13/11/18

החלטת המועצה להשכלה גובהה (מס’ 741/13) מיום 13.11.2018 בדבר מתווים לתוכניות משותפות של מוסדות להשכלה גבוהה בארץ ומוסדות להשכלה גבוהה בחו”ל (עדכון החלטת המל”ג מיום 5.3.2013)

המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב הציבו את קידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה כיעד מרכזי בתוכנית הרב-שנתית הנוכחית (תשע”ז-תשפ”ב), כדי להעלות את הרמה ואת התחרותיות של האקדמיה הישראלית ולחזק את המוניטין הבינלאומי שלה.

במסגרת המדיניות שנקבעה בות”ת-מל”ג לקידום הבינלאומיות, המל”ג מבקשת לעודד את המוסדות להשכלה גבוהה לקיים תוכניות לימודים משותפות עם מוסדות להשכלה גבוהה מובילים בחו”ל, ולאפשר להם לפתח תוכניות כאלו ביתר קלות.

לפיכך בישיבתה ביום ה’ בכסלו תשע”ט (13.11.2018) אימצה המועצה להשכלה גבוהה את המלצת ועדת המשנה למדיניות מיום 29.10.2018 והחליטה לעדכן את המתווה להגשת תוכניות משותפות מיום 5.3.2013 כלהלן:

הסבר והגדרות

  1. תוכנית לימודים משותפת צריכה להיות בנויה כך שתשקף שותפות אמיתית ומלאה בין המוסדות השותפים, כאשר כל מוסד “יספק” חלק משמעותי בתוכנית הן בהיבטי הקוריקולום והן בהיבטי סגל ההוראה.
  2. המונח “תואר משותף” יציין להלן תואר אחד משותף משני מוסדות להשכלה גבוהה, מוסד ישראלי ומוסד מחו”ל, אשר ככלל יזכה את בוגריו בתעודה אחת משותפת עליה יצוינו שני המוסדות גם יחד. במקרים בהם שם התוכנית שונה בין שני המוסדות או האסדרה (רגולציה) של המדינה בחו”ל מחייבת זו, יוענקו שני תארים שונים נפרדים, אחד מכל מוסד, כשעל גבי כל אחד מהם יצוין שהתוכנית הינה משותפת עם מוסד X ממדינה Y. על המוסדות להבטיח מניעת הטעיית הציבור כאילו מדובר בשני תארים שונים.
  3. המיקום הגיאוגרפי שבו נלמדו הקורסים והעובדה כי התוכנית היא משותפת, יצוינו במפורט על גבי גיליון הציונים.
  4. מוסד ישראלי, החפץ לפתוח ולקיים תוכנית לימודים משותפת עם מוסד מחו”ל יגיש למל”ג בקשה לאישור לפי מתווה זה.
  5. מוסד ישראלי שקיבל מהמועצה להשכלה גבוהה אוטונומיה להסמכה להענקת תואר שני, רשאי לפתוח ולקיים תוכנית משותפת לתואר ראשון\שני עם מוסד מחו”ל ללא קבלת אישור מהמל”ג, זאת בתנאי שהוא עומד בתנאי הסף לקיום תוכנית לימודים משותפת המפורטים בסעיף א’ להלן, בהתאם לעקרונות המופיעים בסעיפים 1-3 לעיל, וכן בהתאם לתנאי האוטונומיה לתואר שני. מוסדות אלה יגישו דיווח למל”ג בתום כל שנת לימודים על אודות התוכניות המשותפות שנפתחו.[1]
  6. תוכנית לימודים המשותפת ליותר משני מוסדות, מהם אחד לפחות ישראלי, תקרא “תוכנית לתואר מרובה”. על תוכנית לתואר מרובה, יחולו הכללים המפורטים במסמך זה בשינויים המחויבים. הכללים הקיימים היום במערכת, כמו החופש שיש למוסדות בישראל להכיר לסטודנט באופן פרטני בלימודים המתקיימים במסגרות אקדמיות אחרות, יכולים להיות מיושמים גם במסגרת זאת.

א.   תנאי סף לקיום תוכנית לימודים משותפת:

  1. המוסד מחו”ל, שעמו מבקש המוסד הישראלי לקיים תוכנית משותפת, מוכר על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל ומוסמך על פי הדין האמור להעניק תואר אקדמי בתוכנית הלימודים שבמסגרתה מתקיים שיתוף הפעולה.
  2. למוסד הישראלי קיימת הסמכה קבועה להעניק תואר בתוכנית הלימודים שבמסגרתה מתקיים שיתוף הפעולה.
  3. על כל אחד מהמוסדות לספק חלק מהותי של תוכנית הלימודים בהיקף ובמהות.
  4. התוכנית המשותפת לא תיפול באיכותה האקדמית, לרבות ברמת הסגל, מהתוכנית המקבילה שמקיים המוסד הישראלי באופן עצמאי.
  5. תוכנית הלימודים המשותפת תהיה פתוחה לכל הסטודנטים בישראל שיעמדו בתנאי הקבלה, כאשר תנאי הקבלה בתוכנית המשותפת לא יהיו פחותים ברמתם מתנאי הקבלה הקיימים בתוכנית המקבילה שמקיים המוסד הישראלי בתוכנית הרגילה.
  6. הסטודנטים בתוכנית המשותפת ילמדו סמסטר אחד לפחות בכל אחד מהמוסדות המשתתפים בתוכנית.
  7. שני המוסדות יקיימו מנגנונים אקדמיים משותפים לבנייה, הפעלה ופיקוח על תוכנית הלימודים המשותפת. מנגנונים אלה יכללו, בין היתר, כינון ועדת היגוי משותפת ומינוי ראש תוכנית.
  8. על מנת להבטיח שותפות אמיתית בין המוסדות, על המוסדות המקימים תוכנית משותפת לעגן את השותפות ביניהם באמצעות הסדר ברור, במסגרתו יוגדרו העקרונות המפורטים לעיל, ובנוסף: המנגנון המשותף למעקב אחר התוכנית המשותפת, הכללים לקבלת הסטודנטים לתוכנית, יובהר מה לומדים והיכן, יוגדר המנגנון להערכת הישגי הסטודנטים לרבות תנאי המעבר משנה לשנה והתנאים להשלמת התואר ומתן הציונים (למשל: כיצד נקבע הציון הסופי בתואר המשותף).
  9. בתוכנית לימודים משותפת, בתחומים הכוללים הכשרה מעשית המהווה חלק מתוכנית הלימודים עצמה, יהיה על המוסדות להבטיח כי תינתן אפשרות לסטודנטים לבצע את ההכשרה המעשית באופן שיאפשר להם לעסוק בתחום בארצם. יש לציין כי יתכן שאישור תוכניות לימודים מסוג זה טעון אישורים נוספים מהגופים הרלוונטיים לתחום העיסוק (כגון: משרד הבריאות). בנוסף, במקרה של בקשה לפתיחת תוכנית לימודים משותפת, הכוללות הכשרה מעשית בתחומים בהם ההכשרה המעשית מהווה משאב לאומי מוגבל, יהיה אישור התוכנית כפוף גם לבחינה תכנונית פרטנית של הגופים המאסדרים (הרגולטורים) לעניין סדר העדיפות בשימוש במשאב זה, ואישורם.
  10. כל אחד מהמוסדות השותפים יפרסם את דבר התוכנית כפי שהוא מפרסם את התוכניות הרגילות שלו, ויאפשר רישום לתוכנית המשותפת. אין באמור לעיל כדי לפגוע בתוכניות שקהל היעד המרכזי שלהן הוא ישראלי.
  11. במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים תתאפשר הגשת בקשה למל”ג לאישור תוכנית משותפת החורגת באופן חלקי מהכללים האמורים לעיל, ובלבד שתהיה לכך הצדקה מיוחדת, כפי שיוסבר בבקשה, ומבלי לפגוע באופן כללי במתווה המוזכר לעיל.
  12. המועצה להשכלה גבוהה תקיים מעת לעת בקרה, פיקוח ובדיקות של תוכניות משותפות שנפתחו עם מוסדות מחו”ל, לרבות בדיקות ע”י הוועדות הבינלאומיות להערכת איכות של המל”ג.

ב.   אופן הגשת בקשה לקבל אישור לפתוח תוכניות משותפות למוסדות להם אין הסמכה כללית (“אוטונומיה”):

  1. על המוסד הישראלי להגיש בקשה מפורטת (בחתימת ראש המוסד) לפתיחת תוכנית הלימודים לתוכנית משותפת, הכוללת את כל הפרטים הנדרשים, בהנחיות מל”ג וות”ת, להגשת תוכנית לימודים חדשה. בנוסף, על הבקשה לכלול את הפרטים הבאים:

א.   אסמכתאות המעידות על הכרה במוסד להשכלה גבוהה מחו”ל המשתתף בתוכנית ועל הסמכתו להעניק את התואר המבוקש (מהרשויות הרלוונטיות בחו”ל).

ב.   רציונל התוכנית, כולל פירוט תנאי המועמדות והקבלה לתוכנית, תוך השוואתם לאלה של כל אחת מהתוכניות המקוריות שבכל אחד מהמוסדות, ופירוט ההבדלים ביניהם. תנאי המועמדות והקבלה ידווחו גם בנוסח שיפורסם לציבור.

ג.    פירוט הסגל שילמד בתוכנית גם מטעם המוסד בחו”ל, כמקובל לגבי תוכניות בישראל.

ד.   טיוטות מסמכי ההתקשרות בין שני המוסדות, לרבות ההסדרים הכספיים.

ה.   שפת ההוראה.

2. לאחר בדיקת עמידה בקווים המנחים שפורטו לעיל, תירשם הבקשה ותועבר לבדיקה, בהתאם לנוהלי מל”ג.

3. בדיקת התוכנית תוודא, בין היתר, כי הכללים דלעיל נשמרים וכן האם יש תשתית אקדמית לתואר המשותף בתחום הנדון; האם ההתאמות, שנעשו בתוכנית המקורית לצרכי התוכנית המשותפת, אינן גורעות מאיכותה של תוכנית הלימודים המקבילה שמקיים המוסד הישראלי באופן עצמאי; האם תכני הליבה בתחום הלימודים המבוקש נכללים בתוכנית.

ג.   הוראות מעבר

מוסדות להשכלה גבוהה ישראליים המקיימים כיום תוכניות לימודים משותפות עם מוסדות מוכרים מחו”ל, לרבות כאלו שבסופן מוענקות שתי תעודות, יתאימו את התוכנית לתנאים הנדרשים במתווה לתוכניות משותפות, וזאת החל ממחזורי הסטודנטים שיחלו לימודיהם בשנה”ל תשפ”א.

[1] יצוין כי בהינתן שינוי בתנאים לקבלת אוטונומיה לפתיחת תארים במוסדות השונים, ההנחיות לפתיחת תכניות משותפות יעודכנו בהתאם.