כנס ההשכלה הגבוהה התקיים היום, יום שלישי 29.06.21 בירושלים, במתכונת היברידית בהשתתפות בכירי מערכת ההשכלה הגבוהה ובשידור זום למאות משתתפים ממוסדות ההשכלה הגבוהה, משרדי ממשלה וגופים נוספים ברחבי הארץ.  

לצפייה בתכני הכנס לחץ/י כאן

הכנס עמד בסימן סיכום התכנית הרב שנתית הנוכחית על הישגיה המהווים "מקפצה" לתכנית הרב שנתית הבאה, שתחל בשנת הלימודים תשפ"ג ותתמקד בנושאי דגל משמעותיים כגון: מחקר ביו-רפואי מבוסס אדם וקיימות. זאת לצד המשך פיתוח תשתיות המחקר וקרנות המחקר, השקעה בהון האנושי, יזמות וחדשנות, פיתוח הבינלאומיות, התאמה לשוק העבודה, הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות חלשות, תכניות לימודים בינתחומיות ומבנה תארים מגוון ועוד.
בכנס חולקו  פרסי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לשנת תשפ"א ל 3 הזוכים: פרופ' חיים הררי, פרופ' תמר אריאב ופרופ' אילת ברעם-צברי.

בכנס השתתפו נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן,  כבוד שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, סיו"ר המל"ג פרופ' אדו פרלמן, מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת הגב' מיכל נוימן וחברי הצוות המקצועי במל"ג/ות"ת, חברי המל"ג והות"ת, ראשי המוסדות האקדמיים.

הכנס עמד בסימן סיומה של התוכנית הרב שנתית של ההשכלה הגבוהה והכנתה של התוכנית הרב שנתית הבאה שתחל בשנת הלימודים תשפ"ג.

יו"ר הות"ת, פרופ' זילברשץ, אשר הובילה את גיבושה וביצועה של התוכנית הרב שנתית הנוכחית, מסכמת קדנציה בת 6 שנים בראשות הוועדה לתכנון ולתקצוב, מפרטת את התובנות בהתייחס לתכנית הרב שנתית הנוכחית והחזון שלה לקראת התכנית הרב שנתית הבאה, וכיצד היא רואה בביצוע התוכנית הנוכחית מקפצה להמשך צמיחה והצטיינות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. 

 להלן עיקרי דבריה של פרופ' זילברשץ: 

