12/01/12

מתווה פעולה למכינות הקדם אקדמיות באחריות מל"ג ות"ת – החלטת המועצה מישיבתה מיום 12.6.2012

בישיבתה ביום 12.6.2012 החליטה המועצה להשכלה  גבוהה לאשר את מתווה הפעולה למכינות הקדם אקדמיות באחריות על של מל"ג ות"ת כלהלן:

א.      בהמשך להחלטת ות"ת מיום 23.5.12, במסגרתה אושר עקרונית מתווה ההפעלה למכינות הקדם אקדמיות ועקרונות מודל השתתפות המדינה במכינות הקדם אקדמיות, ובכפוף להתניות שנקבעו בהחלטה, מאשרת המועצה להשכלה גבוהה עקרונית את מתווה ההפעלה למכינות הקדם אקדמיות באחריות-על של מל"ג-ות"ת, בהתאם למסמך מס' 3215.

ב.         להלן עיקרי מתווה ההפעלה:

  1. תועבר אחריות–העל למכינות הקדם אקדמיות למל"ג-ות"ת.
  2. המכינות תפעלנה באחריות מוסד להשכלה גבוהה בלבד ובמסגרת הקמפוס הראשי שלו (או במח"ר מאושר).
  3. המכינות יציעו שלושה מסלולי לימוד: מסלול ייעודי (בתחומים מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה ובתחום מדעי החברה והרוח), מסלול קדם ייעודי ומסלול בגרותי, תוך צמצום הדרגתי של המסלול הבגרותי והרחבת המסלול הייעודי תחתיו.
  4. יועמקו תכני המסלול הייעודי ותיווצר "הכרה הדדית" בין המוסדות השונים לצורך קבלת בוגרי המסלול ללימודים אקדמיים בכל המוסדות להשכלה גבוהה, באופן הבא:
    – בסיום המסלול הייעודי יתווספו מבחנים אחידים, במועד אחיד, לכלל התלמידים.
    – תעודת סיום המכינה בהצלחה, בצירוף הציונים שישיג הסטודנט בבחינות האחידות, יהוו תעודת שוות ערך לתעודת בגרות לצורך קבלה ללימודים אקדמיים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
  5. תכני מקצועות הליבה במסלולים הייעודיים וכן תכני המבחנים האחידים במקצועות אלו ייקבעו ע"י ועדת מומחים עליונה שתמנה מל"ג וחמש ועדות מומחים תחומיות של מל"ג במקצועות: מתמטיקה, אנגלית, קריאה וכתיבה מדעית, פיסיקה וכימיה.
  6. ועדת היגוי ותיאום משאבים תפעל בהתאם להחלטת הממשלה בנושא. בראשה יעמוד מנכ"ל מל"ג-ות"ת ויהיו חברים בה הממונה על נושא המכינות במנהל מל"ג-ות"ת, נציג הקרן לחיילים משוחררים, נציג משרד החינוך ונציג האוצר. ועדת ההיגוי תדון, בין היתר, באישור פתיחה וסגירה של מכינות, לאחר קבלת חוות דעת של ועדת המומחים העליונה.
  7. פרופיל אקדמי של סגל המכינה – על המורים במכינות להיות בעלי תואר שני לפחות. שני התארים – הראשון והשני – יהיו בתחום אותו הם מלמדים, או לכל הפחות אחד מהתארים בתחום המדויק והתואר הנוסף בתחום קרוב.
  8. גודל מכינה מינימלי – 150 תלמידים.

ג.          המתווה יועבר למוסדות הרלוונטיים לצורך קבלת התייחסותם ויאושר סופית במל"ג לאחר מכן.

 

להלן המתווה:

  • מתווה לפעילות למערך המכינות

להלן המלצת הצוות על מתווה לפעילות המכינות הקדם אקדמיות, אשר מבוססות בין היתר על דוח ביניים שאימצה ות"ת בישיבתה בתאריך 25 בינואר 2011. בהמלצות משולבות המלצות ועדת מאור, כחלק מהמלצה מאוחדת תפעולית-תקציבית ואקדמית.

