על מנת לשמור על רמה אקדמית ואחידות בתכניות הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה, ובתוקף סמכותה לפי סעיפים 22 ו- 24 לחוק המל"ג להכרה בתארים ולפיקוח עליהם, ולאחר שקיימה סבב התייעצות עם המוסדות להשכלה גבוהה, אימצה המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה שהתקיימה בתאריך 19.3.2019 את המלצת ועדת המשנה למדיניות אקדמית, הכרה והסמכה מיום 25.12.2018 והחליטה לקבוע מסגרת כללית של היקף הלימודים האקדמיים לתואר ראשון ופריסתם, אשר תציין נורמה אקדמית, וזאת לאור המקובלויות האקדמיות הנהוגות בישראל ובעולם, כלהלן:

הגדרות:

א. "סמסטר" – תקופת לימודים שלא תפחת מ- 13 שבועות בהם מתקיימת הוראה על ידי מורי התכנית[1] [2] בסמסטר קיץ, מוסד רשאי לקיים סמסטר שבו מספר שבועות הוראה קטן יותר תוך שמירה על רמה אקדמית נאותה ופריסה נאותה של הלימודים בכדי שיהיו שווי ערך (במספר שעות ההוראה לקורס) ללימודים בהיקף הרגיל (13 שבועות לפחות).

ב. מספר הסמסטרים בשנה - על מנת להבטיח כי לימודים לתואר ראשון יתקיימו במתכונת המקובלת באקדמיה, המאפשרת הפנמה וקליטה ראויה של החומר הנלמד, תוך ריווח תקופת הלימודים בצורה נאותה - שנות הלימוד שנקבעו בכללי המל"ג[3] לתואר ראשון, יכללו שני סמסטרים בכל שנת לימודים.

מוסד החפץ לקצר את משך הלימודים לתואר רשאי, לאחר דיווח למל"ג, לפרוס תכנית לימודים מלאה במהלך שלושה סמסטרים בכל שנה, ובלבד שישמור על רמה אקדמית הזהה לתכנית הרגילה והיקף לימודים מלא.

מספר הסטודנטים בכל תכניות הלימודים המקבילות (מסלולים מיוחדים)[4] לתואר ראשון, כולל אלו הבאות לקצר את משך הלימודים והמתפרסות על פני שלושה סמסטרים בכל שנת לימודים, לא יעלה על שליש מתוך כלל הסטודנטים לתואר ראשון במוסד.[5]

ג. "נקודת זכות (נ"ז) אקדמית" – ככלל, מוענקת עבור השתתפות בשיעור פרונטלי[6] בן 45 דקות לפחות בשבוע במשך סמסטר רגיל של לפחות 13 שבועות[7]. פעילות אקדמית אחרת, כגון סדנא, תרגול, מעבדה, סיור לימודי ואחרים[8], תזוכה בנקודות זכות בהתאם להחלטת המוסד באשר למספר שעות הפעילות האקדמית האחרת השקול לשעת שיעור פרונטלי.[9]

ד. "תכנית לימודים" - ככלל, במסגרת שנת לימודים אחת לתואר ראשון, הכוללת 2 סמסטרים, יילמדו ויוענקו כ- 40 נ"ז10] (כ- 20 נ"ז בסמסטר)[11]. ככלל, תכנית לימודים 3 שנתית תהיה בת לפחות 120 נ"ז ותכנית לימודים 4 שנתית תהיה בת לפחות 160 נ"ז, זולת אם אישרה המועצה תכניות בהיקפי נ"ז אחרים ובתנאים שאישרה.[12]

[1] סעיף זה לא חל על האוניברסיטה הפתוחה.

[2] נוכח מלחמת "חרבות ברזל", הדרישה לאורך סמסטר בן 13 שבועות אינה בתוקף בשנה"ל תשפ"ד. על המוסדות להבטיח כי לא תהיה פגיעה ברמה האקדמית של הלימודים.

[3] על פי סעיף 7 בכללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), ועל פי סעיף 2 בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים).

[4] הכוונה לתכניות לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת, תכניות הנלמדות מחוץ לקמפוס, תכניות אשר הוסבו לשפה זרה, תכניות לתואר ראשון בזמן חלקי, תכניות חוץ תקציביות במוסדות מתוקצבים ותכניות ייעודיות (מוזמנות).

[5] האמור בסעיף זה אינו חל על מוסד המבקש לקיים שלושה סמסטרים בשנה מבלי לקצר את תקופת הלימודים. במקרים אלו, אין צורך לדווח למל"ג ואין מגבלה על היקף הסטודנטים.

[6] הגדרה זו אינה חלה על האוניברסיטה הפתוחה, בה ההוראה הפרונטלית אינה שיטת הלמידה המרכזית במוסד.

[7] אין באמור כדי למנוע מהמוסדות להעביר במסגרת תכנית אקדמית קורס במספר שעות הוראה שבועיות גבוה אשר יתפרס על פני מספר שבועות קטן מ- 13 שבועות, ובתנאי שהיקף ההוראה יהיה שווה ערך לזה הניתן בסמסטר שלם (לפחות 13 שבועות).

[8] באשר ללמידה מקוונת\ קורסים מקוונים, ראה נא החלטת המל"ג מיום 13.11.2018 בנושא "למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה".

[9] אין באמור כדי למנוע מהמוסדות להעניק עד 2 נקודות זכות בגין שירות מילואים או פעילות חברתית, פעם אחת במהלך התואר הראשון בהתאם לחוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית.

[10] יכול מוסד לקיים פחות מ- 40 נ"ז בשנה אחת ויותר מ- 40 נ"ז בשנה השניה והעיקר שסך הנ"ז לתואר יהיה מתאים להגדרה בהחלטה זו.

[11] הגדרה זו אינה חלה על האוניברסיטה הפתוחה.

[12] הגדרת מספר נ"ז לתכניות לימודים יכולה להשתנות בהתאם לקביעת נ"ז ע"י המוסד עבור פעילות אקדמית שאיננה הוראה פרונטלית (ראה סעיף ג לעיל) או במקרה בו מוסד מתנהל לפי ש"ש או שווה ערך אחר ומזכה פעילות אקדמית (כאמור בסעיף ג) באמצעות חישוב אחר מנ"ז, וזאת כל עוד החלופה שוות ערך להיקף הלימודים.