مؤسسات

هنا تستطيعون العثور على معلومات لمؤسسات التعليم العالي في المواضيع التالية:

  • فحص الجودة للمؤسسات
  • فحص الجودة للبرامج الدراسيّة
  • تخويل لمنح درجة بروفيسور
  • مسار تقييم الجودة
  • طلبات إدارية-مكتبيّة
  • تعليمات لتشغيل أفراد الهيئة التدريسية
  • أنظمة تتعلق بالموازنة
  • أنظمة تتعلق الشركات
  • بنى تحتية في مجال الأبحاث في إسرائيل
  • بنى تحتية في مجال الأبحاث على المستوى الدوليّ
  • التعاون الدولي في مجال الأبحاث
  • صندوق عدة للنهوض بالدولية
  • التعاون في التدريس وتنقل الطلبة والباحثون والهيئات التدريسيّة.
  • الدراسة الرقميّة

فحص الجودة للمؤسسات

 

בהתאם לחוק המל”ג, פתיחתו של מוסד להשכלה גבוהה כמו גם קיומם של לימודים אקדמיים, לרבות פרסום בקשות שהוגשו – טעונים קבלת אישור מראש של המל”ג.

תהליך האקרדיטציה של מוסדות להשכלה גבוהה כולל שלושה שלבים מרכזיים:

שלב 1: רישום הבקשה

מוסד המבקש לקבל היתר והכרה מהמל”ג צריך להגיש בקשה בהתאם להנחיות המל”ג לפתיחת מוסד להשכלה גבוהה ותכנית לימודים חדשה והבקשה תירשם רק אם תימצא מלאה ותעמוד בתנאי הסף שנקבעו בארבעה מישורים: אקדמי, תאגידי-משפטי, תקציבי-תכנוני וסגל. במקרה של מוסדות המבקשים להיות מתוקצבים תיבחן הבקשה גם בהיבט התכנוני. לאחר רישומה במל”ג תועבר הבקשה לבדיקה ל. במידה שלא תעמוד הבקשה בתנאי הסף היא תוחזר למוסד.

קריטריונים ותנאי סף להגשת בקשה לפתיחת מוסד/תכנית לימודים

שלב 2: מתן היתר למוסד  

לאחר רישום הבקשה היא תועבר – בהתאם לצורך – לדיון בות”ת, ועדת המשנה ומליאת המל”ג לצורך הקמת ועדות בדיקה מקצועיות לבדיקת הבקשה. ככל שוועדות הבדיקה ימליצו למל”ג על מתן ההיתר, בהתאם לכללי המל”ג, תוך שמירה על עמידה בקריטריוני הסף, יוענק למוסד היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה. בהתאם לחוק המל”ג, תוקף ההיתר הינו ל- 4 שנים עם אפשרות הארכה ל- 4 שנים נוספות. בשלב זה, המוסד עדיין אינו מוכר כמוסד להשכלה גבוהה ואינו מוסמך להעניק לבוגריו תואר אקדמי.

שלב 3: מתן הכרה למוסד

לאחר שמוסד קיבל היתר מהמל”ג הוא ייבדק לקראת שלב ההכרה וקבלת הסמכה להעניק תארים אקדמיים. בדיקה זו תתקיים בהתאם לכללי המל”ג ולהחלטת המל”ג בדבר הפרוצדורה להכרה במוסד להשכלה גבוהה, דהיינו באמצעות ועדת ממומחים בראשותו של איש אקדמיה בכיר ששימש בעבר נשיא או רקטור של מוסד להשכלה גבוהה. ועדת המומחים תערוך בדיקה מוסדית מקיפה לבחינת רמתו האקדמית והמדעית של המוסד לאורם של הוראות החוק, כללי המועצה ובהתבסס על שני עוגני היסוד של מוסד להשכלה גבוהה – הנהגה אקדמית מבוססת וחזקה, וחופש אקדמי ומנהלי של המוסד. מוסד מוכר יוכל לקבל הסמכה להעניק תואר בתכניות ספציפיות שנבדקו ואושרו על-ידי המועצה.

החלטת המועצה בנושא נוהל פנימי לביצוע תהליך הכרה

 

فحص الجودة للبرامج الدراسيّة

תהליך האקרדיטציה של תכניות לימודים חדשות כולל שלושה שלבים מרכזיים:

שלב 1: רישום הבקשה

מוסד מוכר להשכלה גבוהה המבקש לפתוח תכניות לימודים חדשות ולהעניק בגינן תואר אקדמי צריך להגיש בקשה לאישור המועצה להשכלה גבוהה בהתאם להנחיות המל”ג לפתיחת תכנית לימודים חדשה. ככל שהבקשה תעמוד בתנאי הסף שנקבעו בהנחיות ובהחלטות רלבנטיות אחרות של המל”ג, תירשם הבקשה  ותועבר לבדיקה לקראת שלב אישור פרסום והרשמה. במידה שלא תעמוד בתנאי הסף היא תוחזר למוסד.

הנחיות המל”ג לפתיחת תכנית לימודים חדשה

שלב 2: אישור פרסום תכנית, הרשמת סטודנטים אליה והתחלת הלימודים בה

לאחר רישום הבקשה לפתיחת תכנית לימודים חדשה, תועבר התכנית – בהתאם לצורך – לדיון בות”ת, ועדת המשנה ומליאת המל”ג לצורך הקמת ועדת בדיקה מקצועית או סוקרים לבדיקת הבקשה. ההחלטה על מינוי סוקרים או ועדה תתקבל בהתאם להחלטות המל”ג.

החלטת מל”ג בנושא נוהל בדיקת תכניות – מתי יש למנות סוקרים ומתי יש למנות ועדה

ככל שוועדת הבדיקה תמליץ למל”ג על מתן אישור לפתיחת תכנית לימודים , תאשר המל”ג למוסד לפרסם את התכנית, לרשום אליה סטודנטים ולפתוח אותה. בשלב זה המוסד עדיין אינו מוסמך להעניק תואר אקדמי בתכנית, ועל כן היא תדרוש מהמוסד ליידע את הסטודנטים על-כך תוך החתמתם על הצהרה לפיה ידוע להם כי למוסד אין עדיין הסמכה להעניק את התואר האקדמי ובמידה שהוא לא יקבל את ההסמכה מהמל”ג תוצע לו רשת בטחון. משמע: רשת הביטחון היא המסגרת החלופית לסיום הלימודים ולקבלת התואר שתוצע לסטודנטים, בין באותו מוסד או במוסד אחר, אם המוסד לא יקבל את ההסמכה להעניק תואר אקדמי בתכנית המוצעת.

הנחיות המל”ג בנושא רשת הבטחון

בהתאם להחלטת המל”ג, תוקף אישור הפרסום ורישום הסטודנטים מוגבל לשנתיים. על המוסדות להודיע למל”ג על פתיחת התכנית בפועל במסגרת הזמן שנקבע לאישור פרסום והרשמה.

שלב 3: הסמכה

בדיקת התכנית לשלב ההסמכה באמצעות ועדת מומחים/סוקרים תחל לא יאוחר מפתיחת שנת הלימודים האחרונה בתכנית. במסגרת הבדיקות לשלב ההסמכה בוחנת ועדת הבדיקה/הסוקרים את התפתחות התכנית ממועד פתיחתה ועמידת המוסד בהתחייבויותיו. ועדת המומחים/הסוקרים מגישים בסיום עבודתם דו”ח מסכם למל”ג בדבר מתן הסמכה לתכנית, זאת בהסתמך על רמתה האקדמית של התכנית תוך התייחסות לסגל ההוראה, קוריקולום, תשתיות אקדמיות ועוד.  כמו כן נבדקים היבטים של תקציב, תכנון  ועוד.

