית הטכניון תל-אביב בר-אילן חיפה בן-גוריון ויצמן אריאל סה”כ
יעד יס”ס מקורי – ללא שבתון  ופטמ”ה 20 19 22 24 23 21 3 22 21.5
מקדם התאמה ליעד (ללא שבתון) 96.3% 89.3% 95.6% 98.7% 91.1% 99.7% 100. 0% 86.3% 94.1%
יעד יס”ס מעודכן – כולל שבתון ופטמ”ה 18.1 17.6 20.4 21.8 20.8 19.1 3.0 21.3 19.8
מקדם התאמה ליעד (כולל שבתון) 96.8% 89.0% 95.1% 99.0% 91.5% 99.8% 100.0% 86.6% 93.8%
ממוצע  מקדמים – לתקציב תשפ”א 96.6% 89.2% 95.3% 98.9% 91.3% 99.7% 100.0% 86.5% 94.0%
סה”כ תשפ”א – עדכון מקדם יס”ס 539,565 403,821 664,131 403,725 345,187 552,293 30,625 241,809 3,181,155
הפרש לעומת תחשיב ישן (אלפי ₪) 1,273 (755) (1,389) 434 842 236 0 520 1,251

1.1.2 – מרכיב המחקר לאוניברסיטאות

במעבר מתקציב תש”פ מקורי לתקציב תשפ”א מחליטה ות”ת להגדיל ריאלית את סך משאבי רכיב המחקר באוניברסיטאות בסך של 30,000 אלפי ₪, וזאת בהתאם למדיניות ות”ת לשמירה על איזון בין מרכיב ההוראה למחקר. מתוך תקציב זה, 15,000 אלפי ₪ ישמשו רזרבה מיועדת לתיקון מודל המחקר.

1.2.1- מרכיב ההוראה במכללות

(א) הפחתת סטודנטים בגין חריגה מהמתווה ליציאה לעצמאות אקדמית

לאור החסרונות הבולטים של לימודים במסגרת אחריות אקדמית ובעיקר בכל הקשור לירידה משמעותית במידת הפיקוח של האוניברסיטאות לגבי רמת הלימודים במכללות וחוסר פיתוח של סגל מקומי קבוע עם מחויבות למכללה המעיב על התפתחות בריאה של המוסד החליטה מל”ג להביא לסיום הדרגתי של מסגרות לימודים מסוג זה. בהמשך להחלטה זו, גובש יחד עם  מהמכללות הרלוונטיות: אשקלון, צפת, גליל מערבי, כנרת ואחוה,  מתווה ליציאה לעצמאות אקדמית הכולל סגירת תכניות בחסות ופתיחתן של תכניות עצמאיות. מתווה היציאה לעצמאות של כל מכללה אושר בות”ת, אשר החליטה בנוסף כי חריגה מהותית מהמתווה שאושר תוביל להפחתת הסטודנטים החורגים ממודל התקצוב של ות”ת (לא יכללו במודל ההוראה). בהתאם למתווים בשנה”ל תש”פ לא אמורים ללמוד סטודנטים במסגרת תכניות אלו. עפ”י מספרי הלומדים לתכניות אלו בתש”פ (נתוני למ”ס), המהווים את הבסיס לחישוב תקציב תשפ”א, עולה כי במכללת גליל מערבי למדו בשנה זו 48 סטודנטים בתכניות בחסות.  ההרשמה לתכניות בחסות אוניברסיטה במכללת גליל מערבי נסגרה כולה בתשע”ו. כמו כן, חלק מהחריגה האמורה נובע מסטודנטים אשר החלו את לימודיהם לפני מספר שנים ושבו לאחרונה להשלמת הלימודים לאור העובדה כי התכנית עתידה להיסגר.

לאור האמור לעיל ובפרט לאור סגירת ההרשמה לשנה א’ באופן מלא (כך שלמעשה למכללות אין שליטה מלאה על היקף הלומדים בתכניות בחסות) ועם התקדמות התהליך, מחליטה ות”ת, כפי שהחליטה במסגרת תקציב תשע”ז-תש”פ, כי בתקציב תשפ”א והלאה ההפחתה בפועל  תהיה בשיעור 25% מההפחתה הנדרשת, כך שבפועל למכללת גליל מערבי יופחתו  12 סטודנטים ממרכיב ההוראה לתשפ”א.

(ב) הטמעת הסכם שכר 2012

מודל התקצוב של ות”ת כולל שיפוי עבור התייקרויות עלויות השכר באמצעות מדדי התקצוב (התקציב צמוד ברובו ל-H – מדד ההשתתפות הישירה). עם זאת, המדד אינו נותן מענה לתוספות ייחודיות מעבר לעלויות השכר, והשיפוי בגינם ניתן בהקצבה נפרדת המוקצית למכללות על-פי חלקן במרכיב ההוראה.

