28/11/18

התוכנית לקידום מדעי הנתונים

בישיבתה ביום 28.11.18 דנה ות”ת בתוכנית ארבע שנתית לקידום מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה. זאת בהמשך להחלטה לרכז מאמצים, במסגרת התכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע”ז-תשפ”ב ,בפיתוח תחום מדעי הנתונים, אשר השקעה משמעותית ועקבית ברמה הלאומית בפיתוחו צפויה להביא לקפיצת מדרגה ביכולות המחקר הישראליות ובמעמדה של ישראל בחזית הידע העולמי.
בהתאם לזאת, ובהמשך להחלטתה מיום 16.5.2018 על הקמת ועדת היגוי מייעצת לנושא מדעי הנתונים (להלן “ועדת ההיגוי”) , ובהמשך לעבודת ועדת ההיגוי והמלצותיה, מחליטה ות”ת על תכנית כדלקמן:

תכנית ארבע-שנתית לקידום מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה
בהמשך לניתוח תוצאות השאלון למוסדות, ובהמשך לדיוני הועדה ולתובנות שהתקבלו במפגשים עם גורמים חיצוניים, מחליטה ות”ת לאשר את התכנית הארבע-שנתית לקידום מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה בחלוקה לשישה אפיקי פעולה (פירוט בהמשך):
1. תמיכה בהקמה/ביסוס של מרכזי גג למחקר באוניברסיטאות שיעמדו בתנאי הסף, וכן הקצאה של תמיכה תוספתית על בסיס תחרותי
2. הקמת מערך לסנכרון פעילות מרכזי המחקר המוסדיים ולמינוף שת”פ בינ”ל, ועם התעשייה וגורמי ציבור
3. תכנית למימון מלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורטים בתחום מדעי הנתונים
4. תכנית למימון מחקרים במדעי הנתונים בקרן הלאומית למדע בשת”פ עם מפ”את/צה”ל
5. תכנית למימון מחקרים במדעי הנתונים בקרן הלאומית למדע בשת”פ עם המגזר הציבורי ובמימון משותף של מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי
6. תמיכה בתשתית ענן להוראה ולמחקר באוניברסיטאות, במימון משותף של מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי

עיקרי התכנית
I. תמיכת בהקמה/ביסוס של מרכזי-גג למחקר באוניברסיטאות שיעמדו בתאי הסף וכן הקצאה של תמיכה תוספתית על בסיס תחרותי(תקציב לחלוקה: 120 מיליון ₪ ב-4 שנים)
כל אוניברסיטה המעוניינת בכך תוכל להציע הצעה לתמיכה בהקמה/ביסוס של מרכז מחקר בתחום מדעי הנתונים הכוללת דרכי פעולה להשגת המטרות הבאות:
1. הרחבה והעמקה של המחקר האיכותי בתחומי הליבה של מדעי הנתונים
2. עידוד ותמיכה בשיתופי פעולה בין תחומי הליבה במדעי הנתונים
3. תמיכה בהרחבת היכולות של מדעני נתונים שחלק ניכר מעיסוקם בתחומים אחרים, כולל עידוד ותמיכה בשת”פ בין-תחומיים חדשים במעטפת התחום ומחוצה לה
4. עידוד ותמיכה בשת”פ עם גורמי ציבור (כגון משרדי ממשלה, ביטוח לאומי, רשויות לאומיות) ותעשייה
5. תמיכה טכנית: תשתיתית, חישובית, מקצועית וניהולית
6. תמיכה בהוראה
7. איסוף וארגון בסיסי נתונים מונגשים
הצעת המוסד האקדמי תנוע בין 2-6 מיליון ₪ בשנה, לארבע שנים, כאשר המוסד יתבקש לשים matching של 25% מתקציבו או מתרומות.

התקציב יינתן בחלקו באופן שוויוני, ובלוח זמנים מואץ, על פי עמידה בתנאי סף (מקסימום לחלוקה 64 מיליון ₪ ב-4 שנים: תקצוב של 2 מיליון ₪ בשנה למוסד אם 8 מוסדות עומדים בתנאי הסף), ובחלקו באופן תחרותי באמצעות קול קורא (מינימום לחלוקה 56 מיליון ₪ ב-4 שנים, בין המוסדות שיעמדו בתנאי הסף), כמפורט מטה.