בהתאם להחלטות המל”ג – ניתן להעניק ישירות הסמכה קבועה או הסמכה זמנית אחת בלבד זאת לפרק זמן מוגדר שמשכו ייקבע מראש, ולאחר מכן תצטרך להתקבל החלטה על מתן הסמכה קבועה, או לחילופין על אי חידוש ההסמכה וסיום מחזורי הלומדים בתכנית. המל”ג תוכל לקבוע אבני דרך לעמידת התכנית בתנאים שייקבעו על ידה בפרק הזמן של ההסמכה הזמנית.

 

تخويل لمنح درجة بروفيسور

הענקת תארי פרופסור במוסדות להשכלה גבוהה להם אין הסמכה להעניק תואר פרופסור נעשית באמצעות חמש ועדות עליונות למינוי פרופסורים של המל”ג.

מוסדות המצויים בקטגוריה זו ומבקשים להעניק לסגל בכיר תארי פרופסור נדרשים להגיש לוועדות העליונות בקשה בהתאם להנחיות שקבעה המל”ג.

בנוסף, הקימה המל”ג פורום של יושבי ראש הוועדות העליונות למינוי פרופסורים בראשות חבר מל”ג, שבעבר עמד בראש מוסד, אשר יתכנס מעת לעת בכדי לדון בנושאים כגון:

  1. סוגיות העולות בוועדות העליונות למינוי פרופסורים.
  2. בחינת דיווחי המוסדות המורשים להעניק פרופסור חבר באופן עצמאי ובדיקת בקשות חדשות בנדון.
  3. בחינת שינויים מבוקשים בתקנון למינוי פרופסורים.
  4. עדכון הרכבי הועדות העליונות למינוי פרופסורים.

 

המלצות הפורום מובאות לדיון בפני ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית ואח”כ לקבלת החלטה במל”ג.

קריטריונים ותנאים לאישור מתן תואר פרופסור על ידי המוסדות

סדרי נוהל לעבודת הוועדות העליונות של המל”ג למינוי פרופסורים במוסדות להשכלה גבוהה

הנחיות למוסדות להגשת תיקים למינוי פרופסורים לוועדות המינויים העליונות של מל”ג

למידע על הרכבי הוועדות העליונות למינוי פרופסורים והרכבי הוועדות

مسار تقييم الجودة

תהליך הערכת איכות מתבצע במסגרת תכניות לימודים בעלות הסמכה קבועה אשר העמידו 3 מחזורי בוגרים לפחות. האגף להערכת איכות והבטחתה מקיים את ההערכה החיצונית על ידי ועדת מומחים בינ”ל, הכוללת בממוצע 6 חברים מובילים בתחום המוערך.

 

תהליך ההערכה מתחיל במוסד במסגרת כתיבת “דוח הערכה עצמית” של המחלקה והמוסד. הדוח נכתב בהתאם להנחיות האגף וכולל מידע מקיף ומפורט מאוד לגבי המוסד, המחלקה ותכנית הלימודים. לאחר הגשת הדוח וגיוס חברי ועדה, מתקיימים ביקורים בכל מוסד. במסגרתם חברי הוועדה נפגשים עם ראשי המוסד ונציגי המחלקה על דרגותיהם ותפקידיהם השונים וכן עם סטודנטים ובוגרים. לאחר מכן הוועדה כותבת דוח מקיף המתייחס לנקודות לשיפור ולשימור בתכנית הנבדקת וכן המלצות ליישום. בנוסף, נכתב דוח כללי המתייחס לנעשה בתחום ברמה הלאומית.

דוחות הוועדה מוצגים בפני ועדות המשנה של המל”ג וכן במסגרת מליאת המל”ג. חברי המל”ג דנים לעומק בתכנים ובהמלצות הוועדה, ומצביעים על החלטות בנוגע לאימוץ המלצות הוועדה.

יישום ההחלטות נבדק לאורך זמן על ידי צוות האגף ובאמצעות סוקר חיצוני.

طلبات إدارية-مكتبيّة

בנוסף לבקשות המוסדות לאקרדיטציה של מוסד ותכניות לימוד, ישנן תכניות ומסגרות אחרות הטעונות אישור המועצה להשכלה גבוהה גם כאשר למוסד יש הסמכה שאינה מוגבלת בזמן להעניק תואר בהן, כל זאת על פי החלטת מועצה מיום 27.10.2015.

 

מדיניות המל”ג היא שמוסד להשכלה גבוהה יקיים תכניות לימוד מאושרות שתהיינה פתוחות באופן שוויוני בפני כל מי שעומד בתנאי הקבלה האקדמיים, יתקיימו בתוך הקמפוס, בפיזור לימודים תיקני (על פני השבוע/הסמסטר/השנה) ובשכר לימוד תיקני (להלן – “תכנית רגילה”) (מלבד האוניברסיטה הפתוחה).

מוסד שיבקש לחרוג מהחלטות מל”ג בנושאים אלה, יגיש בקשה לאישור המועצה, ובלבד שיעמוד בתנאי הסף שלהלן:

  • הסמכה קבועה: למוסד יש הסמכה קבועה להעניק תואר בתכנית הלימודים המוצעת והוא מקיים לימודים בתכנית רגילה.
  • קיום והפעלת תכנית רגילה: אם תאושר תכנית מקבילה, המוסד ימשיך ויקיים תכניות רגילות, ותכניות אלו לא תיפגענה כתוצאה מפתיחה של תכניות מקבילות.
  • זהות אקדמית: התכניות המקבילות חייבות להיות זהות אקדמית לתכניות הרגילות במוסד (דרישות אקדמיות, תנאי קבלה, רמת הסגל, התשתיות, משך הלימודים, הקורסים הנלמדים ומתכונתם – שיעור/תרגיל/סמינר – וכן התואר המוענק בסיום הלימודים).
  • הבטחת איכות: מנגנוני הערכה והבטחת האיכות של המוסד ושל המל”ג יחולו הן על התכניות הרגילות והן על התכניות המקבילות.
  • שימור מרכז הכובד: סך מספר הסטודנטים הלומדים בכל התכניות המקבילות לסוגיהן השונים, במצטבר, יהווה מיעוט ביחס למספר הסטודנטים הלומדים בתואר ובמוסד, שלא יעלה על שליש. כלומר- מרבית הסטודנטים ילמדו במסגרות פתוחות ופלורליסטיות, ומרכז הכובד של תכניות הלימודים במוסד ובתואר יהיה אפוא בתכניות רגילות הפתוחות לקהל הרחב כולו, המתקיימות בין כתלי הקמפוס (עבור מוסד שאושר כקמפוס רב קמפוסי כל אחד מהקמפוסים שאושרו נחשב כקמפוס המוסד ) במתכונת לימודים מלאה, בזמן לימודים תקני ובשכ”ל תקני. ות”ת תבחן מגבלה זו פעם נוספת בעוד כשנה, על בסיס הדיווח שיתקבל מהמוסדות.