ביום 31.7.2019 החליטה ות”ת, כי החל מתקציב תשפ”א יוטמע שיפוי ות”ת בגין הרכיבים התקציביים הניתנים במסגרת הסכם שכר 2012 (אליו הצטרפו כל המכללות הרלוונטיות) בתעריפי מרכיב ההוראה במודל התקצוב.

ממספר סימולציות שנעשו, נראה כי הטמעת שיפוי ההסכם בתעריפי מרכיב ההוראה מביאה להקצאה שאינה עולה בקנה אחד עם היקף השיפוי שנדרש להעביר לכל מוסד (בעיקר נובע מכך שגם המכללות לחינוך שעברו לאחריות ות”ת ממשרד החינוך ייהנו מהשיפוי זאת בעוד הרכיבים התקציביים של ההסכם אינו חל עליהם). לאור האמור, מחליטה ות”ת לדחות בשלב זה את הטמעת השיפוי בתעריפי מרכיב ההוראה במודל התקצוב, עד למציאת פתרון הולם שיובא לות”ת לקראת התכנית הרב שנתית הבאה.

(ג) תעודות הוראה

במכללות האקדמיות לחינוך שעברו לאחריות ות”ת, קיימת פעילות ענפה בהכשרה לתעודות הוראה במקביל ללימודים האקדמיים. תעודות ההוראה ניתנות במקביל לתואר (תוארB.Ed  ותואר M.Teach) או בנפרד ממנה (במסלולים להסבת אקדמאים להוראה שהינם כבר בעלי השכלה אקדמית).

לאור מודל התקצוב של המכללות האקדמיות לחינוך שעברו לאחריות ות”ת, נקבעו מכסות  לתעודות הוראה בנוסף למכסות הקיימות לתואר (הקיים בכלל המערכת).

תעודת הוראה מתוקצבת בסך 30.61 אלפי ₪ על פני משך הלימודים (לימודי הסבה לתעודה אורכים בד”כ שנתיים ועל כן התקצוב עומד על כ-15.31 אלפי ₪ בשנה). בשנים האחרונות גדל הביקוש עבור מסלולי הסבת אקדמאיים להוראה ונפתחו מגוון מסלולים המכשירים מורים בשנה אחת. למעשה, במצב זה המכללות האקדמיות לחינוך, מתוקצבות רק במחצית מתעודת ההוראה כיוון שבשנה העוקבת הסטודנט אינו נמצא במערכת.

לאור האמור נעשתה פנייה ע”י המכללות האקדמיות לחינוך להכיר במסלול זה ולתקצבו במלוא התקציב לתעודת הוראה.

כמו כן, חלק מהמכללות האקדמיות לחינוך מיצו (או קרובות למיצוי) את המכסות לתעודות הוראה בעוד שקיימות אצלן מכסות פנויות בלימודים האקדמיים (מכסות לתואר) דבר שמקשה על התפתחות המוסד.

על כן, מחליטה ות”ת

1. החל מתקציב תשפ”א, לתקצב את המכללות האקדמיות לחינוך במסלולי לימוד תעודת ההוראה לשנה אחת, במלוא תקציב תעודת ההוראה. כל סטודנט במסלול זה יחושב לפי 2 מכסות.

2. לאפשר הסטה בתקציב תשפ”א של מכסות לתארים אקדמיים עבור מכסות לתעודות הוראה ביחס של 1:0.65 (כלומר כל תוספת של מכסה לתעודת הוראה תביא להפחתה של 0.65 במכסות האקדמיות). ועד למקסימום הסטה של 100 מכסות לתעודה הוראה (שווה ערך ל-65 מכסות אקדמיות לתואר)

 

(ד) שריון 2,500 אלפי ₪ אשר ישמשו רזרבה לתיקון טעויות במודל ההוראה במכללות.

 (ה) קביעת היעד ליחס סגל סטודנט במכללות האקדמיות לחינוך שבאחריות ות”ת

לאור העובדה כי בעת בניית מקדם יחס הסגל סטודנט, המכללות האקדמית לחינוך לא היו באחריות ות”ת, הוחלט עם מעברן להצמיד את יעד הסגל סטודנט שלהן ליעד סגל סטודנט של מכללת אחוה, שהיא בעלת מאפיינים דומים למכללות אלה בגלל השוני בהגדרת הסגל הבכיר בין משרד החינוך לות”ת.

מחליטה ות”ת כי עד לחישוב מחודש של היחס סגל-סטודנט (צפוי לקראת התכנית הרב-שנתית הבאה) היעד של כל מכללה אקדמית לחינוך שתעבור לאחריות ות”ת יוצמד ליעד של מכללת אחוה, כך שיעמוד על יחס של 32 סטודנטים לאיש סגל בכיר.