• תכניות דגל: בתכנית הרב שנתית הנוכחית ניתנה התייחסות מיוחדת לנושאי הדגל בתחום המחקר: רפואה מותאמת אישית, מדע וטכנולוגיות קוונטים, מדעי הנתונים ומדעי הרוח.  
  לקראת התכנית הרב"ש הבאה מציעה זילברשץ  להמשיך ולפתח את נושאי הדגל הללו, ובמקביל לקדום  תכנית למחקר ביו רפואי מבוסס אדם, במסגרתה יעודדו שיתופי פעולה מחקריים בין רופאים לחוקרי האקדמיה, כמו גם לתמוך ולבסס את נושא הקיימות באקדמיה במטרה לעודד את המוסדות להשכלה גבוהה לשמש כקטליזטורים מחוללי שינוי ברמה הלאומית והעולמית בכל הנוגע למציאת פתרונות להתמודדות עם אתגרי משבר האקלים והסביבה (התחממות כדה"א, זיהום מים, אויר וקרקע, ירידה במגוון הביולוגי, וכו').
• תשתיות המחקר נדרשת הרחבת התמיכה בכל תשתיות המחקר בדגש על התשתיות הלאומית ולמיקומן במוסדות האקדמיים לצורך שימוש בין-מוסדי, לשימוש התעשייה וכן לשימושה של מערכת הבריאות.
• ההון האנושי - דוקטורנטים באקדמיה ייועדו לא רק למטרת הכשרת סגל ליבתי אלא גם לבנייה ועיבוי מערך שילוב חוקרים מצטיינים במעבדות.  במקביל לכך, בוגרי תואר שלישי נוספים ישולבו במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, בתעשיה ובמוקדי יזמות.
• הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה – מעבר להמשכה של התכנית הנוכחית בהשגת היעד של ה- OECD במספר הסטודנטים הזרים בקמפוסים הישראלים, החזון של זילברשץ הוא לעודד בינלאומיות בקמפוסים הישראלים באמצעות פיתוח כישורים בינלאומיים אצל הסטודנטים הישראלים: קידום הוראה באנגלית ושילובם של תכנים בינ"ל בתכניות לימוד, כמו גם  פיתוח הבינלאומיות של הסגל במוסדות וקידום יוזמות אקדמיות וחברתיות להגברת האינטראקציה בין סטודנטים ישראלים ובינלאומיים, לצד עידוד ניידות של סטודנטים ישראלים".
• הקמפוס כמקור לחדשנות - חזון הקמפוס החדש היה מרכיב משמעותי בתכנית הרב שנתית הנוכחית וכלל מספר נדבכים. בתחום ההוראה התכנית התייחסה ללמידה דיגיטלית ככלי המסייע פדגוגית לשיטות הוראות חדישות, להנגשה לאוכלוסיות מגוונות בכל מקום ובכל עת כמו גם ללמידה לאורך כל החיים. פיתוח הלמידה הדיגיטלית והמוכנות של המוסדות להשכלה גבוהה, הוכיח עצמו ללא עוררין בתקופת משבר הקורונה, בה כל המערכת המשיכה ללמד באופן רציף וללא הפסקה, כל זאת מבלי לוותר על מצויינות והליכים אקדמיים נאותים.

נדבך נוסף הינו הקמת מרכזי יזמות וחדשנות שהתחיל כבר בתכנית הרב שנתית נוכחית. מיזם זה מאפשר לסטודנטים וגם למרצים לפתח רעיונות ולהוציאם מן הכח אל הפועל ובכך להפוך את הלימודים לאקטיביים הודות לבניית סביבה שמאפשרת הן לתלמידים והן לסגל ליזום ולממש רעיותיהם תוך ניצול מקסימלי של מרחבי הקמפוס לצד שיתוף פעולה של האקדמיה עם התעשייה.  
בתכנית הרב שנתית הבאה צופה זילברשץ מעורבות רבה יותר של התעשייה וקרנות הון סיכון בקמפוס דרך המשך פיתוחם של מרכזי היזמות, במקביל להקלות בנושאי IP והסכמים ידידותיים עם התעשייה והמשקיעים. 

• גשר בין האקדמיה לשוק התעסוקה - אקדמיה המשלבת התנסות  מאפשרת לימוד תיאורטי אקדמי לצד התנסות מעשית במקומות התעסוקה. בתכנית הרב שנתית הבאה צפוי שמספר הקורסים האקדמיים המשלבים תעסוקה יגדל מאוד ובכך יהוו מקפצה מקדמת עבור הסטודנט מן האקדמיה לשוק העבודה, במייוחד במקצועות מדעי הרוח והחברה.
• מבנה תארים מגוון - המבנה הדיכוטומי של התארים האקדמים משתנה והופך מגוון יותר כך שאדם יוכל ללמוד לא רק תואר אחד או תארים דו חוגיים אלא גם חוג לאחר/לצד תואר יחד עם תואר אותו לומד, תואר רב תחומי (כגון פכ"מ) , כמו גם מקבצי קורסים שהסטודנט יוכל ללמוד במקביל למקצוע הראשי, למשל בתחום ההייטק או מדעי הרוח.