 

לפי החלטות המל”ג, הנושאים הבאים מחייבים הגשת בקשה למועצה להשכלה גבוהה, וקבלת אישורה כתנאי לקיומם:

  • תכניות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות:

בהמשך להחלטות המועצה להשכלה גבוהה בנושא קבוצות מובדלות, תכנית לימודים לאוכלוסייה מוגדרת משמעותה פתיחה של כיתת/קבוצת לימוד המבדלת כניסה של סטודנטים המשתייכים לקבוצה מוגדרת בלבד, שאינה פתוחה לכל מי שעומד בתנאים האקדמיים הרלבנטיים (כגון: תכניות לחרדים, או לחניכי קורס צבאי מסוים) והיא מחייבת אישור המועצה, כמפורט בהחלטות. משמע, הבידול בתכניות לאוכלוסיות מוגדרות הוא על בסיס תבחינים שאינם אקדמיים גרידא, ושאינם קשורים לתכנית ולתכני הלימודים. למען הסר ספק, תכנית או קבוצה אליה יוכל להתקבל כל מי שעומד בתנאי הקבלה האקדמיים, אינה “תכנית לאוכלוסיות מוגדרות”.(חריגים לעניין זה הם מוסדות להשכלה גבוהה שהיסטורית אושרו כמוסדות המתנהלים בהפרדה מגדרית)

  • קיום לימודים אקדמיים מחוץ לקמפוס:

בהתאם להחלטות המועצה להשכלה גבוהה מיום 12.12.2006 ומיום 26.7.2011 בנושא ‘קיום לימודים אקדמיים לתואר או נקודות זכות לקראת תואר אקדמי מחוץ לקמפוס הראשי של המוסדות להשכלה גבוהה’, עמדתה העקרונית של המל”ג היא כי ככלל, מוסדות להשכלה גבוהה חייבים בהוראה בקמפוס. בהתאם להחלטה, מוסדות להשכלה גבוהה המבקשים לקבל מהמועצה אישור חריג לקיים לימודים אקדמיים או נקודות זכות לקראת תואר אקדמי מחוץ לקמפוס, יוכלו להגיש בקשה מסודרת ומפורטת למל”ג, בה ינמקו את הייחוד וההצדקה הקיימים בעיניהם להפעלת לימודים אקדמיים מחוץ לקמפוס, כמפורט בהחלטה.

  • תכנית לימודים חדשה או קיימת בשפה זרה:

בהתאם להחלטת מועצה להשכלה גבוהה מישיבתה מיום 10.9.2013, קיום תכנית לימודים המהווה תרגום או הסבה של תכנית מקבילה בשפה העברית שהוסמכה למוסד על ידי המועצה, נדרשת לאישור. בקשה לפתיחת תכנית לימודים מסוג זה תוגש למועצה בהתאם לנוהל שנקבע במסגרת החלטת המל”ג האמורה מיום 10.9.2013, תכלול את המידע הדרוש על-פי נוהל זה ותיבדק לפיו.

  • תכניות לימודים לתואר ראשון בזמן חלקי:

בהמשך להחלטת ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית מיום 29.7.2015, להחלטת ות”ת מיום 21.10.15 ובהתאם להחלטת המל”ג מיום 27.10.2015 בנושא תכניות לימודים לתואר ראשון בזמן חלקי, חייב מוסד החפץ לפתוח מסלול לימוד לתואר ראשון בזמן חלקי, המותאם לסטודנטים החפצים להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה במתכונת לימודים גמישה על בסיס היקף לימודים חלקי, תוך פיזור/פריסת הלימודים- להגיש בקשה למל”ג ות”ת ולקבל עליה אישור מראש.

  • תכניות חוץ תקציביות:

בהמשך להחלטת ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית מיום 6.9.2015, להחלטת ות”ת מיום 21.10.15 ובהתאם להחלטת מל”ג מיום 27.10.15 בנושא דו”ח ועדת גרונאו, חייב מוסד מתוקצב החפץ לפתוח תכנית חוץ תקציבית, שהיא תכנית המיועדת לסטודנטים אזרחי ישראל, אינה מתוקצבת על ידי ות”ת, ושכר הלימוד בה גבוה משכר הלימוד הנורמטיבי- להגיש בקשה למל”ג ות”ת ולקבל עליה אישור מראש. תכניות חוץ תקציביות במוסדות המתוקצבים יעמדו בכל החלטות המל”ג הרלבנטיות, ובפרט אלה המתייחסות לתכניות לאוכלוסיות מוגדרות, קריטריונים ותנאי סף לתואר שני, איסור פתיחת תכניות בהדרה מגדרית, לימודים מחוץ לקמפוס. (סעיף זה חל רק על המוסדות המתוקצבים)

  • תכניות “ייעודיות” (תכניות מוזמנות):

בהמשך להחלטת ועדת המשנה לפיתוח ומדיניות אקדמית מיום 6.9.2015, להחלטת ות”ת מיום 21.10.15 ובהתאם להחלטת מל”ג מיום 27.10.2015 בנושא דו”ח ועדת גרונאו, חייב מוסד החפץ לפתוח תכנית “ייעודית” (תכניות מוזמנת), שהיא תכנית לקבוצות מוגדרות בשכר לימוד רגיל, המוזמנת על ידי גופים חוץ-אקדמיים ולעתים גם ממומנת על ידם – להגיש בקשה למל”ג ות”ת ולקבל עליה אישור מראש. תכניות “ייעודיות” (תכניות מוזמנות) במוסדות יעמדו בכל החלטות המל”ג הרלבנטיות, ובפרט אלה המתייחסות לתכניות לאוכלוסיות מוגדרות, קריטריונים ותנאי סף לתואר שני, איסור פתיחת תכניות בהדרה מגדרית, לימודים מחוץ לקמפוס.

 

בנוסף, הנושאים הבאים דורשים גם הם הגשת בקשה למל”ג מטעם המוסד להשכלה גבוהה כדי לקבל אישור:

  • שינוי שם של מוסד
  • הגדלת מספר הסטודנטים בתכנית בה הוגבל מספריהם בהחלטת האישור\ ההסמכה
  • הוספת מסלול\ חטיבה לתכנית
  • השלמה לתואר
  • הסבה מתואר אקדמי לתואר אחר
  • שינוי ארגוני מבני יחידתי (בית ספר, פקולטה)
  • מסלול מואץ לתואר שני

تعليمات لتشغيل أفراد الهيئة التدريسية

להלן הנחיות ות”ת לתנאי העסקה ודירוג של סגל במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, בהיתר או בהכרה של המועצה להשכלה גבוהה.(לחצו כאן לקובץ ההנחיות)

הנחיות אלו תואמות את הסדרי ההעסקה והשכר שאושרו על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר במשרד האוצר.

לא ניתן להנהיג שינויים במסלולי העסקה, שכר ותנאי העסקה ללא אישור ות”ת והממונה על השכר במשרד האוצר.

באוקטובר 2015 אישרה הות”ת עדכון לגבי תוספת תפקיד לראשי מחלקות אקדמיות. (לחצו כאן לעדכון)

 

بنى تحتية في مجال الأبحاث في إسرائيل

מידע כללי

תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה הן בסיס הכרחי למימוש פוטנציאל הצמיחה המחקרית והחדשנות ומנוע לצמיחה כלכלית וחברתית. תשתיות אלה יקרות ומורכבות, ודורשות כוח אדם גדול ומגוון להפעלתן. לפיכך יש צורך לגבש תהליכי תכנון למספר שנים קדימה, תוך ראייה מערכתית וקביעת סדרי עדיפויות .

בשנת 2012 החליטה ות”ת על כינון תהליך תכנון אסטרטגי להשתתפותה במערך תשתיות המחקר המרכזיות במוסדות המתוקצבים להשכלה גבוהה. לצורך זה הוקמה ועדה מייעצת, המסייעת לות”ת לגבש ראייה מערכתית בנושאים אלה באמצעות יצירת מפת דרכים המהווה תכנון אסטרטגי לטווח ארוך בנושא. הוועדה עוסקת במיפוי התשתיות הקיימות, תיעדופן, בחינה שוטפת של תשתיות חדשות, והתאמתן למפת הדרכים.