(ו) מעבר המכללה האקדמית הרצוג לתקצוב ות”ת- בינואר 2020 נחתם הסכם בין ות”ת למשרד החינוך בגין מעבר המכללה האקדמית הרצוג לתקצוב ות”ת. בגין הסכם זה הועברו 41,100 אלפי ₪ בבסיס ממשרד החינוך לות”ת, ובנוסף מועברים ע”י משרד החינוך ישירות עבור מורים המועסקים על ידם עוד כ-2,000 אלפי ₪ אשר יועברו לות”ת ככל שיפרשו מורים אלו.

שנת תשפ”א היא השנה הראשונה בה המכללה מתוקצבת בשלמותה ע”י ות”ת (מכללת הרצוג עברה לתקצוב ות”ת במהלך תש”פ). כפי שנחתם בהסכם ההעברה התקציבית ממשרד החינוך לות”ת, בתקופת המעבר המכללה תתוקצב עפ”י קריטריוני התקצוב של ות”ת, אך על אף האמור בתקופת המעבר על מנת שלא לפגוע בתקציב המכללה והמוסדות האחרים המתוקצבים ע”י ות”ת, עד לסיום התכנית הרב שנתית (תשפ”ב) תעביר ות”ת למכללה את מלוא התקציב שקיבלה ממשרד החינוך.

בישיבתה ב-25.9.2019 החליטה ות”ת על חלוקת תקציב המכללה באופן הבא, בהתאם למקורות שעברו ממשרד החינוך:

סעיף סכום באלפי ₪
1.2.1

 

 

מרכיב הוראה 27,718
תעודות הוראה 11,654
הסכם שכר 1,728
קיזוז עובדי מדינה* )2,000(
1.2.4.22 פריפריה 2,000
סה”כ 41,100

* הסכום הסופי נקבע לפי העלויות בפועל

ות”ת מחליטה לשמור על אותה החלוקה גם לתקציב תשפ”א ותשפ”ב.

יובהר  כי  למכללת הרצוג ישנם 600 סטודנטים חרדים במח”ר אשר לא תוקצבו ע”י משרד החינוך ולא עברו בגינם מקורות לות”ת והמכללה לא תתוקצב עבור פעילות זו בשנים בהם הוחלט על שמירת הסטטוס-קוו התקציבי (עד לסיום שנה”ל תשפ”ב).

(ז) מודל תקצוב לסיוע למוסדות בשדרות ובאזור עוטף עזה לשנת תשפ”א

לאור המצב הביטחוני באזור שדרות ועוטף עזה בשנים האחרונות, חלה ירידה במספר הנרשמים ללימודים סטודנטים במכללה האקדמית ספיר, הפועלת באותו אזור. בעקבות כך וברוח החלטות הממשלה לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי “עוטף רצועת עזה”, החליטה ות”ת בתקציב תשע”ט ותש”פ על מתן רשת ביטחון למכללה הנמצאת באזור שנקבע בהחלטת הממשלה, המבוססת על הירידה במספרי הסטודנטים בשנה א’ ביחס לשנת בסיס תשע”ז (גובה התמיכה בשנים אלה עמד על למעלה מ-3 מיליון ₪ בכל שנה). מניתוח הצוות המקצועי בות”ת עולה כי המכללה טרם התאוששה באופן מלא מהירידה במספרי הסטודנטים , על כן מחליטה ות”ת על המשך התמיכה למוסדות בשדרות ואזור עוטף עזה לשנה נוספת (תשפ”א). החישוב יחושב באופן זה כפי שחושב בשנים הקודמות,  על פי  ירידה במספרי הסטודנטים לשנה א’ במוסד בשנת תש”פ ביחס לשנה”ל תשע”ז. תקציב התמיכה שיוענק למכללת ספיר, שהיא המוסד היחיד הרלוונטי באזור זה, יעמוד בתשפ”א על 1,689 אלפי ₪. 

    תשע”ז      תש”פ פער סך ירידה בסטודנטים שנה א’ תעריף ממוצע מוסדי (אלפי ₪) גובה רשת ביטחון (אלפי ₪)
תואר ראשון* 1,425 1,284 -141 94 17.97 1,689
תואר שני** 100 147 47      

*עפ”י נתוני למ”ס

**עפ”י דיווח המוסד, (אין נתוני למ”ס על שנה א’ בתואר שני)

(ח) תוספת מכסות עבור סטודנטים מהחברה הערבית[3]

בחלק מהמוסדות השנה נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטים, שחלקם נובע מגידול בסטודנטים מקרב החברה הערבית. כידוע, גידול פעילות זו הינה חלק ממדיניות ות”ת. עם זאת, חלק מהמוסדות שנרשם אצלן גידול בהיקף לומדים אלה, נמצאים בחריגה מהמכסה ועל כן מובאת הצעה להחזרת חלק מהחריגה שנבעה מגידול בסטודנטים מהחברה הערבית, עפ”י הקריטריונים המצטברים הבאים:

(1) המוסד חרג מהמכסות בתשפ”א

(2) במוסד לומדים מעל 10% סטודנטים מהחברה הערבית (קריטריון זה נמצא בכדי לאבחן מוסדות בעלי מסה קריטית בהנגשת סטודנטים מהחברה הערבית).

