במסגרת גיבוש התכנית הרב-שנתית של ות"ת/מל"ג לשנים תשפ"ג-תשפ"ח, ולאור הצורך לכלול את המשאבים הנדרשים במסגרת תקציב המדינה שמגובש בימים אלה, ות"ת מאשרת עקרונית  את קידום נושאי הדגל כמפורט מטה:

תשתיות מחקר

בהמשך לתמיכת ות"ת בתשתיות מחקר בתכנית הרב-שנתית הנוכחית (החלטת ות"ת מיולי 2018), ולאור הצלחתה של תכנית זו  על רכיביה השונים (מענקי ציוד לחוקרים חדשים, מענקי ציוד לחוקרים מבוססים, הנגשת תשתיות מחקר, מענקי ציוד מוסדי), מחליטה להמשיך להפעיל, על בסיס תחרותי ומצוינות מדעית, את תכניות התמיכה בתשתיות עבור סגל חדש וסגל בכיר (מענקי "אמצע הדרך"), כאשר תקציב תכניות אלו יגדל בהתאם לגידולים בבקשות בשנים האחרונות. זאת בכפוף לקבלת המשאבים הנדרשים לנושא.

כמו כן מחליטה ות"ת להמשיך ולהרחיב את התמיכה בתשתיות מחקר מוסדיות ובין-מוסדיות מורכבות ויקרות, לרבות תמיכה בהעסקת כוח אדם מומחה להפעלתן, על בסיס תחרותי המבוסס על מצוינות מדעית ויתרון יחסי של מוסד המחקר, ותוך עידוד שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר שונים ובין מוסדות המחקר לתעשייה. מטרת התכנית להעלות את רמת התשתיות באוניברסיטאות המחקר בישראל, להרחיב את היצע התשתיות המחקריות, לייעל את מיצוי התשתיות הקיימות, ולהשיא את המחקר המבוצע בישראל. בכפוף לקבלת המשאבים לנושא, תורחב התמיכה הקיימת כיום ויתווספו שני מסלולים חדשים לתמיכה בתשתיות מוסדיות: מסלול לתמיכה בתחזוקה ושדרוג של תשתיות קיימות על מנת לאפשר המשך שימוש וניצול מיטביים של ציוד קיים למשך מספר שנים רבות, ומסלול לתמיכה בציוד יקר במיוחד, על מנת לאפשר עריכת מחקרים רלוונטיים בחזית המדע המצריכים ציוד מיוחד.

במקביל, מחליטה ות"ת, בכפוף לקבלת המשאבים הנדרשים, להמשיך את התמיכה במענקי המחקר להנגשת מרכזי תשתיות ייחודיים באמצעות תכנית המופעלת על ידי הקרן הלאומית למדע.

הון אנושי למחקר

על מנת למצות את ההשקעה בתשתיות המחקר, לעבות את המערך המחקרי, למנף איי מצוינות באוניברסיטאות המחקר, ולהגדיל את התפוקה המחקרית האיכותית בישראל, מחליטה ות"ת, בכפוף לקבלת המשאבים הנדרשים לנושא, לתמוך בהעסקה של חוקרים-עמיתים באוניברסיטאות המחקר. מדובר במעמד אשר קיים במוסדות מובילים בעולם תחת שמות שונים (לדוג':Research Associate/Fellow ). חוקר-עמית הינו מדען בעל רקורד מחקרי מוכח הפועל בצמוד ובכפוף לראש הקבוצה/מעבדה (PI), מסייע בקידום מחקר, מתכלל את עבודת המעבדה (קשרים בינ"ל, ליווי סטודנטים, פיתוח והפעלה של ציוד ומערכות מורכבות), ושותף בכתיבה של מאמרים והגשות למענקים. חוקר-עמית יכול להיות מועסק בחוזה זמני או במסלול קביעות עם דרגות קידום מוגדרות (כמו לדוג' במכון ויצמן, תחת השם מדען סגל- Staff Scientist). התמיכה בהעסקה של חוקר-עמית תהיה לתקופה של עד 5 שנים תהיה בעלות כוללת של  1.75 מלש"ח (לפי החישוב של עלות העסקה שנתית בגובה 350 אלש"ח כולל קרן קשרי מדע). בכפוף לקבלת המשאבים, תישא ות"ת בשליש מעלות ההעסקה (או עד 600 אלש"ח ל-5 שנים), והמוסד והחוקר הראשי (PI) יממנו את שני השלישים הנותרים. היקף התכנית כמו גם פרטיה יובאו לדיון ולאישור בות"ת.