חשוב להדגיש כי מטרת “מפת הדרכים” היא ליצור מתווה מייעץ לות”ת המשקף שיקולים אקדמיים בלבד.

מיפוי תשתיות המחקר הקיימות

בשנים האחרונות נערך מיפוי של תשתיות המחקר בישראל ביוזמת הוועדה לתשתיות מחקר (ות”ם) של המועצה למחקר ולפיתוח, באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה. דו”חות המיפוי מכילים פירוט נרחב של תשתיות מחקר בתחומים רבים באקדמיה ובתעשייה הישראלית. מיפוי התשתיות בוצע על ידי “מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה” והוגש כדו”ח למולמו”פ בשנת 2010. ב-2013 עודכן המיפוי.

 

לפי ממצאי המיפוי, מרבית תשתיות המחקר הקיימות אינן עומדות בקריטריונים של תשתית מחקר מרכזית כפי שהוגדרו לצורך תהליך זה. יוצאות דופן הן תשתיות המחקר הבינלאומיות בהן משתתפת ישראל.

 

לדוח מיפוי תשתיות מחקר בישראל לשנת 2010: לחץ כאן

לדוח מיפוי תשתיות מחקר בישראל לשנת 2013 : לחץ כאן

 הועדה המייעצת לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה

כאמור, הוועדה המייעצת מונתה בינואר 2013 על ידי ות”ת, ואלה מטרותיה:

  1. מיפוי תשתיות המחקר המרכזיות באקדמיה:
    – הגדרה של תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה;
    – מיפוי התשתיות הקיימות;
    – יצירת מנגנון לעדכון שוטף של המיפוי.
  2. גיבוש הצעה למפת דרכים מתועדפת של התשתיות הנדרשות:
    – ביטוי הצרכים העולים מהאקדמיה;
    – המלצה לתעדוף הצרכים והפתרונות בהתאם לקריטריונים שתציע הוועדה;
    – עדכון שוטף של מפת הדרכים.
  3. בחינת הצעות והזדמנויות שעולות בצורה שוטפת לתשתיות חדשות ולשותפות בתשתיות בינלאומיות, והערכת התאמתן למפת הדרכים.

הוועדה מינתה תת-וועדות תחומיות מטעמה, אשר עוסקות כל אחת בתחום רחב אחר – מדעי החיים ורפואה, מדעים פיזיקליים והנדסה, מדעי הסביבה, אנרגיה, מחשוב ותקשורת, מדעי החברה והרוח. תת הוועדות מייעצות לוועדת ההיגוי, כל אחת בתחומה.

להרכבי הוועדות – לחצו כאן

מפת דרכים לתשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה

מפת הדרכים 2013

בשנת 2013 נערכה מפת הדרכים הראשונה לתשתיות מחקר מרכזיות, מפה זו התבססה על מיפוי הצרכים האקדמיים בתחום תשתיות המחקר המרכזיות. הוועדה המייעצת שמינתה ות”ת גיבשה המלצות לתשתיות, וסדרי עדיפויות למימושן. במפת הדרכים הראשונה הוחלט לכלול רק את אותן הצעות שהוועדה הגיעה לכלל הסכמה וגיבוש סופי שלהן.

מפת הדרכים הראשונה כוללת את הצעות התשתית כדלהלן (מפת הדרכים אינה מתעדפת בין תחומי המחקר השונים אלא רק בתוך תחומי המחקר. ברשימה זו מסודרות ההצעות ע”פ סדר העדיפות שקבעה הוועדה):

 

תחום מדעים פיסיקליים והנדסה:

  • ESO – European Southern Observatory

תחום מדעי החיים והרפואה:

  • מרכז לעכברים מהונדסים גנטית
  • מרכז לפנומיקה של צמחים

תחום מחשוב ותקשורת:

  • יחידת שרות למחשוב ענן

תחום אנרגיה:

  • מרכז דלקים אלטרנטיביים מבוססי פחמן מימני
  • מרכז לקרינה סולארית

תחום מדעי החברה והרוח:

  • הסקר החברתי האירופי: European Social Survey
  • מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית – תקופת ימי הביניים
  • מאגר הנתונים הישראלי במדעי החברה
  • סקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה SHARE- Survey of Health, Aging and Retirement in Europe
  • “חדרי למ”ס” – גישה מרחוק לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

למסמך המלא מפת דרכים לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה 2013

 

מפת הדרכים 2016

בסוף 2016 הושלמה העבודה על עדכון מפת הדרכים לשנת 2016. במסגרת עדכון זה התבקשו האוניברסיטאות וקבוצות חוקרים ‘עצמאיות’ להציע הצעות לתשתיות מחקר מרכזיות. ההצעות נבחנות בתת הוועדות השונות, ובמליאת הוועדה, ולאחר מכן ידונו במליאת ות”ת ויפורסמו.

 

פורום תל”ם – הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח

פורום תל”מ הוקם בשנת 1997 לצורך תיאום בין גופי מדע וכלכלה באופן וולונטרי במטרה לאגם משאבים לפיתוח וביצוע פרויקטים בתשתיות לאומיות של מחקר ופיתוח להן חשיבות לאומית רבה. בפורום שותפים יו”ר ות”ת, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא”ת במשרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה הלאומית למדעים, המשמש כיו”ר הפורום. היו”ר המייסד של הפורום הוא פרופ’ יעקב זיו אשר כהן בתפקיד עד שנת 2013. יו”ר הפורום הנוכחית היא נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים לשעבר, פרופ’ רות ארנון.

במסגרת תהליך העבודה, יוזם הפורום בחינה מקצועית ממוקדת של נושאי מו”פ אפשריים לקידום על ידי הגופים, אשר בעקבותיה מתקבלות החלטות ביצועיות הכוללות הגדרת חלוקת ההשתתפות היחסית של הגופים החברים בפורום (וגופים מעוניינים אחרים) וכן מינוי הגורמים האחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה.

חלקה של ות”ת במימון פרויקטים ביוזמת פורום תל”מ:

ות”ת השתתפה בכל הפרויקטים שאושרו לביצוע בפורום תל”ם. בממוצע, עומד חלקה היחסי על 30%-35% מסך תמיכת הפורום בפרויקטים השונים.

תשתיות שהוקמו במסגרת פורום תל”מ:

  1. ESRF – השתתפות שנתית של ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופי.
  2. מיזם אינטרנט 2 – תקשורת רחבת פס מהדור השני.
  3. SARAF – מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורק.
  4. ישראגריד – הקמת תשתית לרשת “גריד” לאומית.
  5. מרכזים לננו- טכנולוגיה – הקמת מרכזים ורכישת ציוד “כבד” למחקר ופיתוח.
  6. ציוד תומך מו”פ ביוטכנולוגי – תשתיות שירות מתקדמות למחקר ופיתוח.
  7. ציוד תומך מו”פ לתאי גזע – תשתיות שירות מתקדמות למחקר ופיתוח
  8. בנק רקמות לאומי – איסוף, תיעוד, עיבוד נתונים ושימור דוגמאות ביולוגיות שישמשו למחקר.
  9. תשתית מו”פ לפוטוניקה מתקדמת – הקמת תשתיות למו”פ פוטוניקה בטכנולוגיה מתקדמת בשלבי ביצוע ויישום
  10. תכנית המו”פ בתחום מדעי המוח – הקמת תשתיות למו”פ בחקר המוח בשלבי ביצוע ויישום

 

بنى تحتية في مجال الأبحاث على المستوى الدوليّ

להלן פירוט תשתיות מחקר בינלאומיות בהן ישראל חברה רשמית או שותפה, תשלום דמי החבר או השותפות של המדינה בתשתית מקנים לחוקרים הישראלים גישה לשימוש בתשתית.