(3) למוסד גידול במספרי סטודנטים מהחברה הערבית בt-2

התוספת בפועל הינה בין הגידול בסטודנטים מהחברה הערבית והחריגה מהמכסה (הנמוך מבניהם).

להלן המוסדות שעומדים בתנאי הסף ותוספת המכסות בתשפ”א:

  חריגה ממכסת תשפ”א שיעור סטודנטים מהחברה הערבית במוסד מספר סטודנטים מהחברה הערבית תשע”ח מספר סטודנטים מהחברה הערבית תשע”ט גידול סטודנטים ערבים תשע”ח תשע”ט תוספת מכסות בתשפ”א
כנרת 60 65% 1214 1465 251 60
הדסה 512 18% 585 643 58 58
רופין 104 11% 387 404 17 17
סה”כ 135

 

(ט) הקדמת מכסות בתחום ההיי-טק

בחלק מהמוסדות השנה נרשם גידול משמעותי במספר הסטודנטים, שחלקם נובע מגידול בסטודנטים הלומדים למקצועות ההיי-טק. כידוע, גידול פעילות זו הינה חלק ממדיניות ות”ת. כפי שיושם בשנים הקודמות, בכדי לתמוך בגידול זה מובאת הצעה להקדמת מכסות עבור על פי הקריטריונים הבאים:

תנאי הסף המצטברים

(1) המוסד חרג מהמכסות בתשפ”א

(2) למוסד תוספת מכסות בתשפ”ב

(3) מעל 10% מהסטודנטים במכללה לומדים במקצועות ההיי-טק

כללים להקדמת המכסות

(1) כללי התוספת – כל מוסד מעל 10% משקל מקצועות הייטק יקבל את הממוצע בין מחצית גידול הסטודנטים במקצועות ההייטק וגם מחצית תוספת המכסה לתשפ”ב.

(2) אם חל קיטון במספרי הסטודנטים תילקח בחשבון רק מחצית מתוספת המכסה.

(3) חרדים לא נכללו הן בתחומי התקצוב והן בסך הכל לחישוב אחוז הייטק.

ות”ת מחליטה כדלהלן:

המוסדות שעומדים בתנאי הסף, והקדמת המכסות לתשפ”א:

שם המוסד שיעור לומדי מקצועות הייטק במוסד בתש”פ חריגה ממכסת בתשפ”א שינוי סטודנטים מקצועות הייטק תשע”ט-תש”פ תוספת מכסות תשפ”ב לפי תכנית חומש הקדמת מכסות לתשפ”א
אפקה 42% 152 84 85 85
חולון 59% 189 -88 102 51
הדסה 10% 456 42 85 64
רופין 13% 87 45 43 43
סה”כ         243

החלטה זו תיושם בכפוף לקבלת משאבים תוספתיים במסגרת תכנית היי-טק 2.

(י) התאמת מכסות תשפ”א

בתקציב תש”פ היו במכללות האקדמיות 4,707 מכסות פנויות. לאור זאת, החליטה ות”ת על התאמת מכסות באופן הבא: הפחתת 50% מהמכסות הלא מנוצלות בתקציב תשפ”א, לאחר ניקוי צפי גידול בבסיס על פי גידול מספרי הסטודנטים בשנה א’ בין תשע”ח לתשע”ט. בנוסף, במסגרת הפעימה השנייה להקצאת המכסות לתכנית הרב שנתית תשע”ז-תשפ”ב, הקצתה ות”ת מכסות מותנות לשנים תשפ”א-תשפ”ב, אך לאור האמור, בישיבתה מתאריך 31.07.2019 החליטה ות”ת לבטל את שריון מכסות אלו עבור מוסדות להם מכסות פנויות ולא חל בהם גידול במספרי הסטודנטים בין תשע”ח לתשע”ט.

בשנת תש”פ (אשר משפיע על תקציב תשפ”א) חלו גידולים משמעותיים במספרי סטודנטים כך שבחלק מהמוסדות, הפחתת המכסות שבוצעה מביאה לחריגה מהמכסה ולפגיעה תקציבית במוסד. לאור זאת, מחליטה ות”ת כי כפי שהוחלט בישיבה מיום ה-20.05.2020 לגבי מצב דומה באוניברסיטאות, להעניק חזרה מכסות  למכללות אשר קוצצו בהם המכסות ואשר נמצאות בחריגה מהמכסה בתקציב תשפ”א.

