30/12/2018

מהפכת הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל

המל”ג הסדירה לראשונה את הלמידה הדיגיטלית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

 מוסדות להשכלה גבוהה יוכלו לשלב למידה דיגיטלית באופן משמעותי בתכניות הלימודים האקדמיות, זאת בכפוף לשמירה על העקרונות הבאים:

  • הלמידה הדיגיטלית תשביח את איכות ההוראה וחווית הלמידה
  • הקורסים הדיגיטליים יהיו שקולים ברמתם האקדמית לקורסים במתכונת הרגילה.
  • המוסדות יוכלו ללמד קורסים דיגיטליים בהיקף של עד 1/3 מכלל הקורסים הנלמדים בתכנית לתואר ללא צורך בקבלת אישור המל”ג מראש.
  • מוסד אשר יבקש להגדיל את היקף הלמידה הדיגיטלית מעבר ל-1/3 מהיקף התואר יפנה למל”ג לקבלת אישור
  • בתכניות לתואר ראשון בהן היקף הלמידה הדיגיטלית יהיה 1/3 מהיקף התואר –ניתן יהיה לפרוס את לימודי התואר הראשון על פני יומיים בשבוע בקמפוס, לעומת המתכונת הרגילה המחייבת שלושה ימי לימוד בשבוע בקמפוס.

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ וסיו”ר מל”ג פרופ’ אדו פרלמן: “מהפכת הלמידה הדיגיטלית מחייבת את המוסדות האקדמיים לעדכן את שיטות ההוראה ולהתאים אותן לשינויים הטכנולוגים המואצים. האסדרה שאושרה במל”ג תאפשר למוסדות הישראליים להרחיב מאוד את השימוש בכלים הדיגיטליים ובכך לשפר את חווית ההוראה והלמידה ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. הלמידה הדיגיטלית גם תאפשר להעמיק את שיתופי הפעולה בין המוסדות האקדמיים בישראל וכן עם המוסדות הטובים בעולם ולחזק את המוניטין הבינלאומי של ישראל”.

 

מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית עולה שלב: מל”ג אישרה לראשונה את האסדרה של הלמידה הדיגיטלית באקדמיה בישראל, ובכך ישראל עושה צעד משמעותי נוסף ביישום המהפכה העולמית בתחום הלמידה וההוראה האקדמית.

השינויים הטכנולוגיים מאפשרים לרכוש ידע אקדמי באמצעים דיגיטליים שאינם בהכרח כיתה פרונטלית. הקורסים האקדמיים הדיגיטליים כוללים את מיטב המרצים באוניברסיטאות ובמכללות במגוון תחומי דעת. קורסים אלו מופקים ברמה אקדמית גבוהה מאוד ומאפשרים למרצים מגוון כלים ואפשרויות שהופכים את ההוראה להרבה יותר חווייתית מבחינת הסטודנט, ובכלל זה שילוב של סרטונים ומצגות אינטראקטיביות וכלי מדיה מתקדמים.

יודגש כי הקורסים האקדמיים הדיגיטליים אף תורמים לצמצום פערים בחברה הישראלית ולהנגשה רחבה יותר של ההשכלה הגבוהה. הקורסים הדיגיטליים חינמיים, פתוחים ונגישים ברשת לכולם, ומשכך הם מאפשרים למועמדים להשכלה גבוהה ולציבור הרחב לטעום באופן חופשי ובחינם ממגוון מבואות ותחומי דעת ולהחליט בצורה מושכלת מה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.

בנוסף לכך, הרחבת השימוש בקורסים דיגיטליים תחזק ותבסס את מעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית ותאפשר הנגשת ידע אקדמי מישראל לעולם.

קידום הלמידה הדיגיטלית הינו מיזם משותף למועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ולעדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) ולמטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי. מדובר בתהליך שהחל לפני כשנתיים, עם הקמת ועדת הליווי של ות”ת ומל”ג ללמידה דיגיטלית והוצאת הקולות הקוראים הראשונים לתקצוב קורסים אקדמיים דיגיטליים במוסדות להשכלה גבוהה. עד כה אושרו להפקה כ-80 קורסים דיגיטליים בתקצוב של עשרות מיליוני שקלים. חלק ניכר מהקורסים כבר נלמדים במוסדות השונים. הקורסים הועלו לאתר edX העולמי ולפלטפורמה הלאומית ‘קמפוס’. האסדרה צפויה להיכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה, תש”פ.

 

כללי האסדרה ללמידה אקדמית דיגיטלית:

מוסד המבקש לשלב למידה דיגיטלית בתכניות לימודים לתואר אקדמי ראשון או שני יוכל לעשות זאת ללא צורך בקבלת אישור המל”ג מראש, ובלבד שיתקיימו, בין היתר, התנאים הבאים:

  1. למוסד הכרה קבועה ולתכנית הלימודים הסמכה.
  2. הקורסים המועברים בלמידה דיגיטלית אושרו ע”י הגורם המוסמך במוסד והינם שקולים ברמתם האקדמית לקורסים המתקיימים במתכונת הרגילה.
  3. היקף הקורסים הדיגיטליים אינו עולה על שליש (1/3) מכלל הקורסים הנלמדים בתכנית לתואר. מוסד אשר יבקש להגדיל את היקף הלמידה הדיגיטלית מעבר ל-1/3 מהיקף התואר יפנה למל”ג לקבלת אישור.
  4. על מנת להבטיח אמינות וזהות ברמה האקדמית, הישגי הסטודנט בקורס הדיגיטלי יוערכו על פי קריטריונים ברורים שיוגדרו בסילבוס הקורס, ויהיו זהים לקריטריונים בקורס הרגיל ככל שהוא קיים במוסד.
  5. מוסד להשכלה גבוהה שיקיים תכניות לימודים על פי התנאים האמורים לעיל, בהן היקף הלמידה הדיגיטלית הוא לפחות שליש מהיקף הלמידה הכולל לתואר, יהיה רשאי לקיים את הלימודים לתואר ראשון תוך פריסת הלימודים בקמפוס על פני שני ימים בשבוע (לפחות). זאת בשונה ממשך הזמן המחייב כיום פריסת הלימודים בקמפוס על פני שלושה ימים בשבוע לפחות.

 

המונח “למידה דיגיטלית” מתייחס לתהליך למידה: הבניית ידע ומיומניות המתבססות על שיטות הוראה שתוכננו להתקיים במרחבים מקוונים ובאינטרנט ועושות שימוש במדיום של האינטרנט ושל התקשורת הדיגיטלית למקסום התועלת הפדגוגית, ארגון ובניית הידע החדש לשם שיפור והעצמת חווית הלימידה.