תנאי הסף למסלול המואץ (הקצאה של 2 מיליון ₪ בשנה + 25% matching מהמוסד, ל-4 שנות פעילות):
א. על המוסד להיות אוניברסיטת מחקר
ב. לפחות 10 אנשי סגל בכיר פעילים בתחומי הליבה של מדעי הנתונים ( “סגל פעיל” ע”פ קריטריונים שיוגדרו בעת פרסום התכנית, לדוגמא: פרסום 3 מאמרים בשנתיים האחרונות)
ג. לפחות 10 אנשי סגל בכיר פעילים נוספים מתחומי המעטפת של התחום
ד. פירוט של פעילויות מוצעות להשגת מטרות 1-7 לעיל (כולל הערכת עלויות)
ה. קביעת צוות ניהול ופיקוח מדעי למרכז
ו. מטרות ספציפיות והישגים ברי מדידה לפעילות המרכז בטווחים של2-4 שנים
(דוגמאות להישגים ברי מדידה: גיוס שני אנשי סגל אחד לפחות בתחום מסוים; פרויקטים משותפים לשני אנשי סגל מתחומים שונים המדריכים תלמיד מחקר במשותף; פרויקטים בשיתוף עם מוסד ציבורי; פיתוח קורס חדש המשלב כמה תחומים; הענקת סיוע במדעי הנתונים ל-40 אנשי סגל; יצירת מרחב פיזי עבור חוקרי המרכז)
ז. על המוסד להתחייב להפריש את חלקו בתקצוב ה-IDSI ולאפשר מיקום ה-IDSI בתחומו (ראה פירוט בסעיף II מטה)

תקציב מקסימאלי לחלוקה בין המוסדות על פי עמידה בתנאי סף: 64 מיליון ₪ )(על פי החישוב :2 מיליון ₪ בשנה * עד 8 מוסדות * 4 שנים)

קול קורא לתמיכה על בסיס תחרותי (תקצוב תוספתי של עד 4 מיליון ₪ בשנה פר מוסד + 25% matching מהמוסד , ל-4 שנות פעילות):
תנאי סף: מוסדות אשר יעמדו בתנאי הסף המפורטים במסגרת המסלול המואץ.
קריטריונים לניקוד (משקולות תובאנה לאישור ות”ת במייל בהמשך, בהתאם להמלצת הועדה):
א. פרויקטים חדשים להשגת מטרות 1-7 לעיל ( כולל הערכת עלויות)
ב. פירוט מנגנון ההפעלה לפעילויות המוצעות הנוספות: קולות קוראים פנימיים והנושאים בהם יעסקו, מלגות לדוקטורנטים/בתר-דוקטורטים, וכו’
ג. תיאור שת”פ קיימים או בהקמה והדרכים המוצעות להרחבת פעילותם
ד. היקף ומגוון התחומים בהם חוקרי מדעי הנתונים במוסד עוסקים
ה. הצעת מנגנון IP אטרקטיבי
ו. שת”פ עם מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים נוספים (לדוגמא מכללות)
ז. מטרות ספציפיות נוספות והישגים ברי מדידה לפעילות המרכז בטווחים של 2-4 שנים ).

תקציב לחלוקה תחרותית: מינימום של 56 מיליון ₪ ב-4 שנים (מקסימום פר מוסד: עד 4 מיליון ₪ בשנה) במידה ולא כל הסכום יחולק על ידי ועדת השיפוט הוא יועבר לתכנית למימון מלגות. בנוסף, תישקל בהמשך האפשרות לניצול חלק מן היתרה הנ”ל לטובת העצמת השת”פ המחקרי בתחומי הליבה של מדעי הנתונים בין ישראל וארה”ב במסגרת קרנות המחקר הבילטרליות .BSF/NSF
למרות המנגנונים הגמישים המתוארים לעיל, המוסד יתבקש להציע חלוקה בה לפחות 50% מהתקציב המוצע יוקדש לסעיפים 2-4 מעלה עם פירוט מנגנון ההפעלה (מלגות לדוקטורנטים/בתר-דוקטורטים, וכו’).

