13/11/18

למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה

  1. המועצה להשכלה גבוהה ראה חשיבות רבה בקידום הלמידה הדיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובהתאם לכך הנושא כלול בתוכנית הרב שנתית הנוכחית לפיתוח ההשכלה הגבוהה לשנים תשע”ז-תשפ”א.
  2. בהמשך להחלטת המל”ג מיום 10.1.2017, בה אושרה הוצאת שני קולות קוראים בנושא למידה דיגיטלית למוסדות, ביקשה מל”ג כי הדיונים במל”ג בנושא הלמידה הדיגיטלית ימשכו ויעסקו בשאלות רוחב של מדיניות ואסדרה, העולות בעקבות היוזמות הנ”ל בנושא למידה דיגיטלית. בעקבות כך, גיבשה ועדת הליווי ללמידה דיגיטלית של מל”ג ות”ת מסמך למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה.
  3. בישיבתה שהתקיימה ביום ה’ בכסלו תשע”ט (13.11.2018), דנה המועצה להשכלה גבוהה במסמך למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה.
  4. מל”ג מודה לוועדת הליווי ללמידה דיגיטלית ולצוותים המקצועיים על גיבוש המסמך.
  5. בהמשך להחלטת ות”ת מיום 31.10.2018 אשר המליצה לאשר את המתווה ללמידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה (כפי שנשלח למוסדות) ובעקבות תגובת המוסדות, מחליטה המועצה להשכלה גבוהה לאשר מתווה מעודכן ללמידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה, המפורט להלן:

למידה דיגיטלית: הגדרה ואסדרה

חלק א’: כללי

מל”ג וות”ת רואות חשיבות רבה בקידום הלמידה הדיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, המהווה, בין היתר:

  • כלי לשיפור איכות ההוראה והלמידה והעצמת חוויית הלמידה והיכולות הפדגוגיות של המרצה
  • אמצעי להנגשה רחבה יותר של ההשכלה הגבוהה;
  • אפיק לחיזוק וביסוס מעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הגלובלית ולהנגשת ידע אקדמי מישראל לעולם, אמצעי לצמצום פערים בחברה הישראלית: פער דיגיטלי, פער גיאוגרפי, פערי שפה ותרבות, פער כלכלי.

חלק ב’: הגדרה

המונח “למידה דיגיטלית” מתייחס לתהליך למידה: הבניית ידע ומיומנויות המתבססות על שיטות הוראה שתוכננו להתקיים במרחבים מקוונים ובאינטרנט ועושות שימוש במדיום של האינטרנט ושל התקשורת הדיגיטלית למקסום התועלת הפדגוגית, ארגון ובניית הידע החדש לשם שיפור והעצמת  חוויית הלמידה[1].

דוגמאות לאופי והיקף הקורסים הדיגיטליים, הדרכים להערכת הישגים והאמצעים בהם ניתן לעשות שימוש, מופיעים בנספח א’ למסמך זה.

חלק ג’: אסדרה[2]

א.         מוסד המבקש לשלב למידה דיגיטלית בתוכניות לימודים לתואר אקדמי ראשון או שני יוכל לעשות זאת ללא צורך בקבלת אישור המל”ג מראש, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:

  1. למוסד הכרה קבועה ולתוכנית הלימודים הסמכה;
  2. הקורסים המועברים בלמידה דיגיטלית (בהתבסס על ההגדרה דלעיל) אושרו ע”י הגורם המוסמך במוסד והינם שקולים ברמתם האקדמית לקורסים המתקיימים במתכונת הרגילה[3];
  3. למוסד תקנון מפורט בדבר למידה דיגיטלית שאושר במוסדותיו האקדמיים, הכולל התייחסות לנושאים המפורטים בסעיף ב’2 להלן, להבטחת עמידה בהם;
  4. היקף הקורסים הדיגיטליים אינו עולה על שליש (1/3) מכלל הקורסים הנלמדים בתוכנית לתואר[4].
  5. על מנת להבטיח אמינות וזהות ברמה האקדמית, הישגי הסטודנט בקורס הדיגיטלי יוערכו על פי קריטריונים ברורים שיוגדרו בסילבוס הקורס, ויהיו זהים לקריטריונים בקורס הרגיל ככל שהוא קיים במוסד. במקרה של הערכה באמצעות בחינה, הסטודנט ייבחן בבחינה זהה אשר תתקיים בנוכחות פיזית במוסד ובמועד בו תתקיים הבחינה במתכונת הלומדים בקורס המקביל שאינו דיגיטלי.[5] לחילופין, תתאפשר גם בחינה על גבי פלטפורמה מאובטחת מוכרת באחריות המוסד – שתבטיח את העקרונות של אמינות ורמה אקדמית זהה. במקרה כזה, המוסד ידווח למל”ג על הפלטפורמה שנבחרה.
  6. למוסד מנגנון לביצוע מעקב ובקרה אפקטיביים על הלמידה הדיגיטלית ותוצאותיה.

ב.         1.         מוסד שאינו עומד בהוראת סעיף א1′ ו/או המבקש לקיים קורסים דיגיטליים בהיקף העולה על האמור בסעיף א’4 לעיל, יגיש למל”ג בקשה מנומקת לקבלת אישור מראש לכך, לרבות נספח תקציבי.

2. המל”ג תבחן את הבקשות בהתאם לקריטריונים הבאים:

א. הלמידה הדיגיטלית והקורסים המקוונים נמצאים בהלימה לייעוד התוכנית ומטרותיה.

