08/07/20

תוכנית לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה במוסדות המתוקצבים על ידי ות”ת מסמך מס’ 4739

בישיבתה  ביום 8.7.2020 דנה ות”ת בשינוי מרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת, וזאת לאור המלצות  הצוות לקידום העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה בהשתתפות נציגי: ות”ת, רשות החדשנות, משרד המדע ואגף התקציבים במשרד האוצר.

לאחר שמיעת ועד ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) לשם דיון בטיוטות ההמלצות, קיימה ות”ת דיון בהמלצות לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה אשר מכוונת לפעול לאורך כל שרשרת הערך: משלב ייצור הידע, עבור דרך שלב הבשלתו ממחקר בסיסי בו ניכרים ניצנים של פוטנציאל יישומי למחקר יישומי בשל דיו למסחור או עניין משמעותי מצד התעשייה, וכלה בייעול, פישוט ומיקוד תהליכי מסחור הידע עצמם כך שיינתנו תמריצים להעברת כמה שיותר ידע (בניגוד למקסום הכנסות מהעברת ידע בעסקה זו או אחרת). לאחר דיון זה מחליטה ות”ת לאשר שינוי ברכיב “הקרנות האחרות (מחקר ממומן והעברת ידע למגזר הציבורי ולתעשייה)” במרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת כדלקמן, וזאת מבלי לפגוע בהיקף הפעילות ובתקציבים המיועדים להשקעה במחקר בסיסי ובתשתיות מחקר:

להסב כשליש מרכיב “הקרנות האחרות” במרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת לרכיב חדש: “העברת ידע לתעשייה”. יתרת הסכום במסגרת רכיב “הקרנות האחרות” תמשיך להיות מחולקת כנהוג כיום.

להלן פרוט השינוי :

הרכיב החדש – “העברת ידע לתעשייה”

רכיב זה יהיה מבוסס על מדדי הצלחה (KPIs) לפעילות מסחור הידע המתמקדים בנפח הפעילות, קרי כמות העסקאות להעברת ידע, במקום במקסום ההכנסות פר עסקה, וזאת מתוך הבנה שהתמריץ למקסום הכנסות עבור המוסד כבר קיים מטבע הדברים ואין צורך לחזקו. בניגוד לכך, אין בנמצא תמריצים מובנים להעברת כמה שיותר ידע מהאקדמיה לתעשייה, למרות שהדבר מהווה חלק אינטגרלי מן ה”משימה השלישית” של האוניברסיטאות, והמפתח להצלחתם של חברות קטנות וסטרטאפים, המהווים נתח משמעותי מהתעשייה עתירת הידע.

 

הרכיב החדש – “העברת ידע לתעשייה” –מבוסס על שלושה מדדים בעלי משקל זהה:

  1. כמות חברות ההזנק שהוקמו בישראל ואשר נכרת ביניהן לבין המוסד האקדמי הסכם מסחור ידע ובלבד שהאחזקות של המוסד האקדמי, אנשי סגל, דוקטורנטים ועובדים אחרים במוסד גם יחד במועד המסחור לא יהיה פחות מ-2.5%.
  2. כמות הסכמי המחקר הממומן שהמוסד האקדמי חתם עם גורם מסחרי, באותה שנה. לצורך סעיף זה יוגדר רף מינימלי של תמורה בסך 200 אלף ₪* להסכם. לעניין זה, חברה תיספר פעם אחת בשנה. כמו כן, רשימה זו לא תכלול הסכמים המנויים בסעיף 1 לעיל.
  3. כמות הסכמי המסחור, לרבות הסכמי רישוי, שהמוסד האקדמי חתם עם גורם מסחרי, באותה שנה. לצורך סעיף זה יוגדר רף מינימלי של תמורה, בניכוי תמלוגים, בסך 200 אלף ₪* להסכם. לעניין זה, חברה תיספר פעם אחת בשנה. כמו כן, רשימה זו לא תכלול הסכמים המנויים הסעיפים 1 ו-2 לעיל.

סכומי המינימום של 200 אלף ₪ נקבעו על מנת לוודא שהגדלת כמות העסקאות להעברת ידע לא תעשה על חשבון איכותן (בשווי נמוך מדי שלא מייצר ערך). בנוסף, הוחלט כי חברה תספר פעם אחת בשנה בלבד בכדי למנוע מצב שבו לאוניברסיטאות יש תמריץ לפרק עסקה גדולה למספר עסקאות קטנות על מנת לקבל ניקוד גבוה יותר.