מנגנון שיפוט ומעקב
מומלץ כי ות”ת תקים וועדת שיפוט ומעקב אשר תורכב מחמישה מומחים/ות מתחומים שונים במדעי הנתונים בישראל. בראש הועדה יעמוד/תעמוד חוקר/ת בכיר/ה בתחום מחו”ל.

תפקידי הועדה:
1. לבחון את ההצעות שיוגשו לתמיכה, ועל פי עמידה בתנאי סף לאשר את הענקת התקציבים.
2. לעקוב אחר ביצועי המרכזים לאחר שנתיים ולאחר שלוש שנות פעילות, ולהמליץ על המשך הקצאות בהתאם.
3. לכתוב דו”ח מסכם שיוגש לות”ת בתום 4 שנות פעילות כולל המלצות להמשך הקצאות בהתאם להישגים וליכולת.
בנוסף, מומלץ להקים תת-ועדת שיפוט לחלוקת התקציב על בסיס תחרותי אשר תורכב מיו”ר ועדת השיפוט והמעקב הנ”ל ושני בכירים/ות בתחום מחו”ל.
הרכבי הוועדות ותקנוניהן יובאו לאישור ות”ת.

קול קורא למימון תוספתי של שת”פ עם גורמי ציבור (הנגשת נתונים לאומיים למחקר)
לשם הגברת שת״פ עם המגזר הציבורי, מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יתמוך באמצעות ות”ת בפרויקטי מחקר המקדמים שיתופי פעולה שכאלה בסכום של עד 1 מיליון ₪ בשנה למרכז, כאשר מרכז המחקר יתבקש לשים matching של 100%, לרבות מכספי התמיכה שיוענקו ע”י ות”ת באופן תחרותי למרכז המחקר. קול קורא נפרד ייצא למחקרים כאלה, שיכולים להיות מוצעים במשותף על ידי מספר מרכזים.

הקמת מערך לסנכרון פעילות מרכזי המחקר המוסדיים ולמינוף שת”פ בינ”ל ועם התעשייה וגורמי ציבור (IDSI, Israel Data Science Initiative)
בנוסף לתמיכה בהקמת מרכזי גג למחקר באוניברסיטאות, הועדה ממליצה על הקמת יוזמה ארצית בשם: IDSI: Israel Data Science Initiative, שיהווה פורום רחב המאגד את מרכזי המחקר האוניברסיטאיים שיקומו, בו תהיינה חברות כלל אוניברסיטאות המחקר אשר יעמדו בתנאי הסף המפורטים במסגרת המסלול המואץ. מטרת ה-IDSI תהיה סנכרון הפעילות בין המרכזים השונים, וכמו כן מרכז זה יהווה כתובת ייצוגית לאומית בנושא מדעי הנתונים הן עבור התעשייה וגורמי ציבור והן למינוף שת”פ בינ”ל. המרכז לא ינהל באופן עצמאי מחקרים ולא יחלק באופן עצמאי תקציבים.

ה-IDSI ימלא את התפקידים הבאים:
א. סנכרון הפעילות בין המרכזים השונים בנושאים כמו כנסים סדנאות וקורסים
ב. קיום כנס שנתי אקדמי (בינ”ל) במדעי הנתונים
ג. עזרה בתיאום קשרים עם התעשייה, עם גורמי הציבור ועם חוקרים מחוץ למרכזים (לדוגמא במכללות)
ד. גיוס תקציבים ליוזמות נוספות בתחום
ה. האוניברסיטאות שתעמודנה בתנאי הסף תחלטנה במשותף, באמצעות ה-IDSI, על הפלטפורמה המתאימה עבורן לתמיכה בתשתית ענן להוראה ולמחקר, וזאת באמצעות תקציב ייעודי נפרד (ראה פרוט בסעיף VI מטה)

הועד המנהל של ה-IDSI יורכב מראשי מרכזי-הגג המוסדיים שיקבלו תמיכה במסגרת התכנית של ות”ת (נציג אחד מכל מרכז מחקר). הועד המנהל ימנה איש/אשת אקדמיה או תעשיה העוסק/ת בתחום שיהיה הגורם האחראי על פעילותו, ושיסתייע במרכז/ת אדמיניסטרטיבי/ת.

