לאקדמיה ישנם מספר תפקידים. המחקר וההוראה הם תפקידיה הקלאסיים מימים ימימה, אולם יש לאקדמיה תפקיד נוסף חשוב של אחריות חברתית, אשר מעורבות האקדמיה בקהילה היא אחד המרכיבים שלה, לצד פתיחת המערכת והנגשתה לאוכלוסיות נוספות ומגוונות.

מטרת פעילות מל”ג/ות”ת בנושא היא לקדם ולתמרץ עשייה איכותית אשר תנצל את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תתרום ותחזק את השפעות האקדמיה על החברה הישראלית.

לאור חשיבות הנושא מתקצבת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מש"ח בשנה.

גם השנה, ועדת ההיגוי של ות"ת לנושא מעורבות האקדמיה בקהילה, בחרה סטודנטים מצטיינים אשר תרמו תרומה מיוחדת לקהילה בשנת הלימודים תשע"ט.

בכל שנה אנו מקיימים טקס מצטיינים מרגש ע"ש שוש ברלינסקי ז"ל. הטקס מתקיים במעמד הסטודנטים, משפחותיהם והמוסדות להשכלה גבוהה. לצערנו, נוכח משבר הקורונה, השנה לא קיימנו את טקס המצטיינים אך האחריות החברתית של הסטודנטים ממשיכה להתעצם ולפרוח גם בימים אלו!

להלן המצטיינים לשנה"ל תשע"ט – מעורבות אקדמיה בקהילה

המכללה האקדמית אחוה:

עדן פלקר - עדן פלקר עומדת לקראת קבלת תואר BS.c במדעי החיים במכללה האקדמית אחוה. עדן החלה את פעילותה בתוכנית קהילות הסטודנטים בקריית מלאכי במטרה להוסיף לחייה תחושת משמעות ולתת ביטוי לערכים החברתיים המובילים אותה. במשך שנתיים (תשע""ח –תשע""ט) עדן הייתה שותפה מובילה בקהילה לקחה על עצמה תפקידים שונים בקהילה, אותם ביצעה על הצד הטוב ביותר: משימות קבוצתיות, הובלה של תכנים בערבי קהילה,  שיווק והסברה וגיוס מועמדים חדשים וכן היוותה דמות משמעותית עבור חבריה בקהילה. בתחום של העשייה החברתית עדן לקחה חלק בקבוצת המשימה יוצאת הדופן "אקטיב סטודנט", קבוצת סטודנטיות ערביות מקהילת רהט ויהודיות מקהילת קרית מלאכי שפועלת בקמפוס האקדמי של המכללה האקדמית אחוה, במטרה לקדם חיי תרבות והווי לטובת המגזר היהודי והערבי יחדיו. למרות ראשוניות היוזמה, והאתגרים הלא פשוטים הגלומים בה, עדן הייתה מסורה להצלחה וגישרה ברגישות רבה ובהתלהבות בין חברות הקבוצה היהודיות והערביות, ובינן לבין מוסדות המכללה לשם הפקת אירועים וקידום מטרות הקבוצה.

גם כיום, כאשר רשמית עדן אינה בתכנית קהילות הסטודנטים כמלגאית, היא שותפה מלאה בעשייה - עוזרת, מתנדבת, יוצרת קשרים חדשים ושומרת על קשרים עם חברי הקהילה שסיימו. עדן בחרה להמשיך ולגור בקרית מלאכי, על מנת ליישם את ערכי המלגה- חיזוק הפריפריה על ידי מגורים ועשייה חברתית בקהילה – בכך עדן משקפת מימוש מלא של מטרות וחזון תכנית קהילות הסטודנטים ומהווה דוגמא ומודל לסטודנטים החדשים בתוכנית זו!

