28/02/2018

גובשה תכנית להבראת האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית התחייבה לתכנית התייעלות רב שנתית (לאורך עשור) בהיקף של 2.7 מיליארד שקלים.

הר הצופים 3
קמפוס הר הצופים, קרדיט צילום: האוניברסיטה העברית
  • האוניברסיטה העברית תכסה את גרעונה הצבור, בסך של כ-1.8 מיליארד ₪
    הגרעון יכוסה ממקורות מימון עצמיים שאינם משמשים לפעילות אקדמית ובהם: מכירת נכסים (400 מלש”ח) והעמדת בטוחות ומקורות נוספים (600 מלש”ח). כמו כן, באמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.
  • האוניברסיטה העברית תאזן את תקציבה השוטף באמצעות צעדי התייעלות פנים מוסדיים, בהיקף של כ-900 מלש”ח (90 מלש”ח בממוצע בשנה): צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר (26 מלש”ח בשנה), הגדלת תקורות (15 מלש”ח בשנה), הכנסות נוספות לתקציב השוטף (49 מלש”ח בשנה).  כמו כן, המוסד מתחייב להתייעלות ניהולית.
  • יישום תכנית ההבראה יאפשר לאוניברסיטה העברית לשמר ואף לחזק את המוניטין האקדמי והבינלאומי שצברה לאורך שנים.

 

אל מול צעדים אלו, המדינה תקצה תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ- 700 מיליון שקלים (70 מלש”ח בממוצע בשנה) במשך עשור.

 

שר האוצר משה כחלון: “האוניברסיטה העברית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי.  ההסכם אליו הגענו יאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולתרום לצמיחה של כלכלת ישראל באמצעות השקעה במחקר ופיתוח וטיפוח ההון האנושי. מטרת כלל הגורמים שנרתמו והביאו לחתימת ההסכם היא שהאוניברסיטה תהיה לא רק מוסד אקדמי מוביל ופורץ דרך, אלא גם גוף עם איתנות ועצמאות פיננסית”.

 

שר החינוך ויו”ר המל”ג נפתלי בנט:  “האוניברסיטה העברית הייתה ועודנה אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, מקור גאווה למדינת ישראל ובעיקר מוסד אקדמי מפואר שגידל לאורך עשרות שנים אלפי חוקרים מהוללים שתרומתם למחקר ולמדינה היא אדירה. תכנית ההבראה מעמידה  אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם”. 

 

יו”ר ות”ת, פרופ’ יפה זילברשץ: “האוניברסיטה העברית היא סמל ומותג של מדינת ישראל בכלל והקטר של מערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. מיד עם כניסתי לתפקיד, התבהרה לי התמונה העגומה על מצבה הפיננסי הקשה והחלטתי יחד עם שר החינוך ומשרד האוצר לעשות כל מאמץ כדי למצוא את האיזונים הנכונים שיאפשרו איתנות פיננסית, תוך הקפדה על צעדי התייעלות קשים ומאתגרים. ות”ת תעקוב מקרוב אחר יישום תכנית ההבראה ותוודא שהמוסד עומד בכל אחת מאבני הדרך הניצבת בפניו, ובסיוע המדינה ממשיך לדהור על הפסים האקדמיים בגאון, ומתוך חתירה למצוינות מחקרית וניהולית”.

 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ אשר כהן: “האוניברסיטה העברית מובילה מזה שנות דור את האקדמיה בישראל. בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית.  אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תכנית ארוכת טווח אשר מחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית. צעדים אלו  יאפשרו לאוניברסיטה העברית להמשיך להוביל את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהצעיד אותה להישגים בינלאומיים נוספים. אנחנו שמחים גם להשתלב בכל יעדי המדינה הכוללים הרחבת תחומי הלימוד – ההנדסה ומדעי המחשב והנגשת האקדמיה למגזרים ייחודיים כמו חרדים וערבים.  אנו מודים לפרופ’ יפה זילברשץ, לצוות ות”ת ולאוצר על התמיכה שקיבלנו מהם בעת בניית התכנית ועל הסכמתם לספק את הסיוע הנדרש ליישום התכנית”.

 

הממונה על התקציבים שאול מרידור:מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי וחיזוקה מהווה עוגן במאמצי הממשלה לשיפור הפריון והגברת הצמיחה. אני סמוך ובטוח שתכנית ההבראה שהוסכמה לאחר עבודה מקצועית מעמיקה של ותת, משרד האוצר, האוניברסיטה העברית ומר דוד ברוך היועץ המקצועי שליווה את ההסדר, תבטיח את יציבותה הפיננסית של האוניברסיטה העברית, שהיא אחת מספינות הדגל של מערכת ההשכלה הגבוהה, ותבטיח כי המוסד יחזור למסלול של שגשוג וצמיחה אקדמית, ויסייע לפיתוחה הכלכלי וחוסנה של העיר ירושלים”.

 

רקע לתכנית ההבראה:

קמפוס.דנה פילוסוף
קרדיט צילום: האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית היא ספינת הדגל של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ולאורך השנים היא חברה קבועה בדירוג 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. עם זאת, בשני העשורים האחרונים נקלעה האוניברסיטה לקשיים כלכליים משמעותיים שמעיבים על התנהלותה התקינה, מסכנים את יציבותה הכלכלית ועלולים לפגוע במעמדה האקדמי. תרומתה הכלכלית והחברתית של האוניברסיטה העברית למדינת ישראל ולעיר ירושלים משמעותית וזוכה להערכה רבה מצד גורמי הממשל. המחקר המדעי של האוניברסיטה העברית תורם משמעותית למעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ומעמיד זוכי פרס נובל וחברות טכנולוגיות משנות עולם כמו מובילאיי.