תקציב
סך התקציב שיעמוד לרשות ה-IDSI: 1 מיליון ₪ בשנה.
ה-IDSI ימומן מן התקציב הבסיסי שיקבל כל אחד ממוסדות המחקר האוניברסיטאיים שיעמדו בתנאי הסף המפורטים לעיל, בחלוקה שווה בין המרכזים. לדוגמא: אם שמונה אוניברסיטאות תעמודנה בתנאי הסף, כל מוסד יפריש 125,000 בשנה. מיקומו של ה-IDSI ותקציבו ינוהלו באחד המוסדות על פי החלטת הועד המנהל.

אפיק למימון מלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורטים בתחום מדעי הנתונים
תיאור כללי
הועדה ממליצה על הקצאת משאבים למלגות לסטודנטים לדוקטורט ולבתר-דוקטורטים בתחום של מדעי הנתונים, וזאת על מנת להגדיל את מידת האטרקטיביות של האקדמיה אל מול התעשייה, כך שניתן יהיה במידה מסוימת להבטיח את עתודת הסגל האקדמי באוניברסיטאות המחקר. הועדה מאמינה כי את מרבית המשאבים העומדים לצורך תקצוב מלגות יש להקצות לסטודנטים לדוקטורט, ואילו את השאר למלגות בתר-דוקטורט.

תמיכת ות״ת במלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורטים: 10 מיליון ₪ ל-4 שנים
לצורך הענקת מלגות הצטיינות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורטים, הועדה ממליצה על הקצאת התקציב המצוין לעיל באופן הבא:
א. שני שליש מן התקציב (כ-7 מיליון ₪) יושקעו בהגדלת גובה המלגות לדוקטורט, כך שגובהן יהיה כגובה המלגות היוקרתיות והתחרותיות הניתנות בארץ, כלומר 60,000 ₪ ל-3 שנים = 180,000 ₪ לסטודנט. זאת בתנאי שתינתן מלגת מחקר באותו הגובה מצד החוקר/מוסד (matching של 100%) או יותר (matching של 150% או עד הגובה המקסימלי המותר למוסד). במסגרת סעיף תקציבי זה, הועדה ממליצה לתקצב כ-10 מלגות דוקטורט במחזור, על פני ארבעה מחזורים.
ב. שליש מן התקציב (כ-3 מיליון ₪) יושקע בהענקת מלגות לבתר-דוקטורטים. מלגות אלו יינתנו כמלגות השלמה למלגה שמעניק המוסד האקדמי או כמלגה מלאה. גובהן המקסימאלי של מלגות אלו יעמוד על 60 אלף דולר בשנה, למשך שנתיים, כתלות במצב המשפחתי. במסגרת סעיף תקציבי זה, הועדה ממליצה לתקצב כ-2-3 מלגות בתר-דוקטורט במחזור, על פני ארבעה מחזורים.

IV. אפיק לתקצוב מחקרים במדעי הנתונים בקרן הלאומית למדע בשת”פ עם מפא”ת/צה”ל
תיאור כללי
הועדה ממליצה על אפיק למימון מחקרים בתחום מדעי הנתונים באמצעות הקרן הלאומית למדע, בשיתוף עם הצבא, בהתבסס על איגום משאבים של ות”ת, מפא”ת וצה”ל. מטרת המימון הינה קידום מחקר חדשני ופורץ דרך בתחום מדעי הנתונים, כולל יישומיו לבינה מלאכותית, שתוצאותיו יכולות להיות חשובות גם עבור גורמי הביטחון המוזכרים לעיל. התכנית תהיה נגישה לכל החוקרים/ות במוסדות המחקר של האקדמיה ללא הגבלה כלשהי, ומטרתה לקדם בראש וראשונה את הידע בתחום. במידה ולמחקר יידרש שימוש בנתונים צבאיים ,הצבא יעמיד לרשות החוקרים/ות נתונים אותם ניתן יהיה לחקור ולפרסם בעיתונים מדעיים.