 

 CERN

סוג תשתיתמאיץ חלקיקים

תחום מחקר: פיסיקה ומדעי החומרים

אתר האינטרנט: https://home.web.cern.ch/

איש הקשר: פרופ’ אליעזר רבינוביץ’, ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות

 

 

ESRF- European Synchrotron Radiation Facility

סוג תשתית: מאיץ חלקיקים

תחום מחקר: פיזיקה, כימיה, מדע החומרים, ביולוגיה,

אתר האינטרנט: https://www.esrf.eu

איש הקשר: ד”ר יוסי סגל, רכז החטיבה למדעי הטבע באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

 

 

SESAME

סוג תשתית: מאיץ חלקיקים

תחום מחקר: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדע החומרים, מדעי הסביבה וארכיאולוגיה.

אתר האינטרנטhttps://sesame.org.jo/sesame/

איש הקשר: פרופ’ אליעזר רבינוביץ’, ראש הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות

 

 

EMBL-EBI – European Bioinformatics Institute Molecular Biology Laboratory

סוג תשתית: בנק מידע וידע בנושאי ביו-אינפורמטיקה

תחום מחקר: רפואה, איכות סביבה, חקלאות, ביו־אינפורמטיקה, ביו־ טכנולוגיה

אתר האינטרנטhttps://www.embl.de/index.php

איש הקשר: דר יוסי קאליפא, ראש תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

INSTRUCT- Integrated Structural Biology Infrastructure for Europe

סוג תשתיתתשתית ציוד מחקר מבוזרת

תחום מחקר: ביולוגיה מבנית, ביו-טכנולוגיה, ביו- רפואה, מדעי החיים.

אתר האינטרנטhttps://www.structuralbiology.eu

איש הקשר: פרופ’ גדעון שרייבר מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע

 

 

ELIXIR

סוג תשתיתתשתית למידע ביולוגי

תחום מחקר: ביו אינפורמטיקה

אתר האינטרנטhttps://www.elixir-europe.org

איש הקשר: דר יוסי קאליפא, ראש תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

ESSsurvey- European Social Survey

 הסקר החברתי האירופאי ((European Social Survey הינו סקר רב-מדינתי דו-שנתי, המהווה תשתית במדעי החברה עבור חוקרים, ממשלות ומעצבי מדיניות אשר עניינם מחקר בסיסי במקצועות מדעי החברה. הסקר הוא פרי יוזמה של קבוצת מחקר באירופה (כולל ישראל) בעידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי. הקרן והאיחוד מממנים את הוצאותיו המרכזיות של הסקר כאשר כל מדינה שותפה מממנת את ביצוע הסקר המקומי. השתתפות ישראל בתשתית החלה במימון של ות”ת, כאשר הסבב הראשון של הסקר התבצע בשנת 2002. מדינת ישראל לא השתתפה בסבב השני (2004-2005) והשלישי (2006-2007) של הפרויקט. בשנת תשס”ח החליטה ות”ת לחזור ולתקצב את הסקר באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים, ובהתאם לכך השתתפה ישראל מאז בסבבים הרביעי (2008-2009), החמישי (2010-2011) והשישי (2012-2013). במסגרת הדיונים בנושא תקצוב הסבב השביעי (2014-2015) ובהתבסס על המלצת הוועדה לתשתיות ממחקר מרכזיות, החליטה ות”ת לאשר את תקצוב הצטרפות ישראל על תקן “מדינה אורחת”. בתאריך 17.02.2016 אישרה ות”ת את המשך השתתפות מדינת ישראל בסקר על תקן “מדינה אורחת” גם בסבב השמיני (2017-2016) בעלות מצטברת של 2,591 אלפי ₪ הכוללים דמי השתתפות בתשתית, עלויות איסוף ועריכת הנתונים ועלויות ניהול התשתית בארץ בשנים אלה. בתיאום עם משרד המדע הוחלט כי ניהול התכנית, הפיקוח, הבקרה והערכת התכנית וייצוג ישראל בתשתית האירופית ימשיך להיות באחריות משרד המדע כמו בסבב הקודם. הפרויקט הנ”ל מלווה הוועדה המקצועית. לקראת הסבב הבא (הסבב התשיעי) בו תצטרך מדינת ישראל להחליט על חברות מלאה או סיום חלקה בתכנית, תתקיים בחינה מחודשת של ההשתתפות, לרבות בדיקה של תפוקות מחקריות שונות, כגון, פרסומים, זכיה במענקי מחקר וכיו”ב, תקצוב התשתית לטווח ארוך, לרבות מציאת שותפים אסטרטגיים למימון התשתית, וכן היבטים תפעוליים שונים של התשתית, לרבות בחינת ההתקשרות עם הגוף המבצע ועוד.

סוג תשתית: סקר מדעי החברה האירופאי

תחום מחקר: מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, תקשורת, חינוך, עבודה סוציאלית ולימודי עבודה.

אתר האינטרנטhttps://www.europeansocialsurvey.org

איש הקשר: ד”ר חגית שוימר, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל

 

 

SHARE- Survey of Health Ageing and Retirement in Europe

סוג תשתיתסקר ההזדקנות והפרישה האירופי

תחום מחקר: רפואה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה

אתר האינטרנטhttps://www.share-project.org

איש הקשרhttps://igdc.huji.ac.il/Share

 

 

GEANT

סוג תשתיתE‐Infrastructure

תחום מחקר: רשת התקשורת האירופאית

אתר האינטרנטhttps://www.geant.net/Pages/default.aspx

איש הקשר: מר הנק נוסבכר, מחב”א

 

 

PRACE – Partnership for Advanced Computing in Europe

סוג תשתית E‐Infrastructure:

תחום מחקר: משאבים ושירותי מחשוב וניהול נתונים (מחשבי על)

אתר האינטרנט: /https://www.prace-proiect.eu

איש הקשר: מר אשר רוטקופ, מר הנק נוסבכר, מחב״א

 

EMBRC

סוג תשתיתתשתית ציוד מחקר מבוזרת

תחום מחקר: ביולוגיה ימית

אתר האינטרנט:  https://www.embrc.eu/

 

למידע נוסף על תשתיות מחקר בינלאומיות: מפת הדרכים האירופית לתשתיות מחקר מרכזיות

 

التعاون الدولي في مجال الأبحاث

קרן מו”פ אירופי:

Horizon 2020  – תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי

תכניות המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הן התכניות הגדולות ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, ומהוות גורם מימון מרכזי של ה-  European Research Area – המרחב האירופי למחקר – ERA. כל תכנית מסגרת מתקיימת במשך מספר שנים, התכנית הנוכחית היא הורייזן 2020 (Horizon 2020). התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום בני כמה שותפים, לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים.

