המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב הציבו את קידום הבינלאומיות בהשכלה גבוהה בכלל ובהוראה בפרט, כיעד מרכזי בתכנית הרב שנתית לשנים תשע"ז-תשפ"ב. לקידום הבינלאומיות ישנה חשיבות רבה בהעלאת הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית, בעיקר על ידי סטודנטים מצטיינים לתארים מתקדמים וסגל מחקרי, חיזוק המוניטין הבינלאומי, וכן ביצירת גיוון בקרב הסטודנטים והסגל אשר נחשפים לתרבויות ולפרספקטיבות שונות, רוכשים כישורי שפה ועוד. מעבר לכך, לקידום הבינלאומיות ישנה גם תרומה רבה למדינת ישראל, ברמה הדיפלומטית, החברתית, והכלכלית. מחקרים רבים מראים כי חדשנות צומחת בסביבות בינלאומיות ורב-תרבותיות ולכן הבינלאומיות חיונית הן לאקדמיה והן לכלכלה ישראלית חזקה.

מזה חמש שנים מפעילה מל"ג/ות"ת תכנית לקידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת התוכנית פועלים מזה שלוש שנים שני מודלים לתקצוב המוסדות לקידום הבינלאומיות על בסיס אסטרטגיות מוסדיות: המודל הראשון היינו מודל מבוסס תפוקות עבור המוסדות בהן הייתה קיימת תשתית לקידום בינלאומיות ומודל צמיחה למוסדות שהיו בתחילת דרכם בתחום עם תחילת התוכנית הרב שנתית. התכנית שמה דגש על קליטת סטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט-דוקטורנטים מצטיינים ככלי מרכזי להשגת המטרות לעיל, כמו גם על קליטת סטודנטים בינלאומיים לתקופות קצרות. על מנת לערוך מעקב על הישגי התכנית, החל בשנת תשע"ט איסוף נתונים מסודר לגבי סטודנטים בינלאומיים בישראל בעזרת הלמ"ס. בתש"ף למדו כ-11,500 סטודנטים בינלאומיים בישראל, מהם 1,966 לתואר ראשון, 2,066 לתואר שני, 992 לתואר שלישי ו-1,614 לתכנית פוסט דוקטורט (היתר למדו תכניות שלא במסגרת תואר אקדמי או תכניות קצרות אחרות). יש לציין כי למרות הקורונה, המוסדות האקדמיים ותכניות המלגות לפוסט-דוקטורנטים בינלאומיים מצטיינים מדווחים על עלייה במספר המועמדים והנרשמים לתארים מתקדמים בישראל.