במסגרת התאמה זו מחליטה ות”ת על הוספת המכסות דלהלן:

  גידול בסטודנטים תשע”ט-תש”ף חריגה ממכסת תשפ”א הפחתת מכסות תשפ”א תוספת מכסות בתשפ”א
ת”א- יפו 262 2 )128( 2
גליל מערבי 302 151 )151( 151
אחוה 211 41 )170( 41
סה”כ       194

1.3 האוניברסיטה הפתוחה

גידור חשיפה למדדי התקצוב של ות”ת – הרכב ההוצאות השוטפות של האו”פ (בהקשר של חשיפה להוצאות שכר מול הוצאות שאינן שכר) דומה ליתר האוניברסיטאות, עם זאת הרכב ההכנסות של המוסד, הנשען  ברובו על הכנסות משכ”ל שונה מיתר המערכת (להרכב ההכנסות  ביתר האוניברסיטאות מתבסס יותר על הכנסות ות”ת). רוב השתתפות ות”ת צמודה למדד השכר ואילו שכר הלימוד צמוד למדד המחירים לצרכן. בשנים האחרונות ולאור סביבת המדד הנמוכה, מדד השכר היה גבוה משמעותית ממדד המחירים לצרכן, ואלה הביאו לכך שהמוסד לא שופה בהתאם להתייקרויות הריאליות עבורו ויצר חוסר התאמה בין התייקרות ההוצאות לשיפוי המתקבל במסגרת ה ההכנסות.

ות”ת מחליטה כי השיפוי לאו”פ בגין חשיפה למדדים יחושב באופן הבא:

הפער בין השיפוי שיתקבל בהשתתפות הישירה ביחס להתייקרות מדד המחירים לצרכן עבור ההוצאות בפועל. פער זה מנורמל לשיעור הקיים ביתר האוניברסיטאות. השיפוי שניתן הינו בשיעור של 75% מהפער האפקטיבי. בהתאם לכך, יעמוד השיפוי לאוניברסיטה הפתוחה בגין מדדים בתשפ”א על 4,878 אלפי ש”ח. לקראת התר”ש הבא, ייבחן הצורך בשינויים במתודולוגיית החישוב, והנושא יובא לדיון ות”ת.

3.1.1 – הקרן הלאומית למדע

התכנית למחקרים משותפים אוניברסיטאות-מכללות – בהתאם להחלטת ות”ת מיום 16.7.2015, אושרה תכנית לעידוד קיום שיתופי פעולה מחקריים בקרב חוקרים מהמכללות עם עמיתיהם באוניברסיטאות. שיתופי פעולה אלה עשויים לזכות בתוספת מימון מקסימלית בסך 80 אלפי ₪ במסגרת תכנית מענקי המחקר האישיים. בתשע”ז מומן מחזור המענקים הראשון בתכנית זו. על בסיס חוות הדעת של הקרן החליטה ות”ת בישיבתה ביום 31.7.2019 להקפיא את התכנית בתש”פ ובמהלך השנה לבחון אפשרויות נוספות להפעלתה בהמשך. בדיקה זו טרם בוצעה ובהתאם לכך מחליטה ות”ת להאריך את הקפאת התכנית עד לקבלת החלטה חדשה בנושא.

3.1.8 – קרן המו”פ האירופאי – תשפ”א היא השנה הראשונה לתקצוב תכנית המסגרת האירופית התשיעית – Horizon Europe, המתוכננת להתקיים בשנים 2027-2021. בשלב זה טרם התקבלה החלטת ממשלה להצטרפות מדינת ישראל לתכנית. עם זאת, היות שמדובר בסכומים מאד משמעותיים מחליטה ות”ת לשריין את הסכומים הנדרשים בסעיף ולהכפיף את ביצועם לקבלת החלטת ממשלה ולקבלת החלטת ות”ת לגבי הצטרפות מדינת ישראל לתכנית ולגבי השתתפות ות”ת בתכנית. התכנית החדשה צפויה לעמוד על סך של כ-100 מיליארד € לתקופה של 7 שנים החל משנת 2021. חלקה של ות”ת בדמי החבר בתכנית שמסתיימת עמד על 50% וות”ת תהיה רשאית לקבוע האם היא מעוניינת להמשיך ולהשתתף ואם כן באיזה היקף. הסכום המתוקצב בסעיף בתשפ”א חושב לפי חלקה המעודכן של ות”ת בתש”ף בתכנית Horizon 2020 (כ-140 מיליוני €) ולפי שער היורו לתקצוב העומד על 4.1 ₪ ל-€, וזאת בהתאם למשאבים הקיימים לנושא בבסיס תקציב ות”ת. ככל שדמי החבר בתכנית יגדלו מעבר לכך, כתוצאה מגידול בתקציב התכנית ו/או בתמ”ג היחסי של מדינת ישראל, ימומנו הגידולים באמצעות תקציב תוספתי ממשרד האוצר, וזאת בהתאם להבנות הקיימות עם משרד האוצר בעניין זה. אין בשריון זה כדי לחייב את ות”ת להצטרפות לתכנית החדשה ונושא זה יגיע בהמשך לדיון נפרד בות”ת.