תקציב התכנית הוא 77 מיליארד אירו ל-7 שנים (2020-2014)

מטרת השתתפותה של ישראל בתכנית היא לפתוח בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה, ולהרחיב את תחומי הפעילות העולמית של התעשייה הישראלית. משנת 1996 לישראל מעמד של מדינה נלווה (Associated Country) בתכנית המסגרת למו”פ. מעמד זה מעניק לה זכויות וחובות השוות לאלו של מדינות האיחוד האירופי. ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה החברה בתכנית (ובמעמד דומה לשוויץ, נורבגיה וטורקיה ומדינות נוספות המשמשות גם כן כמדינות נלוות). חברותה של ישראל בתכנית הוצעה לה בזכות ומשקפת את חיוניותה המדעית הטכנולוגית והכלכלית של ישראל, כמו גם את רמת החדשנות הגבוהה שלה. ההשתתפות בתכנית כרוכה בתשלום, הנקבע על פי התוצר המקומי הגולמי- מדינת ישראל צפויה לשלם כמיליארד אירו דמי השתתפות לאורך שבע שנות התכנית.

השתתפות מדינת ישראל בתכנית מנוהלת ע”י ISERD – הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב- ISERD .ERA פועל מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והמדען הראשי משמש יו”ר ועדת ההיגוי שלו. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ות”ת, משרד החוץ ומשרד האוצר.

אתר ISERD – https://www.iserd.org.il

אתר התכנית : https://ec.europa.eu/programmes/horizon2020/

 

קרן מחקר ארה”ב ישראל – BSF:

בתשע”ג החלה לפעול במסגרת הקרן הדו-לאומית למדע ארה”ב-ישראל (BSF) תכנית לשיתוף פעולה עם ה-NSF האמריקאית. בשנים תשע”ג-תשע”ה מומנה התכנית בסך מצטבר של 3,000 אלפי דולר בשנה אשר הועבר לחוקרים הישראלים אשר משתתפים בתכנית כאשר מתוכם, סך של  2,000 אלפי דולר בשנה מומן ע”י משרד האוצר וסך של  1,000 אלפי דולר בשנה מומן ע”י ות”ת (החלטת ות”ת תשע”א/22 מיום 29.12.2010), וזאת אל מול מימון מקביל באותו הסכום שהועבר ע”י ה-NSF לחוקרים האמריקאים המשתתפים בתכנית. במהלך שנת 2015 בהסכמת משרד האוצר, אישרה ות”ת תקצוב הקרן לשנה נוספת. במסגרת תקציב תשע”ז מתוקצבת התכנית NSF-BSF בסך של 17,000 אלפי ₪. תקציב זה מהווה את השתתפות מדינת ישראל בפעילות התכנית.

אתר: https://www.bsf.org.il/BSFPublic/Default.aspx

 

 קרן מחקר גרמניה ישראל GIF :

קרן GIF הוקמה בשנת 1986 – בתוקף הסכם שנחתם בין המדינות במטרה לממן מענקי מחקר משותפים, בעיקר במחקר בסיסי, לקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות, בתי החולים ושאר מוסדות ההשכלה הגבוהה מהארץ ומגרמניה. הקרן הנה תאגיד ציבורי סטטוטורי דו-לאומי ומינהל הקרן יושב בירושלים. בשנת 1995 עבר בכנסת חוק GIF המגדיר את אופי פעולתה.

הגוף המחליט והמתווה את מדיניות הקרן הוא מועצת הנגידים שלה, בראשה עומדים שרי המדע משתי המדינות וחברים בה שישה מדענים בכירים – שלושה מכל מדינה, המייצגים את תחומי המדע העיקריים. יצוין כי הקרן מאשרת הצעות בכל מגוון תחומי מדע: מדעי החיים והרפואה, מדעים מדויקים, חקלאות, איכות הסביבה, מדעי החברה ומדעי הרוח. כל התמיכות מגיעות לחוקרים במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובגרמניה, כאשר בממוצע שני שליש מכספי התמיכה מגיעים לצד הישראלי ושליש לצד הגרמני. הון הקרן עומד כיום על כ-211,000 אלפי €, שנתרמו בחלקים שווים ע”י שתי המדינות. הקרן רשאית להשתמש רק בפירות הריבית על ההון הנ”ל. בעקבות ירידה בתשואות הוסכם כי בשנים תשע”א-תשע”ג גם ישראל וגם גרמניה יגדילו את תמיכתן בקרן בסך של 2,500 אלפי € לשנה. מתווה ההגדלה יושם והשתתפות ות”ת בקרן עמדה על סך 625 אלפי € לשנה, כאשר את יתרת הסכום הנדרש מישראל, 1,850 אלפי €, מימנו משרד האוצר, משרד המדע ומשרד ראש הממשלה. תשע”ג הייתה השנה האחרונה ליישום המתווה הנ”ל. במהלך תשע”ד נחתם הסכם חדש בין מדינת ישראל וגרמניה לפיו התוספת השנתית שתועבר לתקציב השוטף של הקרן פר מדינה תהיה בסכום של 3,000 אלפי € בשנה לשנים תשע”ה-תשע”ז. במהלך תשע”ה ולבקשת הקרן, נחתם מתווה מעודכן להסכם לפיו התוספת השנתית פר מדינה תעמוד בתקופה תשע”ה-תשע”ח (4 שנים) על 2,500 אלפי € בשנה. בהתאם למתווה המעודכן ולסיכום הבין-משרדי בנושא, השתתפות ות”ת בקרן בתשע”ז עומדת על סך 650 אלפי €.

אתר: https://www.gif.org.il/Pages/default.aspx

 

מענקי מחקר משותף – סין:

קרן ישראלית-סינית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית הסינית למדעי הטבע (NSFC) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ד. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשלושת המחזורים הראשונים: מחזור א’ – פיזיקה, כימיה וחקלאות. מחזור ב’ – מדעי החיים וביו-רפואה. מחזור ג’ – מתמטיקה, מדעי המחשב, ננו-טכנולוגיה ומדעי כדור הארץ. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – הודו:

קרן ישראלית-הודית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י המועצה למענקים אוניברסיטאיים (UGC – גוף סטטוטורי מטעם ממשלת הודו) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן החלה לפעול בשנה”ל תשע”ה. במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות. הנושאים אשר הוגדרו בשני המחזורים הראשונים: מחזור א’ – מדעי הרוח ומדעים מדויקים. מחזור ב’ – מדעי החיים ורפואה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-80 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

מענקי מחקר משותף – סינגפור:

קרן ישראלית-סינגפורית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים, אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע”י הקרן הלאומית למחקר בסינגפור (NRF) והקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תחל לפעול בשנה”ל תשע”ז. במסגרת התכנית ימומנו מענקי מחקר משותפים בין שתי המדינות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה. כל מענק ניתן לתקופה של עד 3 שנים ועומד על כ-100 אלפי דולר לשנה לכל אחד מהצדדים.

למידע נוסף

משרד המדע מפעיל הסכמים נוספים לשיתוף פעולה מחקרי דו-לאומי, לפרטים נוספים.

صندوق عدة للنهوض بالدولية

במסגרת התוכנית לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה פועלות מל”ג וות”ת על מנת לסייע למוסדות לקדם את הפעילות הבינלאומית בקמפוס.

  • מתן ייעוץ והכוונה למוסדות להשכלה גבוהה: מל”ג וות”ת שואפות שלכלל המוסדות תהיה הבנה רחבה של המושג ‘בינלאומיות בהשכלה הגבוהה’, ושמתוך הבנה זו כל מוסד יחשוב כיצד הפעילות הבינלאומית תתרום להשגת מטרותיו הרחבות, תוך לקיחה בחשבון את חזונו ומאפייניו של המוסד.
    לצורך כך, מל”ג וות”ת מקיימות פגישות ייעוץ עם המשרדים הבינלאומיים של כלל המוסדות וכן מספקות חומרי העשרה על בינלאומיות בהשכלה הגבוהה ברחבי העולם, וכן מידע על כנסים ואירועים רלוונטיים בתחום.