לאור זאת, ובתום משא ומתן אינטנסיבי שנמשך כמעט שנתיים, ות”ת, משרד האוצר והאוניברסיטה העברית גיבשו תכנית הבראה רב שנתית, שתתפרס על פני עשור. התכנית נועדה להבטיח איזון תקציבי שיוביל לחיזוק המצוינות האקדמית והמנהלית של המוסד.

התכנית כוללת שורה של צעדים שיחייבו את האוניברסיטה לממש נכסים, להתייעל ולערוך רה-ארגון פנימי, אקדמי ומנהלי, בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקלים. הצדדים לתכנית סבורים כי היא מעמידה אתגרים רבים בפני האוניברסיטה העברית, לצד נכונות המדינה לסייע למוסד לאזן את תקציבו. יישום תכנית ההבראה יאפשר לאוניברסיטה העברית לשמר ואף לחזק את המוניטין האקדמי והבינלאומי שצברה לאורך שנים, ולהמשיך ולהוביל את חזית המחקר בישראל ובעולם.

כמו כן, האוניברסיטה העברית תמשיך לחזק את העיר ירושלים מבחינה כלכלית, חברתית, דמוגרפית, תעסוקתית, שלטונית ותרבותית. יצוין כי התכנית לוותה בשנה האחרונה על ידי מר דוד ברוך, ששימש כיועץ משותף ומוסכם על הצדדים.

 

להלן עיקרי התכנית:

התחייבויות האוניברסיטה העברית:

1. כיסוי הגרעון הצבור: האוניברסיטה העברית מתחייבת כי הגרעון הצבור בסך 1.8 מיליארד שקלים ייסגר בתום עשור, בין היתר, ממקורות מימון עצמיים שבמרכזם עומדת תכנית למימוש נכסי המוסד שאינם משמשים לפעילות אקדמית, בהם:

  • 600 מיליון ₪ – העמדת בטוחות: שעבוד נכסים אל מול התחייבות.
  • 400 מיליון ₪ – מימוש נכסים: המוסד מתחייב לממש נכסים בגובה 300 מלש”ח כנגד התחייבויותיו ו-100 מלש”ח נוספים עבור יצירת כרית ביטחון למקרה של שינויים פיננסיים בלתי צפויים.
  • אמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.

2. צמצום הגרעון השוטף: האוניברסיטה העברית התחייבה לתכנית התייעלות רב שנתית שתביא לחסכון מצטבר של כ- 900 מיליון שקלים, הפרוסים על פני עשור (כ-90 מיליון שקלים בממוצע בשנה).

תכנית ההתייעלות תכלול התייעלות של כ- 90 מלש”ח בשנה:

  • 26 מיליון ₪ בשנה צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר של הסגל.
  • 15 מיליון ₪ בשנה הגדלת תקורות.
  • 49 מיליון ₪ בשנה – הגדלת הכנסות לתקציב השוטף.
  • כמו כן, התחייבה האוניברסיטה להתייעלות ניהולית, ובכלל זה: ייעול הרכש, תקינת כוח אדם וכיוצא בזה.

3. התגייסות המוסד לעמידה במטרות לאומיות : האוניברסיטה העברית התחייבה לפעול באופן אינטנסיבי לעמידה במטרות לאומיות שבאו לידי ביטוי בתכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשע”ז-תשפ”ב. לשם כך, האוניברסיטה התחייבה לעמוד ביעד הגידול של 70% במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.
כמו כן, האוניברסיטה התחייבה להגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים הלומדים במוסד, כך שמספר הסטודנטים החרדים יעמוד על 1000 סטודנטים ושיעור הסטודנטים הערבים מסך הסטודנטים הלומדים במוסד יעמוד על 18% בתואר ראשון ו-12% לתואר שני. יעד נוסף אשר האוניברסיטה תיקח בו חלק משמעותי – גיוס סטודנטים בינלאומיים ללמוד בירושלים. 

4. הידוק הפיקוח של הוועד המנהל: האוניברסיטה העברית התחייבה לבצע שינויים במבנה התאגידי באופן שיחזק את אפקטיביות הפיקוח של הוועד המנהל על הנהלת המוסד.

 

התחייבויות ות”ת ומשרד האוצר: 

1. תמיכת המדינה: ות”ת ומשרד האוצר התחייבו להקצות בעשר השנים הקרובות תוספות תקציביות, מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, בסך כ- 70 מיליון שקלים בשנה בממוצע (סה”כ כ- 700 מיליון שקלים). ההקצאה הכספית תותנה בעמידה בתכנית ההבראה ותבחן כל שנה.

2. שקיפות ובקרה: ועדה מקצועית מטעם ות”ת תבדוק את תהליך יישום התכנית ותוודא שהאוניברסיטה עומדת בהתחייבויותיה. הוועדה תדווח לות”ת ומשרד האוצר מדי רבעון.

3. תמיכה מותנית: תמיכת ות”ת תהיה מותנית בעמידת המוסד בכל יעדי התוכנית, במידה ולא, התמיכה תוגבל.