14/10/2020
פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א – 2021/2020
-
לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א – 2021/2020
-
קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל
פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א לצד הקורונה
עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים והיערכות מלאה של מערכת ההשכלה הגבוהה לפתיחת השנה וקליטת הביקושים
- עפ"י נתונים שנאספו לאחרונה ממוסדות להשכלה גבוהה ישנו גידול משמעותי של 20%-25% בהרשמה ללימודים אקדמיים לכל התארים.
- המשך העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ובכלל זה נשים.
- הקצאת משאבים לתוכניות הסיוע לסטודנטים בגובה של כחצי מיליארד ₪ בשנה, ובכלל זה תוספת סיוע ייעודי למשבר הקורונה בגובה 100 מיליון ₪.
- תוספת של 70 מיליון ₪ לקידום ההוראה הדיגיטלית לטובת פיתוח אמצעים טכנולוגיים והכשרה צוותים טכנו פדגוגיים.
- למידה משלבת התנסות – השקעה של כ- 24 מיליון ₪ בקורסים אקדמיים מוטי תעסוקה.
- השקת פרויקט הקוונטום בסכום של 1.2 מיליארד ₪ בשיתוף מפא"ת, הרשות לחדשנות, משרד המדע ומשרד האוצר.
עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א צפויים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה כ- 320,000 סטודנטים
- סה"כ 35,700 סטודנטים ללימודי הנדסה בשנה"ל תש"ף, מסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל (כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). בנוסף למדו עוד 18,240 סטודנטים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון. סה"כ כ- 54,000 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים.
- מספר המתחילים לימודי רפואה גדל מ – 530 בתש"ע ל – 800 בתש"ף.
- בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ – 1,000 ל – 2,000.
הגדלת שיעור הנשים באקדמיה
- נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים – 58% בתואר הראשון, 63% בתואר השני ו – 54% בתואר השלישי.
- הושק מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמינהל המוסדות להשכלה גבוהה.
הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות
- הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה: בשנת תש"ף כ – 55,000 סטודנטים המהווים כ-31% מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של סטודנטים בני ישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת בהן עמד חלקם על 35% מהלומדים לתואר ראשון וזאת בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלה שעמד על 36%.
- הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית: כ-54,000 סטודנטים מהחברה הערבית, כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 20% מחלקם באוכלוסייה. (גידול של 110% בעשור)
- תכנית למצוינות בקרב יוצאי אתיופיה: כ-4,060 סטודנטים יוצאי אתיופיה, כ-1.3% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 1.7% מחלקם באוכלוסייה (גידול של כ-40% בחמש שנים)
- גידול במספר הסטודנטים החרדים: כ-13,400 סטודנטים חרדים, כ-4% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-12% מחלקם באוכלוסייה (גידול של 45% בחמש שנים)
בינלאומיות בהשכלה הגבוהה
- דירוג ה- OECD: ישראל בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית בקרב גילאי 64-25.
- ממשיכים לקדם את הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה: עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבינלאומיים לתארים מתקדמים.
תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה
- כמעט הכפלה של תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה: מ-6.9 מיליארד ש"ח (2010) ל-12.3 מיליארד ש"ח (2021)
- הגדלת תקציב קרנות המחקר פי 3 – תוך עשור הוכפל כמעט פי 3 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל מ-450 מיליוני ש"ח ל-1,274 מיליוני ש"ח
- גידול משמעותי בזכיות בקרנות מחקר תחרותיות (ממוצע דו שנתי) מכ-177 בתש"ע ל-314 בתש"ף (80%+)
- השקעה בתקציב תשתיות המחקר במאות מיליוני ₪ בשנה