ב. למוסד יש תוכנית לפיתוח למידה דיגיטלית וקורסים מקוונים המשולבת באופן אינטגרלי ועקבי עם תוכניות המוסד לפיתוח אקדמי.

ג. הלמידה הדיגיטלית והקורסים המקוונים במוסד נמצאים תחת פיקוח אקדמי קבוע וראוי של המוסד, והמוסד מבצע הערכה של מידת היעילות של הקורסים המקוונים ומידת השגת מטרותיהם.

ד. הקוריקולום של הקורסים המקוונים עקבי וחזק אקדמית דיו, בדומה לזה של הקורסים הרגילים הנלמדים במוסד.

ה. הסגל האקדמי אשר מעביר את הקורסים המקוונים והסגל אשר מעריך את תוצאותיהם קיבל הכשרה מתאימה לכך, ואינו נופל ברמתו מהסגל בקורסים הרגילים.

ו. המוסד מקדיש משאבים ואמצעים נאותים לטיוב חווית הלמידה, לרבות איכות הצילום, העיצוב והתקשורת החזותית של הלמידה.

ז. המוסד יבטיח שירותים נאותים לסטודנטים הרשומים לקורסים המקוונים, ומעטפת אקדמית ראויה כדי לתמוך בהם.

ח. המוסד מעמיד משאבים מספקים לתמיכה או הגדלת מערך הקורסים המקוונים.

ט. המוסד מבטיח יושרה אקדמית במסגרת הלמידה בקורסים המקוונים (מניעת התחזות של סטודנטים, מניעת הונאה וכ”ו) הן במסגרת נהליו הכתובים והן במסגרת כלי אכיפה מתאימים.

*מוסד שמקיים קורסים דיגיטליים בהיקף קטן משליש התוכנית, יקיים את הלימודים המקוונים במסגרת תוכנית הלימודים בהתאם לקריטריונים המפורטים לעיל (ב2א-ט).

ג.      מוסד המבקש להסב במסגרת מתווה זה קורסים בתוכנית לימודים בהסמכה קבועה לקורסים דיגיטליים בשפה זרה (אנגלית, ערבית, סינית וכו׳) -יפעל בהתאם להחלטת מל”ג בנושא הסבת תוכניות לימודים בשפה זרה.

ד.      מוסד להשכלה גבוהה שיקיים תוכניות לימודים על פי התנאים האמורים לעיל, בהן היקף הלמידה הדיגיטלית הוא לפחות שליש, רשאי לקיים את הלימודים לתואר ראשון תוך פריסת הלימודים בקמפוס על פני שני ימים בשבוע (לפחות), זאת בשונה ממשך הזמן שנקבע בהחלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 19.7.2005, המחייבת פריסת הלימודים בקמפוס על פני שלושה ימים בשבוע לפחות. מוסד, כאמור, ידווח על כך למל”ג.

ה.     מוסד שיגיש בקשה על פי מתווה זה לפתיחת תוכנית לימודים חדשה, הכוללת קורסים דיגיטליים, יפרט גם את הנהלים והמנגנונים הקיימים אצלו בנושא הלמידה הדיגיטלית והערכת הישגי הסטודנטים בקורסים הדיגיטליים, כולל התייחסות ספציפית לתוכנית שהוגשה, זאת כמפורט בסעיף ב’2 לעיל.

ו.      תובא הצעה לעדכון מדורג של החלטות ות”ת/מל”ג הרלוונטיות להחלטה זו כגון: סגל ליבתי, קריטריונים ותנאי סף לתואר שני (עם ובלי תזה), הנחיות לפתיחת תוכניות חדשות, תשתיות ועוד.

ז.      על פי שיקול דעתה, תבקש המל”ג מהמוסדות דיווחים בנושא.

ח.     הוראת מעבר

מוסדות להשכלה גבוהה המקיימים כיום קורסים דיגיטליים, בין בהיקף קטן משליש מהתוכנית או בהיקף גדול יותר, יתאימו אותם להגדרות ולתנאים הנדרשים במתווה זה, וזאת החל משנת הלימודים תש”פ.

 

הנספחים להחלטה מצ”ב.

[1]  מסמך זה מתייחס לקורסים מקוונים במלואם. קורסים משולבים (blended) בטכנולוגיות למידה מתקדמות הינם באחריות המוסדות ולא נכללים במתווה זה, לרבות לעניין מגבלת ה”שליש” (1/3) המופיעה בחלק ג’ סעיף 4 להלן.

[2] החלטה זו לא תחול על האוניברסיטה הפתוחה.

[3]  מתווה זה אינו מגביל מוסד להכיר בלימודים במוסד אחר, לרבות לימודים דיגיטליים, שנלמדו בהתאם לכללי המוסד והחלטות מל”ג הרלבנטיות.

[4]  לדוגמא, אם מדובר בתכנית לימודים תלת שנתית לתואר ראשון הכוללת בסה”כ 120 נ”ז, רשאי מוסד לשלב בה היקף קורסים דיגיטליים של עד 40 נ”ז, על פי העקרונות המפורטים במתווה זה, ללא צורך בקבלת אישור המל”ג מראש.

[5]  במקרים בהם הקורס הדיגיטלי בא במקום הקורס ה”רגיל”/פרונטלי –יקיים המוסד בחינה זהה כפי שהוא מקיים בקורסים דומים שאינם דיגיטליים.