  1. אחריות המוסד האקדמי

בהתאם להמלצות ועדת אריאב (סעיף מס' 3, ראה נספח ב'), כל מוסד להשכלה גבוהה יישא באחריות המלאה על תפעול המכינות השייכות לו, בכל המישורים, בהתאם למדיניות מל"ג-ות"ת, להנחיות ועדת המומחים העליונה ולהנחיות ועדת ההיגוי ותיאום המשאבים (פירוט מבנה הועדות וחלוקת האחריות בהמשך). הואיל והמכינות הן למעשה כרטיס הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, ורק למוסדות להשכלה גבוהה הידע האקדמי הנדרש לקביעת התכנים, השיטות הפדגוגיות והרמה הנדרשת לצורך קבלה למערכת ההשכלה הגבוהה, יש לאשר קיומן של מכינות קדם אקדמיות במסגרת מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בלבד.

בנוסף, בהתאם לעמדתה העקרונית של מל"ג בנושא לימודים מחוץ לקמפוס, מתוך נימוקים אקדמיים, כגון שאלת יכולתו של המוסד להשכלה גבוהה לקיים מחוץ לקמפוס פעילות אקדמית זהה ברמתה לפעילות האקדמית השוררת בקמפוס הראשי, ומתוך שיקולים תכנוניים כגון התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה, שיקולים של צורך לאומי, פריסה גיאוגרפית וסוגיות של "מרכז" ו"פריפריה", לא יקיימו המוסדות להשכלה גבוהה מכינות מחוץ לקמפוס הראשי שלהם (או במח"ר מאושר).

בהתאם לאמור, המשך פעילותן של מכינות "רום פרט" ו"אור מאופיר" מותנה בין היתר בהעברתן לאחריות מוסד להשכלה גבוהה ובקיום המכינה בצמוד לקמפוס הראשי של אותו מוסד. כמו כן, על המכינה שמקיימת אוניברסיטת בר אילן ברמלה להבטיח, אף היא, קיום לימודי המכינה בצמוד לקמפוס הראשי של האוניברסיטה. כל זאת, לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים תשע"ד.

2. מסלולי לימוד

לאחר בחינה מעמיקה, ממליצה ועדת מאור על קיום פעילות במכינות קדם אקדמיות במסגרת שלושה מסלולים – מסלול ייעודי, מסלול קדם-ייעודי ומסלול בגרותי. להלן פירוט המאפיינים הייחודיים של כל מסלול.

  מסלול ייעודי

מסלול המכין את הסטודנט לקראת לימודים אקדמיים בתחום מסוים. משך הלימודים במסלול זה הינו עד שנה אחת. במקרים מיוחדים תיבחן, באופן פרטני, הארכת משך הלימודים במסלול למועמדים בעלי לקויות למידה.

המסלול הייעודי יכין סטודנטים בשני תחומים: האחד במדעי הרוח והחברה והשני במדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. בכל אחד מהתחומים במסלול הייעודי יילמדו מקצועות ליבה ומקצועות כלליים, בהתאם לתחום הלימודים האקדמי המבוקש. המקצועות שיהוו ליבה משותפת לכל התחומים במסלול הייעודי יהיו: אנגלית, מתמטיקה ומיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית. כמו כן, יילמדו מקצועות ספציפיים כגון קורס במדעי החברה ו/או במדעי הרוח בתחום מדעי הרוח וחברה וקורס בפיסיקה ו/או כימיה בתחום מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה. המכינה תוכל להציע, מעבר לקורסי הליבה, גם קורסים אחרים על פי שיקול דעתה.

   דרישות הקבלה למסלול הייעודי:

  1. 12 שנות לימוד.
  2. בגרות חלקית לפחות.
  3. ראיון אישי במידת הצורך.

או

           4. מבחן מעבר ממסלול קדם-ייעודי (פירוט להלן).

 

  מסלול קדם-ייעודי

מסלול הנמשך שלושה חודשים שבמהלכם ניתנת לסטודנטים הכנה לקראת הלימודים במסלול הייעודי. מסלול זה מיועד לתלמידים שאינם יכולים להתקבל למסלול הייעודי עקב אי עמידה בתנאי הסף.