יעדים
• קידום מחקר בתחום מדעי הנתונים ושימושיו לבינה מלאכותית בישראל
• עידוד שת”פ בין חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, לבין חוקרים ומוקדי ידע בצבא ובמשרד הביטחון
• עידוד שת”פ רב-תחומיים (למשל בין חוקרים העוסקים במדעי המחשב, למידת מכונה, סטטיסטיקה, מערכות מידע, בינה מלאכותית, פסיכולוגיה, חברה, ועוד)
• פיתוח ושכלול גישות ושיטות ניתוחיות )אנליטיות) וחישוביות חדשניות לקידום מחקר עתיר נתונים

מיקוד נושאי
מחקרים שימומנו במסגרת התכנית עשויים לכלול, בין השאר:
• פיתוח ויישום של פלטפורמות חישוביות לנתונים שהופקדו במאגרים
• הבנה של תהליכים חברתיים ארוכי טווח, והגורמים שיכולים להשפיע עליהם
• שימוש במקורות מידע אינטרנטיים לחיזוי אירועי משבר
• חיבור של מקורות מידע שונים ליצירת ידע חדש
• גישות מחקריות המבוססות על שימוש בנתונים אישיים
• התנהלות רכב אוטונומי בסביבה רוויה וכו׳

קריטריונים להערכת הבקשות
הצעות המחקר תעבורנה הליך שיפוט תחרותי על בסיס מצוינות מדעית, שמתבטאת במקוריות, חדשנות, יצירתיות, ובחירה מיטבית של גישות וטכנולוגיות מחקריות, כמקובל בכל תכניות הקרן הלאומית למדע.
אמות המידה להערכת הצעות המחקר:
• מקוריות המחקר והחדשנות שבו
• חשיבות המחקר והשלכותיו לתחומים המעניינים את הצבא*
• התאמת השיטות למחקר המוצע
• התאמת החוקרים הראשיים וצוות המחקר למטרות המחקר ולביצועו
• עדות להיתכנות ביצוע המחקר ותוצאות ראשוניות באם יש תכנית לניהול הנתונים והנגשתם לציבור החוקרים בתום המחקר

* הצבא יעמיד לרשות התוכנית איש קשר אשר יוכל להנחות את המעוניינים בכך במידת הרלבנטיות של הבעיה אותה הם מציעים לחקור לבעיות המעניינות את הצבא. נתונים שהועמדו על ידי הצבא לחוקר יונגשו לאחר סיום המחקר לקהילה המדעית על ידי החוקר (Data Management Plan)

תמיכה במחקר במדעי הנתונים באמצעות הקרן הלאומית למדע בשת”פ עם מפא”ת/צה”ל:
ות”ת: 10 מיליון ₪ + 10 מיליון ₪ ממפא”ת/צה”ל = 20 מיליון ₪, ל-4 שנים

V. אפיק לתקצוב מחקרים במדעי הנתונים באמצעות הקרן הלאומית למדע בשת”פ עם המגזר הציבורי (הנגשת נתונים לאומיים)
תיאור כללי
הצעה למימון מחקרים בתחום מדעי הנתונים, בדגש על בעיות שעולות במגזר הציבורי, תוך התבססות נרחבת על מאגרי הנתונים הנצברים ברשויות המדינה וגופים ציבוריים אחרים במהלך פעילותם השוטפת. ההצעה מבוססת על איגום משאבים של מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי עם הגורמים שמחזיקים בנתונים. צפוי כי רבים מהמחקרים יכללו שיתופי פעולה של מוסדות המחקר בארץ עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי, משרדי ממשלה כגון: חינוך, תחבורה ועוד, בנק ישראל, עיריות, הנהלת בתי המשפט, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רשות החשמל, משטרת ישראל, וכדומה.