חלוקת הכסף תעשה באופן יחסי בין אוניברסיטאות המחקר, בהתאם למדדים, כנהוג במרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת.

 

אופן הפעלת הרכיב החדש

הרכיב יהיה מבוסס על פעילות של שנתיים עוקבות בהפרש של שנה אחת אחורה, כנהוג ברכיבי הקרנות של מרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת. נתונים אודות המדדים המפורטים לעיל, לרבות אסמכתאות נדרשות במידת הצורך, בפירוט ובפורמט כפי שיישלח על-ידי ות”ת, יישלחו בצירוף הצהרה חתומה של סגן נשיא המוסד לענייני מחקר.

לטובת ייעול תהליך הלמידה של איסוף הנתונים החדשים, וניתוח המידע המבוקש, יאספו נתונים רלבנטיים לשנים תשע”ח-תש”פ. עם זאת, יובהר כי המידע בגינו יתומרצו המוסדות במסגרת הרכיב החדש יהיה בגין הביצועים של המוסדות במהלך שנת הלימודים תשפ”א ואילך בלבד. רכיב המחקר במודל התקצוב של ות”ת מתבסס על תקצוב תפוקות מחקר ממוצע (שהושגו לפני שנתיים ושלוש שנים).

הרכיב החדש יקבל ביטוי לראשונה בתקצוב לשנה”ל תשפ”ג, ובאופן חד-פעמי, בשנה זו הוא יתבסס על שנת פעילות אחת בלבד (שנת תשפ”א). החל משנת תשפ”ד, יחולק תקציב המודל ככלל רכיבי הקרנות במרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות”ת, קרי בגין פעילות בשנים תשפ”א ותשפ”ב. לפיכך, באופן חד-פעמי, שנת תשפ”א תיספר פעמיים לעניין הפעלת הרכיב. פעם ראשונה בהקצאת התקציב בשנת תשפ”ג, עבר ביצועי המוסדות בשנת תשפ”א, ופעם שנייה בהקצאת התקציב בשנת תשפ”ד עבור ביצועי המוסדות בשנים תשפ”א-תשפ”ב.

 

לאור שינוי רכיב “הקרנות האחרות”, ועל מנת לספק למוסדות יציבות תקציבית בעת השינוי, באופן שיביא לקידום פעילות העברת הידע, סוכם עם  משרד האוצר על הקצאת תקציב נוסף למשך שלוש שנים, במידת הצורך, על מנת להקטין פגיעה פוטנציאלית של מוסדות כתוצאה מהמעבר, בהתאם למנגנון המפורט להלן:

עבור מודל המחקר של שנת תשפ”ג (בגין ביצוע המוסדות ברכיב “העברת ידע לתעשייה” בשנת תשפ”א), משרד האוצר יקצה תקציב בהיקף שווה ערך ל-100% מהפער של כל מוסד, בין שיעור הזכיות שלו במודל תשע”ט או תש”פ, הגבוה מבניהם (מנורמל ל-100%), לבין שיעור הזכיות שלו במודל החדש.

עבור מודל המחקר של שנת תשפ”ד ותשפ”ה, ולמוסדות שנפגעו בלבד, משרד האוצר יקצה תקציב בהיקף שווה ערך ל-50%  ו-25% בהתאמה מהפער של כל מוסד, בין שיעור הזכיות שלו במודל תשע”ט או תש”פ, הגבוה מבניהם כאמור, לבין שיעור הזכיות שלו במודל החדש.

 

שנת תשפ”ו ואילך: הרכיב יופעל באותו היקף ובאותו אופן, כאשר משרד האוצר לא יידרש להקצות תקציב נוסף.  עבור חישוב הזכיות במודלי המחקר במשך תקופת הפעילות, תוגדר תקרה לשיעור הזכייה לכל מוסד שתעמוד על 25% מהמודל. יתרת הסכום במסגרת רכיב “הקרנות האחרות” תמשיך להיות מחולקת כנהוג כיום.

תוצאות הצבעה

6  בעד –פה אחד