24/09/20

עדכון החלטת המועצה מיום 18.6.2019 בדבר הגדרת סוגי תוכניות לימודים לתואר ראשון שאינם במתכונת לימודים חד-חוגית

במסגרת מדיניותה לפשט את תהליכי האקרדיטציה וליצור אחידות בסוגי התוכניות לתואר ראשון כדי להגדירם בצורה בהירה ונהירה, המשקפת את היקף הלימודים, תכניהם והתואר המוענק בסיומם, אימצה המועצה להשכלה גבוהה בישיבתה ביום ו' בתשרי תשפ"א (24.9.2020) את המלצת ועדת המשנה למדיניות אקדמית, הכרה והסמכה לעדכון החלטת המל"ג מיום 18.6.2019 בנושא סוגי התוכניות לתואר ראשון שאינם במתכונת לימודים חד-חוגית, כלהלן:

א.         המועצה להשכלה גבוהה קובעת כי כאשר מדובר בלימוד של שני חוגים במסגרת התואר הראשון, ניתן לקיים שלושה סוגי מתכונות לימודים בלבד:

1. תוכנית לימודים דו-חוגית לתואר ראשון אחד, בסיומו מקבל הבוגר תעודה אחת;

2. תוכנית לימודים לתואר ראשון של שני תארים (תואר כפול), בסיומו מקבל הבוגר שתי תעודות;

3. חוג לאחר תואר, אשר יכול להילמד לאחר סיום לימודים לתואר חד-חוגי או במקביל ללימודים לתואר חד-חוגי.

ב.         להלן יפורטו סוגי המתכונות כאמור:

1. תוכנית לימודים דו-חוגית לתואר ראשון:

תוכנית לימודים המורכבת מצירוף של שני חוגי לימוד, כל חוג בהיקף של לפחות 50% מכלל הדרישות ללימודי התואר בתוכנית החד-חוגית[1] (לא פחות מ 60 נ"ז), ואשר יכלול את ליבת תחום הידע (core curriculum).

לבוגרים תוענק תעודה אחת בלבד בה יצוינו שני החוגים וכן העובדה כי נלמדו במתכונת דו-חוגית. הבוגר נחשב כבעל תואר ראשון בכל אחד מתחומי הידע והוא ראוי להמשיך ללימודים מתקדמים (תואר שני) בכל אחד מהתחומים שלמד.

2. תוכנית לימודים לתואר ראשון של שני תארים (תואר כפול):

תוכנית לימודים המורכבת משני תארים כמפורט להלן. עם סיום התואר תוענקנה שתי תעודות. בכל אחת מהתוכניות יילמדו לפחות כל תכני החובה הנדרשים לצורך קבלת התואר באותה תוכנית. במקרים בהם קיימת חפיפה בין קורסים בעלי תוכן דומה בין שתי התוכניות, ניתן להפחית עד רבע מהנ"ז בכל אחת מהתוכניות בגין הקורסים החופפים.

בהתאם לכך, מינימום נקודות הזכות בתוכנית הכוללת (התואר הכפול) יהיה לפי הנוסחה הבאה:   0.75 * (סך נ"ז הנדרשות בתוכנית רגילה לתואר א') + 0.75 * (סך נ"ז הנדרשות בתוכנית רגילה לתואר ב'). מובהר כי סעיף זה מגדיר את מס' נ"ז המינימאלי הנדרש בתוכנית לתואר כפול.

למען הסר ספק, תוכנית לתואר כפול יכולה להתקיים רק כאשר למוסד יש הסמכה להעניק כל אחד משני התארים במתכונת חד-חוגית, ומשמעותה כי הבוגר הינו בעל תואר אקדמי חד-חוגי בכל אחד משני התחומים.

3. חוג לאחר תואר:

מוסדות רשאים לקיים תוכנית לימודים במתכונת "חוג לאחר תואר" הנלמדת במקביל לתוכנית נוספת חד-חוגית, או לאחר סיום לימודי תואר ראשון אחר באותו מוסד או במוסד אחר.

כאשר הלימודים הם במקביל, היינו צרוף של תוכנית חד-חוגית ועוד חוג אחד מתוכנית דו-חוגית, יכול המוסד, על פי החלטתו, להעניק תעודה לבוגרים באחת משתי האפשרויות הבאות: (א) תעודה אחת עליה יופיע התואר החד-חוגי ותעודה שנייה (נוספת) עליה ייכתב: "חוג לאחר תואר". (ב) תעודה אחת עליה יופיעו שני החוגים, כלומר: תואר בוגר בחוג החד-חוגי ובחוג האחר במתכונת דו-חוגית.

במקרה זה של "חוג לאחר תואר" תתאפשר הפחתה של נ"ז בהיקף של עד רבע מהחוג הנלמד במתכונת חד-חוגית, זאת עבור חפיפה בין קורסים בעלי תוכן דומה בין שתי התוכניות (ככל שקיימת חפיפה כזו), והחוג הנלמד במתכונת של "חוג לאחר תואר" אשר יילמד במתכונת דו-חוגית יינתן בהיקף המלא הנדרש במתכונת זו (ראה סעיף ב'1 לעיל).

כאשר הלימודים לקראת ״חוג לאחר תואר״  נעשים לאחר סיום הלימודים וקבלת תואר בוגר, היקף הלימודים יהיה במתכונת דו-חוגית (ראה סעיף ב׳1 לעיל) והתעודה תהיה של ״חוג לאחר תואר״.

במקרים חריגים – בהם קיים צורך לאומי – ניתן לשקול חלוקה אחרת של התוכנית במסגרת ״חוג לאחר תואר״ לפיה תתאפשר הפחתה של נ"ז בחוג לאחר תואר, מעבר לדרישה של לימודים במתכונת דו-חוגית, וזאת באישור המל"ג.

ג.          תחומי ידע לגביהם תסבור המל"ג כי לא ניתן ללמדם במתכונת דו-חוגית מטעמים אקדמיים, לשם הבטחת רמה אקדמית נאותה, לא יילמדו במתכונת זו.

[1] ככל שהתוכנית אושרה ומתקיימת במתכונת חד-חוגית.