מטרת האפיק הינה קידום מחקר חדשני ופורץ דרך בתחום מדעי הנתונים, שבנוסף יתרום ישירות לחברה בישראל על ידי הבנת תהליכים הקורים בה, שיפור הקשר בין הממסד לאזרח וייעול השירות הניתן לו. ההצעה תתמקד במחקר המנצל נתונים הנצברים במהלך הפעילות השוטפת של הרשויות הציבוריות ומשרדי הממשלה ושלתוצאותיו פוטנציאל להשפיע על רווחת התושבים. התכנית תהיה רחבה מבחינת נושאי המחקר ותכלול היבטים כגון תהליכים חברתיים וכלכליים, כמו גם שימוש בנתונים לרווחת הפרט. ההצעה תעודד פיתוח טכנולוגיות רלבנטיות. על תכניות המחקר להציג שילוב של מצוינות מדעית ורלבנטיות ישירה לחברה בישראל.

יעדים
קידום מחקר בתחום מדעי הנתונים בישראל
• עידוד שת”פ בין חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, לבין חוקרים ומוקדי ידע במגזר הציבורי
• עידוד שת”פ רב-תחומיים (למשל בין חוקרים העוסקים במדיניות ציבורית, כלכלה, חברה וחינוך, ובין חוקרים העוסקים במדעי המחשב, למידת מכונה, סטטיסטיקאים, מערכות מידע, בינה מלאכותית ואחרים)
• פיתוח ושכלול גישות ושיטות ניתוחיות )אנליטיות) וחישוביות חדשניות לקידום מחקר עתיר נתונים בתחומי החברה והממשל בישראל
• פיתוח ושכלול שיטות לעיבוד וניתוח של נתונים בעלי מאפיינים ייחודיים לישראל (למשל ניתוח תמלילים הכתובים בשפה העברית)
• הנגשת תוצאות המחקרים, הנתמכים בתכנית והמידע שנאסף במסגרתם, במידת האפשר, לקהיליית החוקרים בתחום ולקהלי המשתמשים הפוטנציאלים

מיקוד נושאי
מחקרים שימומנו במסגרת התכנית עשויים לכלול, בין השאר:
• פיתוח ויישום של פלטפורמות חישוביות לנתונים שהופקדו במאגרים
• הבנה של תהליכים חברתיים ארוכי טווח, והגורמים שיכולים להשפיע עליהם
• שימוש במקורות מידע אינטרנטיים להבנת תהליכים חברתיים וחיזוי אירועי משבר
• פיתוח מדדים בנושאים חדשים ושכלולם של הקיימים, והשוואות למדינות אחרות
• חיבור של מקורות מידע שונים ליצירת ידע חדש
• פיתוח אסטרטגיות לשימוש במאגרי נתונים ממשלתיים לטובת מחקר, כולל היכולת לפרסם את תוצאותיהם
• גישות מחקריות המבוססות על שימוש בנתונים אישיים
• בניית מודלים לחיזוי התפתחות של מצבים בעיתיים ככלי להתערבות מונעת

קריטריונים להערכת הבקשות
הצעות המחקר תעבורנה הליך שיפוט תחרותי על בסיס מצוינות מדעית, שמתבטאת במקוריות, חדשנות, יצירתיות, ובחירה מיטבית של גישות וטכנולוגיות מחקריות, כמקובל בכל תכניות הקרן הלאומית למדע.
אמות המידה להערכת הצעות המחקר:
• מידת התאמת הבקשה למטרות התכנית ולדרישותיה הייחודיות (כולל בנית תכנית לשיתוף בנתונים: Data Sharing)
• מקוריות המחקר והחדשנות שבו
• חשיבות המחקר והשלכותיו לחברה בישראל
• התאמת השיטות למחקר המוצע
• התאמת החוקרים הראשיים וצוות המחקר למטרות המחקר ולביצועו
• עדות להיתכנות ביצוע המחקר (למשל הסכמי שיתוף פעולה בין חוקרים באקדמיה לחוקרים בגורמי ממשל, הוכחת יכולת לנגישות לנתונים, נגישות לתשתיות מחקר רלבנטיות, קיומם של ממצאים ראשוניים תומכים)
• ציון האישורים הרגולטוריים והאתיים הנדרשים
• ציון השיטות להתממת נתונים ((Data De-Identification ושמירה על פרטיות
• קיום תכנית מפורטת להנגשת מידע שנאסף במסגרת התכנית (Data Management Plan)