3.3.1.2 מלגות מעוף – תכנית זו מטרתה לעודד קליטת מרצים ערבים מצטיינים, הן בקרב האוניברסיטאות והן בקרב המכללות. תחילת התכנית בשנה”ל תשנ”ו, והיא דומה במתכונתה לתכנית מלגות אלון, אשר נועדה לעודד קליטת מרצים צעירים מצטיינים. במסגרת התכנית מוענקות עד 6 מלגות תלת-שנתיות במחזור.

מחזורים תשע”ח-תש”פ של התוכנית תוקצבו במשותף עם קרן יד הנדיב, שמימנה עד 2 מלגות במחזור בכפוף לכך שהזוכים נקלטו באוניברסיטאות והיו מתחומי המדעים הניסויים. החל משנת תשפ”א תופסק השתתפות יד הנדיב בתוכנית. בהמשך לכך מחליטה ות”ת כי לאחר הפסקת השתתפותה של יד הנדיב בתכנית זו, תמשיך ות”ת, מעתה ועד קבלת החלטה אחרת בנושא,  לממן את מלוא פעילות התכנית עד להיקף של 6 מלגות חדשות בשנה בהתאם לתנאי התכנית הקיימים. משמעות השינוי היא תוספת של עד שתי מלגות בשנה, שבעבר היו ממומנות, בכפוף לתנאים שלעיל, ע”י קרן יד הנדיב, ושעלותן הממוצעת מוערכת בכ-360 אלף ₪ לשנה למלגה למשך שלוש שנים.

4.7.2 הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית- כללי

(א) תכנית מרחב משותף הינה אחת ממספר תכניות שהופעלו בשנים האחרונות במסגרת תכנית ההנגשה לחברה הערבית לשם עידוד וחיזוק השותפות בקמפוס בין החברה הערבית לבין החברה היהודית. התכנית עסקה בעיקר ביצירת דיאלוג בין סטודנטים משתי האוכלוסיות. לאור העובדה כי בפועל השתתפו בתכנית זו במוסדות מיעוט סטודנטים (בממוצע כ-30 סטודנטים במוסד) השפעתה על מטרת תכנית ההנגשה לחברה הערבית התבררה כשולית. בהתאם לכך מחליטה ות”ת להפסיק את תכנית מרחב משותף במסגרת סעיף זה ולהעביר את המשאבים בסך של 2,240 אלפי ₪ לסעיף 4.7.4 מלגת אירתיקא. לאחר בחינת המשאבים בסעיף זה אל מול ההתחייבויות, תובא בהמשך להחלטת ות”ת הצעה לשימוש בגידול במקורות (הגדלת גובה המלגה ו/או במספר המלגות).

(ב) במסגרת החלטת הממשלה 3790 בנושא צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים, התקבלו מקורות ייעודיים לנושא, וגובשה והופעלה תכנית בנושא בהתאם להחלטות ותת מיום 4.7.18 ומיום 29.1.20. הגידול בפועל של הסטודנטים במכינות הקדם אקדמיות הוא מעבר ליעד המצוין בהחלטת ות”ת. מתוך רצון להמשיך ולתמוך בגידול מספר הסטודנטים ממזרח ירושלים, מחליטה ות”ת לתקצב גידול זה מסעיף הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לחברה הערבית 4.7.2.

4.9 אוספי טבע

ביום 18.6.2019 הגישה נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים ליו”ר ות”ת דו”ח ועדה מטעם האקדמיה בנושא האוספים הלאומיים, בראשות פרופ’ רות ארנון. הוועדה המליצה על הקמת ועדת בדיקה שתורכב ממדענים מומחים בעלי שם מחו”ל שתבחן, בין היתר, גם את מודל התמיכה של ות”ת בנושא. בעקבות כך, הוקמה ועדה בינלאומית וחבריה קיבלו כתבי מינוי מהאקדמיה הישראלית למדעים. לאור משבר הקורונה נדחה ביקור הוועדה בארץ שתוכנן לחודש מאי כך שנגרם עיכוב בהגשת הדו”ח האמור. לאור הנסיבות הללו מחליטה ות”ת להמשיך ולתקצב את האוספים על פי המודל הקיים עד לסיום עבודת הועדה הבינלאומית ודיון ות”ת במסקנותיה.