מטרת מסלול זה היא להכין את הסטודנט לקראת לימודי המכינה במסלול הייעודי על מנת להבטיח כי יסיים את המסלול הייעודי בהצלחה, לקראת המשך לימודים אקדמיים. במהלך הלימודים במסלול הקדם יינתן דגש למקצועות אנגלית ומתמטיקה וחשיפת הסטודנט לתכנים מגוונים שיקלו עליו בבחירת תחום הלימוד במסלול הייעודי. כמו כן, ילווה מסלול הקדם במערך תומך הכולל תוספת שעות תגבור וליווי פרטני על פי הצורך. לשם כך, בכל מסלול כזה יתמנה איש מקצוע במוסד שיהיה אחראי על טיפול והכוונה פרטניים, בניית תכנית מותאמת לצרכי הסטודנט, וקביעת מערך תומך. השאיפה היא שהקבלה למסלול הקדם-ייעודי תהיה פתוחה לכולם. בוגרי מסלול קדם שיסיימו את לימודיהם בהצלחה, ויעברו מבחן מעבר של המכינה, יוכלו להשתלב במסלול הייעודי גם ללא 12 שנות לימוד או תעודת בגרות, כפי שנדרש אחרת.

 

  מסלול בגרותי

מסלול המיועד לסטודנטים המבקשים להשלים תעודת בגרות, בפרט לקראת המשך לימודים במוסדות השכלה גבוהה. משך הלימודים במסלול זה הינו עד שנתיים. היקף שעות הלימוד השנתיות המוקצה לכל מקצוע בגרות תלוי במקצוע הנלמד וברמה הנלמדת, על פי דרישת משרד החינוך.

מסלול בגרותי חייב להציע את מגוון מקצועות החובה לבגרות, על פי דרישות משרד החינוך (מתמטיקה, אנגלית, הבעה עברית, היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות). הסטודנטים במסלול יידרשו להיבחן בבחינות הבגרות הרגילות של משרד החינוך לצורך קבלת תעודת בגרות. המכינה תוכל להציע במסגרת מסלול זה מקצועות אחרים בהתאם לביקוש. כל סטודנט יוערך בעת קבלתו לשם סיווגו לרמות הלימוד המתאימות לצרכיו וליכולותיו במקצועות השונים. הערכה נוספת תבוצע בתום סמסטר א' מתוך מטרה לאפשר סיוע למתקשים או קידום למצטיינים. המקצועות שאותם ילמד הסטודנט ייקבעו על ידי המכינה בהתאם לרמתו ולמקצועות החסרים לו לשם זכאות לבגרות, ובהתאם לתחום האקדמי אליו הוא מייעד את עצמו.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 25%-4% מהלומדים במסלול הבגרותי, שהתקבלו למסלול זה עם חוסר של למעלה מ-8 יחידות לימוד לבגרות, סיימו את לימודי המכינה בהצלחה והחלו לימודים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה. מנתון זה אפשר להסיק שהמכינות הקדם-אקדמיות (כולל המכינות הבגרותיות) עשויות לסייע למועמדים להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה רק אם יש בידיהם בגרות מלאה או כמעט מלאה.

לכן רואה הוועדה במסלול הייעודי, ולא במסלול הבגרותי, את הדרך הנכונה לשילוב בהשכלה הגבוהה, וממליצה לצמצם בהדרגה את המסלול הבגרותי תוך הרחבת המסלול הייעודי במכינות תחתיו.

להערכתנו, מרגע שתפעל מערכת אפקטיבית של הכרה הדדית במסלול הייעודי (על ידי תהליך שיפורט להלן), יצטמצם ממילא המסלול הבגרותי.

3. תהליך שיביא להכרה הדדית בין מוסדית במסלול הייעודי

הכרה הדדית משמעה, שלימודים במכינה במסלול הייעודי במוסד אחד ייחשבו על פי אמת מידה אחידה ועל בסיס אותו משקל לצורך קבלה ללימודים באותו תחום לימודים, במוסד אחר. לאור המטרה של הגברת הנגישות להשכלה גבוהה, יש לקדם את האפשרות שהלימודים במכינה במסלול הייעודי יוכלו לשמש לצורך קבלה לכל המוסדות להשכלה גבוהה.