תמיכה בתכנית למימון מחקר במדעי הנתונים באמצעות הקרן הלאומית למדע בשת”פ עם המגזר הציבורי:
ות”ת: 8 מיליון ₪ + 8 מיליון ₪ ממטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי = 16 מיליון ₪, ל-4 שנים
VI. תמיכה בתשתית ענן להוראה ולמחקר באוניברסיטאות

תיאור כללי
קידום תחום מדעי הנתונים באקדמיה מצריך שימוש רחב היקף בתשתיות ענן הן למטרות הוראה (הכשרת ההון האנושי שיוכל לעשות שימוש בכלי המחקר של מדעי הנתונים), הן למחקר בתחומי הליבה, והן למטרות המחקר הרב-תחומי (מחקר שעיקר עיסוקו אינו מחקר ליבה/בסיס בתחום, אלא שימוש בכלי המחקר של מדעי הנתונים בדיסציפלינות שונות כגון: כלכלה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, ועוד).

תמיכה בתשתית ענן להוראה ולמחקר באוניברסיטאות:
ות”ת: 2 מיליון ₪ + 2 מיליון ₪ ממטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי = 4 מיליון ₪, ל-4 שנים.
האוניברסיטאות שיעמדו בתנאי הסף תחלטנה במשותף, באמצעות ה-IDSI, על הפלטפורמה המתאימה עבורן לביצוע אפיק זה ותעברנה אליה את התקציב.

VII סיכום
ות”ת מאשרת את המתווה התקציבי הארבע-שנתי אשר הוצע ע”י ועדת ההיגוי לפיתוח תחום מדעי הנתונים במערכת ההשכלה הגבוהה, בכפוף להעברת הכספים מן השותפים המממנים (מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי ומפא”ת/צה”ל) ומסמיכה את יו”ר ות”ת לאשר את תקנון התכנית והקולות הקוראים, שיגובשו ע”י הצוות המקצועי בהתאם לעקרונות שלעיל, ולהפיצם למוסדות.
בנוסף, מסמיכה ות”ת את ועדת השיפוט והמעקב המצוינת לעיל להסיט תקציבים בין התכניות בהתאם לצרכים, איכות הבקשות המוגשות לתכניות השונות, וכדומה. הסטת התקציבים תעשה על בסיס שנתי בשיעור של עד 10% מתקציב התכנית ממנה נלקחים התקציבים. הסטות תקציב בשיעורים גדולים יותר ידרשו אישור ות”ת.

 

  1. מדעי הנתונים עוסקים בעקרונות ובפיתוח שיטות לאיסופם, איחסונם וניתוחם של נתונים, להסקה, לחיזוי וליצירת ידע מהם, תוך התייחסות להיבטים אנושיים וחברתיים בתהליך. נושאי המחקר בליבת התהליך (לפי הסדר לעיל) הם: שיטות לאיסוף נתונים על ידי ניסויים, דגימה, כרייה ומנועי חיפוש; שיטות לאיחסון, הנגשת הנתונים לניתוח וחישוב (מבוזר) על בסיסי הנתונים/המידע, ושל נתוני עתק. פיתוח מתודולוגיות ניתוח נתונים כגון רשתות עצביות ולמידה עמוקה, למידה על ידי חיזוקים ובקרה מסתגלת, למידה סטטיסטית, והסקה סטטיסטית; זאת על מנת לבנות אלגוריתמים ומודלים למיון וחיזוי, לתיקופם, ניצולם ליצירת ידע והנגשתו (ויזואליזציה); התייחסות לנתונים מיוחדים כגון ניתוח תמונות וראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, דיבור ושמיעה. ניתוח רשתות, נתונים אורכיים, נתונים עתיים ומרחביים ונתוני הישרדות. כל זאת, תוך התייחסות להיבטים אתיים ביחס לפרט, כגון פרטיות וחיסיון, ולחברה, כגון הדירות ותקפות השימוש בתוצאות.