מצגת - פרופ' יפה זילברשץ - התכנית הרב שנתית הנוכחית: המקפצה קדימה לתכנית הבאה

פרופ' אדו פרלמן, סיו"ר מל"ג אמר כי: "איזון בין רגולציה וחופש אקדמי הינו ערובה להתנהלות טובה יותר של מערכת ההשכלה הגבוהה. בעקבות התפתחות המוסדות ב- 20 השנים האחרונות, המל"ג פתחה בצעדים להקלת הרגולציה תוך העברת אחריותיות למוסדות להשכלה גבוהה  והרחבת החופש האקדמי, מבלי לוותר על מצוינות אקדמית. במקביל, המל"ג הובילה רפורמות רבות אשר מאפשרות לבוגר הכנה טובה יותר לעולם  המחר" 

פרסי ההשכלה הגבוהה

בכנס חולקו פרסי ההשכלה הגבוהה כאות הוקרה על עשייה אקדמית פורצת דרך, מעוררת השראה והמשלבת מצוינות מדעית ותרומה לקהילה ולחברה.

בפרס איש אקדמיה ותיק בעל תרומה רוחבית ומשמעותית לקידומה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל זכה פרופ' חיים הררי.

פרופ' הררי כיהן  כנשיא מכון ויצמן למדע ותחת הנהגתו חווה המכון פריחה ושגשוג מדעי. הוא גם היה יו"ר ות"ת ובמסגרת תפקידו זה הטביע  חותם על מערכת ההשכלה הגבוהה ותרם להתפתחותה וחיזוקה. בנוסף, פרופ' הררי הקים את תכנית החונכות הלאומית פר"ח, המעניקה מלגות לסטודנטים ובתמורה דורשת מהם התנדבות בקהילה. כמו כן יזם והקים את  רשת המחשוב הבין-אוניברסיטאית (מחב"א) ואת מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן שעוסק בהנגשת תחום המדעים לבני הנוער. פרויקטים רבים אלה המהווים את מפעל חייו קיימים שנים רבות ויש בהם תרומה עצומה למדע, לחברה ולמדינה.

בפרס איש אקדמיה שעמד בראש מוסד על קידום יוצא דופן של מוסד להשכלה גבוהה  
זכתה פרופ' תמר אריאב , נשיאתה לשעבר של המכללה האקדמית בית ברל.

לפרופ' אריאב תרומה גדולה ומשמעותית מאד מבחינה אקדמית וארגונית לבית ברל, המוסד בראשו עמדה. תרומתה המנהיגותית והניהולית בולטת בהתייחס לשינויים שהוחלו במוסד ובמיוחד העברתו מתקצוב משרד החינוך לתקצוב הוועדה לתכנון ולתקצוב, מהלך משמעותי ביותר בהתפתחות האקדמית של המכללה ובמיצובה במערכת ההכשרה להוראה.  פרופ' אריאב פעלה רבות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות: יזמה  את כינונו של המרכז לחיים משותפים המשמש גשר בין סטודנטים וחברי סגל יהודים וערבים, הרחיבה את פעילותו של מרכז בובר לחינוך דיאלוגי אשר לבוגריו תרומה משמעותית  לחינוך ילדים ונוער בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וכן קידמה שילוב חרדים באקדמיה.

"מתווה אריאב" להכשרה להוראה, שגיבשה הוועדה בראשותה הטביע חותם על הכשרת המורים בישראל ועל מעמדם המקצועי.

בפרס איש סגל אקדמי צעיר המשלב בפעילותו האקדמית תרומה משמעותית לחברה 
זכתה פרופ' אילת ברעם-צברי מהטכניון.

לפרופ' אילת ברעם-צברי תרומה חשובה בפיתוח מתודולוגיות הוראה חדשניות והנגשת ההשכלה הגבוהה באמצעות הלמידה המקוונת לציבור רחב ובמיוחד לאוכלוסיות חלשות. היקף הפעילות שלה, הן האקדמית והן החברתית, מרשים ביותר.

אילת הינה חוקרת חלוצה ופורצת דרך בתחום תקשורת המדע והחינוך המדעי, ובעלת תרומה יוצאת דופן להוראה בטכניון. במקביל להצטיינותה במחקר והוראה היא פועלת בהצלחה רבה להנגיש את המדע לקהל הרחב ולסייע למדענים לחלוק תובנות ממחקריהם עם הציבור.