קיימות ואקלים

ב-1987 הגדיר דו"ח של האו"ם את המונח קיימות (sustainability) כ"פיתוח המספק את צורכי ההווה, ללא סיכון של יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם שלהם." במילים אחרות, קיימות מתייחסת לפיתוח בר-קיימא או לצמיחה "ירוקה/מכלילה" שמשמעותה קידום ופיתוח כלכלי תוך שמירה והבטחת המשך קיימות משאבי טבע ואיכות הסביבה בהם תלויה הרווחה הכללית שלנו, וכן שימת לב שרווחה זו מתחלקת באופן הוגן בחברה ויוצרת הזדמנויות שוות לפרטים. בהתאם להגדרה רחבה זו, תכנית דגל בנושא קיימות תכלול גם נושאים הקשורים להתמודדות עם משבר האקלים, לימודי סביבה, וקידום היעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם כפי שנקבעו ב-2015 (SDGs).

בכפוף לקבלת המשאבים, מחליטה ות"ת לקדם תכנית דגל בנושא קיימות ואקלים במטרה: (1) לעודד מחקר בסיסי חדשני, רב-תחומי ופורץ דרך בנושאים הנוגעים ישירות ובעקיפין לאתגרים עולמיים עכשוויים, ואשר מתכתבים עם סדרי העדיפויות של מממני מחקר בעולם (כדוגמת תכנית Horizon Europe), ו-(2) לתמוך בהשגת מטרות ויעדים לאומיים ולתרום לצמיחה כלכלית, הן ע"י קידום מחקר יישומי בשיתוף עם משרדי ממשלה ורשויות רלבנטיים, והן ע"י עידוד הוראה והכשרה, ומיצוב המוסדות להשכלה גבוהה כמעבדות חיות.

על בסיס סקירה של דוחות שונים מהארץ ומחו"ל, וניתוח שאלונים שנשלחו לאוניברסיטאות ולמכללות המתוקצבות, מחליטה ות"ת למנף את הפעילות הקיימת בתחום הקיימות והאקלים בחלוקה לחמישה מוקדי ידע בהם ישנם בישראל כבר היום מרכזי מחקר בעלי שם עולמי. מוערך כי השקעה במוקדים אלו תביא למיצוב האקדמיה הישראלית בחזית המחקר המדעי בתחומי מפתח, ותקדם את מדינת ישראל למעמד של מובילה במציאת פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים ועמידה ביעדי הפחתת הפליטות וצמיחה בת קיימא. מוקדי הידע לתכנית הדגל בנושא הקיימות הינם:

1. אנרגיה והתמודדות עם שינויי האקלים
2. מזון, חקלאות, שימור המגוון הביולוגי ושימוש במשאבי טבע
3. מדעי הים והמים
4. תחבורה וערים חכמות
5. חברה וקיימות (נושאים הקשורים לחינוך לקיימות, רגולציה, קיימות בזיקה לבריאות, רווחה, אי-שוויון ועוד)

כמו תכניות הדגל הנוכחיות של ות"ת, מוצע כי תכנית זו תתמוך בתשתיות, כח אדם, ומענקי מחקר הנדרשים לקידום מוקדי הידע שהוגדרו, כאשר עבור כל אחד ממוקדים אלו תוקם ועדת היגוי המורכבת ממומחים בתחום, אשר תביא את המלצותיה לדיון ואישור בות"ת.

יצוין כי ישנה חפיפה גדולה בין תכנית תל"מ המקודמת בימים אלו בתחום הביוקונברג'נס לבין שלושת מוקדי הידע הראשונים של תכנית הדגל המפורטים לעיל, ועל כן השתתפות ות"ת בזו האחרונה תוכל להיכלל במסגרת תכנית הדגל בנושא קיימות ואקלים, לכשתגובש ותגיע לות"ת לאישור.

פארקי מדע סמוכי קמפוס

פארק מדע (Science Technology Park-STP) הינו אתר בו פועלים גופי תעשייה בסמיכות לקמפוס מוסד להשכלה גבוהה, לטובת קידום יזמות וחדשנות, ומסחור ידע תוך ניצול יתרונות של חלוקת ידע בין האקדמיה לתעשייה. כיום, קיימים כ-600 פארקי מדע וטכנולוגיה בעולם אשר רובם בשת"פ בין הסקטור הפרטי והציבורי ביחד ו/או בצמוד למוסד אקדמי (המפורסם ביותר הוא עמק הסיליקון). בישראל, לאור העמקת קשרי האקדמיה-תעשייה, הביקוש לפארקים מסוג זה הולך וגדל. בשנים האחרונות, ובמסגרת יוזמות נקודתיות של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הוקם בשיטת BOT פארק אחד בתל אביב (בניין ברודקום באוניברסיטת תל-אביב, היקף: 15 אלף מ"ר), ומוקמים שניים נוספים: הוג'י-טק גב-ים באוניברסיטה העברית (270 אלף מ"ר) ופארק גב-ים הנגב באוניברסיטת בן-גוריון (190 אלף מ"ר).  על-פי הערכות ראשוניות יש פוטנציאל להכפלת ההיקף של פארקי מדע בשנים הקרובות.