 

 

  • שיווק ומיתוג המערכת להשכלה גבוהה: הצוות המקצועי במל”ג ות”ת פועל לגיבוש אסטרטגיית שיווק ומיתוג לאקדמיה הישראלית. מטרת פעילות השיווק והמיתוג היא למצב את האקדמיה הישראלית כיעד מרכזי עבור סטודנטים בינלאומיים לאור המצוינות והחדשנות האקדמית המאפיינת אותה.
    כיום, מפעילה המל”ג את האתר ‘Study in Israel’, אתר שיווקי המיועד לסטודנטים בינלאומיים המתעניינים בישראל. בנוסף, נציגי מל”ג וות”ת מייצגים את מערכת ההשכלה הגבוהה בירידים שונים ברחבי העולם. מל”ג וות”ת מעודדות את המוסדות ללמוד על הירידים השונים המתקיימים ברחבי העולם ולשקול השתתפות בהם תוך לקיחה בחשבון את מאפייני היריד ואת תרומתו הפוטנציאלית למטרות קידום הבינלאומיות במוסד.
    Study in Israel
    NAFSA

 

 

  • הסרת חסמים ברמה הלאומית: ע”מ להגדיל את מספר הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל, מל”ג וות”ת מובילות בשיתוף עם המוסדות להשכלה גבוהה ועם משרדי ממשלה שונים להסרת חסמים ברמה הלאומית. מאמצים אלו כוללים פעילות לשינוי רגולציה בכל הקשור לאשרות שהיה בישראל, אשרות עבודה וביטוחי בריאות עבור סטודנטים בינלאומיים. כמו כן, מל”ג וות”ת פועלות לתרגום לאנגלית של נהלים שהיו עד כה קיימים באנגלית בלבד, ע”מ שאלו יהיו נגישים לסטודנטים בינלאומיים.
    Procedure for Handling Granting a Work Permit
    Procedure for Handling Granting a Work Permit for Researchers – Tenure Track
    Procedure for Granting or Extending an A2 Student Visa

الدراسة الرقميّة

מל”ג וות”ת ומטה המיזם הלאומי “ישראל דיגיטלית” במשרד לשוויון חברתי פועלים יחד לקידום הלמידה הדיגיטלית ככלי לשיפור איכות ההוראה וחווית הלמידה, להנגשה רחבה יותר של ההשכלה הגבוהה לכל חלקי האוכלוסייה בישראל ולחיזוק מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם. בין היתר, הן פועלות לקידום והרחבת השימוש בקורסים אקדמיים דיגיטליים באמצעות סדרת קולות קוראים למוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת קולות קוראים אלו ניתנת תמיכה, למוסדות המתוקצבים, להפקה ו/או להסבה של קורסים אקדמיים דיגיטליים והעלאתם לשתי פלטפורמות:

  • הפלטפורמה העולמית org – מדינת ישראל הצטרפה כ”חבר תורם” contributing) Member) ב- edX.org ובכך נפתחה האפשרות בפני כלל המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה בישראל להעלות קורסים דיגיטליים בפורמט MOOC ל-edX ללא עלות נוספת מצד המוסדות, תחת הכותר IsraelX, וזאת בתנאי סף הנוגעים לאיכות הקורסים ותחת מגבלה של עד 30 קורסים בשנה.
  • הפלטפורמה הלאומית קמפוס – פלטפורמה זו הוקמה עבור מדינת ישראל על בסיס הפלטפורמה הטכנולוגית open edX, המאופיינת בהיותה קוד פתוח (ראה: https://docs.edx.org). מעבר לרכיב האקדמי שבאחריות מל”ג וות”ת, פלטפורמת קמפוס משמשת גם משרדי הממשלה וגופים אקדמיים ואחרים לקידום קורסים דיגיטליים, כמו גם הכשרות מקצועיות בעברית, בערבית ובאנגלית.

 



  • קול קורא ראשון –

    שנה”ל תשע”ו, בתאריך 28.3.16, הוציאו מל”ג/ות”ת ומטה ישראל דיגיטלית קול קורא ראשון להפקת והעלאת MOOC-ים (קורסים אקדמיים דיגיטליים)לפלפטפורמת edX.org .לכל מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל הייתה אפשרות להגיש עד שתי הצעות. בקול הקורא זכו תשעה קורסים כמפורט ברשימת הזוכים.




  • קול קורא שני-

    יצא בשנה”ל תשע”ז, ב-19.1.2017, להפקה ו/או הסבה והעלאה של קורסים אקדמיים דיגיטליים לפלטפורמה הלאומית, קמפוס, באחת משלוש הקטגוריות הבאות: קורסי ליבה, קורסי מופת או קורסים בהוראה. במסגרת הקול הקורא השני נבחרו 34 קורסים: 11 קורסי ליבה (6 במדעי הטבע ו-5 במדעי הרוח והחברה), 11 קורסי מופת (3 במדעי הטבע ו-8 במדעי הרוח והחברה) ו-12 קורסים בהוראה. הקורסים נמצאים בתהליך הפקה ויועלו לאתר קמפוס בסוף שנה”ל תשע”ח.


 



 



  • קול קורא שלישי –

    יצא בשנה”ל תשע”ז, ב-19.1.2017, להפקה ו/או הסבה והעלאה של קורסים אקדמיים דיגיטליים לפלטפורמת edX. הקורסים נמצאים בתהליך הפקה ויועלו לאתר קמפוס בסוף שנה”ל תשע”ח.


זוכי קולות קוראים 2 ו-3 ללמידה דיגיטלית


 







    • מסלול א’ – הפקה ו/או הסבה של קורסי בסיס וקורסי ליבה במדעי מחשב. במסלול זה נכללו רק הצעות המוגשות על ידי קונסורציום, המוגדר כשותפות של מספר מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה,, מתוקצבים יל ידי ות”ת, ובעלי הסמכה ממל”ג להעניק תואר בתכניות לימודים במדעי המחשב, ו/או במתמטיקה, ו/או בסטטיסטיקה.

    • מסלול ב’ – הפקה ו/או הסבה של קורסי בחירה במדעי המחשב וקורסים במדעי הנתונים. במסלול זה נכללו הצעות מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, בין אם על בסיס פרטני ובין אם על בסיס שיתוף פעולה בין-מוסדי ו/או עם תעשיית ההיי-טק.




זוכים קול קורא 4



  • בעקבות פניה של נציגים ממספר מוסדות בנוגע למסלול ולאור בחינה מחודשת של אופי והיקף הקורסים במסלול זה, הוכנסו מספר שינויים לקול הקורא שהופץ בנוסח החדש ב-8/7/2018. השינויים הוכנסו לאור תובנות שהתקבלו מן המומחים בתחום, ומתוך מטרה לוודא כי המעבר לפדגוגיות למידה חדשניות אינו פוגע באיכות ההוראה ובאופי הרב-גוני שלה, ונעשה באופן הדרגתי ומבוקר, תוך הפקת לקחים. השינויים המוצעים היו עבור מסלול א’, מסלול ב’ נשאר ללא שינוי למעט הארכת מועד ההגשה עד לתאריך ה-5/8/2018.


 



לכל מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל פתוחה האפשרות להגיש הצעות כתגובה לקולות הקוראים (בהתאם להנחיות המפורטות בכל קול קורא).


את ההצעות בוחנת וועדת הליווי ללמידה דיגיטלית הכוללת אנשי אקדמיה בכירים אשר יש להם נגיעה לעולם הפדגוגיה הטכנולוגית או החדשנות בהוראה, בלמידה ובתקשורת מדע באקדמיה, נציג “ישראל דיגיטלית”, נציג הסטודנטים ונציגי מל”ג וות”ת.