בנוסף ובמקביל לפעילותה הייחודית והמסורה בקהילות הסטודנטים, עדן הייתה פעילה באגודת הסטודנטים, חברת ועדת ביקורת וחברת ועדת בחירות, השתתפה במפגשי תא סמ""ן (סטודנטים מובילים נגישות) מתוך עניין כנה ורצון להיות חלק מהנגשת החברה. כמו כן, עבדה וממשיכה לעבוד כתומכת טכנולוגית במרכז הלימודי טכנולוגי לסיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, לקויי למידה, מבוגרים, ואלו המתקשים בשפה העברית. נרתמת לכל פרויקט ומשימה שמתבקשת במרכז התמיכה ובמכללה וגם פועלת על דעת עצמה ומיוזמתה ומנדבת את כישוריה לטובת הזולת כגון בחונכות, במיזם להקמת קורס מקוון להוראת עברית לחברה הערבית הכנת חוברות הדרכה לסטודנטים וכל זאת בהתלהבות ובהתנדבות מעל ומעבר להגדרת תפקיד או ציפייה לתגמול.

עדן הינה סטודנטית יוצאת דופן באיכויותיה ונכונותה לפעול ולקדם פעילות חברתית במגוון נושאים כה חשובים הינה מרשימה במיוחד.

המכללה האקדמית בית ברל:

פאטמה מסארוה-עבדאלקאדר, נאשווא מסארוה, מונא אבופול - בית הספר 'אל מנאר' לחינוך מיוחד נמצא בעיר טירה ומשרת תלמידים מכל המשולש. במסגרת הקורס קיימות וחינוך סביבתי מבוצע פרויקט פעילות חברתית לשיפור המודעות הסביבתית. הסטודנטיות פאטמה, נשווא ומונא השתתפו, ארגנו וקיימו את שבוע הסביבה בבית הספר. בתחילת הפעילות הן הסבירו את חשיבות השמירה על הסביבה וחשיבות הפחתת הפסולת המוצקה ע"י שימוש חוזר בפלסטיק. הפעילות כללה הפעלת התלמידים באיסוף מוצרי פלסטיק שכללו בקבוקים ומיכלים של עד 3 ליטר, צביעת קיר בטון בצבע ירוק בשיתוף התלמידים, צביעת הבקבוקים והכנתם לצורה של עציצים ומילוי העציצים בקומפוט. בעזרת התלמידים נשתלו בעציצים פרחים מסוגים שונים וצמחי מרפא (נענע, מרווה וזעתר). מהעציצים נבנה קיר ירוק שנשאר לטיפול השוטף של התלמידים. הסטודנטיות הפעילו את התלמידים בצורה מכבדת וביום הסיום נערכה מסיבה צנועה . המטרות שהושגו במסגרת הפעילות החינוכית הן חשיבות השמירה על הסביבה, פלסטיק כבעיה עולמית של פסולת שלא מתכלה, שימוש חוזר למטרות חיוניות, חשיבות הצמחים והפרחים לשינוי סביבת בית הספר והסביבה בכלל והפעלת תלמידים בעלי מוגבלויות שונות.

המרכז האקדמי לב:

בתיה כהן - בתיה כהן, סטודנטית חרדית ילידת 1990, גדלה בבית עם 13 נפשות, אביה היה אברך ואמה עקרת בית. בגיל 18 נישאה והולידה שלושה ילדים, נאלצה להתגרש, וכיום היא אם חד-הורית. חרף הקשיים המשפחתיים והכלכליים וכשהיא עם תינוק בן שנה, בתיה החליטה להגשים את חלומה ללמוד ולהיות אחות. לאחר שנה של השלמת בגרויות ועוד שנה במכינה, היא החלה את לימודיה בתוכנית "אופק" לסטודנטיות חרדיות בחוג לסיעוד. כיום היא בשנה הרביעית והאחרונה לתואר.

כמי שבעצמה נאלצה להיאבק על זכויותיה במשך שנים, היה ברור לבתיה שמקומה במרכז הזכויות של פרויקט הדגל "לב בקהילה". בתיה ידעה מה כוחו של הידע בתחום הזכויות והייתה נחושה לתרום לאחרים מן הניסיון והידע שרכשה בנתיבי חייה. היא התחילה את פעילותה במרכז הזכויות ב-2017 ועם הזמן הפכה לכתובת מוכרת לנשים חרדיות עם מוגבלות ולאימהות לילדים עם מוגבלות, שאותן היא מלווה בתהליך מימוש זכויותיהן בתחומים כגון ביטוח לאומי, דיור, חינוך ובריאות, בהתמדה עד לפתרון הבעיה.