ההכרה ההדדית הינה כלי מרכזי להגדלת מספר הלומדים במסלולים הייעודיים ולהגדלת אחוזי המעבר ללימודים לתואר ראשון של תלמידי מכינות, ולכן מהווה נדבך מרכזי במתווה של המכינות הקדם-אקדמיות.

 

מערכת בחינות אחידות

במטרה להתגבר על מכשולים קיימים בפני הכרה הדדית (לפירוט ראה נספח א') ועל מנת ליצור הכרה הדדית בתעודות סיום המכינה במסלול הייעודי, ממליצה הוועדה לקדם פתרון של מנגנון לקיום בחינות אחידות ע"י גוף חיצוני לבוגרי המכינות הייעודיות. בבחינות אלו יוכלו להיבחן אך ורק סטודנטים שסיימו את המסלול הייעודי במכינות. תעודת סיום מכינה, בצירוף ציוני הבחינות האחידות המתאימות, יאפשרו קבלה ללימודים אקדמיים במקום תעודת בגרות בכל המוסדות להשכלה גבוהה.

תכני הלימוד שישמשו בסיס לבחינות האחידות ייקבעו על ידי ועדת מומחים עליונה, על פי המלצה של חמש ועדות מומחים תחומיות אשר תוקמנה על ידי מל"ג.

מנגנון הבחינות האחידות יפעל כדלהלן:

  • הבחינות ייכתבו וייבדקו על-ידי גוף חיצוני, בהתאם לתכנים שתקבע ועדת המומחים העליונה, אשר יבטיחו את רמת הידע הנדרשת לקבלה ללימודים אקדמיים.
  • המבחנים האחידים יתקיימו במועד אחיד בכל המכינות, המאפשר קבלה ללימודים בשנת הלימודים העוקבת במוסדות להשכלה גבוהה.
  • לשם הכרה בציוניהם באמצעות הבחינות האחידות, ייבחנו הסטודנטים בכל אחד מהמקצועות שלהלן, בהתאם לתחום שלמדו:
  • בוגר המסלול הייעודי בתחום מדעי הרוח והחברה ייבחן בשלושה מקצועות – אנגלית, מתמטיקה ומיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות.
  • בוגר המסלול הייעודי בתחום מדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה ייבחן בארבעה או חמישה מקצועות – אנגלית, מתמטיקה, מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות, פיסיקה ו/או כימיה.
  • תתקיים בחינה אחת באנגלית, בחינה אחת בפיסיקה, בחינה אחת בכימיה, בחינה אחת במיומנויות קריאה וכתיבה אקדמיות, ובחינה במתמטיקה על פי תחום הלימודים (מתמטיקה למדעי הרוח וחברה, ומתמטיקה למדעי החיים, מדעים מדויקים והנדסה).
  • המבחנים יעמדו בדרישות של נורמות מהימנות ותקיפות לפי סטנדרטים מקובלים ויאושרו על ידי ועדת המומחים העליונה.
  • הגוף שיקיים את הבחינות יתבקש להעלות לאתר האינטרנט בחינה לדוגמה בכל אחד מהמקצועות הנ"ל, שלושה חודשים טרם מועד כל בחינה ארצית.
  • הציון בבחינות הארציות הסופיות יהיה ציון מספרי ברצף שבין 0 ל- 100 ולא ציון עובר או נכשל בלבד (כפי שיוגדר על ידי ועדת המומחים העליונה).
  • תעודה המעידה על סיום המכינה בהצלחה, בצירוף הציונים שישיג הסטודנט בבחינות האחידות, יהוו תעודה שוות ערך לתעודת בגרות לצורך קבלה ללימודים אקדמיים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
  • לכל מוסד תישמר האוטונומיה האקדמית במתן משקל לציוני הבחינות השונות בתחומי הלימוד השונים, אך לא יינתן משקל לסוג המוסד להשכלה גבוהה בו סיים הסטודנט את לימודי המכינה.

 

משלב יישום המלצות דוח זה וככל שיופעל מנגנון לקיום בחינות אחידות כמפורט לעיל, תעמוד בפני הלומד במסלול הייעודי האפשרות להיבחן במבחנים ארציים אחידים בלבד. עם זאת, בתקופת מעבר (שנת הלימודים תשע"ג) או עד למועד בו תתאפשר עריכת מבחנים אחידים כאמור – המאוחר מביניהם, יותר למוסדות החפצים בכך לבחון את התלמידים במבחנים הפנימיים.