לשם כך הוועדה נעזרת בשתי תת-וועדות שיפוט תחומיות, לתחומי מדעי הרוח והחברה ולתחומי מדעי הטבע. חברי תת הועדות נבחרו כאנשי אקדמיה מומחים בתחומם אך גם בעלי ראיה רחבה של תחומי דעת סמוכים ויכולת שיפוט של אטרקטיביות נושאי דעת לקהלים בינלאומיים, והבנה של היתרונות היחסיים של ישראל בזירה האקדמית.


 


בקשה להעלאת קורסים אקדמיים ללא תמיכה כספית לפלטפורמת קמפוס ו/או edX.org


 


 


 


فروع جامعات من خارج البلاد

שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל

לצד מוסדות להשכלה גבוהה ישראלים, המקבלים היתר והכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, פועלות בישראל שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל. עד שנת 1998 שלוחות אלו יכלו לפעול ללא אישור המועצה ומשנה זו תוקן החוק והחיל עליהן משטר של רישיונות. תארים המוענקים בשלוחות הם תארים ממוסדות האם מחו”ל ואינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

 

התיקון ה-11 לחוק המל”ג:

החל מחודש פברואר 1998 נכנס לתוקפו התיקון ה-11 לחוק המל”ג, לפיו כל שלוחה של מוסד להשכלה גבוהה מחו”ל, נדרשת לקבל רישיון מאת המועצה להשכלה גבוהה בהתאם להוראות החוק.  הרשיונות שהעניקה המועצה להשכלה גבוהה ניתנו לתקופה קצובה, בגין תואר ספציפי ובקמפוס ספציפי.

עד היום פעלו בישראל כ 48 שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה. חלק מאותן שלוחות קיימו לימודים במספר קמפוסים ברחבי הארץ, במגוון תחומי לימוד.

מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל אינם מוסדות ישראליים מוכרים להשכלה גבוהה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והתארים שמוענקים ללומדים בהם בתום לימודיהם הם תארים של מוסדות האם בחו”ל ולא של מוסדות להשכלה גבוהה ישראליים מוכרים.

אין לראות בהענקת הרשיון לשלוחות משום הכרה של המועצה להשכלה גבוהה בשלוחה כמוסד להשכלה גבוהה או משום הסמכתה להעניק תארים מוכרים כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה. החלטה בדבר הכרה בלימודים בשלוחות לצורך קבלה ללימודים מתקדמים במוסד ישראלי להשכלה גבוהה נתונה בידי המוסד הישראלי עצמו.

 

התיקון ה-12 לחוק המל”ג:

התיקון ה-12 שפורסם ביום 11.4.2005, קבע כי תואר שנלמד בישראל בשלוחה של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ הנו זהה, “לכל דבר וענין, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד האם בארץ-האם”, אך זהות זו לא  תחול בעניינים הבאים: קבלה לעבודה; דירוג העובד ודרגתו; שכר ותנאי עבודה.

ההשלכה המעשית של התיקון על עובדים במגזר הציבורי מפורטת בהודעת נציבות שירות המדינה מס’ סו/13, לפיה תואר משלוחה לא יוכר עוד לעניין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו, שכר ותנאי עבודה (נוסח ההודעה המלא והוראות המעבר מופיע באתר נציבות שירות המדינה – www.civil-service.gov.il).

 

כיצד יודעים אילו שלוחות פעלו ברישיון?

המאגר המצורף כולל את כל השלוחות אשר פעלו בארץ ברישיון וכולל את הנתונים הבאים: שם השלוחה,  מיקום הקמפוס, שם התואר, רמת התואר, סימול התואר והשנים בהן היה רישיון פעולה לשלוחה. יש לחפש את השלוחה המבוקשת ולבדוק מהן התכניות שפעלו באישור, באילו קמפוסים ובאיזו תקופה.

 

לטבלת שלוחות חו”ל לחץ כאן

 

منَح لاستيعاب أفراد الهيئات التدريسية المتفوقين

مِنح ألون

أهداف: هذه المِنح معدّة لدعم العلماء الشبّان المتفوّقين والهدف منها هو تمكين الجامعات من استيعاب الحاصلين على المِنحة بوظيفة كاملة. تلتزم الجامعات باستيعاب الحاصلين على المِنح كأعضاء في الهيئة التدريسية بوظيفة كاملة في نهاية فترة المِنحة.

فترة المِنحة: تمِنح في إطار البرنامج مِنح لثلاث سنوات أكاديميّة.

قيمة المِنحةنحو 300,000 شيكل في السنة، وهذا المبلغ يعادل معدّل كلفة الراتب في الدرجة التي يوظّف فيها الحاصل على المِنحة (محاضر/ محاضر مرموق/بروفيسور عضو).

علاوة على المِنحة يُمِنح الفائزون مِنحة أبحاث لمرّة واحدة بقيمة 170 ألف شيكل للمجالات التجريبية، وبقيمة 50,000 شيكل للمجالات النظرية. (في السنة الأولى).

عدد المِنحفي كل عام تمِنح لجنة التخطيط والموازنة 25 مِنحة ألون في المجالات التالية: العلوم الإنسانيّة، والعلوم الاجتماعيّة، وعلوم الأحياء، والعلوم الدقيقة+ الهندسة.

בחירת הזוכים נעשית על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה.

ועדות השיפוט והבחירה: הות”ת מינתה 4 ועדות שיפוט ובחירה למלגות אלון בתחומים: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה.

תקנון התכנית

مِنح مَعوف معدّة للعلماء الشبان المتفوقين من أبناء المجتمع العربيّ

الأهداف: مِنح ” مَعوف” معدّة للعلماء الشبان المتفوقين من أبناء المجتمع العربيّ، مواطني دولة إسرائيل، والهدف منها تمكين الفائزين من الانخراط في مؤسّسات التعليم العالي (الجامعات والكليّات) المموّلة من قبل لجنة التخطيط والموازنة في إسرائيل. تلتزم المؤسّسات باستيعاب الفائزين بالمِنحة كأعضاء في هيئاتها التدريسيّة بوظيفة كاملة في نهاية فترة المِنحة.

مدّة المِنحة: تغطّي المِنح ثلاث سنوات أكاديميّة.

قيمة المِنحة: نحو 300,000 شيكل في السنة، ويعادل المبلغ معدّل كلفة الراتب في الدرجة التي يوظّف فيها الحاصل على المِنحة (محاضر/ محاضر مرموق/بروفيسور عضو).

علاوة على ذلك يُمِنح الفائزون بالسنة الأولى مِنحة أبحاث لمرّة واحدة بقيمة 170 ألف شيكل للمجالات التجريبية، وبقيمة 50,000 شيكل للمجالات النظريّة.

يحصل الفائزون الذين يجري توظيفهم في الكلّيات على مِنحة لمرّة واحدة بقيمة 100,000 شيكل للمجالات التجريبيّة وَ- 30,000 شيكل للمجالات النظريّة.

عدد المِنح: 6 مِنح سنوية. تقوم لجنة التخطيط والموازنة بتمويل 4 منها، ويقوم صندوق ياد هّنديف بتمويل المِنحتين الأخريين.

בחירת הזוכים: נעשית על-ידי ועדת שיפוט שהוקמה ע”י הות”ת, על בסיס של הצטיינות אישית בלבד וללא קביעת מכסה לכל אוניברסיטה ומכללה.

תקנון התכנית