בתיה הפכה למנהיגה ולעוגן חשוב של מרכז הזכויות. היא מתבלטת במסירותה ובמחויבותה לפונות והגיעה להישגים מרשימים במימוש זכויותיהן, אך לא פחות חשוב מכך: היא יצרה איתן קשר רגשי וחברי הדדי ושוויוני, תמכה בהן וגרמה להן להאמין ביכולות שלהן. באופן מיוחד, בתור דור ראשון להשכלה גבוהה, בתיה אוהבת לעודד את הפונות לצאת ללמוד לימודים אקדמיים כדרך לחיים טובים ומספקים יותר. היא מעניקה ביטחון עצמי ואופטימיות לכל הסובבים אותה, ומצטיינת בהקשבה וברגישות לצרכיו ולקשייו של הזולת.

בתיה כתבה: "בעקבות ההתנדבות השתניתי לטובה. גיליתי בעצמי יכולות שלא ידעתי שיש בי. ההתנדבות מרימה אותי ומחיה את נפשי ולימדה אותי על הכוח הרב שיש לכל אחד ואחת".

בתיה ממשיכה בהתנדבות במרכז הזכויות זו השנה השלישית. היא דוגמה ומופת לנשים חרדיות אחרות שרואות שלמרות התנאים הלא פשוטים כאם חד-הורית ללא תמיכה כלכלית, אפשר ללמוד באקדמיה ולהנהיג שינוי חברתי בקהילה.

נתנאל כהן - נתנאל כהן, יליד 1997, מתגורר באלעד, מתנדב בארגון "שלוה" בירושלים ברציפות משנת 2016 וממשיך להתנדב שם גם בתש"פ במסגרת פרויקט הדגל "לב בקהילה". נתנאל הוא אחד המתנדבים המשקיענים, המסורים והערכיים ביותר שהשתתפו בפרויקט מאז הקמתו.

בתחילת דרכו בשלוה נתנאל התנדב בקבוצה של 10-15 ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. הוא ליווה אותם בכל משימות היום: בסדנאות ובתרפיות, בארוחת הערב ובחזרה הביתה. נתנאל תרם הרבה מעבר להתנדבות הרגילה בשלוה, הגיע לארגון כמעט כל יום וקיבל על עצמו להתנדב עם כמה קבוצות ילדים. הוא אף עשה שבתות ולילות בשלוה. לאור מעורבותו העמוקה בחיי הארגון, ניתנה לו אחריות לטיפול בבעיות אישיות ומורכבות של חניכים, אחריות שנדיר שניתנת למתנדבים. למשל, טיפול מעמיק בילד שהתגורר בשלוה שלושה חודשים. נתנאל דאג לילד וקידם אותו במסירות במשך ימים שלמים ויצר אתו קשר רגשי יוצא דופן שאחרים לא הצליחו ליצור. הוא גם טיפל בבעיות סוציאליות שהיו במשפחה ועד היום יש לו קשר חם והדוק עם החניך.

נתנאל מבקר תכופות בבתי הילדים ותמיד נרתם לעזור בכל עניין. הוא אהוב מאד על ילדי שלוה ועל הצוות במקום שסומך עליו. הוא חדור מוטיבציה לתת לילדים את מלוא תשומת הלב והאהבה שהם צריכים ולהוביל אותם לתפקוד ולעצמאות מרביים. נתנאל אף מדריך קבוצות שמגיעות לסיורים בארגון וסחף בהתלהבותו סטודנטים רבים נוספים שביקשו להתנדב בארגון.

נתנאל סיפר: "הפעילות בשלוה תרמה לי לבנות את עצמי ונתנה לי כלים לחיים. ההתנדבות שינתה אותי מקצה לקצה. אני שמח שאני חלק מהארגון ומקווה כל חיי להמשיך להתנדב בשלוה."

לסיכום, נתנאל הוא מתנדב למופת שמקום ההתנדבות שלו בשלוש השנים האחרונות הפך להיות בית שני שלו. תרומתו לארגון ולחניכים אדירה. הוא שינה חיים של ילדים במצבים מורכבים ביותר ומהווה השראה גדולה לכולנו.