4. תפעול מערך המכינות

בהתאם להמלצות דוח ועדת אריאב, האחריות הכוללת על מערך המכינות יעבור למל"ג-ות"ת. ניהול מערך המכינות יעשה באמצעות מינהל ות"ת/מל"ג ובכפוף למבנה הוועדות המובא להלן:

 

ועדת היגוי ותיאום משאבים

ועדת היגוי ותיאום משאבים תפעל בהתאם להחלטת הממשלה בנושא. בראשה יעמוד מנכ"ל מל"ג-ות"ת ויהיו חברים בה הממונה על נושא המכינות במנהל מל"ג-ות"ת, נציג הקרן לחיילים משוחררים, נציג משרד החינוך ונציג האוצר. הוועדה תתכנס אחת לרבעון.

ועדה זו תחליף את ועדת ההיגוי שהיתה נהוגה עד כה בראשות משרד החינוך.

ועדת ההיגוי תדון בנושאים הבאים:

תיאום התקצוב של מערך המכינות ותפעולו, במבט על אחיד על כלל התקציב המיועד למכינות הקדם אקדמיות ממקורות ממשלתיים.

אישור פתיחה וסגירה של מכינות, לאחר קבלת חוות דעת של ועדת המומחים העליונה.

קביעת הקריטריונים הסוציו-אקונומיים לזכאות לסיוע בשכר לימוד.

אחת לשנה יוצג לוועדה דיווח בגין השנה החולפת ותכנית עבודה ותקציב לשנה הבאה, שהוכנו על ידי ות"ת.

פתרון בעיות שוטפות הדורשות תיאום בין השותפים.

 

ועדת מומחים עליונה

ועדת מומחים עליונה קבועה לנושא המכינות תמונה על ידי מל"ג. בראש ועדת המומחים יעמוד חבר מל"ג, ובין חבריה יהיו הממונה על נושא המכינות במינהל מל"ג-ות"ת ויושבי ראש ועדות המומחים התחומיות. הוועדה תיפגש מעת לעת לפי הצורך.

ועדת המומחים העליונה ותהיה אחראית על ההיבטים הבאים:

  • מעקב אחר יישום מדיניות והחלטות מל"ג-ות"ת במכינות, כולל הכרה הדדית בין מוסדית, גודל מינימאלי של מכינה, פרופיל הסגל האקדמי, התאמת הסטודנטים למסלולים ועוד, כפי שמפורט בדוח זה ויעודכן מעת לעת על ידי מל"ג וות"ת.
  • אישור מסלולי לימוד חדשים במכינות.
  • בקרה על מערך המכינות, הכוללת איסוף נתונים מהמכינות, ניתוח מדדי ביצועים ומגמות, והפקת דוח שנתי על מערך המכינות אשר יוצג למל"ג ולות"ת.
  • תפעול המבחנים האחידים (פירוט בהמשך), כולל החלטה על תוכן המבחנים על פי המלצות ועדות המומחים התחומיות ובדיקת תקיפות המבחנים האחידים.
  • מתן חוות דעת לוועדת ההיגוי בנושאים שונים וביניהם פתיחה וסגירה של מכינות, לפי העניין והצורך.

ועדות מומחים תחומיות

תכני הבחינות האחידות ייקבעו ע"י ועדת המומחים העליונה ובהתאם לתכני הלימוד שתקבענה ועדות המומחים התחומיות. את הוועדות תקים המל"ג וחבריהן יהיו מומחים בתחום התוכן. כמפורט:

  • תוקמנה חמש ועדות מומחים על פי מקצועות הליבה, כדלהלן:
  • מתמטיקה – הוועדה תקבע את התכנים של מקצוע זה, הן לתחום הרוח והחברה והן לתחום מדעי החיים והנדסה.
  • אנגלית
  • מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית
  • כימיה
  • פיסיקה
  • כל ועדת מומחים תכלול שבעה חברים לפי החלוקה הבאה: 4 אנשי סגל מהאוניברסיטאות ו-3 אנשי סגל מהמכללות.
  • בהרכבת ועדות המומחים, במקצועות הרלוונטיים, יש לתת את הדעת למתן ייצוג הולם של אנשי סגל ממכללות לחינוך וממכללות להנדסה.
  • ועדות המומחים ימונו לתקופה של חמש שנים לצורך קביעת תכני הלימוד במסלולי המכינה הייעודית. הוועדות יכונסו בהתאם לנדרש.

