א. "שר התרבות והספורט פנה אל המועצה להשכלה גבוהה בבקשה כי המועצה תמליץ על שני מועמדים/ות אנשי אקדמיה, לכהונה במועצת המרכז לחקר ולשימור מורשת יהדות אתיופיה, על פי חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, תשע"ב-2012. בפנייתו למל"ג, הזכיר שר התרבות והספורט כי שליש מחברי המועצה במרכז האמור צריכים להיות על פי החוק בני העדה.
ב. המועצה להשכלה גבוהה קיימה תהליך מלא לטיפול בבקשה, על פי נוהל המל"ג לטיפול בבקשות למינוי נציגים אקדמיים בגופים שונים, וכן באמצעות הצוות הקבוע של מל"ג המטפל באופן ייעודי בנושא זה באופן שוטף.
ג. כן קיימה המועצה דיון עקרוני בישיבתה שהתקיימה בתאריך 13.2.2024 בו קבעה פרשנות שלה להגדרות הקבועות בחוקים שונים - "סגל אקדמי" ו"אנשי אקדמיה"- בהתייחס להמלצות מל"ג למינוי נציגים אקדמיים לגופים שונים.
ד. בתוך התהליך, קיימה המועצה מספר סבבי התייעצות עם כלל המוסדות להשכלה גבוהה ועם חברי המל"ג, אשר העבירו שמות מועמדים/ות אנשי אקדמיה, לכהונה במועצת המרכז לחקר ולשימור מורשת יהדות אתיופיה.
ה. מל"ג מאמצת את ההמלצה שהגיש הצוות הקבוע לפיה- קיימת חשיבות מיוחדת להמליץ כי שני המועמדים לתפקיד יהיו בני העדה, המעורים בקליטת יהדות אתיופיה בישראל ובשימור התרבות והמסורת של יהדות אתיופיה מבחינה מחקרית, חינוכית, ציבורית ותרבותית, כאלה שהם בעלי שיעור קומה ומוניטין מוכח בתחום של קידום יהדות אתיופיה אותו הם אמורים לייצג והכל תוך התאמתם המלאה למינוי בהיבטים אלו.
ו. מל"ג, בהתאם להחלטתה העקרונית מיום 13.2.2024, (פרשנות המל"ג להגדרות הקבועות בחוקים שונים בהתייחס להמלצות מל"ג למינוי נציגים אקדמיים לגופים שונים), דבקה בעקרון כי, בעדיפות ראשונה, כאשר נדרשת המל"ג בחוק למנות "איש אקדמיה" לגוף מסוים – תמנה המועצה חבר סגל אקדמי מכהן במוסד להשכלה גבוהה. ואולם, במצבים מיוחדים של תת ייצוג באוכלוסיות מיוחדות שנדרש מינוי שלהן לפי החוק, ולא ניתן למצוא מועמד מתאים יותר כאמור, ומדובר בדרישה למינוי "איש אקדמיה" או "בעל מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה", (לאחר שנערכה פניה לאיתור מועמדים), ניתן יהיה להמליץ על מועמד שיש לו תואר ד"רPh.D. והוא בעל שיעור קומה ומוניטין מוכח בתחום אותו הוא אמור לייצג והכל תוך הנמקת התאמתו בהיבטים אלו.
ז. כמו כן, מאמצת מל"ג את ההמלצה של הצוות הקבוע לפיה, בשל תת ייצוג של נשים (מגדר) באוכלוסיות מיוחדות שנדרש מינוי שלהן לפי החוק, וכאשר לא ניתן למצוא מועמדת מתאימה יותר כאמור, ומדובר בדרישה למינוי "איש אקדמיה", (לאחר שנערכה פניה לאיתור מועמדים), ניתן יהיה להמליץ על מועמדת בת העדה שיש לה תואר ד"רPh.D. והיא בעל שיעור קומה ומוניטין מוכח בתחום אותו היא אמורה לייצג והכל תוך הנמקת התאמתה בהיבטים אלו.
ח. בהינתן כל אלה, ולאחר ששקלה את מכלול הנתונים, החליטה המועצה להשכלה גבוהה לאמץ את המלצת הצוות הקבוע ולהמליץ לשר התרבות והספורט על מועמדותם של שני אנשי אקדמיה, ד״ר אנבסה אריה טפרה, בן העדה, חבר סגל אקדמי בכיר פעיל במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב (הומלץ גם ע"י יד יצחק בן צבי ) וד"ר נגיסט מנגשה, בת העדה, לשעבר מנכ"לית פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה - לכהונה במועצת המרכז לחקר ולשימור מורשת יהדות אתיופיה, על פי חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, תשע"ב-2012.