האוניברסיטה העברית:                                                            

סג'א בדארנה - במהלך הפרויקט סג'א הצליחה ליצור קשר חזק ומשמעותי עם החניכים. הקשר אופיין בדאגה ואכפתיות מעבר למצופה בתפקידה , סג'א גילתה אכפתיות ודאגה מכל חניך וחניך. השקיעה בקשרים בינאישיים, טיפחה ועודדה פנייה אליה בכל בעיה. גילתה גישה סבלנית, גמישות מול הצרכים והרצונות של האחר. סיפקה תמיכה רגשית, ונתנה לחניכים תחושה של ביטחון וערך עצמי. היא ליוותה חניכה לאורך כל הפרויקט באופן אישי , החניכה פגעה בעצמה כמה פעמים במהלך החונכות ומאז שסג'א זיהתה את הסיטואציה היא ליוותה אותה ויכלה בעזרתי ובעזרת הגורמים המקצועיים בפרויקט למנוע מהחניכה לפגוע בעצמה עוד יותר. סיטואציה נוספת שהתמודדה עמה במהלך החונכות הייתה חניכה בעלת מוגבלות ראייה קשה כל כך, סג'א דאגה לגייס את החניכה מבית הספר ודאגה לשייך אותה לקבוצה שלה , היא התאימה את כל הפעילויות והמצגות כך שהתלמידה תוכל לשתף פעולה כמו שאר החניכים ולקבל את המקסימום בלי להרגיש שום נחיתות.

סג'א התמידה בפעולת החונכות, וקיום קשר מתמשך עם החניכים. ההתמדה והעקביות אפשרו העמקת ההיכרות ההדדית והתפתחות של יחסים תקינים, שהם תנאי לקיום תקשורת תומכת ואקלים נוח ומשפיעים לטובה על טיב הביצוע, על תחושת המסוגלות העצמית ועל מידת אמונתו של החניך ביכולתו לבצע דברים בתחום הנלמד. סג'א  העניקה באמצעות הפעילויות שלה בפרויקט מענה לקירוב וגשר בין עולם המתבגרים לעולם המבוגרים. קירוב זה מהווה קרקע להשלמת צרכים שדמויות משמעותיות אחרות בחיי המתבגרים לא יכולות למלא. על בסיס זה מסופקים צרכים נפשיים של פורקן, עידון, בטחון, אהבה, שייכות, הערכה עצמית, מימוש ובעיקר מסייע לצורך להשלמת תהליכי זהות של המתבגר. היא התמודדה שנה שעברה עם כל מיני סיטואציות קשות והיא הצליחה לממש את המטרה שהיא הציבה לעצמה בתחילת הפרויקט באופן חיובי ומעבר לציפיות.

המכללה האקדמית תל חי:

יעל פינטו -  יעל פינטו היא סטודנטית בחוג למדעי הסביבה, אשר הצטרפה לקורס משלב עשיה בנושא "רבגוניות החיים". למן הרגע הראשון יעל גילתה מעורבות יוצאת דופן בקורס, יזמה רעיונות מקוריים משלה, גייסה עוד סטודנטים תלמידים לעשייה ותרמה לפרויקט הרבה מעל למקובל!  באופן ספציפי, יעל השתלבה בפעילות של יצירת פסטיבל מדע-קהילתי בן 48 שעות בנחל סעאר בכפר מסעדה שברמת הגולן. מטרת הפסטיבל הייתה איסוף ושימור ידע של תושבי הכפר למען הגברת הזהות המקומית וקידום פרויקט של שיקום הנחל לרווחת תושביו. יעל הובילה קבוצה של 3 סטודנטים (אותם היא גייסה בעצמה) אשר עבדו יחד עם 8 תלמידות בביה"ס התיכון בכפר הדרוזי מסעדה, ויחד עם התלמידות הם בנו מערך הדרכה לנחל והתאמנו עליו.  יעל השתמשה ברכבה הפרטי, ועלתה הלוך ושוב מקרית שמונה לרמת הגולן שמונה פעמים כדי לפגוש את תלמידות התיכון. ולהכין אותן כראוי לקראת הפרזנטציה שהן ביצעו לבסוף מול כ200 איש: תושבי הכפר, נכבדים מכפרים אחרים, וחוקרים-מתנדבים שהגיעו מרחוק לפסטיבל המדע הקהילתי בנחל. הפעילות עם תלמידות התיכון כללה היכרות בינאישית, היכרות עם סביבת הנחל,  פיתוח הדרכה והסברה על הנחל לקהלים שונים, וליווי ההדרכה בפועל במהלך ימי הפסטיבל. היקף השעות שיעל הקדישה גדול פי 4.5 בערך מהשעות שלהם הסטודנטים נדרשו במהלך הקורס וזה בא לידי ביטוי לא רק בזמן, אלא גם במעורבות ובאחריות שגילתה לאורך כל השנה, כולל במהלך חופשת הקיץ וכולל השנה בסמסטר א' תש"ף, בו יעל ממשיכה לתרום ולהתנדב בתחום בו רכשה מומחיות: מדע קהילתי סביבתי יחד עם בני נוער. הפעם היא מתנדבת קרוב לביתה: בנחל עין זהב בקרית שמונה. לאורך כל השנה  יעל הייתה כחלק מהצוות המוביל של הארגונים השותפים, הגיעה מוקדם בבוקר ועזבה בלילה כשהכל הסתיים, ליוותה את הדרכת הנערות תוך תמיכה ואכפתית רבה.

המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה:

בן אמרגי - במסגרת לימודיו לתואר הנדסת מכונות, בן אמרגי הוא אחד מהסטודנטים הבולטים בפעילות הדגל של המכללה להנדסה אורט בראודה בכרמיאל: מהל"ב, מהנדסים למען אנשים עם מוגבלויות. בן משמש הן כיועץ לכל הפרויקטים הנעשים (כ-14 פרויקטים) בהיותו פיזיותרפיסט (תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה), ומוביל שלושה פרויקטים המיועדים לפיתוח מתקנים שישפרו את תהליך השיקום של אנשים לאחר שבץ מוחי/קטיעת גפיים/ שברים. כמו כן, השתתף בקורס משלב עשייה  -  ביומכאניקה שיקומית בו פיתח משחק עבור ילדים עם מוגבלויות. להלן פירוט הפרויקטים:

1. פיתוח מערכת המתממשקת להליכון סטנדרטי, המספק משוב אודיטורי וחזותי למשתמש, על כוח האחיזה בשתי הידיים. המערכת מיועדת לאימון הליכה סימטרית עבור אנשים לאחר שבץ מוחי עם יד חלשה, ומיועד לתרגול אחיזה סימטרית ומתוך כך מעודד הליכה סימטרית ובטוחה יותר. המערכת שפותחה הינה מערכת העשויה לסייע ולתרום לעצמאותם של אנשים לאחר שבץ מוחי, ובכך לאפשר להם לשוב למעגל העבודה. המערכת פותחה עבור מחלקת השיקום במרכז רפואי לגליל, נהריה. הבקשה לביצוע מחקר רפואי על השפעות המתקן הגיעה לשלב האישור הסופי של הקרן לפיתוח הגליל והנגב.
2. פיתוח מערכת אימון למעבר מכשולים המיועדת לשיקום הליכה אצל אנשים לאחר קטיעה, שבר ושבץ מוחי. מערכת זו הינה מערכת של מכשולים מתכווננת המספקת משוב לאדם על מעבר מכשולים בעת תרגול הליכה. המערכת מיועדת למחלקת השיקום במרכז הרפואי לגליל ותסייע בשיקום ובהחזרת אנשים רבים לפעילות עצמאית.
3. מערכת המתממשקת למתקן אליזרוב לאנשים עם שבר מורכב באזור הקרסול. הפרויקט מיועד למחלקה האורתופדית של בית חולים זיו, צפת בהובלת פרופ' לרנר. המתקן המתכוונן, הנמצא בתהליכי פיתוח וייצור, יאפשר נשיאת משקל על הרגל הפגועה, ויאפשר כיוונון של אזור ההעמסה. בכך, יקוצר משך זמן ההחלמה של החולה ותהליכי בניית העצם יואצו.

בנוסף לכך, במסגרת קורסים משלבי עשיה, בן פיתח משחק המעודד הליכה אצל ילדים עם מוגבלות מוטורית. המתקן פותח עבור מעון הדקל בכרמיאל של עמותת אלווין ומאתגר את הילדים בהשחלת כדורים, הנעים בתוך צינורות שקופים לתחנות סביב שולחן, כאשר הילד עובר מתחנה לתחנה, שולף את הכדור ומשחיל אותו לצינור הבא. כך באמצעות משחק מעודדים ילדים עם עיכוב התפתחותי לקום וללכת.