תפעול בדיקת הזכאות לסיוע של הסטודנטים

בדיקת הזכאות לסיוע נערכת כיום בוועדות מלגות שמתכנסות אחת לתקופה. בדיקת הזכאות היא פרטנית, ונבחנים בה בקשותיהם של כל התלמידים במכינות (כ-12 אלף בקשות בתשע"א). בקשות של זכאי הקרן לחיילים משוחררים (אשר שרתו שירות צבאי, לאומי או אזרחי), הלומדים במכינות של המכללות נבדקות על ידי ועדות בראשות הקרן לחיילים משוחררים. שאר הבקשות נבדקות על ידי ועדות בראשות נציגי מרמנת, שמהווים ממלאי מקום לנציגי משרד החינוך וות"ת.

בשנת תשע"ג עד לחודש דצמבר 2012, ועדות הסיוע וועדות הערעורים של החיילים המשוחררים מכל סוגי המוסדות יערכו על ידי הקרן לחיילים משוחררים. ועדות הסיוע וועדות הערעורים של ה"ראויים לסיוע" שאינם חיילים משוחררים  ייערכו על ידי ות"ת ומשרד החינוך בשיתוף מרמנת. הדרך שבה תקוימנה ועדות סיוע מתחילת 2013 תיבחן על ידי ועדת ההיגוי ותיאום המשאבים.

מערכות מידע

בשנת תשע"ב עברו המכינות להשתמש במערכת "נובה" מבית חברת טלדור, במקום המערכת של חברת "ראשים" שהייתה בשימוש במשך שנים רבות. מעבר זה לווה בקשיים רבים  וחלק מהמכינות עברו לשיטת עבודה ידנית ברישום תלמידים. במהלך השנה נבדק הנושא, בין היתר, על ידי משרד מבקר המדינה. בשל חשיבותו הרבה של הנושא, הצורך בהתעמקות והמורכבות הרבה של התחום מקצועי, ות"ת (בתיאום עם ועדת ההיגוי ותיאום המשאבים) תבחן מחדש את מחשוב מערך המכינות, במטרה לקבל החלטות לפני תחילת שנת הלימודים תשע"ג.

שנת מעבר – תשע"ג

שנת הלימודים תשע"ג תהווה שנת מעבר למכינות הקדם-אקדמיות, זאת בשל הצורך להיערך בהתאם לשינויים משמעותיים בפעילות המכינות בהיבטים הפדגוגיים והתפעוליים-תקציביים במכינות. בשנת מעבר זו מסלולי הלימודים הקיימים ייפתחו כרגיל, ולא יוחלו הכללים האקדמיים המופיעים בדוח זה ובדוח ועדת מאור.

חברת מרמנת, אשר אחראית היום על תפעול מערך המכינות, תמשיך להיות קבלנית המשנה לתפעול מערך המכינות עד 31 בדצמבר 2012. במקביל, מנהלת מל"ג-ות"ת תעבור חפיפה עם מרמנת על כל נושאי התפעול. במהלך חודש דצמבר 2012 יערך כנס מנהלי מכינות, ובו יוצגו הכללים החדשים, יעדים ומדיניות לשנה"ל תשע"ד, אשר יישמו במלואם את המלצות דוח זה.

במהלך שנת המעבר ייקבע סופית מודל תקצוב לכלל השותפים, אשר יתחייבו למשמעויות הנגזרות מן המודל בשנת המעבר ובמצב היציב. יחד עם זאת, בשל הצורך להיערך כאמור לשינויים בפעילות המכינות הן בהיבטים האקדמיים והתפעוליים-תקציביים, והן בהקצאת המשאבים בקרב השותפים, שנת המעבר תיישם חלקית את תוספת המשאבים שיוקצו לטובת המכינות במודל החדש. התקצוב של שנת תשע"ד יישם את תוספת המשאבים במלואה, וייקח בחשבון חלק מפעילות המכינות הקדם אקדמיות בשנת תשע"ג, כפי שמפורט בפרק ד'.