4.16  נגישות לאנשים עם מוגבלות

מודל עבור נגישות לאנשים עם מוגבלויות אושר בות”ת ביום 27.9.2017 על-פי שקלול הקריטריונים הבאים: סה”כ שטחים בבעלות המוסד, סה”כ שטחים בנויים במוסד, סה”כ שטחים ישנים במוסד ומספרי סטודנטים במוסד. התחייבות ות”ת לנושא הסתיימה בשנה”ל תש”פ. ות”ת מחליטה לשריין 7 מיליון ₪ נוספים עבור מתן מענה נקודתי לבעיות נגישות שעדיין קימות במערכת במודל שיובא לאישור ות”ת

4.21.1 תכנית– “הישגים”

תכנית הישגים פועלת להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב צעירי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. התכנית מופעלת ע”י עמותת אלומה ומלווה ע”י וועדת היגוי בהשתתפות ןת”ת, קרן גרוס וקרן אדמונד דה רוטשילד. החל משנה”ל תשפ”א קרן רוטשילד תסיים את חברותה בוועדת ההיגוי ואת השתתפותה התקציבית בסך 750 אלפי ₪. בהתאם לכך, בכדי שלא לייצר פגיעה בפעילות התכנית, מחליטה ות”ת להגדיל את תקציבה  ב-750 אלפי ₪ ל-5,750 אלפי ₪ ובכך להעמיד את מלוא התקציב להפעלת התכנית.

4.22 איכות ההוראה

בישיבתה מיום 31.7.2019 החליטה ות”ת על הקצאת תקציב בגובה 500 אלפי ₪ עבור מענק על בסיס תחרותי לתגמול עבור יוזמות, הצעות מחקר ופעילות בתחום שיפור וקידום איכות ההוראה. ות”ת מחליטה על המשך תקצוב המענק בגובה 500 אלפי ₪ גם לשנה”ל תשפ”א.

 4.27 תקווה ישראלית באקדמיה

לצד הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, האתגר המשלים הנו היכולת לשלב בין כלל המגזרים השונים בקמפוס החדש שנוצר, כך שהאקדמיה תהווה מרחב ראוי ומכבד ליצירת ישראליות משותפת. האקדמיה הנה מקום המפגש הראשון של כלל המגזרים בחברה הישראלית ולפיכך בעלת תפקיד משמעותי בעיצוב ערכים של שונות, הוגנות, שוויון וגיוון בחברה הישראלית. בהתאם לכך חברה ות”ת לשותפות עם בית הנשיא אשר מקדם את חזון נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין, בנושא “תקווה ישראלית באקדמיה”. ות”ת מתקצבת החל מתשע”ז את עלות המשרה של “ממונה תקווה ישראלית” במוסדות להשכלה גבוהה שבתקצוב ות”ת. החל מתשע”ח ות”ת מתקצבת גם “מפגשי למידה” של הסגל האקדמי והמנהלי במוסדות בתחום הכשירות התרבותית, הגיוון והשותפות, זאת לאור העובדה כי הסגלים נתפסים כמשמעותיים ביותר בכל הקשור ליצירת מרחב מכיל, שוויוני והוגן עבור אוכלוסיות מגוונות במוסדות להשכלה גבוהה. התקציב הנו בסך 9,500 אלפי ₪, מזה 2,000 אלפי ₪ מבסיס מקורות התכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. 1,000 אלפי ₪ נוספים מועברים בעדכון תקציב, ככל שנדרש, מיתרות התכנית להנגשת ההשכלה גבוהה לחברה הערבית.

ביום ה31.7.2019- ות”ת אישרה את התמיכה בתכנית עד לשנה”ל תש”פ. לצורך ביסוס תשתית ארגונית ושימור אסטרטגי של תקווה ישראלית במוסדות לאורך זמן, מחליטה ות”ת לאשר את הארכת התכנית במתכונת זו לשנים תשפ”א ותשפ”ב.

6.5 – השתתפות בסיוע לליקוי למידה

עד לשנה”ל תש”פ,  נושא זה תוקצב  כהקצבה ייעודית. מטרת התקצוב הינה תמיכה במוסדות להשכלה גבוהה המפעילים תכניות לסיוע לסטודנטים בעלי לקויות למידה (לרבות הכשרות מתאימות לסגל). ההקצבה לכל מוסד מתבססת על מפתחות יחסיים הלוקחים בחשבון את היקפי הסיוע הניתנים בפועלו מתמרץ את השקעת המוסדות במגוון סוגי התמיכות: התאמות בדרכי היבחנות, ימי אוריינטציה לסטודנטים ולסגל, חונכויות ע”י סטודנטים, טיפול ע”י מומחים, סדנאות וכוח אדם מקצועי.