סמינר הקיבוצים:         

רותם פונד -  רותם השתתפה בקורס משלב עשייה 'בדרכך – מעגלי נשים'. בקורס קיים חלק עיוני הכולל תכנים של פמיניזם, מגדר ואקטיביזם וחלק מעשי הכולל העברה של מעגלי נשים (שיטת הנחיה הנלמדת ומתורגלת בקורס) לנערות בסיכון במועדוניות נוער ברשת 'בתי קדימה'. רותם, לא רק שהשתתפה בקורס באופן פעיל ביותר בקורס והנחתה בהצלחה קבוצה, אלא המשיכה ופיתחה מעבר לשעות הקורס מיזם חברתי חדש הנקרא לבחור לראות. מיזם זה, מטרתו להכניס להכשרת המורות  והגננות ידע ומיומנויות בנושא זיהוי הטרדות מיניות וחינוך למיניות בריאה בקרב ילדים בגיל צעיר. רותם ניגשה עם המיזם להאקאתון של סמינר הקיבוצים וזכתה אתו במקום הראשון. במהלך השנה כבר פעלה קבוצה ראשונה של סטודנטיות במיזם שפעל בהצלחה רבה. רותם השתתפה למעשה בקורס במשך שנתיים – תשע"ח כסטודנטית ותשע"ט כעוזרת הוראה. ובמקביל כמפתחת המיזם החדש – והכל בהתנדבות מלאה.

המכללה האקדמית תל אביב יפו:

ליאור נזרי -  במשך שנתיים (תשע"ח-תשע"ט), ליאור מוביל, מקדם ומעודד מבוגרים מיפו ודרום ת"א, ללא השכלה תיכונית או אקדמית, לרכוש השכלה גבוהה ולהוות דוגמא אישית ומודל אקדמי בקהילה המקומית וזאת, במסגרת תכנית נגיעות אקדמיות של המכללה האקדמית תל אביב יפו. בזכותו, 60 מבוגרים מהקהילה מרגישים בבית במרחב האקדמי, זוכים לחוויות הצלחה לימודיות וחברתיות ומגשימים חלום בעצם היותם סטודנטים. ליאור הוא דוגמא ומופת לעשייה חברתית וקהילתית משפיעה ומשנה מציאות. אנו גאים בו שמינף את התכנית ודחף את המשתתפים קדימה- להאמין בעצמם, להעז, להתנסות ולשאוף גבוה. באירוע 25 שנה לעשייה החברתית של המכללה, ליאור הציג את פעילותו בפרויקט החשיפה נגיעות אקדמיות בפני קהל רחב.

המכללה האקדמית גליל מערבי:

בורובי מריה - מריה התנדבה במהלך שנת הלימודים תשע"ט במסגרת קורס שיקום עבריינים (קורס משלב עשייה) בבית החם למכורים בקרית אתא. במהלך ההתנדבות מריה מצטרפת לקבוצה של מכורים שלא הצליחו בניקיון טוטאלי ועדיין וממשיכים לקחת תחליפי סם כמו סבוטקס וסבוקסון. בקבוצה מריה שותפה לדיונים של המכורים על האתגרים בהתמודדות מול הרצון לשוב להתמכרות והרגשות שצפים במהלך הקבוצה. בנוסף מריה מגיעה גם לפגישות N.A בהם המכורים משתפים בסיפורי חייהם. מריה משתפת בדו"חות החודשיים אותם היא מגישה שהיא מאוד מסופקת מההתנסות בשדה וכי היא למדה רבות. היא מתארת סיפורי חיים של מכורים שהיו גם עבריינים  וישבו תקופות ארוכות במאסר לפני הגמילה. היא מתארת את ילדותם ומשפחתם וכיצד התחילו להתדרדר חייהם. בשיחה שרכזת ההתנסות בשדה העובדת תחתי ערכה לקראת סוף שנת הלימודים עם מנהל הבית החם מר יעקב אילוז, מריה קיבלה שבחים רבים. הסטודנטית רצינית מאוד, מתמידה בהתנדבות, מגדילה ראש ויוזמת. מריה השלימה במהלך שנת ההתנסות בשדה 135 שעות התנדבות בבית החם.