5. שילוב קבוצות אוכלוסייה מיוחדות בהשכלה הגבוהה

במסגרת עבודת הצוות, ניתנה תשומת לב למספר קבוצות באוכלוסייה אשר אינן מיוצגות במידה מספקת בהשכלה הגבוהה, ואשר מולם ניצבים קשיים אובייקטיביים בעמידה בתנאי הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה. קבוצות אלה כוללות את הגברים החרדים, אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ואוכלוסיית המיעוטים, בה בולט בעיקר המגזר הבדואי.

הצוות זיהה מספר קשיים עיקריים העלולים לעמוד בפני אוכלוסיות אלה:

  • נגישות פיזית למוסד – חוסר יכולת להגיע פיזית למוסד הלימודים, לאור היעדר תחבורה ציבורית או קשיים אחרים.
  • כישורי למידה – מחסור הכלים הבסיסיים הנדרשים ללימודים במכינה.
  • מתמטיקה ואנגלית – פערי ידע גדולים במתמטיקה ואנגלית, אשר דורשים השקעה מוגברת במכינה.
  • עברית – אי-ידיעת השפה העברית במידה המספיקה למכינה וללימודים האקדמיים.
  • פסיכומטרי – קשיים תרבותיים ואחרים המהווים חסם להצלחה מספקת בבחינה הפסיכומטרית.
  • נשירה – נשירת סטודנטים לאור קשיים לימודיים, תרבותיים, חברתיים וכד'.

כמענה לפערים אלה, תינתן מעטפת סיוע כחלק ממודל השתתפות המדינה שמפורט בפרק ד'. מעטפת הסיוע לכל אחת מקבוצות האוכלוסייה תיתן מענה למאפייניה הייחודיים, ולמגוון הקשיים הספציפיים העומדים בפניה.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות ניתנת מעטפת סיוע ליוצאי אתיופיה במכינות, המתוקצבת במשותף ע"י  ות"ת, משרד החינוך והקרן לחיילים משוחררים. בנוסף, מעמידה ות"ת מזה מספר שנים מעטפת לתלמידי המכינות למגזר הערבי (במסגרת סעיף "הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה למגזר הערבי").

בהתאם לאמור בפרק זה, מוצע  כעת להרחיב את המעטפת לאוכלוסיות נוספות, למקדה בכשלים המרכזיים העומדים בפני האוכלוסיות הנדונות, ולחזקה.

6. גודל מכינה

בתיאום עם ועדת מאור, משיקולי תקציב ותפעול, ומתוך הבנה שהשימוש במשאבים במכינות קטנות אינו יעיל, אנו ממליצים בנוסף על קביעת גודל סף מינימאלי למכינה (על כל מסלוליה) של 150 סטודנטים.

נכון לשנת הלימודים תשע"א (צריך לעדכן), כ-17 מכינות קדם אקדמיות אינן עומדות בקריטריון זה. על מכינות אלה להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים בהן, להתאחד עם מכינות אחרות או להיסגר.

לצורך מתן היערכות למוסדות, מוצע שתהיינה שתי שנות מעבר, כך שמכינה שלא תעמוד בדרישות הגודל המינימאלי בשנת הלימודים תשע"ד תיסגר.

7. פרופיל הסגל האקדמי

ועדת מאור אשר בחנה את סוגיית הפרופיל האקדמי של הסגל במכינות, אשררה את המלצות ועדת צדוק כי ככלל הסגל במכינות הקדם האקדמיות יהיה בעל תואר שני לפחות. כמו כן:

  • על התואר הראשון והשני להיות בתחום ההוראה, או לחילופין שרק אחד מהתארים יהיה בתחום ההוראה והשני בתחום קרוב.
  • בשל הימצאות מספר מורים ותיקים ומוכשרים בעלי תואר ראשון בלבד במכינות כיום, ניתן להמשיך ולהעסיקם בשיעור שלא יעלה על 15% ממורי כל המכינה, וזאת לתקופת מעבר ועד לסיום העסקתם. למען הסר ספק, מורים חדשים שיתקבלו למכינות יהיו בעלי תואר שני לפחות.