ט. הנימוקים להחלטה:
1. ד״ר אנבסה אריה טפרה
ד"ר אנבסה אריה טפרה הוא חבר סגל אקדמי בכיר פעיל במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא בן העדה- חוקר בכיר של שפות ממלכת אתיופיה הקדומה. ד"ר טפרה הינו גם בעל מומחיות ומעורבות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז לחקר ולשימור מורשת יהדות אתיופיה. הוא מעורה היטב במורשת יהדות אתיופיה, הן במחקר, הן בהוראה והן בעשיה ציבורית בנושא. ללא ספק ד"ר טפרה כנציג למועצת המרכז, יסייע לקדם אותו ולבסס את פעילותו.

2. ד"ר נגיסט מנגשה
ד"ר נגיסט מנגשה, בת העדה, לשעבר מנכ"לית פידל, עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה .

עמותת פידל (אלפבית באמהרית) הוקמה בשנת 1997 על ידי יוצאי אתיופיה וישראלים ותיקים, שחברו יחד במטרה וחזון לבצע שינוי חברתי אמיתי מתוך הקהילה ולספק את הכלים הדרושים שיאפשרו לה לצעוד קדימה ולצמוח חברתית וכלכלית בכוחות עצמה.

ד"ר מנגשה עלתה מאתיופיה בשנת 1984. היא בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני מהאוניברסיטה העברית ודוקטורטPh.D. בחינוך מאוניברסיטת סאסקס באנגליה. בנוסף, היא בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל בירושלים.

ד"ר מנגשה יזמה והקימה את עמותת פידל וכיהנה כמנכ"לית ראשונה. לאחרונה, חזרה לעמותה, לאחר ניהול אגף החינוך, הנוער והספורט, בעיריית ראש העין במהלך השנים האחרונות וסגרה מעגל.

ד"ר מנגשה פועלת שנים בשדה החברתי ובין תפקידיה כיהנה כמנכ"לית הפרויקט הלאומי האתיופי, עובדת סוציאלית בעיריית בת ים, מתאמת פרויקטים עבור ארגוני סיוע ליוצאי אתיופיה בארגון 'שתיל' ועוד. בנוסף, היא כיהנה כדירקטורית ברשות השידור ובחברת עמיגור, התנדבה בוועד המנהל של המרכז האקדמי אחווה ובמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין. כיום, היא מתנדבת בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

במהלך השנים ד"ר מנגשה הגיעה להישגים רבים, ביניהם הדלקת משואה בחגיגות 50 שנים למדינת ישראל, קבלת פרס רוטברג לחינוך יהודי מהאוניברסיטה העברית, תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה, אות למנהיגות מאוניברסיטת בר אילן ופרס עמותת 'אומץ'. לאחרונה הוציאה ספר בשם "הנני כאן" על החוויות המרתקות בחייה, בדרך להצלחה בחברה הישראלית.

ד"ר מנגשה הינה בעלת מומחיות ומעורבות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז לחקר ולשימור מורשת יהדות אתיופיה. היא מעורה היטב במורשת יהדות אתיופיה, בעשיה ציבורית מובילה בנושא. ללא ספק ד"ר ניגיסט מנגשה כנציגה למועצת המרכז, תסייע לקדם אותו ולבסס את פעילותו."