עם זאת, אופן תקצוב זה הטיל על הצוות המקצועי בות”ת עומס עבודה רב באיסוף הנתונים מהמוסדות. לאור זאת ולאור העובדה כי שיעור הסטודנטים בעלי לקות למידה במוסדות לא משתנה באופן משמעותי משנה לשנה,  מחליטה ות”ת כי לקדם פיילוט בתקציב תשפ”א, כך שהקצאת התקציב לנושא בין המוסדות תחולק בהתאם לקירוב השיעור הממוצע של הסטודנטים לקויי הלמידה במוסד בשלוש השנים האחרונות. בתום שנה, תיערך בחינה מחודשת של הפיילוט.

כמו כן, לאור הגידול בהיקף הסטודנטים הכולל במערכת בשנים האחרונות (ואשר גזר גם גידול בהיקף הסטודנטים ליקויי הלמידה) ולאור ההיערכות לתקנות לחוק, מחליטה ות”ת על הגדלת תקציב הסיוע לסטודנטים ולהעמידו בשנה”ל תשפ”א על 8,000 אלפי ₪ (גידול של כמיליון ₪ ביחס לשנים קודמות).

להלן שיעורי התמיכה בהתאם לאחוז לקויי הלמידה במוסד:

אחוז לקויי למידה במוסד ממוצע ב-3 השנים האחרונות שקלול לצורך חישוב תקציב המוסד בתשפ”א
10% – 0% 5%
20% – 10% 15%
30% – 20% 25%
40% – 30% 35%

 6.6 – מעורבות אקדמיה בקהילה

בהתאם להחלטת ות”ת מיום ה-12.8.2015 ובהתאם לסיכום בין משרד האוצר, ות”ת והתאחדות הסטודנטים, לפיו עד 9,000 אלפי ₪ מתקציב קרן הסיוע לסטודנטים יופנו לפעילויות מעורבות אקדמיה בקהילה, מחליטה ות”ת על המשך התחשבנות זו גם בתקציב תשפ”א.

7.1 – מכינות קדם אקדמיות

בהתאם להחלטת ות”ת מיום- ה-13.6.16 ולהחלטת מל”ג מיום ה-9.8.16 קודם מהלך להעברת המכינות הקדם אקדמיות מאחריות משרד החינוך לאחריות מל”ג/ות”ת (החל משנה”ל תשע”ז) במסגרת רפורמה כוללת, אקדמית, תקציבית, תכנונית וניהולית.

במסגרת ההחלטה, ות”ת הנחתה על גיבוש מודל תקצוב חדש למכינות אשר יכלול  מרכיבים תקציביים לפי עלות נורמטיבית לתלמיד תוך מתן מענה למאפיינים אקדמיים וחברתיים הייחודיים לסטודנטים הלומדים במכינות.

ביום ה-13.6.18 אישרה ות”ת מודל תמריצים למכינות המתבסס על דיווחי המוסדות ובמסגרת אותה החלטה  הוחלט כי בדומה למרכיב ההוראה, מודל תקצוב זה יתבסס בהמשך על נתוני למ”ס.

בישיבתה ב-31.7.2019 החליטה ות”ת לאשר את הארכת מודל התמריצים במתכונת הקיימת גם בשנה”ל תש”פ. בנוסף הנחתה כי לקראת תשפ”א תובא הצעה לקביעת מכסות תלמידים במכינות. לאור התארכות העבודה באיסוף נתוני הלמ”ס, כמו גם לאור השלכות של קביעת מכסות בתקופה הנוכחית, מחליטה ות”ת על הארכת מודל התמריצים במתכונת הנוכחית גם בתשפ”א וכן על דחיית יישום ההחלטה לקביעת מכסות תלמידים במכינות לתשפ”ב.

 7.13 – הסדרת ההכשרה הקלינית בבתי הספר לרפואה

ות”ת מחליטה להקצות 5,000 אלפי לטובת רשת ביטחון לצורך עידוד קידום ההחלטה בדבר הסדרת תשלומי האוניברסיטאות לבתי החולים (יתוקצב ב”טרם הוקצה”). סך התקציב בסעיף זה בתשפ”א יעמוד על 20,893 אלפי ₪ (כולל הסכום עבור רשת הביטחון).

100 רזרבה

ות”ת מחליטה כי סך הרזרבה בתקציב תעמוד על 24,500 אלפי ₪.

[1] מדד ההשכלה הגבוהה (H) מורכב מ-75% מדד עלויות השכר (W)

[2] המדדים H1 W1 ו-H2 W2 נמצאים בנספח 8 בחוברת התקציב

[3] סעיף זה נמצא בתקציב המכללות על אף שהוא נבדק באופן רוחבי על כלל המערכת אך אף אוניברסיטה לא עמדה בתנאי הסף