הבנק העולמי מגדיר פארקי תעשיה כאזורים כלכליים רצויים ברמה הגבוהה ביותר. היתרונות בפארקי תעשיה סמוך קמפוס רבים וכוללים, בין היתר:

• חלוקת ידע ועידוד מחקר ושת"פ בין מוסדות אקדמיים לחברות תעשייתיות/יזמים עסקיים וכדומה;
• מינוף הידע אקדמי לטובת פיתוח תעשייתי, ובמקביל העשרת סגל ההוראה ע"י מרצים מהתעשייה;
• מתן אפשרות לתעסוקה איכותית לסטודנטים במהלך התואר;
• מתן אפשרות לשימוש בציוד אקדמי לצרכי תעשייה ולהפך;
• מקסום השימוש בתשתית ושירותים של המוסד האקדמי, וחשיפה של זה האחרון להשקעות זרות;
• הגדלת ההכנסות העצמיות של המוסדות בטווח הארוך.

התחומים הרלוונטיים לפארקי מדע סמוכי קמפוס הם: תעשיית השבבים, ביו-מד, תקשורת, ביו-טכנולוגיה, תעשיית המזון וכיו"ב. כמו כן, ולאור התמורה האזורית, הקמת פארקי ידע סמוכי קמפוס גם תעודד רשויות מוניציפאליות להקצות שטחים שיסייעו לקידום הנושא.

לאור האמור לעיל, מחליטה ות"ת, בכפוף לקבלת המשאבים הנדרשים לנושא, לתמוך בהקמה של 5 פארקי מדע נוספים.

הון אנושי לענף ההיי-טק

בהמשך לתכנית היי טק 1 של ות"ת להגדלת מספר הסטודנטים בלימודי ההיי טק ולתכנית היי טק 2 להגדלת מספר חברי הסגל בתחומי ההייטק, ולאור מדיניות הממשלה להגדלת מספר העובדים בשוק ההייטק בישראל (מכ- 10% ל- 15% בשנת 2026), תבחן  ות"ת את האפשרויות העומדות בפני המערכת לטובת השגת יעד זה (היי טק 3), במיוחד לאור הגידול המשמעותי שהתרחש במספר הלומדים את תחומי ההיי טק בתכנית הרב שנתית הנוכחית: יכולת המכללות האקדמיות להמשיך בגידול במספר הסטודנטים בתחומי ההיי טק בשיעור של כ – 25% בין תשפ"ג לתשפ"ח, התאמה מיטבית של הלימודים האקדמיים בדיסציפלינות השונות להתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בעולם הדיגיטלי-מחשובי, פיתוח של מקבצי לימודים ותארי מאסטר יישומיים בשת"פ עם התעשייה, חיזוק לימודי האנגלית כמיומנות סף לעבודה בענף ההיי טק ומעקב אחר נתוני הנשירה של הלומדים בתחומי ההיי טק וככל שמדובר בנתונים חריגים לנסות לצמצמם באמצעות תכנית התערבות מותאמת לנושא.

נדבך נוסף בהרחבת הצע כח האדם במקצועות ההיי טק כולל בחינת האפשרות לקידום מודל לימודי צבירה שיאפשר יצירתם של מקבצי קורסים אשר תורמים ליכולת ההשתלבות של בוגרי התארים האקדמיים למקצועות בפיריון גבוה, לרבות מקצועות טכנולוגיים. נוסף על כך תיבחן האפשרות להרחיב את תכנית אקדמיה משלבת התנסות (אמ"ה) למקצועות ה – STEM, לטובת הקניית ניסיון מעשי ומקצועי נרחב יותר במסגרת הלימודים האקדמיים.

כמו כן, תיבחן האפשרות להשקת תכנית  אקדמיה 360 המתייחסת למגוון הפעילויות האקסטרה – קוריקולריות שהינן בעלות ערך רב בהבט התעסוקתי, ביניהן סדנאות להקניית כישורי עוצמה והכשרות יישומיות.

מתווה מפורט של כל אחת מהתכניות המפורטות לעיל כמו גם תקציבן יובאו לאישור ות"ת בהמשך, כולל אפיקי פעולה ותקציב לפי פעילות, בכפוף לקבלת המשאבים התוספתיים הנדרשים. נושאים שתחת אחריות מל"ג, כפופים לאישורה.